"...ביהודה, בשומרון ובעזה יש שתי שיטות משפטיות, ויש שני סוגים שונים של אנשים: יש אזרחים ישראלים עם מלוא הזכויות, ויש לא-אזרחים לא-ישראלים עם לא-זכויות."

(ח"כ אמנון רובינשטיין, דברי הכנסת, 2 בינואר, 1984)

"המסר המועבר מהדרג המדיני בכל הקשור לאכיפת החוק בשטחים הוא מסר של אי אכיפה. לא רק שהעבריין אינו נענש. התמונה בכללותה מחייבת מסקנה שאיש איננו מתכוון ברצינות לאכוף את החוק"

(עו"ד טליה ששון, תקציר חוות הדעת בעניין מאחזים בלתי מורשים, משרד ראש הממשלה, מרץ 2005)

למעלה מעשרים שנה חלפו בין ביקורתו החריפה של ח"כ רובינשטיין בנושא אכיפת החוק בשטחים הכבושים על אזרחים ישראליים ולבין הדו"ח שהכינה עו"ד ששון בנושא זה.

משך כל השנים הללו ועד היום, לא השתנה כמעט דבר: מתנחלים בשטחים ממשיכים ליהנות למעשה מחסינות בכל הקשור לפעילות בלתי חוקית, בין אם מדובר בהקמת מאחזים על אדמותיהם של תושבים פלסטיניים, או בביצוע מעשי אלימות כנגד פלסטינים ורכושם.

על פי הוראות המשפט ההומניטארי הבינלאומי, מחויבת ישראל ככוח הכובש בשטחים להגן על שלומם ועל ביטחונם של תושבי האזור הכבוש. את חובתה זו מזניחה ישראל משך עשרות שנים: בחוסר היערכות של צה"ל והמשטרה למתן הגנה מספקת לפלסטינים המותקפים בידי מתנחלים אלימים, בחקירות לא מספקות מצד גורמי אכיפת החוק, ובמתן גזרי דין קלים לאלו מבין המתנחלים והאזרחים הישראליים שהורשעו בדין בתקיפת תושבים פלסטינים. הזנחה זו תועדה משך השנים בדיווחים עיתונאיים, בדו"חות של ארגוני זכויות האדם ואף בדו"חות ממשלתיים.

מטרות הפרוייקט

ארגון יש דין קיבל על עצמו לטפל בצורה מערכתית בהזנחת אכיפת החוק על מתנחלים אלימים, הן ברמת הפרט והן ברמה המוסדית.

ברמת הפרט והקהילה, יש דין עוקב מקרוב אחר טיפול רשויות אכיפת החוק בתלונות המוגשות בידי קורבנות מעשי אלימות מצד מתנחלים, בכדי לעודד את יעילות החקירה והתביעה. מעקב זה מסייע ליש דין לגבש תמונה שלמה של מצב אכיפת החוק על מתנחלים אלימים בגדה המערבית. בטווח הארוך, יש דין פועל ברמה המוסדית בכדי להניע רפורמה ממשית בהליכי אכיפת החוק בשטחים, שתבטיח את עמידתה של מדינת ישראל במחויבותה להגן על הפלסטינים תושבי האזור הכבוש.

מה אנו עושים

צוותי המתנדבים של יש דין מקיימים רשת קשרים ענפה עם הקהילות בישובים הפלסטינים בגדה המערבית, המדווחות לארגון על אירועי אלימות מצד מתנחלים.

מלבד הקשר הקבוע בין יש דין לקהילות הפלסטיניות, מחזיק הארגון ב"קו חם" הפתוח 24 שעות ביממה לדיווחים מיידיים אודות מעשי אלימות..

כאשר מגיע לארגון דיווח אודות אירוע של אלימות מתנחלים יוצא צוות מתנדבים שהוכשרו לכך לשטח. המתנדבים גובים עדויות מהמותקפים ומעדי ראייה לאירוע, אוספים מסמכים ותיעוד רלוונטי, ומעריכים את הצעדים בהם יש לנקוט מול מערכת אכיפת החוק.

ארגון יש דין מייחס חשיבות עליונה למהימנות המידע הנאסף בידי מתנדביו, ובוחן בקפידה את אמינות הממצאים. בכל אירוע נאספות מירב העדויות של עדי הראייה לאירוע. העדויות מוצלבות ונבדקות גם אל מול מסמכים רלוונטיים אחרים אותם אוספים מתנדבי הארגון. בתום תהליך הבדיקה אותו עוברת כל עדות, מועבר התיק לחוות דעתו וטיפולו של היועץ המשפטי של יש דין.

תחנות המשטרה בגדה המערבית ממוקמות בדרך כלל בתוך תחומי התנחלויות, ועל כן במקרים רבים הן בלתי נגישות לפלסטינים המבקשים להגיש בהן תלונות. מתנדבי יש דין מלווים פלסטינים שנפלו קורבן לאלימות מתנחלים אל תחנות המשטרה ואל מתקני התיאום והקישור, ומוודאים כי המתלוננים זוכים ליחס הוגן.

יש דין מנהל מעקב אחר חקירת המשטרה וההליכים המשפטיים שלאחריה, אם ישנם כאלה. לעתים קרובות נסגרת חקירת המשטרה ללא תוצאות; במקרים כאלה יש דין בוחן את תיק החקירה, ואם יש מקום לערער על ההחלטה לסגור את התיק. במקרים בהם ננקטים הליכים משפטיים כנגד חשודים, עוקב יש דין אחר ההליכים עד סיומם.

אז אם מפריע לכם מה שקורה במדינה, ויש לכם קצת זמן פנוי, אולי תכתבו ליש דין: הם צריכים גובי עדויות יודעי ערבית שממש יוצאים לשטח, בודקי עדויות שמאמתים את העדויות מהשטח ע"י הצלבת מסמכים וכו', הם צריכים מתרגמים עברית-אנגלית, וערבית-עברית, משקיפים בבתי דין צבאיים (גם ללא רקע משפטי), וכמובן משפטנים בעלי הכשרה.

חיסרון: הם דורשים מחויבות רצינית של לפחות יום בשבוע לחלק מהתפקידים.