זוכרים שלא מזמן כתבתי על היריד המוצלח בחיפה?
ובכן, בסוף אותו פוסט דיווחתי בעצב שאיבדתי או גנבו לי כמחצית מההכנסות ואולי יותר.
אז חלה התפתחות מפתיעה בפרשה.
לפני כמה ימים אני עומד לי ברחוב ומחכה למישהי שתגיע (סוף סוף הייתה לי בחורה שמקפידה לאחר אז פתאום אני מגיע בזמן). תוך כדי חיכיון אני מפשפש בארנקי לבדוק אם יש לי מספיק מזומנים. הופך חלק שבד"כ אני לא הופך, והופ - ערימת שטרות מבצבצים מכיס פנימי חבוי!
מה הסתבר? למרות שהייתי שיכור ועייף באחת בלילה, כשסגרתי את הדוכן, חששתי מפני אובדן הכסף, אז בגאוניותי הכנסתי את הכסף עמוק בארנק שלא ייפול או ייסחב בקלות.
מצד שני למחרת הייתי טמבל מוחלט ולא זכרתי שזאת עשיתי.
אבל סוף טוב הכל טוב.
וזה הזכיר לי את ימיי כסטודנט תפרן. קרה לי לא פעם שהגעתי לתחתית החבית ולא יכולתי יותר למשוך כסף מהקיר. לטובת ימי סגריר כגון אלה הייתי מחביא לעצמי כסף מזומן במגירות שונות בחדר, כדי שביום יום לא אמצא אותו ולא אשתמש בו, אבל כשאהיה מספיק נואש אחפור לעומק ואמצא אותו, ואז אוכל לקנות לאכול או כרטיס אוטובוס להורים בכפ"ס.
*
ולנושא אחר: מקורן קיבלתי את הלינק לאוסף הפליקר הענק הזה של מאיירים מהמאה הקודמת. יש המון מאיירי מגזינים אמריקאיים, והסריקה כוללת את הכפולה המקורית מהמגזין, מה שיכול לשמש המון השראה לא רק למאיירים אלא גם למעצבים.
שעות מרתקות של הנאה והשראה.
*
ולנושא אחר: אני מזכיר לכם שהיום יתקיים המצעד הרשמי לחשיפת האנדרטה לזקפה הלאומית. המצעד יצא ב-17:00 משדרות רוטשילד 23, מוזיאון ההגנה, שנמצא בין אלנבי ללנחלת בנימין. יהיה פאלי, ססגוני ורטוב לתפארת מדינת ישראל.
*
ולפני שאני שוכח, תוספת:
הבוקר התעוררו תושבי תל-אביב וגילו שכמה ממזרקות עירם נצבעו במשך הלילה באדום-דם, בעוד פעולה ישירה של אקטיביסטים אלמונים, במסגרת ששת ימי הפעולה לציון 40 שנים של כיבוש השטחים.
כמו כן נודע לנו שנזרקו פצצות צבע אדום על בניין דובר צה”ל:
צילומים: אקטיבסטילז.