הפולנים שמעו שיש מבצע על וודקה ומייד החלו להריץ סיבובי שוטים, פחות או יותר ברצף. אחרי בערך עשרה כאלה יצאנו כדי לאפשר להם לעשן. בסביבות חצות או אחת הודעתי להם שאני רוצה לקרוא לזה לילה.

קשישק פנה אלי ואמר: "אתה יודע, ממש חבל לי שאתה עוזב, כי דווקא עכשיו (אחרי בערך 10 שוטים של וודקה וג'וינט) אני מרגיש שאני יכול לדבר איתך בחופשיות".

כל כך שמחתי, סופסוף העטלף\פליט הפולני נפתח אלי! אמרתי לו: "אם זה המצב, אני בשמחה נשאר לעוד סיבוב!" והוא ענה "לא לא, אני לא רוצה לכפות את עצמי עלייך, לך לישון ולנוח" אז אני הייתי כאילו "אאאאאררררגגגג!".

הערב, באמצע ההופעה של מארש-דונדרמה בלבונטין 7, גם כן קראתי לזה לילה.

במפתיע, בצהריים, אחרי שהם מתאוששים (כי אולי יש להם יכולות שתיה של פולנים, אבל האנגאוברים הם מקבלים ממש כמו ישראלים ממוצעים), אנחנו מצליחים להתקדם עם הרעיונות לסיפורי הקומיקס שעלינו לייצר.

בתחילת השבוע הייתי מאוד סקפטי, כי הרעיונות שזרמו מהצד הפולני היו קצת בוסריים, בעוד שמהצד הישראלי כמעט לא זרמו רעיונות בכלל, בין השאר כי כולם נורא עסוקים. אבל לאט לאט, כמו פרח שנפתח, החלו הרעיונות להתפתח, לצבור יותר קונקרטיות וגם יותר רבדים, משמעויות וסצינות שלמות שנבעו גם מהחוויות שהם צוברים כאן בישראל (ואני מבטיח שהחוויות אכן מגוונות).

הפגישות הכלליות הן אידיליה בהתגלמותה. כולם משתפים את הרעיונות שלהם, כולם מעירים הערות על סיפורים של אחרים, וכולם פתוחים לשמוע ואף לבצע שינויים משמעותיים בעלילה וברעיון בעקבות הפידבק.

אף אחד לא מתנשא בגלל כשרון ציור נדיר, ולא בגלל יכולות כתיבה יוצאות מן הכלל. כולם כמעט מוכנים לשתף פעולה עם כולם, למרות הבדלים סגנוניים מקצה אחד של הקשת לקצה השני, גם בציור וגם בסגנון הכתיבה.

מדהים! אף פעם לא הייתה לי קבוצה כזאת פתוחה, ומנומסת.

לא זוכר אם אמרתי לכם, אבל הייתה לי תגלית בלשנית!

לדעתי, המילה פוליש באה מהמילה פולייט (מנומס).

אני מודה ומתוודה, כל חברי הקבוצה שלנו אשכנזים ויש גם רק אישה אחת.

אבל היא דתיה, אז יש לנו ייצוג של עוד מגזר!

והיא גם מורה, אז יש לנו ייצוג של עוד מגזר!

והיא גם אמנית, אז יש לנו ייצוג של עוד מגזר!

והיא גם כתבת סלבז ברייטינג, אז יש לנו ייצוג של עוד מגזר!

בקיצור הבנתם.