לא מיועד למי שיודע משהו על יין, אלא
למי שלא יודע כמעט כלום:
א. אם אתם נכנסים לסופר או פיצוציה ולא
יודעים מה לבחור, קחו הר חרמון של ירדן, מיקבי רמת הגולן.
האדום והלבן שניהם סבירים ולא יקרים
ואפשר למצוא אותם בכל מקום. בסופר הם עולים בסביבות 35 ₪ ובפיצוציות 50-60, תלוי
בשנת הבציר. אשמח לשמוע המלצות נוספות על יין זול אך שתי.
ב. לעולם אל תקנו יין בפחות מ-26 ₪. זה
לא יין זה חומץ.
ג. אל תתפתו לקנות יין במבצע באםפם.
מניסיוני, חוץ מהר חרמון, יין במבצע באםפם הוא כמעט תמיד יין על סף החמצה או כבר
אחרי הסף.
ד. בכללי, אדום הוא כבד והולך עם בשר
ומאכלים כבדים כמו תבשילים ופסטות עם רטבי עגבניות כבדים.
לבן הוא עדין יותר והולך עם דגים וגבינות ומאכלים קלים. אבל יש כל
כך הרבה יוצאים מן הכלל שקשה לקרוא לזה כלל. למשל לגבינות קשות וצהובות כבר עדיף
יין אדום, פשוט כי הן יותר עזות טעם.
ה. יין לבן רצוי לקרר במקרר, אבל לא
חובה אם זה בחורף.
ו. יין אדום מוגש בטמפרטורת החדר בצרפת,
שזה 15-20 מעלות, אז אם זה אמצע הקיץ בישראל מותר לצנן אותו קצת במקרר.
ז. מותר לשים קרח ביין, ומותר גם לערבב
אותו עם סודה (לזה קוראים ביידיש "שפריץ"). בבירה, אגב, לא שמים קרח.
ח. יין אדום אמנם משתבח עם השנים, אבל
אם הוא יין זול הוא לא יחזיק יותר מארבע-חמש שנים במקרה הטוב. ביין לבן אין חשיבות
ליישון בדרך כלל, ולא כדאי לשתות אותו אחרי יותר משלוש שנים (שוב, בדרך כלל).
ט. כמעט כל יין אדום יהיה טעים הרבה
יותר אם תפתחו אותו כשעתיים לפני השתייה. היין "נפתח",
"נושם", או למעשה פשוט מתחמצן טיפה. ההבדל הוא מאוד משמעותי. אפילו יין
איכותי ביותר יהיה חמוץ\חריף ("עפיץ") מידי עם הפתיחה, והרבה יותר עמוק
וטעים אחרי שעתיים באוויר.
יין זול שעמד שעתיים פתוח עלול להיות
יותר טעים מיין יקר שנטעם מיד עם פתיחתו.
י. יין ממלאים עד חצי הכוס ולא יותר, לא
משנה גודלה.
י"א. לא שותים יין בכוס פלסטיק.
עדיף כבר ישר מהבקבוק. רצוי לשתות יין בכוס יין מזכוכית, חוץ מבמסעדת "ג'וז
ולוז" ששם מותר לשתות גם בכוסות משוק הפשפשים שאינן כוסות יין. באופן מסורתי ממלאים כוס יין רק עד חציה.
י"ב. למה טועמים יין במסעדה? כדי לוודא
שאינו חמוץ. אם אתם לא בטוחים, תתנו לעוד מישהו לטעום. פלצנים אמיתיים נוהגים גם
להחזיר את היין סתם אם הוא לא נראה להם טעים מספיק.
י"ג. אם בארוחה יש יותר מבקבוק אחד, הסדר הרצוי הוא מהפחות איכותי ליותר איכותי, או במילים אחרות, מהזול ליקר. בקבוק אחד מחזיק חמש-שש כוסות.
י"ד אם לא רוצים לשתות הרבה אפשר לשתות מים או שתייה קלה במנות הראשונות ולהתחיל עם היין רק בעיקריות. אם רוצים לשתות הרבה תמיד הולכים מהקל לכבד: יין לבן או אדום קל בראשונות, ויין כבד יותר בעיקריות.
ט"ו יבש\חצי יבש\מתוק: יבש פירושו חמוץ. חצי יבש זה גם חצי מתוק. שותים מתחילים ומי שאינם שותים הרבה עלולים למצוא שיין יבש מאוד יהיה חמוץ להם מדי. מצד שני יין מתוק הוא יין מאוד מתוק.
אני לא מומחה ליין, ואת הכל כתבתי מהראש
וללא מחקר, כך שאם יש לכם הסתייגויות אתם מוזמנים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: