בת שחר ומתי מהכיוון מזרח מציגים

בימת קדם והמוזיאון הישראלי לקומיקס ולקריקטורה

מזמינים אתכן/ם להשקת

כתב-העת הכיוון מזרח – ציור ללא קיר – קומיקס חברתי ופוליטי

(גיליון 15)

דברי פתיחה:

מתי שמואלוף ובת-שחר גורפינקל, עורכי כתב-העת

גלית גאון, מנהלת המוזיאון

DJ Natalie B. – ;דיסקו מאגרב

(מוזיקת פופ-דאנס ערבי, ראיי, צפון אפריקה ומזרח התיכון)

במהלך האירוע יחתמו היוצרות/ים על יצירתן/ם ב"הכיוון מזרח"

כתב-העת ויצירות האמניות/ים יימכרו בחנות המוזיאון

יוגש כיבוד קל

האירוע יתקיים ביום שישי ה-22.2.08 בשעה: 12:30

במוזיאון הישראלי לקומיקס ולקריקטורה

רח' ויצמן 61, חולון

משתתפי/ות הכיוון מזרח:

קומיקס: עידו שמי, מיש, עדי קפלן ושחר כרמל, אנגלמאיר, יובל כספי, דולה יבנה, יצחק גורמזאנו גורן, תמיר שפר, תמיר צדוק, אורית עריף ואילנה זפרן.

גראפיטי: עדי סנד, .Inspire Collective, Know Hope, Klone

אמנות: נינו, רועי רוזן, קארה ווקר.

מאמרים על קומיקס: מתי שמואלוף ובת-שחר גורפינקל מגדלור לעתיד אחר: מסע אל עולם הקומיקס החברתי והפוליטי בישראל; ד"ר דני פילק הפוליטיקה של תרבות עממית; דליה מרקוביץ' קומיקס אפריקאי, אפריקה בקומיקס; אורלי ר' רחימיאן "סקס והעיר הגדולה" נוסח איראן – על ספרה של מרג'אן סטראפי "רִקמות"; יובל בן-עמי למה לצרפתים אסור להיות ארנבות; רפאל אהרון המסמר של הפטיש: על המהפכה של עיתון "הפטיש".

ביקורת ספרות: יהונתן סואן ארץ אוכלת רוצחיה: על חומוס כמשאב האחרוּת – על ספרו של דרור בורשטיין "הרוצחים"

שירה: שבא סלהוב, שירה סתיו, אמרי מנשהוף, סמי שלום שטרית, נטע בלאט-שורק, יואב חקק.

ספרות: עינת אלוני, סמי ברדוגו.

בת שחר ומתי, עורכי "הכיוון מזרח", פנו אלי כבר מזמן, והפגישה שלי איתם הייתה ממש כיפית: הבאתי ערימה של קומיקס ישראלי, ועברתי איתם עליה. הם היו הקהל המושלם: זוג אנשים אינטלקטואלים, סקרנים, פתוחים, מלאי הומור. קולות צחוק והתפעלות מילאו את הקפה שבו ישבנו. היה כיף. הרעיון היה לחבר טקסטים של יוצרים מהחברה של הכיוון מזרח עם מיטב הכוחות הקומיקסאים הישראליים.

בת שחר ומתי הרכיבו רשימה של אמנים פוטנציאליים, ובמקביל ערכו מן "מקראה" של סיפורים ושירים, שממנה האמנים יוכלו לשאוב השראה, רצוי לבחור טקסט ספציפי ולהתעסק איתו. אז לי זה לא התאים (והאמת שהיא שגם לא היה לי זמן), אבל לשמחתי לפחות אחד מהמשתתפים בפרוייקט השליך מאחורי גוו את ערימת הטקסטים הדכאוניים ופשוט עשה מה שבא לו. התשובה במהופך. באז.

השער שיצר עידו שמי הוא שער מגניב, ומביא אחלה סיפתח לפרוייקט הזה. אני די בטוח שגם שאר המשתתפים הביאו אותה בפרשנות מרתקת ומפתיעה לרוח של הכיוון מזרח.

(מאמר מוסגר: עידו שמי היה אחד ממנהלי הדינמו-דבש, ומאז שנעשה אמן שיוצר באובססיביות כבר כמה שנים, גיליתי עד כמה הושפעו כל מוצרי העיצוב מבית הדינמו מרוחו של עידו, למרות שהוא הבחור הכי נוח ונחמד בעולם, וגם נותן הכי הרבה חופש אמנותי שבעולם. למרות, ואולי בגלל זה, רוב האמנים שעבדו איתו בהחלט ניסו לקלוע לרוח הדינמו, שלעידו היה חלק מכריע בעיצובה. מסתבר שעידו היה הארט-דירקטור הטוב בעולם.)

המוזיאון הכי מגניב בחולון ובמזרח התיכון שמח לקחת חסותו על הפרוייקט, ולא עצר כאן אלא שג+ג הפקות גם מגשימות את חזוננו ואת הפוטנציאל של המקום וארגנו לפתיחה וואחד מסיבת ריקודים דאנס ערבי משהו ריג'ידי ביותר, כולל כיבוד ברוח המסיבה!

דק העץ מהפרסומת של קנט לייט בכניסה, המרפסת האחורית הנרחבת, וכמובן המדשאות האינסופיות לחישושים וחישגוזים...

אין מיקום מושלם יותר ממוזיאון הקומיקס בחולון לעריכת מסיבת צהרי שישי ענקית שנגמרת באורגיה מטורפת על המדשאה האחורית.

רק חבל שאני אהיה בלונדון באותו הזמן, סניף.