אני כותב מייל זה לכולם אחרי מאורעות הימים האחרונים, אשמח אם תקראו עד הסוף.

הסיפור מתחיל בספטמבר שעבר כשהתחלתי להיות מעורב והצטרפתי לקבוצת מתנדבים שעבדו עם הפליטים מאפריקה שהגיעו לת"א.

הייתי אחראי על הלוגיסטיקה של תרומות בגדים וציוד מתורמים, זמן רב חיפשנו מחסן. באיזהשהוא שלב קיבלתי לחלל גדול לצורך המחסן בסקוואט בפלורנטין בו גרו מזה מספר שנים אקטיביסטים וחב'רה צעירים.

זמן לא רב אחרי שהגעתי לשם, הכרתי את ממאדו, נער כבן 16 מגיניאה שבמערב אפריקה.

הוא עזב את ביתו לפני כמה שנים, עבר דרך מרוקו, מצריים, ומצא את עצמו בישראל.

הוא התחיל לעבוד וללכת לבית ספר.

סביב אוקטובר קיבלו אנשי הסקוואט צו פינוי, ובמקביל, החלטנו לעזור לממאדו למצוא מקום אחר לחיות. הכרתי את ממאדו להוריי והם הזמינו אותו לגור אצלם לזמן מה.

עם הזמן הכירו הוריי ובני משפחתי את ממאדו ומצאו שהוא נער צנוע מאד, חכם ועדין.

הוא הפך לחלק ממשפחתנו.

לקראת סוף פברואר החליטה ממשלת ישראל ל"הילחם" נגד גלי הפליטים שהמשיכו להגיע, והחלו מעצרים של אנשים ברחובות ת"א, על פי צבע עורם. רק לאחר שנלקחו האנשים למעצר בתחנת המשטרה, נבדק האם יש לאותו אדם רשיון שהייה בישראל.

יום אחד באמצע מרץ 2008, בדרכו לבית הספר, נעצר ממאדו ע"י משטרת ההגירה.

אימי ניסתה לשכנע את השופט כי ממאדו יוכל לשהות בחזקת משפחתנו ואף לעבור אימוץ,

אך כל מה שניסה לעשות העו"ד מטעם המדינה הוא לנסות ולהוכיח כי ממאדו אינו קטין.

כל המסמכים שבידיו מצביעים על כך שממאדו בן 16.

ממאדו נבדק פיזית ונמצא כי הוא אכן בן 16,

אך זה לא סיפק אותם והם ערכו לו בדיקה נוספת, בדיקה פוגענית ומשפילה,

את הבדיקות האלה עבר ממאדו בכדי שיוכלו לגרשו מישראל.

למדינת ישראל אין יחסים דיפלומטיים עם גיניאה, ולכן יגורש ממאדו לחוף השנהב,

הוא לא מכיר אף אחד שם, מה שעשוי להיות מסוכן עבורו.

בכל יום ב' הולכת כל המשפחה עם חבריו לבקר אותו בכלא, ניתן לבקרו חצי שעה בלבד בשבוע. יש לממאדו חברים רבים כאן ויכולנו להביא איתנו רק מעטים מהם בכל ביקור.

בכל ביקור התבקשה אמי להביא את דרכונו של ממאדו. בלעדי הדרכון הם אינם יכולים לגרשו.

אמי החליטה שבלי צו בית משפט דרך עו"ד היא לא מוסרת את הדרכון של ממאדו.

ביום א' שעבר החליט השופט על סמך הבדיקה האחרונה כי ממאדו אינו קטין.

אתמול בבוקר, 29.4.08 בשעה 6:35 בבוקר, מספר דקות אחרי שיצא אבי לעבודה,

דפקו על דלת ביתנו 5 שוטרים. 4 בריונים ואשה. הם ביקשו מאמי לפתוח וביקשו את הדרכון של ממאדו.

אמי ביקשה לראות צו מבית משפט אך לא היה להם, ולכן, סירבה אמי לתת להם את הדרכון.

הם עצרו את אמי בגלל זה. איכשהו היא הצליחה להודיע לאבי, והוא הגיע במהירות והבין שהם לוקחים אותה לתחנת משטרת ההגירה.

אבי, חבר נוסף ואני הגענו לתחנת המשטרה, אך שם סירבו לומר לנו אם היא נמצאת שם ומדוע עצרו אותה. אז איבדנו את שלוות נפשנו והרמנו קול, השוטרים איימו גם עלינו במעצר.

ייצרתי קשר עם מכר עורך דין, אך הם סירבו לתת לו פרטים בטלפון מבלי שיגיע לתחנת המשטרה.

לאחר שעתיים יצא חוקר שאמר לי שאמי צריכה עו"ד.

כשעה לאחר מכן, ראינו במקרה שלוקחים את אמי משם, אבי הצליח לשאול אותה לאן לוקחים אותה והבנו שהם לוקחים אותה הביתה לחפש את הדרכון של ממאדו.

הגענו הביתה לאחר שהשוטרים עזבו ואמי סיפרה כי הפעם הם הביאו צו מבית משפט ולכן היא נאלצה לתת להם את הדרכון.

כעת אנו מנסים למצוא דרך לעצור את גירושו הקרוב של ממאדו.

זה עשוי להיות ההזדמנות האחרונה שלו לעתיד "נורמלי".

אנו, כשמשפחה, נעשה כל זאת שוב עבור כל נער אחר שיהיה זקוק לעזרה.

משפחתנו ניצלה ע"י רוסים בזמן פלישת הגרמנים, ולהם לא היה איכפת מהסיכון הרב שלקחו.

אנו מחוייבים כבני אדם להתייחס לכל אדם המבקש מקלט ולעזור לו.

עבורנו, תמיכה הומנית אינה פשע כי אם חובה.

אני רוצה לציין שאני לא מופתע מההתנהגות הזו.

מדינה המדכאת אנשים אחרים למעלה מ-40 שנה, מדינה בה נחשב רק הכסף, בה אדם יכול למות בקלות אם אין לו כסף, מדינה בה זכויות האדם הם פיקציה רעיונית אלא אם נולדת לאם הנכונה [יהודיה], תקבל יחס הגון.

למדינה כזו אין חמלה ולא אכפתיות לקול השקט.

אני חונכתי ע"י הוריי שלימדו אותי כי כל האנשים שווים ובעלי זכויות שוות.

גם אם אנחנו נעצר ונכלא, נמשיך לעזור לאנשים כמו ממאדו, ונעשה זאת שנית.

שחף פולקוב.

- - - - - - - - - -

יום חמישי 01.05.08

אתמול נפטרה אמא של ממאדו.

ממאדו התקשר בכדי לנסות ולהשיג תעודת לידה מגינאה, ומסרו לו את דבר מותה.

עכשיו אין לו בכלל לאן להגיע גם אם יגורש לחוף השנהב.

הוא יושב בכלא לבד ובוכה כל היום.

אמא של שחף בדרך לבקרו בכלא.

המשפחה רוצים לנסות ולגרום להוציא אותו מהכלא [למעצר בית] בערבות

בכדי שיהיה אצלהם עד שתתקבל החלטה בנושא גורלו.

כידוע הם גם רוצים לאמצו."

כתבה רייוי:

"מה אפשר לעשות?

1. לנסות ולהפנות את הנושא לכל מי שחושבים שיכול לעזור להביא לחשיפה תקשורתית בשיטת הקשרים האישיים.

2. כתבו מיילים לשר הפנים - pniot@[email protected]

3. כתבו מייל לשר לבטחון פנים אבי דיכטר [email protected]

4. לנציג קבילות המשטרה [email protected]

5. לכל ח"כ ושר שנראה לכם ניתן ללחוץ על לינק לח"כים באתר של עבודה שחורה [ברשימות משמאל].

חשוב!

אם את/ם כותב/ים מכתב לשר או לחבר כנסת אנא שילחו עותק לאתר האינטרנט עבודה שחורה המפרסם מכתבים הנשלחים לחברי כנסת ובכך מוסיף על הלחץ המופעל על חברי הכנסת.

6. כתבו בבלוג שלכם. שלחו מיילים.

ככל שיכתבו יותר בלוגרים על הענין ועל עמדתם בנושא,

יש סיכוי לחשיפה גדולה יותר. 

7. חפש/ו רעיונאי טוב. אולי יהיו לו הצעות טובות יותר.

והערב - ההופעות:

סוף המסע, תחילת הדרך - מופע התרמה למען נערים פליטים בודדים

בהשתתפות: ברי סחרוף, הדג נחש, תומר יוסף, מוש בן ארי, לוס כפרוס ועוד....

אותו לא נודע עבור נערים אלו מתקיים באורח יומיומי ברחובות תל אביב ללא כל קורת גג.

אנו מנסים לעזור לאותם נערים להפוך את הלא נודע לבית חם ומוגן ולסייע להם - פשוט להיות נערים.

הפרויקט מנוהל על ידי א.ס.ף – ארגון סיוע לפליטים וA.R.D.C  - המרכז לפיתוח פליטים אפריקאים.

המופע יתקיים במוצ"ש 24 למאי בשעה 20:00 במועדון התאטרון ביפו

פרטים נוספים בקישור הבא ובמודעה המצורפת:

http://avisarsavir.com/sofhamasa/

קישור לכתבה שהתפרסמה בynet על המופע:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3543344,00.html