פוסט ציטוטי הרבנים בהכנה, בינתיים אספר לכם סיפור מהחיים.

אגב, למי שהתפלאה מה פתאום הגיעו לפה כל כך הרבה אנשים, אסביר ששני הפוסטים האחרונים זכו ללינקים מהעמוד הראשי של נענע.

בבוקר לפני יומיים שלושה עליתי על קו 1 או 2 או 18 מקולנוע תל-אביב בפינסקר (מצודת גראפיטי מדהימה) לסטודיו שקרוב לצומת העליה-סלמה.

איפשהו בעליה עלתה אישה במיטב שנותיה, שזופה ועגלגלה, והחלה לצרוח על איש שישב במושב הראשון מצד ימין, לא מאחורי הנהג אלא מעבר למעבר. בהתחלה לא הבנתי מה היא רוצה מהכיסא שלו, עד שהבנתי שהוא שם כיסא פלסטיק על המושב לידו. היא צעקה עליו שזה כיסא לאנשים, לא כיסא לכיסא.

הוא השיב משהו ברוסית, והנהג אמר לה גברת הוא עיוור.

אבל הגברת נתפסה למילתו הרוסית של היושב, שאולי לא בדיוק הבין מה היא רצתה ממנו, גם הוא לא אדם צעיר במיוחד, ואולי לא שולט לגמרי בעברית.

היא פצחה בסדרת נאצות שהתקשרו אצלה לארץ המוצא של היושב. לסיום קינחה ב:

"תתעורר! רוסיה מתה! אין רוסיה יותר, אתה פה בישראל!" ועוד פנינים מהסוג הזה.

מהרגע הראשון עמדתי לפתוח עליה פה בחזרה, למרות שעמדתי ליד הדלת האחורית, אבל לשמחתי בערך כל האוטובוס הקדים אותי. צעירים וזקנים, מכל העדות ומכל הצבעים, כולם צעקו עליה בחזרה.

"מה זה משנה מאיפה הוא, כולם פה מהגרים" וזקן שחום אחד וחובש כיפה פיתח שיחה ערה עם הרוסיה הצעירה שישבה לידו ומאחורי: "מה זה משנה מאיפה הוא, כולנו בני אדם. מה הוא לא בן אדם?"

צעיר חילוני אחד שישב קרוב לאישה כיבד אותה בנאום על סובלנות, והיא ענתה לו בנאצות.

לבסוף ירדה האישה (שאכן זכתה שהרוסי העיוור יפנה לה את הכסא וישא את כיסא הכתר פלסטיק על ברכיו. היא התיישבה לידו וסירבה להצעות למקומות פנויים אחרים באוטובוס).

למרות שירדה האישה, המשיך הדיון הסוער באוטובוס. לשמחתי, כולם ללא יוצא מן הכלל גינו את האישה ואת דרך התנהגותה, שכולם הסכימו שהיא לא נאותה.

רציתם משהו אופטימי, הנה לכם.

נ.ב. יוסי גורביץ' הגיב גם הוא על הלינץ' בהתנחלות פסגת זאב, וגם מביא לינק לכתבה על מכתב 8 רבנים בעד הלינץ', למי שזקוק להוכחות לרבנים גזענים.

שבת מנוחה!