האנשים שייעצו לי ללכת לטיפול צדקו.

אני מצטער שפגעתי בכמה מכם, ומתנצל על דברים שאמרתי וכתבתי.

התנצלויות אישיות יותר יגיעו בהמשך, אולי, לחלק מכם.

איך התדרדרתי עד כדי כך?

האנשים שייעצו לי לא לעבוד עם פולנים צדקו גם הם, מסתבר. רובם אמרו זאת בצחוק, וחלקם רק חצי בצחוק.

לפני כחודש התפוטרתי מפרוייקט ספר הקומיקס הפולני-ישראלי, אחרי שהיה הבייבי שלי במשך כמעט שנתיים. זה קרה אחרי שהתגלעו חילוקי דעות חמורים, בענייני הפקה ובענייני כספים, בין נציגי מכון אדם מיצקייביץ' הפולני לביני. לא אפרט עכשיו את כל השתלשלות העניינים, אבל אתם יכולים להיות בטוחים שיש לי ביקורת מאוד מפורטת על אופן ניהול העניינים מהצד הפולני.

שלא תבינו לא נכון, אני לא טוען שאני חף מטעויות.

התפוררותו המהירה של הפרוייקט גררה עמה גם נפילה לבעיות כלכליות קשות מאוד שלי, וגם מריבות אישיות כואבות עם אנשים שהיו עד לא מזמן דמויות מאוד משמעותיות בחיי.

הפסקתי לעבוד בסטודיו, וחזרתי לעבוד בבית. ניסיתי להשליך הכל מאחורי, להתאושש אישית ומקצועית, ולהסתכל קדימה בתקווה, אבל לא כל כך הלך לי עם זה. כמויות הכעס והתסכול שצברתי בחודשים האחרונים, יחד עם כמויות האלכוהול ששתיתי בניסיון להפיג את הכעס והתסכול, הביאו אותי בהדרגה למצב האומלל שבו מצאתי את עצמי בימים האחרונים, עד שאפילו רגיעון של הדס כבר לא עזר לי.

אז היום הלכתי לרופאה, שרשמה לי קלונקס, ואני מתחיל לגמול את עצמי מאלכוהול, לפחות בצורה זמנית.

טיפול פסיכולוגי יגיע גם הוא.

הספר הפולני ייצא מתישהו בקרוב ע"י המו"ל הפולני קולטורה גנייבו ("תרבות הכאב" או משהו כזה).

לפני כשנתיים, כשהמפיקה הפולנייה התחילה לעבוד על פרוייקט "שנת פולין-ישראל", היא סיפרה לי על מנהל של מוסד תרבות ישראלי גדול, שאמר לה שכדור שני, פולין היא בשבילו חור שחור גדול באמצע אירופה. אז חשבתי שזאת אמירה די לא חכמה, בייחוד מבנאדם שעובד עם די הרבה גרמנים. היום, אחרי הניסיון שצברתי בעבודה עם פולנים, פתאום אני יודע בדיוק איך הוא מרגיש. כאילו, לפחות על הגרמנים אפשר לסמוך.

שנה טובה!