RSS: לקטעים
לתגובות
<<
אוגוסט 2019
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: |
אהוד ברק תתפטר!

בהפגנה נגד התקיפה ביום שני בערב. צילום: GangreenTV
אתמול בסוף היום ריכזתי כמה לינקים
מומלצים וכמה הערות לגבי שערוריית המשט, וברגע האחרון נמחק לי הפוסט. אין לי כוח
לשחזר את כולו, אז אני בעיקר אשחזר את הלינקים.
ראשית, כל אדם האוהב לחיות כאן וחרד
לגורל המדינה חייב לקרוא את יוסי גורביץ.
צריך להיות חוק כזה, למעשה:
סכין בגב ואגדות אחרות -
שבע הערות על פיאסקו המשט - יוסי גורביץ אתמול.
משברים - חמש הערות נוספות
על ספיחי המשט - יוסי גורביץ היום.
בעצם, כל כך חשוב לי שתקראו את יוסי
שאני אביא פה את הפוסט האחרון שלו בשלמותו. אני אתרום לקרן הטבק והאלכוהול שלו
בתקווה שזה יפצה אותו:
מקום המשפט, שמה הרשע:
אמש הגישה
הפרקליטות מסמך לבית המשפט, בהביעה את התנגדותה לישום
בקשת ההבאס קורפוס של עורכי דינם של העצורים מהמשט לעזה. פרקליט
המדינה משה לדור כתב ש"לא ברור
מה המקור החוקי לדרישה זו".
יש להניח שלדור לא התכוון שהאנשים שבהם החזיקה ישראל יוכרזו כשבויי
מלחמה. איך אנחנו יודעים את זה? כי
הלילה אמר היועץ המשפטי לממשלה שהוא התכוון להעמיד לדין כמה
מהם. אמנם, לא ברור באיזה סעיף. הטענה
שאפשר להעמיד לדין אנשים משום שהם התנגדו לפעילות של חיילי צה"ל מחוץ לתחומי מדינת ישראל היא הרבה מעבר
לבעייתית. לא שישראל לא עשתה זאת קודם לכן – היא
העמידה לדין אנשי חיזבאללה שכל מה שעשו היה מילוי
חובתם הפטריוטית על ידי ירי לעבר חיילי צה"ל - אבל בעבר היא לפחות העמידה פנים שמדובר בטרוריסטים מסוכנים.
ההצהרה של לדור בעייתית מאד. אם ישראל מרשה לעצמה לאסוף אנשים
מספינה בלב ים, ואז למנוע מהם גישה לסיוע משפטי, באיזה אופן אפשר להבדיל בין הפעולה הזו ובין חטיפה? השילוב המדהים הזה – מצד אחד למנוע סיוע משפטי כי
לא ברור "מה המקור החוקי לדרישה" ומצד
שני לדרוש את העמדתם של האנשים לדין, כי הם תקפו את חיילי צה"ל – מבהיר סופית שלצד הגנרלים והקולונלים שלנו
יצטרכו לעמוד לדין בהאג שורה ארוכה-ארוכה של פרקליטים. לדור לא יהיה בשורה הראשונה – היא שמורה
לטיפוסים כמו פליאה אלבק – אבל
כנראה שיהיה לו מקום טוב בשניה.
המהירות בה התודעה מתפוגגת:
יומיים בקושי חלפו מאז
ההתקפה על המרמרה, וכל מה שנכתב כאן בשבוע שעבר, כל הסכנות האיומות שפוטמנו בהן על ידי הגנרלים שלנו, הדוברים שלהם והתקשורת המתמסרת, נמוגו. לצבא יש שקר
חדש – הופתענו, לא ציפינו, מי בכלל יכול היה לצפות – ועל כן יש להדחיק במהירות את כל מה שבא קודם
ושוב, נזכיר: כבר ביום חמישי
איים צה"ל שאם המצב יתדרדר, לא
תהיה לו ברירה אלא לפתוח באש. כבר אז דיברו על פעילים
של אל קאעדה. כל כך מדהים שהעובדה הזו מתמסמסת.
צה"ל בעליל פתח בהתקפה פסיכולוגית על הציבור הישראלי, המטרה הקבועה
שלו. אתמול התפרסם מונולוג של לוחם שייטת בידיעות אחרונות, לאמור: "ירדנו מהמסוק בידיים חשופות, 15 לוחמים עם רובי צבע. על גג הספינה חיכו לנו 30
איש. אנחנו באו לדבר והם באו למלחמה." עכשיו, יש כמה אפשרויות לצורה שבה נוצר הטקסט הזה. יכול
להיות שלוחם השייטת הזה אכן
מאמין שהשתלשלות למסוק באפוד ונשק היא סוג של שיח, ושהתגובה הנכונה של אנשי הספינה היתה צריכה להיות "אהלן וסהלן, לא קר
לך ברוח הזו?" - ואז
לא ברור איך נתנו למטומטם קליני כזה להחזיק משהו מסוכן
יותר מסכין חמאה; או שהוא פשוט משמיע את הגרסה החדשה למציאות
של דובר צה"ל.
ברור למה דובר צה"ל חוזר על המנטרה החדשה ומנסה להשכיח את הישנה. ברור
גם למה לוחם שייטת חוזר עליה – הוא
חייל, אחרי הכל. ברור גם למה הציבור הישראלי בולע את זה – כי הוא תמיד מאמין למה שקצינים סמכותיים אומרים ויש לו
זכרון של יתוש לוקה אלצהיימר. מה שלא ברור הוא איך עיתונאים, אותם עיתונאים עצמם שהסבירו לנו לפני פחות משבוע – פחות משבוע מזורגג! – כמה המשט
מסוכן, מדקלים עכשיו את דף המסרים החדש של דובר צה"ל. מה, גם אתם לא זוכרים מה כתבתם? או שפשוט ויתרתם
על כבודכם העצמי והצטרפתם
למקהלה?
וכן, אני יודע שכתבתי על זה אתמול. מכל מה שקורה פה, זה הדבר שמדהים
אותי יותר מכל.
זכות הרמיסה של ישראל:
ישראל מונעת, בין השאר, העברת מלט
לרצועה. על מניעת המלט הזו היא היתה מוכנה לדחות את הצעתה של קטאר ליחסים דיפלומטיים. ישראל טוענת כי הפלסטינים ישתמשו במלט לבניית בונקרים.
וזה נשמע הגיוני, עד שאתה חושב על זה שוב. מה זה עניינכם אם הם יבנו
בונקרים? בונקרים הם מבנים הגנתיים פר אקסלנס. זה דומה לדרישות הישראליות שלא להציב טילי נ"מ
באיראן.
בשני המקרים מניחה ישראל מראש שיש לה זכות לתקוף
כאוות נפשה, באיראן או ברצועה, ושכל דבר שעשוי להפריע לה להתנהג כבריון שכונתי הוא עילה לפעולה. לפלסטינים ולאיראנים, מבחינת ישראל, לא רק
שאין זכות לתקוף אותה – גם אין להם זכות להתגונן מפניה.
כמובן, במלט עושים עוד כמה דברים חוץ מבניית בונקרים. למשל, בונים מחדש
את הבתים שהרסה ישראל בפלישה הקודמת שלה. את ישראל ההומניטרית כל כך, זה לא מעניין.
למה
שמאלוב-ברקוביץ' עדיין בקדימה?
העובדה שלציפי לבני אין
שליטה במפלגתה היא סוד
קטן מאד, ובכל זאת צריך לשאול מדוע ח"כ יולי שמאלוב-ברקוביץ' עדיין נמצאת בקדימה ולא נבעטה ממנה.
הבוקר פרסמה
שמאלוב-ברקוביץ' – שהתמחותה ,כפי
שכבר ראינו ,היא
בהתלהמות לאומנית – מאמר שטנה ב"ישראל היום".
כהומו סובייטיקוס מצוי, היא קוננה על "שיגעון הדמוקרטיה
הישראלית והדבקות בערכים "הומניים" ו"אוניברסליים"
ש"אחז בחברי הכנסת הערבים", והודיעה שהיא פנתה ליועץ המשפטי כדי לפתוח בחקירה כנגד חברי
הכנסת בשל "הסתה."
עכשיו, אפשר להבין מדוע שמאלוב-ברקוביץ' לא מבינה את משמעותה של
החסינות המהותית, וקל מאד להבין שהיא לא יודעת שהשוואה בין צה"ל ובין הצבא הגרמני היא אולי נואלת, אבל עדיין חוקית לגמרי. תבינו אותה: היא יוצאת
ברית המועצות. זה לא בא לה טבעי, כל הקטע הזה של דמוקרטיה וחופש דיבור.
אבל מה שאי אפשר להבין הוא מדוע היא עדיין בקדימה. שמאלוב-ברקוביץ' אימצה
במאמר שלה את "אין אזרחות בלי נאמנות" של ליברמן. האם העמדה הזו מייצגת את עמדתה של קדימה? אם
לא, מדוע לא לשלוח את שמאלוב-ברקוביץ' אל
המפלגה של אנסטסיה מיכאלי, שניסתה היום לתקוף פיזית את
חברת הכנסת חנין זועבי?
השאלה פשוטה וחדה: האם ציפי לבני, שכייסה את בוחרי השמאל בבחירות
האחרונות, מוכנה לאפשר לתואמת ליברמן לשמש כח"כית במפלגתה? האם ציפי לבני מקבלת את הסיסמה של "אין
אזרחות בלי נאמנות"?
זה הכל.
לראשונה,
אוי לחרפה,
מוצמדים לחברת כנסת שומרי ראש – מחשש שחברי כנסת אחרים יפגעו
בה.
קול האספסוף:
התכנית של עירית לינור וקובי אריאלי
ממשיכה לשמש כקול האספסוף. כזכור, לפני כשנה קרא
אריאלי לבריונים
לתקוף פיזית את מוסרי העדויות לשוברי שתיקה. היום דיברה
לינור בעליצותה הרגילה (דקה 5:13 והלאה; תודה
לעופר על ההפניה) על הצורך בהטבעתה של הספינה קורי רייצ'ל. מסתבר שהיא חושבת, אם אפשר לקרוא כך לתהליך המתחולל במוחה, שאם מודיעים על כך מראש, זה בסדר. הליצן
שישב לידה השמיע צופר ספינות ושניהם צחקו.
ככה נשמעת תוכנית דיעות היום, ברדיו הצבאי.
עד כאן יוסי גורביץ.
ועוד פרשן, קצת יותר כועס: הנה מוקש - בואו נדרוך עליו! - רחביה ברמן
אמת מארץ ישראל | למה כולם מצדיקים את התסבוכת בלב
ים? ובעצם גם כל דבר אחר… - איל ניב
עמוס עוז: "ישראל הופכת לדרא"פ של תקופת
האפרטהייד"
שרים
בכירים בממשלה מצטרפים אלי בקריאה לאהוד ברק להתפטר
ועוד סקופ: משה ארנס, שהיה שר
הבטחון בממשלת שמיר, מצטרף לתומכים במדינה דו לאומית! הוא קורא לתת לפלסטינים
אזרחות! (הוא רק טועה "קלות" במספרים - הוא חושב שבגדה יש רק מיליון וחצי איש. נעלמו לו איזה מיליון
ככה).
ועל זה העיר דביר וולק:
שאלה: איך קוראים לימני עם טיפה יושר אינטלקטואלי?
תשובה: סמולני פוסט ציוני.
ועוד לינק משעשע: תראו כמה אמל"ח
קטלני מג"ב החרימו אתמול בפשיטה על דירה בת"א.
וזה מה שכתבתי בפייסבוק כשצירפתי את
הקישור לסיפור הזה:
סקופ שמסעיר את העולם המדעי: נמצא מקור
כל הטמטום ביקום! המקור פועל כמו חור שחור רק הפוך, ומפיץ טמטום בגלים
אלקטרומגנטיים לכל היקום. המקור אותר בחדר הבידוק הבטחוני בנמל התעופה של ישראל
ועוד סיפור קטן: ביום שני בערב התקיימו
כמה הפגנות בערך באותו זמן: אחת הפגנת שמאל מול משרד הבטחון בקריה, שבה היו בין
1000 ל-1500 איש, עוד שתיים בחיפה ובירושלים שבהן היו כמה מאות אנשים בכל אחת,
ואחת הפגנה בעד ישראל ונגד טורקיה מול שגרירות טורקיה בת"א, שבה היו בהערכה
נדיבה 200 איש.
ההפגנה נגד טורקיה סוקרה בכל האתרים
ובכל העיתונים. הפגנות השמאל, שהיו בהן פי 10 אנשים, לא סוקרו בשום מקום! זה הזכיר
מאוד את מה שהתרחש בתקופת עופרת יצוקה, שבה הפגנות של אלפי אנשים נגד המבצע כמעט
שלא סוקרו, ויותר חמור: מעצרים המוניים של מאות מפגינים ערבים לא סוקרו כלל.
נסו לזכור את העובדות האלה בפעם הבאה
שלמישהו יש את החוצפה לטעון שהתקשורת שמאלנית.
|
נכתב על ידי
,
2/6/2010 23:18
בקטגוריות גזענות, דמוקרטיה, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, הפגנות, התאבדות, נגד הכיבוש שתיים בחמש, תקשורת, תרבות נגד, אקטואליה, ביקורת, פסימי, צבא
הצג תגובות
הוסף תגובה
1 הפניות לכאן
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של סוח ב-17/6/2010 22:48
|
אתמול הפגנתי בשייח ג'ראח
שייח ג'ראח, "שכונה" במזרח ירושלים, העיר ש"חוברה לה יחדיו". העיר שמחולקת לאדונים ועבדים, לפי מפתח גזעני. יערת דבש הייתה שם גם, ועוד איזה 200 שמאלנים. נעצרו 27 מפגינים, שהשוטרים תקפו באלימות, למרות שהם לא עשו כלום, פשוט כלום. המתנחבלים עדיין גרים בבתים שמהם זרקו את הפלסטינים. הפלסטינים ישנים חלקם ברחוב באוהלים, חלקם בדירות ששכרו. ביבי, ברק, ישי וליברמן, כנראה תומכים בפתרון המדינה הדו לאומית, שהרי הם עושים כל שביכולתם להרוג את פתרון שתי המדינות.
ככל שהבנייה בהתנחלויות והפקעת הקרקעות והבתים ממשיכה, והיא ממשיכה במלוא
עוזה (ה"הקפאה" היא בדיחה עלובה), פתרון שתי המדינות מתפוגג ונעלם. השלב הבא יהיה פתרון המדינה האחת.
המתנחלים יחגגו, אולי, בהתחלה.
אבל בסוף יקרה מה שקרה בדרום אפריקה. גם שם המתנחלים חשבו שישארו אדוני הארץ לנצח. הם טעו. וכך גדולי מנהיגי הימין והפנאטים היהודים מקדמים במרץ את קיצה של המדינה היהודית. האם הם מודעים לעתיד הבלתי נמנע, או שהם באמת חושבים שהם יוכלו לסובב את כל העולם על האצבע הקטנה שלהם?
האם הפלסטינים יהיו כה מלאי רחמים ורוח פיוס כמו שהיו השחורים בדרום אפריקה כשהגיעה העת לפיוס?
האם בעלי ההון הישראלים יצליחו להשאר בשליטה על כל המוסדות הכלכליים של המדינה המשותפת, כמו שנעמי קליין מספרת שקרה בדרום אפריקה?
האם יהיה רע?
טוב, לפחות את התשובה לשאלה הזאת אני יודע.
התשובה היא כן, והרבה, תתכופפו!
|
נכתב על ידי
,
19/12/2009 21:26
בקטגוריות גזענות, דמוקרטיה, דת ואמונה, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, הפגנות, התאבדות, חברה וכלכלה, משטרה ו"כוחות הביטחון", מתנחלים, נגד הכיבוש שתיים בחמש, תרבות נגד, אקטואליה, ביקורת
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמיתי סנדי ב-25/12/2009 09:49
|
לקחי השואה, תמרורי אזהרה, הישרדות אישית

אני קורא עכשיו את "היסטוריה עממית
של אמריקה" מאת הווארד זין, ספר מעניין.
זין מזכיר לנו, בין השאר, שלפני שואת יהודי אירופה
התרחשו שואות גדולות מימדים הרבה יותר: השואה שביצעו הספרדים באינדיאנים של דרום
אמריקה, השואה שביצעו האנגלים באינדיאנים של צפונה, והשואה שביצעו האנגלים והאמריקאים בשחורים מאפריקה,
שהיסטוריונים מעריכים את מספר קורבנותיה בסדר גודל של עשרות מיליונים עד כדי
חמישים מיליון איש, אישה וילד.

במקביל אני קורא גם את "העולם של
אתמול" של סטפן צווייג, סופר יהודי אוסטרי ידוע מראשית המאה העשרים שיושב
בברזיל ב-1941 וכותב אוטוביוגראפיה שהיא מין מצבה ספרותית לאירופה שלפני מלחמות
העולם. צווייג התאבד יחד עם אישתו בברזיל ב-1942.
הספר של צווייג הוא תמרור אזהרה מצמרר.
כי צווייג הצליח לברוח בזמן, תחילה
לאנגליה ולבסוף לדרום אמריקה. עזרה כמובן העובדה שהיה בן של תעשיין עשיר ואדם אמיד
בפני עצמו בזכות ספריו שנמכרו במיליונים בכל העולם, וכמובן גם בגרמניה, לפני
שהנאצים התחילו לשרוף אותם.
כל מי שלא מבין למה אני שונא את הדת
ופוחד מהלאומנות יכול לפתוח ספר היסטוריה על הפעמים הקודמות שהתקיימה פה מדינה
יהודית ועל קנאי הדת הלאומנים שהחריבו אותה פעם אחר פעם, כשהם מאשימים אנשים כמוני
(פעם קראו לנו מתיוונים, היום סמולנים) באחריות לחורבן.
אותם אנשים שהתעקשו פעם אחר פעם למרוד
במעצמות האזוריות - מצריים, בבל, אשור, סוריה, רומא - הכל בשם הלאומנות, הדת ושאיפות
ההתרחבות הטריטוריאליות שלהם - הם אותם אנשים בדיוק שאומרים לנו עכשיו שארה"ב
לא תגיד לנו מה לעשות, ונאחזים בציפורניים בשטחים שכבשו.
אותם אנשים, מכהנא דרך ש"ס ועד ברק
ואולי גם ביילין, שמאמינים במדינה יהודית עם רוב יהודי, הם שידרדרו אותנו מהר מכפי
שחשבנו למצבה של דרום אפריקה, רק שלא בטוח בכלל שנלסון מנדלה הפלסטיני יהיה סלחן
כלפי העם שכלא את עמו ושלל את זכויותיו כפי שהיה המקור.
וכאילו הקנאות הלאומנית וזו הדתית לא
מספיקות, בא נתניהו הקפיטליסט ורוצה לקצץ עוד במיסים, כדי להקטין עוד את תמיכת
המדינה בעשירונים התחתונים. כי כשמקצצים במיסים זה אומר פחות לחינוך, פחות
לבריאות, פחות לרווחה, אפילו פחות ממה שיש עכשיו, ויותר לעשירים. רק במטוסים
וטילים לא מקצצים כמובן, למרות שמטוס חדיש אחד שרוצים לקנות שווה ערך לכל עלות סל
התרופות לשנה שלמה.
כבר עכשיו יותר ויותר מבני המעמד
הבינוני-נמוך צוללים מתחת לקו העוני, והמשבר הכלכלי העולמי עוד לא הורגש כאן במלוא
עוצמתו, ומי יודע אם ייקח לו שנה או שנתיים לעבור, או כמה בדיוק.
יצואנים ישראלים לאירופה יכולים לספר
לכם שהאיחוד מגביר ומגביר בשנים האחרונות את הפיקוח על סחורה ישראלית כדי לוודא
שמקורה לא מההתנחלויות שבשטחים הכבושים.
ומתי יחליט אהוד ברק, אולי כהכנה
לבחירות הבאות בעוד שנה, לצאת למבצע עופרת יצוקה 2: יום הדין, שלאחריו גם סחורה
מתל-אביב ופתח-תקווה תסורב באירופה? ומה יקרה להייטק הישראלי, גאוות המדינה,
כששווקים ייסגרו בפניו אחד אחרי השני, ומה יעשו אנשי ההייטק, האם יישארו פה?
והמדענים, ואנשי האקדמיה? אלה כבר עכשיו בורחים בהמוניהם מהאקדמיות שהמדינה מייבשת
לאלה שבחו"ל.
לאורך כל הספר חוזר צווייג ומספר כיצד
הבורגנות העליזה של אירופה בכלל והיהודית בפרט סירבו להאזין לאותות המבשרים את
הסכנה. למרות שאירופה שקטה ממלחמות רק כמה עשרות שנים, הם לא העלו על דעתם שהיא
תחריב את עצמה במלחמת העולם הראשונה. ואחרי הראשונה, היו בטוחים שזו הייתה אם כל
המלחמות וכזאת לא תחזור לעולם.
ספריו של צווייג נמכרו במיליונים בכל
גרמניה, והוא כתב מחזות שהועלו בתיאטראות ובתי האופרה החשובים ביותר. הוא לא דמיין
שייאסרו להפצה ויישרפו בכיכרות.
61 שנים זה זמן די קצר לקיום מדינה. אני
בספק אם נגיע ל-100, או אם נגיע, אם זאת תהיה מדינה שאוכל לחיות בה בשלום.
בכל מקרה לא הייתי רוצה להיות פה כשהקנאים יתבצרו במצדה, אני מעדיף להיות יוספוס פלאוויוס.
לאן כדאי לברוח? וואללה לא יודע.
בסקנדינביה יהיה לי קר מידי, באנגליה יקר מידי. אולי ספרד? כן, בינתיים ספרד נראית
לי, אולי אני צריך ללמוד עליה קצת יותר לפני שאני מחליט. יש הצעות אחרות?
|
נכתב על ידי
,
21/4/2009 03:13
בקטגוריות גזענות, דת ואמונה, היסטוריה, התאבדות, נגד הכיבוש שתיים בחמש, ספרים, פליטים, שואה, אקטואליה, פסימי
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמיתי סנדי ב-9/5/2009 15:41
|
אהוד ברק: לא מנהיג. סמרטוט רצפה.
לא, לא סמרטוט רצפה. אפס. אתה זבל. לא, לא זבל, המיץ של הזבל.
בשוק הכרמל יש צפרדעי זבל גדולים, שמתמלאים כל היום בכל הסחלה של השוק,
ובסוף היום מרוקנים לתוכם את כל שאריות הבשר משוק הקצבים ואת כל הפירות
הרקובים. אלה הפחים הכי מסריחים שיש. בתחתית שלהם מצטבר המיץ של הגועל נפש הכי מעוך ומסריח בעולם. אז נכון המיץ הזה? הוא יותר מנהיג מאהוד "אני אפס" ברק.
וואללה אם אני הייתי חבר מרכז מפלגת העבודה הייתי לוקח כמה חברים, חוטף את
אהוד ממגדלי אקירוב, מפשיט אותו, מושח אותו בזפת ונוצות, ומוציא אותו
לסיבוב בעיר, ועדיין לא היו מצליחים למחות את המוחטה מהפרצוף של מפלגת
העבודה. אהוד ברק חיסל היום את מפלגת העבודה. המפלגה התאבדה בשידור חי. פשוט חבורת אפסים. כבר חשבתי שהפוליטיקה הישראלית לא יכולה להפתיע אותי יותר, והנה הוכיח אהוד "אני שטיח" ברק שתמיד יש עוד לאן לרדת.
אם למפלגת האבודה היה איזשהו שכל הם היו נותנים לאהוד "יש לי קטנצ'יק" ברק
אקדח טעון, חדר ריק, ואת הזכות לסיים הכל עם איזשהו שמץ של כבוד עצמי. למפלגת האבודה אין שכל. מי ייתן ולא אצטרך עוד לעולם לשמוע את שמו של המושחת הקטן, בוז'י "הביזיון המהלך" הרצוג. מי יגאל אותנו כבר מייסורינו ויפטור אותנו מעונשו של פואד "מצטער, הכיסא פשוט נדבק לי לתחת" בן-אליעזר? מתי כבר תעלם מחיינו שלי "פה רקוב" יחימוביץ'? כמה זמן עוד יעבור עד שנוכל סוף סוף להכריז: נוחי על משכבך בשלום, מפלגה עלובה. יימח שמך ושם זכרך.
| |
| |