כמה חקירות נפתחו בעקבות הרג פלסטינים על ידי חיילי צהל?

אין לחיילי צה"ל מה לדאוג, הם יכולים להמשיך להרוג פלסטינים באופן חופשי, ללא חשש מחקירות או משפטים.

מנתונים חדשים שפורסמו השבוע ע"י ארגון יש דין, עולה כי מתוך 5,000 מקרי ההרג של פלסטינים על ידי צה"ל מספטמבר 2000 ועד היום, נחקרו רק 179, אלה הניבו רק 16 כתבי אישום, ומאלה רק 6 הסתיימו בהרשעות.

לנתונים > http://bit.ly/NewDataAug2013

לניתוח הנושא בבלוג "אירוע נקודתי" > http://bit.ly/ShfichatDam

מכתב של ארגון רבנים לזכויות אדם:

עוד מספר ימים, ב-28 לנובמבר, עלולה משפחת סומארין להיות מפונה בכוח מביתה מזה ארבע עשורים שבשכונת סילוואן. המפנה, חברת "הימנותא" הנמצאת בבעלות מלאה של הקק"ל.

הפינוי מדגים אפליה שיטתית וחוסר צדק זועק לשמיים כנגד המיעוט הפלסטיני בכמה וכמה היבטים. בנוסף צעד זה צפוי להגביר את המתח בין יהודים וערבים, להוביל את תושבי סילוואן לייאוש ואף לעורר גל אלימות שאין לדעת את היקפו.

אבל קודם כל זהו סיפורה של משפחה פלסטינית בת 12 נפשות – כולל 5 ילדים, סב הזקוק לדיאליזה ואישה בהריון – שללא הסיוע שלנו יזרקו בקרוב לרחוב בשל מדיניות שיכון מפלה, כוחנית ואטומה.

למה זה קורה? 

על בסיס חוק נכסי נפקדים נכסים שהבעלים שלהם שהו במדינת אויב יכולים להיות מועברים לאפוטרופוס הכללי. כך היה במקרה של משפחת סומארין: עם מות אבי המשפחה באמצע שנות השמונים היו בניו, היורשים החוקיים לפי המדינה, בירדן וערב הסעודית. למרות שהמשפחה גרה בבית יותר מארבע עשורים, עברה הבעלות עליו לידי האפוטרופוס הכללי ומשם לחברת הימנותא.

למה זה לא מוסרי? 

העוולה הזו זועקת לשמיים במספר רמות:

א. זאת כמובן הלאמה כוחנית של בית מגורים שמעולם לא הייתה מתבצעת לו היה מדובר במשפחה יהודית.

ב. גם לאחר ההלאמה, לא יצא הבית למכרז שיוויוני ואולי אף להקצאה מיוחדת לטובת תושבי סילוואן הפלסטינים הסובלים ממצוקת דיור וצפיפות גבוהה בהרבה מבמרבית החלקים היהודיים שבמערב ירושלים. נהפוכו, הבית הועבר להימנותא במטרה לשכן בו יהודים ולייהד את סילוואן (כלומר לדחוק את האוכלוסיה הערבית בשכונה ככל הניתן). לא פעם נעזרת הימנותא גם בעמותת אלעד שידועה זה מכבר בפרקטיקות המפלות שלה.

ג.  מדובר ביצירת משטר אפליה בשכונה שמורכבת ברובה ממי שאין להם אזרחות ישראלית וכוח פוליטי רק בשל מוצאם האתני כפלסטינים. לסביבה מוחלשת זו מכניסים בכוח ובאופן מפלה קבוצה של מי שיש להם אזרחות ותמיכה של המדינה רק מתוקף מוצאם האתני כיהודים. כל זה מגובה על ידי גורמים עם אג'נדה פוליטית קיצונית במיוחד הנעזרים במוסדות המדינה והעם היהודי (קק"ל).

כל הנקודות הללו מבטאות עברה על עקרונות בסיסיים במוסר היהודי של "איפה ואיפה", ושל החובה לנהוג בשיוויון עם הגר הגר בתוכנו.

מה אפשר לעשות?

1. משמרת מחאה בסילואן: יום שישי הקרוב, 25/11, בשעה 12:30

נעמוד בסולידריות עם תושבי סילואן, במחאה נגד גירוש המשפחה מביתה.
המשמרת תתקיים ליד בית משפחת סומרין, בצמוד לאתר “עיר דוד” של עמותת אלע”ד
לפרטים: דורית 0525596500.

 ועד הכפר אל-עראקיב   *הועדה העממית אל-עראקיב

קואליציית נשים לשלום   * פורום דו קיום בנגב לשוויון אזרחי

תנועת התחברות-תראבוט       *פורום הכרה

מצטרפים להפגנת ועדת המעקב

ברחבת בית המשפט בבאר-שבע

החל מסוף השבוע שעבר כלים כבדים של הקק"ל עבדו בסמוך לכפר אל-עראקיב ומאיימים בהשתלטות על אדמות הכפר. אדמות עליהן הוגשו תביעות בעלות בבית המשפט.

ביום ראשון וביום שני השבוע בוצעו הריסות בכפר תוך שימוש באלימות קשה וירי של כדורי ספוג כלפי התושבים שמחו על פעולות ההריסה. 12 תושבים ופעילים נעצרו.

לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע הוגשה עתירה למניעת עבודות תשתית ונטיעות בתחומי הכפר.  לבקשת העותרים, בית המשפט הוציא צו זמני להפסקת עבודות בשטח הכפר עד לבירור תביעות הבעלות.

ביום ראשון, 23 בינואר, יתקיים בבית המשפט הדיון הראשון  בעתירה.

נעמוד כולנו, ברחבת בית המשפט, שכם אל שכם עם תושבי הכפר במאבקם הצודק להכרה בתביעות הבעלות על אדמות הכפר ועל זכותם להתגורר ולחיות בו.

הסעה:

מתל אביב בשעה 11:30, רכבת ארלוזורוב, חניון סיקסט.   

פרטים והרשמה:

מחאסן- 050-9787894. בועז- 050-8883166.  יעקב- 050-5733276   מיכל- 052-6886867.

דוא"ל:  [email protected]

בבאר שבע ובדרום:  פרטים ממותאז-  050-7701118.     

בשבת ה-15.1 הצטרפתי לסיור של סולידריות שייח ג'ראח בעיר טייבה, כחלק מהמאמץ להקים קבוצת פעולה של סולידריות, שתאבק בעוולות גם באזור זה. את הסיור הדריך ד”ר זוהיר טיבי, ראש הוועדה העממית של העיר, ופעיל שלום וותיק. התלוו אלינו רבים מחברי הוועדה ופעילים מקומיים.

למרות היום החורפי היפה והנעים, ולמרות הקפה שהוגש לנו בכל מקום שבו עצרנו, האווירה הייתה עצובה עד מעצבנת.

ד"ר זוהיר טיבי מתוסכל

זה נכון שבהגדרה הקלאסית של דמוקרטיה אין עניין של שוויון זכויות לכולם. אבל מאז המהפכה הצרפתית, שוויון הוא חלק מהותי מהגדרתה של מדינה דמוקרטית, גם אם שוויון אמיתי לא הגיע עדיין לכל המדינות שמכנות את עצמן דמוקרטיות.

כי אם שוויון הוא תנאי מהותי לקיומה של דמוקרטיה, הרי שטייבה היא רק עוד הוכחה שישראל מעולם לא הייתה מדינה דמוקרטית.

בטייבה מדינת ישראל פועלת בכל כוחה כדי למנוע שוויון, בכל האמצעים העומדים לרשותה.

תוכניות מתאר לא מאושרות במשך שנים ארוכות, ולכן תושבי טייבה לא יכולים לבנות על אדמתם הפרטית. מי שמוכרח לבנות בית למשפחתו מוגדר מייד כעבריין בניה, וביתו מועד להריסה. מדינת ישראל נוגסת בציניות חלקים גדולים משטח העיר לטובת “פרויקטים לאומיים” כמו כביש שש, אבל אין מחלף בטייבה. הפרויקט הלאומי לא נועד לשרת את אזרחי טייבה, הם לא חלק מהלאום. ואחרי שסללה כביש רב מסלולי על נתח מהשטח בעצמה, המדינה מגדירה את שאריתו “שטח ירוק” לשמירת ערכי טבע, כך שתושבי טייבה לא יוכלו לבנות בו.

ועוד ועוד סיפורים מהסוג הזה.

אומרים שראשי הרשויות הערביות כושלים כלכלית משום ש”הערבים לא משלמים מיסים”. ד”ר זוהיר טיבי, ראש הוועדה העממית של טייבה, שאירח אותנו אתמול, חישב ומצא, שגם אם 100% מתושבי העיר ישלמו 100% ארנונה ללא הנחות הנובעות מעוני, עדיין לא תצליח העירייה לצאת מהבוץ הכלכלי.

יודעים למה? משום שרשות מקומית מאוזנת מקבלת את הנתח העיקרי מהכנסותיה מתעשייה ועסקים. בכל עיר יהודית שמכבדת את עצמה, הקימה המדינה איזור תעשייה עשיר בתשתיות. בטייבה יש איזור מוסכים, שאפילו לא מוגדר כאזור תעשייה בתוכניות המתאר.

מחצבת ענק בשם סלעית הוקמה לפני עשרות שנים בטייבה. נחשו למי היא משלמת ארנונה? לטייבה? הצחקתם אותי. את הארנונה היא משלמת למועצה האזורית דרום השרון.

במצב עניינים שכזה, לא פלא שראשי העיר בעבר נכשלו – המדינה עשתה הכל כדי שייכשלו. ואחרי שנכשלו, מינתה לעיר וועדה קרואה, המורכבת מפוליטיקאים חיצוניים המתמנים ע”פ מפתח מפלגתי, גן עדן לג'ובים ליהודים של ש”ס (מפלגתו של שר הפנים), הליכוד, ישראל ביתנו וכו'.

ואני יכול להמשיך ולהפליג בסיפורים העצובים הלא נגמרים האלה.

ביום שלישי ה-25/1 בשעה 11 בבוקר יתקיים דיון חשוב בבית המשפט מול הועדה המחוזית לתכנון ובניה סביב תוכניות המתאר עליה מסרבת הועדה לדון במשך שנים והריסת הבתים.

אנחנו נהיה שם, מול בית המשפט, במשמרת מחאה שקטה, לצד תושבי טייבה. כדי לדבר על דברים כאלה, כמו צדק, שוויון, ואולי גם ראשיתה של אחווה.

עוד על טייבה:

• דברים שרואים משם, לא רואים מכאן / דניאל
• סולידריות גם בטייבה / אלמה

בגזר דין חריג בחומרתו גזר שופט בית משפט השלום ברמלה 7 חודשי מאסר בפועל, 5 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 40,000 ₪ בגין ניהול עסק ללא רישיון. הנאשם, נורי אל עוקבי, הוא פעיל מוכר למען זכויות הבדווים בנגב, ועל כך כתב השופט כי "העובדה שהנאשם פועל לזכויות הפזורה הבדואית אך ורק מחמירה איתו".

באגודה לזכויות האזרח מחו בחריפות: "מגמה של ענישה והרתעה של פעילים חברתיים ופוליטיים".

בגזר הדין שנתן שלשום השופט זכריה ימיני מבית משפט השלום ברמלה נכתב:

"סבור אני שהעובדה שהנאשם פועל לזכויות הפזורה הבדואית אך ורק מחמירה איתו, מכיוון שלא יכול להיות שאדם מצד אחד יטען טענות על אי שמירת זכויות או אי שמירת הוראות החוק לגבי קבוצה אליה הוא משתייך אך מצד שני יפר את הוראות החוק ברגל גסה פעם אחר פעם"

 ועוד הוא מנמק את חומרת גזר הדין: 

"סבור אני שהקלה עם הנאשם יהיה בה משום מסר שלילי לציבור ובמיוחד לפזורה הבדואית שהפרת חוק במדינת ישראל ובמיוחד הפרת צו שיפוטי הינה משתלמת וביהמ"ש עובר עליה כעניין של מה בכך."

לדברי עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח: "השופט ימיני למעשה הצהיר כי הוא מעניש את אל עוקבי בחומרה בשל מעורבותו במאבקים למען זכויות המיעוט הערבי-בדווי בנגב וכאמצעי להעברת מסר מרתיע לאוכלוסייה זו – אף שהעבירה הנדונה אינה קשורה לבדווים או למאבקיו החברתיים של אל עוקבי.

גזר הדין השערורייתי הזה מצטרף אל גזר הדין החמור שניתן שלשום נגד הפעיל הפוליטי יונתן פולק לכדי מגמה מדאיגה ביותר של ענישה והרתעה של פעילים חברתיים ופוליטיים על-ידי מערכת אכיפת החוק, אותה מערכת שאמורה להיות אמונה דווקא על ההגנה על חופש הביטוי והמחאה."

יקיר הוסיף עוד, כי במשטר דמוקרטי מעורבות לשינוי חברתי במסגרת החוק היא מופת לאזרחות טובה – לא נסיבה שמצדיקה החמרה בענישה.  

תוספת: בוודאי לא תופתעו לגלות שהשופט הנ"ל חובש כיפה, ובוגר ישיבת נחלים.

נ.ב. תקראו את שלום בוגוסלבסקי, הוא חד מאוד.

להלן גזר הדין:

נוכחים:

 בא כוח נאשמים עו"ד אבי דובין 

מאשימה 1   עיריית לוד-השרות המשפטי – עו"ד שקד

נאשם 1   נורי (חסן) אלעוקבי

גזר דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום על הפרת סעיף 18 לחוק רישוי עסקים תשכ"ח – 1968.

בכתב האישום נטען שהנאשם הורשע בתיק עמק 90398/05 בעבירה של ניהול עסק ללא רשיון, כאשר העסק מסוג מוסך מכונאות כללית וכתובת המוסך הינה ברחוב החשמונאים 11, בלוד.

ביום 18.6.06 גזר ביהמ"ש את דינו של הנאשם ובמסגרת גזר הדין צווה בית המשפט לסגור את העסק לאלתר.

ניתנה ארכה למועד כניסת צו הסגירה לתוקף, אך גם לאחר כניסתו של צו הסגירה לתוקף, הפר הנאשם את צו הסגירה ובכך עבר את העבירה של הפרת צו שיפוטי.

הנאשם ניהל הליך הוכחות ארוך ובסופו של יום בית המשפט הרשיע אותו בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

לאחר ההרשעה שמעתי את הטיעונים לעונש.

ב"כ המאשימה טענה שלנאשם יש עבר פלילי עשיר בעבירות על חוק רישוי עסקים וכי אם הנאשם פעיל לגבי זכויות הבדואים בארץ, הרי עליו לשמש דוגמא לשמירה על החוק שכן מי שבא בדרישה למימוש זכויות עליו לשמש דוגמא לאחרים ושמירה על החוק.

ב"כ הנאשם טען כי הנאשם אכן עוזר בקהילה, מבחינה בריאותית אינו כשיר למעצר וכי הוא נמצא בקשיים כספיים וכלכליים.

הנאשם נשלח לממונה על עבודות שרות לצורך קבלת חוות דעת האם הינו כשיר לרצות עונש מאסר בעבודות שרות, אם אכן יגזור עליו ביהמ"ש עונש מאסר.

כנגד הנאשם נפתחו שלושה תיקים בגין העסק ברחוב החשמונאים 11, בלוד.

כתב האישום הראשון שהוגש בגין הנאשם בגין עסק זה הינו ת.פ. 50101/00 בו הואשם הנאשם בעבירה של ניהול המוסך ללא רשיון עסק. בית המשפט הרשיע את הנאשם ביום 24.5.03 ובמסגרת גזר הדין ניתן כנגד הנאשם צו סגירה לעסק.

בתיק עמק 90398/05 הוגש כנגד הנאשם כתב אישום נוסף בגין המוסך ברחוב החשמונאים 11 בלוד כאשר בכתב האישום עולה שהנאשם בנה בניה נרחבת במוסך של הקמת סככה ממתכת במידות של 5 על 15 מ' ובשטח כולל של 75 מ"ר, הצבת מכולה ימית במידות של 2.5 מ' על 6 מ' בשטח כולל של 15 מ"ר, הקמת פחות ממתכת במידות של 5 מ' על 4 מ' בשטח כולל של 20 מ"ר והצבת שער ממתכת ברוחב 3 מ' ובגובה 2.5 מ'.

הנאשם הורשע בדין. בגזר הדין הוריתי בין היתר לנאשמים באותו תיק וביניהם הנאשם שבפני להרוס את הבניה המתוארת בכתב האישום וכן לחתום על התחייבות בסך 10,000 ₪ למשך שנתיים כאשר ההתחייבות היתה לגבי הפרת הוראות חוק רישוי עסקים.

גזר הדין בתיק זה ניתן ביום 18.6.06.

כאמור בהתאם להכרעת הדין הנאשם לא מילא אחר הוראת ביהמ"ש לסגור את העסק, כאשר יש לציין כאשר ההוראה לסגירת העסק ניתנה פעמיים. פעם אחת בת.פ. 50101/00 ובתיק עמק  90398/05.

לענין הנסיבות המקלות עם הנאשם יש אך ורק נסיבה מקלה אחת והיא העובדה שהציג בפני מסמכים רפואיים בהיותו חולה לב. מעבר לכך אין כל נסיבה מקלה עבורו.

סבור אני שהעובדה שהנאשם פועל לזכויות הפזורה הבדואית אך ורק מחמירה איתו, מכיוון שלא יכול להיות שאדם מצד אחד יטען טענות על אי שמירת זכויות או אי שמירת הוראות החוק לגבי קבוצה אליה הוא משתייך אך מצד שני יפר את הוראות החוק ברגל גסה פעם אחר פעם.

סבור אני שהקלה עם הנאשם יהיה בה משום מסר שלילי לציבור ובמיוחד לפזורה הבדואית שהפרת חוק במדינת ישראל ובמיוחד הפרת צו שיפוטי הינה משתלמת וביהמ"ש עובר עליה כענין של מה בכך.

על כן על בית המשפט להבהיר באמצעות גזר הדין את חומרת המעשים.

אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים כדלקמן:

1. שבעה חודשי מאסר בפועל.

2. חמישה חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור כל עבירה שהיא על חוק רישוי עסקים והתקנות על פיו או על חוק התכנון והבניה והתקנות על פיו.

3. קנס כספי בסך 40,000 ₪ או 400 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב-10  תשלומים חודשיים שוויים ורצופים. תשלום ראשון עד ליום 1.2.11 ולאחר מכן בכל היום ה-1  בכל חודש שלאחר מכן עד לגמר תשלום הקנס. לא ישולם תשלום במועדו, יעמוד כל הקנס לפרעון מיידי.

4. אני מורה על הפעלת ההתחייבות עליה חתם הנאשם בתיק עמק  90398/05 בסך 10,000 ₪.

סכום זה ישולם ב- 5 תשלומים חודשיים שוויים ורצופים. תשלום ראשון עד ליום 1.2.11 ולאחר מכן בכל היום ה-1  בכל חודש שלאחר מכן עד לגמר תשלום הקנס. לא ישולם תשלום במועדו, יעמוד כל הקנס לפרעון מיידי. למען הסר ספק ימי המאסר עפ"י סעיף זה הינם בנוסף לימי המאסר הנקובים בסעיף 3 לגזר הדין.

5. הנאשם יחתום על התחייבות להמנע מכל עבירה שהיא על חוק רישוי עסקים ועל חוק התכנון והבניה. ההתחייבות תהיה על הסך 30,000 ₪ ותחתם עוד היום במזכירות בית המשפט.

לא תחתם ההתחייבות עוד היום, ישלם הנאשם בגין כל יום בו לא יחתום על ההתחייבות את הסך 1,000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו עד לסכום כולל של 30,000 ₪.

זכות ערעור לבימ"ש מחוזי בתוך 45 יום מהיום.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ' טבת תשע"א, 27/12/2010 במעמד הנוכחים.

<#5#>

החלטה

עיכוב ביצוע של עונש המאסר למשך 7 ימים בכפוף לתנאים כדלקמן:

1. הנאשם יפקיד פקדון כספי בסך 30,000 ₪.

2. תחתם התחייבות עצמית בסך 30,000 ₪.

3. תחתם ערבות צד ג' בסך 30,000 ₪.

לא ימלא הנאשם אחר תנאים אלו, יחל עונש המאסר באופן מיידי.

אם ימלא הנאשם אחר תנאים אלו, אכן יעוכב עונש המאסר ל- 7 ימים בלבד ובהעדר החלטה אחרת על הנאשם להתייצב לאחר 7 ימים מהמועד בו ימלא אחר התנאים לעיכוב גזר הדין במזכירות בית המשפט ברמלה בשעה 12:00 בצהריים לתחילת ריצוי מאסרו.

5129371

זכריה ימיני 54678313

54678313ניתנה והודעה היום כ' טבת תשע"א, 27/12/2010 במעמד הנוכחים.