בנט גינה היום את הטרור היהודי.

מר בנט, הנה תזכורת קטנה: אתה שר בממשלת ישראל. אתה אחראי. אתה דואג לממן אותם.

מדינת ישראל שולחת אותם להתיישב שם, תומכת בהם, מממנת אותם, מגנה עליהם.

הטרוריסטים היהודים הם פניה של מדינת ישראל, הם פניה של הציונות, הם פניה של היהדות הישראלית.

פני הציונות כפני נציגיה הנאלחים ביותר. 

ציונות היא כיבוש, דיכוי אלים, טרור רצחני. 

זוהי מדינת ישראל וזו דרכה.

שוב ושוב שומעים בימים האחרונים את דוברי הימין והמרכז מכריזים:

"רציתם מדינה דו לאומית? ככה נראית מדינה דו לאומית!"

ובכן לא, אתם טועים.

ככה נראית מדינת אפרטהייד.

במדינה דו לאומית יש שיוויון זכויות מלא ואזרחות מלאה לכל התושבים.
מה שקורה עכשיו הוא תוצאה ישירה של אי שיוויון גמור ובוטה, שלטון טרור על אוכלוסיה אזרחית חסרת זכויות אזרח בסיסיות.

חייל שירה למוות בחפים מפשע - האם הוא פושע, קורבן, או גם וגם?

שמאלנים קיצונים רבים יגידו לכם שהוא פושע מתועב, ראוי לעונש כבד.

ימנים קיצונים יגידו לכם שהוא בכלל לא פושע - להיפך, הוא קורבן של שמאלנים בוגדים, קורבן של תקשורת שמאלנית ועולם אנטישמי, שלא לדבר על זה שהוא בכלל לא רוצח - הכל מבויים, זה פוטושופ, לא רואים מה קרה קודם, לבת השבע עשרה היה סכין, היא נפרדה מחבר שלה, היא רצתה למות, וכו' וכו'.

העמדה שלי מעט יותר מורכבת.

קודם כל, זה לא מצב של או-או, הכל או כלום.

תיוג החייל היורה כקורבן לא אומר העלמת קורבן הירי. שניהם יכולים להיות קורבנות, גם אם אחד יותר קורבן (כי הוא מת) והשני פחות (כי הוא חי).

זאת כבר קפיצה למסקנה שגורלו של החי יותר טוב, וגם על זה אפשר להתווכח, אם ממש רוצים. אני לא רוצה.

לדעתי, לתייג את החייל היורה כאשם היחיד, עלולה להיות סוג של האשמת הש.ג., שמנקה מאחריות את מי שהסית באופן גזעני, רצחני ומזעזע נגד פלסטינים, את מי שמתווים את מדיניות הממשלה והצבא, את מי שמחנכים את ילדי ישראל לגזענות ושוטפים את מוחם לאלימות לאומנית כוחנית וחסרת מעצורים, את מי שהניחו נשק קטלני בידיו של בן 18 שטוף מוח.

או במילים אחרות, האשמים הראשיים הם ראש הממשלה, שרי הממשלה, חברי כנסת ישראל, וכמובן התקשורת הישראלית וכל מי שכותב בה.

לעזאזאל, ברמה המשנית גם אני, כאזרח ישראלי משלם מיסים, אחראי.

יש מי שמדברים איתי על כך שהחייל עבר על פקודות הצבא, פקודות הפתיחה באש, פקודות כאלה ואחרות.
זה משעשע אותי, שיש מי שמתייחסים לפקודות הצבא ברצינות, כאילו מעולם לא היו חיילים בעצמם.

פקודות הן בולשיט, יודע כל מי שאי פעם חקר מקרים של ירי בפלסטינים, או את האופן שבו המערכת מטייחת, משקרת ומחלצת חיילים וקצינים מהעמדה לדין. תיאורטית, החייל עבר עבירה על פי חוקי צה"ל. מעשית, הוא לא עבר שום עבירה, אם בוחנים את שיעורי ההעמדה לדין או את העונשים להורגי חפים מפשע במדים. ובוודאי אם לא בוחנים את התבטאויות ראש הממשלה ושריו.

ולסיום, לגבי ההתייחסות לחיילי צה"ל כאל "ילדים".

זאת התייחסות שמקטינה אותם, ואת האחריות שלהם לפשעים שהם מבצעים.
אבל מאידך, זה גם מנקה מאחריות את מי שמחנכים אותם, פוקדים עליהם, ושוטפים להם את המוח. 

לכן, לי אין הרבה בעיה עם התיוג הזה. כי כשימני מתווכח איתי וקורא להם ילדים, אני יכול מייד להסכים איתו, ולהפנות את האחריות לאשמים העיקריים.

וגם, אם הם עדיין ילדים, אולי יש עוד שביב של תקווה שהם עוד ישתנו, שיהיה אפשר לשנות את דעתם. לגרום להם לחשוב, או לכל הפחות לשטוף את מוחם בכיוון השני...