חייל שירה למוות בחפים מפשע - האם הוא פושע, קורבן, או גם וגם?

שמאלנים קיצונים רבים יגידו לכם שהוא פושע מתועב, ראוי לעונש כבד.

ימנים קיצונים יגידו לכם שהוא בכלל לא פושע - להיפך, הוא קורבן של שמאלנים בוגדים, קורבן של תקשורת שמאלנית ועולם אנטישמי, שלא לדבר על זה שהוא בכלל לא רוצח - הכל מבויים, זה פוטושופ, לא רואים מה קרה קודם, לבת השבע עשרה היה סכין, היא נפרדה מחבר שלה, היא רצתה למות, וכו' וכו'.

העמדה שלי מעט יותר מורכבת.

קודם כל, זה לא מצב של או-או, הכל או כלום.

תיוג החייל היורה כקורבן לא אומר העלמת קורבן הירי. שניהם יכולים להיות קורבנות, גם אם אחד יותר קורבן (כי הוא מת) והשני פחות (כי הוא חי).

זאת כבר קפיצה למסקנה שגורלו של החי יותר טוב, וגם על זה אפשר להתווכח, אם ממש רוצים. אני לא רוצה.

לדעתי, לתייג את החייל היורה כאשם היחיד, עלולה להיות סוג של האשמת הש.ג., שמנקה מאחריות את מי שהסית באופן גזעני, רצחני ומזעזע נגד פלסטינים, את מי שמתווים את מדיניות הממשלה והצבא, את מי שמחנכים את ילדי ישראל לגזענות ושוטפים את מוחם לאלימות לאומנית כוחנית וחסרת מעצורים, את מי שהניחו נשק קטלני בידיו של בן 18 שטוף מוח.

או במילים אחרות, האשמים הראשיים הם ראש הממשלה, שרי הממשלה, חברי כנסת ישראל, וכמובן התקשורת הישראלית וכל מי שכותב בה.

לעזאזאל, ברמה המשנית גם אני, כאזרח ישראלי משלם מיסים, אחראי.

יש מי שמדברים איתי על כך שהחייל עבר על פקודות הצבא, פקודות הפתיחה באש, פקודות כאלה ואחרות.
זה משעשע אותי, שיש מי שמתייחסים לפקודות הצבא ברצינות, כאילו מעולם לא היו חיילים בעצמם.

פקודות הן בולשיט, יודע כל מי שאי פעם חקר מקרים של ירי בפלסטינים, או את האופן שבו המערכת מטייחת, משקרת ומחלצת חיילים וקצינים מהעמדה לדין. תיאורטית, החייל עבר עבירה על פי חוקי צה"ל. מעשית, הוא לא עבר שום עבירה, אם בוחנים את שיעורי ההעמדה לדין או את העונשים להורגי חפים מפשע במדים. ובוודאי אם לא בוחנים את התבטאויות ראש הממשלה ושריו.

ולסיום, לגבי ההתייחסות לחיילי צה"ל כאל "ילדים".

זאת התייחסות שמקטינה אותם, ואת האחריות שלהם לפשעים שהם מבצעים.
אבל מאידך, זה גם מנקה מאחריות את מי שמחנכים אותם, פוקדים עליהם, ושוטפים להם את המוח. 

לכן, לי אין הרבה בעיה עם התיוג הזה. כי כשימני מתווכח איתי וקורא להם ילדים, אני יכול מייד להסכים איתו, ולהפנות את האחריות לאשמים העיקריים.

וגם, אם הם עדיין ילדים, אולי יש עוד שביב של תקווה שהם עוד ישתנו, שיהיה אפשר לשנות את דעתם. לגרום להם לחשוב, או לכל הפחות לשטוף את מוחם בכיוון השני...

עיצוב לתיק בד שנמכר בתערוכה למימון הוצאות משפטיות של אנרכיסטים נגד הגדר, גם מחר (שבת) בין 11:00-22:00 בגלריה מנשר, רחוב דוד חכמי 18 ת"א: https://www.facebook.com/events/842330119123424/. יש שם המון יצירות אמנות בטווח גדלים ומחירים נרחב, 50-7,000 ש"ח.

מבוסס על צילום של אקטיבסטילז בבילעין, שם שתלו גינה של פרחים בתוך רימוני גז מדמיע משומשים, במקום בו ירו חיילי צה"ל למוות בבאסם אבו רחמה רימון שכזה ב-2009.

באמת, איזה מזל שהפקנו לקחים חשובים מהשואה.

זו רשא סלאמה, בת שש וחצי. היום, בסביבות שתיים, היא חזרה עם עוד שני ילדים מבית הספר בא-תוואני, שבדרום הר חברון, לביתם במר'ייר אלעביד. הילדים הלכו בליווי אמה של רשא. כשהקבוצה היתה בסמוך למאחז חוות מעון תקפו אותם באבנים שני מתנחלים שרכבו על טרקטורון בצבע צהוב. התוקפים נסעו בחזרה לכיוון מעון. אביה, שרעה את עדרו קרוב לאזור האירוע, ראה גם הוא מוקדם יותר שני מתנחלים על טרקטורון צהוב. כמה דקות לאחר מכן הוא שמע צעקות, וכאשר התקרב לאיזור הבין שבתו נפגעה מאבנים.

רשא פונתה באמבולנס לבית החולים הממשלתי ביטא ונזקקה לשישה תפרים בראשה.

דיווחנו על האירוע למפלג הפשיעה הלאומנית של משטרת ש"י.

(דיווח בצלם)

הכפר נבי סמואל נבנה בראש הגבעה, סביב המסגד והקבר המיוחס לשמואל הנביא. עד שנת 1967 חיו בכפר יותר מאלף איש, אולם רובם ברחו במהלך מלחמת ששת הימים. ב-1971 נהרס הכפר על ידי צה"ל ותושביו פונו לשטח סמוך לגבעה, ממזרח ללב האתר[1]. כיום מתגוררים במקום כ-250 תושבים.

בשנת 1995 הוכרז האתר כגן לאומי ששטחו כ-3,500 דונם. בתחומי הגן נכללים האתר הארכיאולוגי, בתי התושבים ושטחים חקלאיים השייכים להם, המשתרעים על פני אלפי דונם. מבחינה משפטית אחראי על המקום המינהל האזרחי, והחפירות הארכיאולוגיות מתבצעות על ידי קצין מטה ארכיאולוגיה (קמ"ט) של המינהל. האחריות על הגן הלאומי נבי סמואל נתונה בידי רשות הטבע והגנים (רט"ג). בהסכמי אוסלו הוגדר המקום כשטחC -

גן לאומי נבי סמואל הוא אחד הגנים הגדולים ביותר בגדה המערבית. אתר העתיקות והמרכז הדתי הנמצאים בשטחו הפכו לכלי בחזית המאבק נגד תושבי הכפר הפלסטינים, כאשר רוב אדמות הכפר מוכרזות כגן לאומי וכפרם המקורי של התושבים נהרס והפך לאתר ארכיאולוגי, עתידו של הכפר בסכנה. המקרה של נבי סמואל הוא ייחודי, בהיותו הכפר הראשון בגדה המערבית שהרשויות הישראליות גירשו את תושביו והרסו את בתיו לשם הפיכתו לאתר עתיקות. זהו גם המקרה הבולט ביותר של הכללת שטחים כה נרחבים מאדמות הכפר בגן לאומי על פי חוק הגנים הלאומיים, וזאת ללא הסבר מקצועי מניח את הדעת.

למדינה תוכניות גרנדיזיות לגבי חלק משטחי הכפר והיא עושה הכל כדי להצר את צעדיהם של התושבים, לנוון את חייהם ולגרום להם לעזוב.
התושבים יחד עם מספר ארגונים נאבקים כנגד תוכניות המדינה בתביעה לגנוז את התוכניות, לחדול מההתנכלויות ולאפשר לתושבי הכפר להתפתח ולחיות את חייהם על אדמתם מקדמת דנא.

 
ביום שבת 22.3.14 בשעה 11:00 נקיים ביקור וסיור לימודי במקום.

משך הסיור כשעתיים לחצי.
פרטים על הסעות ישלחו בהמשך.
להרשמה ופרטים: [email protected]