אני מחפש שותפה או שותף לדירה במרכז ת"א

שותף\שותפה לדירת 2.5 חדרים גדולה ומוארת בזמנהוף, קרוב לכיכר דיזנגוף, הסנטר, וכו'.
רחוב שקט ומלא עצים.

כניסה: 1 בספטמבר (1.9.2012).

לא מעוניין בכלב בדירה, על חתול אפשר לדבר.

לא מעוניין בכבלים או לוויין, לא אכפת לי שלשותף\ה יהיה.

המודעה פונה לבנות\י כל העמים, המגזרים והמגדרים.

מחיר: 2,400 ₪ לחודש, לא כולל חשבונות. החשבונות יוצאים סביבות 400 ₪ לשותף לחודש בממוצע.

03-6202465

כן, לא רק האיראנים אחוקים שלנו!!

הנה קטע מתוך דיווח של אורלי בר לב, מקבוצת Israelis Stand by the Syrian People against Assad:

מאז עצרת ההזדהות עם כאב העם הסורי תוך קריאה להפסקת הטבח שנערכה במוצ"ש האחרון בת"א (31.3.12), מתרבות התגובות מסוריה לעצרת, אשר דבר קיומה, הופץ באינטרנט ובתקשורת הערבית והבינלאומית. פעיל מרכזי באופוזיציה הסורית מסר כי האירוע משך תשומת לב רבה ברשתות החברתיות בסוריה. הוא אמר כי הוא מודה לישראלים על הסולידריות וציין כי השאלה עולה בקרב הסורים: "מדוע לא ראינו במדינות ערב האחרות הפגנת תמיכה דומה לזאת של הישראלים?". 

תגובות נוספות הגיעו מסוריה בימים האחרונים הן לעצרת, ולסרטונים שתיעדו אותה, והן לסרטון שיצא לקראת העצרת - שבו מופיעים ישראלים המביעים תמיכה בסורים וקוראים להפסקת הטבח: "עם אויבים כאלה מי צריך חברים?", כתבה אישה סורית, ועוד סורים כתבו: "תודה, תודה, תודה, תודה, תודה, תודה... מהסורים החופשיים. אתם אנשים יפים!", "כולנו בני אדם ללא קשר לגבולות, מאחיכם הסורי", "זמנים התהפכו !!! יהודים לא שותקים מול מראות הזוועה בסוריה .... תמיד חשבנו שהישראלים הם האויב שלנו .... פשוט וואו!", "אפילו בסעודיה לא הפגינו כך, כל הכבוד!", "אנחנו שמחים לראות אנשים תומכים בנו, ואנחנו נזכור את אלה שתמכו", "תודה לכם בשם העם הסורי", "אנו שולחים לכם את ברכתינו ומודים לכם על ההזדהות איתנו ברגעים קשים אלו, רוצים להיות חופשיים כמוכם וכמו כל אדם אחר בעולם כי כולנו בני אדם, תודה רבה לכם", "לישראלים יש אהבה לעולם וכבוד לאנושיות", "המשטר אומר לנו מאז שנולדנו שהיהודים שונאים אותנו ורוצים להרוג את כולנו אבל המציאות מראה משהו אחר...", "אנחנו נזכור את זה. לחיי מזרח תיכון חדש אמיתי!"

אלבום תמונות מהאירוע: http://on.fb.me/HU6gPi דף האירוע בפייסבוק:http://on.fb.me/Hifa73 
דפים המכילים עדכונים שוטפים: http://on.fb.me/HU6zJV , http://on.fb.me/HU6ENK

בית העם וסינדיאנת הגליל מזמינים ליום עבודה התנדבותי במטע זיתים סחר הוגן אורגני 
באדמות ואדי ערה (אואזיס), שבת, 31 במרץ, 2012

לרגל יום האדמה החל ב-30 במרץ, ולציון שנתיים לחנוכת כרם הזיתים האורגני של סינדיאנת הגליל בואדי ערה, נעלה לאדמות רוחה הירוקות, ליהנות מהנוף הקסום, ולעבוד באואזיס – מיזם חקלאי חברתי לשיתוף פעולה בין יהודים וערבים. 
נפגשים בשעה 10:00 ליד משטרת עירון ונוסעים למטע הזיתים, לעבוד, לטייל ולפגוש את פועלות החקלאות המדהימות של מען, שמכינות לנו הפתעה קולינרית צמחונית.

לאירוע בפייסבוק לחצו כאן

אוטובוס יצא מתל אביב, רחוב העליה 45 בשעה 09:00, 
עלות הנסיעה 30 ₪ למבוגר.

לתיאום ופרטים נוספים: 
ניר נאדר: 050-4330036 
הדס להב: 050-5848244 
ופא טיירה: 050-4330036

זה התחיל מטוויט של גילי ביום שישי בשמונה וחצי בערך: יש מאהל בצומת סירקין, אתיופים במצוקה, צריכים סיוע. התקשרתי לגילי, לקחתי טלפונים. עוד לפני זה, בעצם, כבר שאלתי בטוויטר ופ"ב למי יש אוטו ובא איתי להביא להם אוכל ומים. אחרי שהתקשרתי לשגיא מהמאהל, התברר שאוכל ומים יש להם. והם כבר שם שבוע וחצי, לא חדשים.

(צומת סירקין הייתה פעם הקצה הדרומי של פתח תקווה לכיוון יהוד ונתב"ג. בשנות התשעים לכבוד גל העלייה שרון הפשיר קרקעות בטירוף, והיום פ"ת מגיעה כמעט עד יהוד. מגדלים, קניון וכו').

אבל דווקא שלטים הם צריכים, כי הם מתכננים צעדה עצמאית מחר ולא באים לת"א. התחלתי להרים טלפונים, ובינתיים מיכל הודיעה לי בפ"ב שהיא מתנדבת לנהוג אותנו לשם. לקחתי ציוד יצירת שלטים, ואספנו ממאהל הסטודנטים ברוטשילד כמה כרזות שהסכימו לנדב לנו, ואת מאיה ואלינור.

יחד, היה לנו ייצוג של דרום, מרכז וצפון ת"א.

הגענו לצומת סירקין. קיבלו את פנינו במאור פנים במאהל. יש שם כמה עשרות אוהלים, וגם הרבה שלטים. התיישבנו לדבר עם הנוכחים – אתיופים צעירים וחסונים (וחתיכים) וגם וותיקים מכל מיני עדות, זועמים. הדיון היה פורה, חי ומעניין, אפילו כשהועלו סוגיות כמו בילעין ופלסטינים. כמובן שהגענו די מהר גם ל-48.

תוך כדי שאני חותך שבלונה ("העם דורש מדינת רווחה" – סיסמא שנבחרה יחד עם המקומיים, אם כי לא כולם הסכימו לגמרי) ומרסס עותקים קראנו לעוברים ושבים שטיילו ברחוב הראשי לבוא מחר להפגנה. העו"ש היו קצת בשוק מזה שבאמצע הלילה יש עוד אנשים במאהל והם אפילו עובדים, אבל באופן כללי הביעו תמיכה וחלקם נשארו לדבר ואף הבטיחו שיצטרפו מחר.

פתח תקווה, כן? לא רוטשילד.

הזועמים יותר הציעו לרדת לכביש ולשרוף צמיגים כבר עכשיו. הרגועים יותר, וביניהם אני, הסברנו שלא צריך. הנה בדיזנגוף בת"א חסמו את הכביש בלי שום אלימות. פשוט ישבו חמישים איש בערך, שילבו ידיים וסירבו להתפנות, אמרתי להם. אמרו לי: פחחחחח, זה בת"א. פה יס"מ יכסחו אותנו במכות תוך שנייה. אמרתי להם, כן, גם בת"א יס"מ כיסחו ועצרו מפגינים. אמרו וואללה, אולי זה שווה את זה. אמרתי להם: אבל עזבו, לא צריך. אתה ניגש לשוטר האחראי, אומר לו תן לנו רבע שעה לחסום ת'כביש ואחר כך אנחנו מתפנים בשקט, העיקר שיצלמו אתכם לווינט. אמרו, וואללה, אולי צודק.

בשל התחייבויות קודמות, נאלצנו לחתוך מוקדם בחזרה תלאביבה, וקטענו את הדיונים באיבם. אבל היה מרגש, מצחיק וכיף. לסיום עוד הלכנו חלקנו ברגל בתל אביב ממרמורק ללווינסקי, ומצאנו את המאהל בסביבות חצות (או אחר כך, לא בדקתי את השעה) עדיין חי, עם כמה מעגלי שיחה שקטים.

כמה מהנוכחים עוד אכלו בתיאבון מעדנים ממטבח המאהל (תרומות מאזרחים, מסעדות ומוסדות, חלקם מגיעים בתרומת משנה מהמאהל ברוטשילד), וכולנו נברנו במבחר העצום של ספרים בספריית הקח תן שהקימה גל חן (ואף אחד לא יגיד לכם כלום אם רק תקחו ולא תתנו). חזרתי עם ספר הביתה.

מאיה ואלינור הדרומיות פגשו את השכן מהבניין ממול, ותחקרו אותו כמה שותפים הם ומה זה הדברים המוזרים שהם עושים שהן רואות מהחלון. הן נשארו אחרי, אני התעייפתי ופרשתי.

מחר ההפגנה הגדולה. אני עדיין מתלבט אם לצעוד בתל אביב או בפתח תקווה.

צילום: אלינור דוידוב

אני לא מייחס שום ערך לגופתי המתה, ואני מעוניין למנוע מצב שבו מופרעי הדת יגבו כסף ממשפחתי בעבור תחיבת גופתי באדמה. חשבתי לשלוח מייל למשפחתי בנושא, אבל אז חשבתי שאולי פרסום הדברים בפומבי ייתן להם משנה תוקף.

אז לפי סדר עדיפויות:

1. תרמו את איברי לשימוש חוזר.

2. תרמו את מה שנשאר למדע.

3. אם המדע לא ירצה את מה שנשאר תרמו את זה למפעל המזון לבקר\עופות\חתולים הקרוב.

4. בכל מקרה, בבקשה בבקשה אל תשלמו כסף לחבורת העלוקות עובדי הכוכבים והמזלות.

5. אם סעיף 4 לא היה ברור: בכל מקרה אל תגיעו למצב בו אתם מוצאים את עצמכם משלמים כסף למופרעי הדת כדי לאחסן את שרידי גופי.

לא אכפת לי בשיט מה תעשו עם שיירי. אם מציעים לכם מיליון כסף כדי למלא את גופתי בפלסטיק ולהציג אותה בתערוכות, אני אומר לכו על זה. אם מציעים לכם מיליון כסף כדי לקיים יחסי מין אנאליים עם גופתי בשידור חי בבית האח הגדול, אני אומר לכו על זה. האמת היא שלא אכפת לי בכלל מה תעשו עם שרידי אחרי מותי, כי אחרי מותי כבר לא יהיה אכפת לי בכלל ממילא, אבל הייתי שמח אם תתחשבו בדעתי.

לקבור אותי בקבר ישראל יהיה כמו להשתין על כל מה שדגלתי בו.

נ.ב. כבר פרסמתי פוסט כזה פעם? לא היה לי כוח לחפש.

נ.ב.2 הארכת חיים מלאכותית

עזבו אתכם - אם יש ספק אז אין ספק, תחתכו. אם אין אפשרות לתקשר איתי, תסגרו את השאלטר, תוציאו את התקע מהקיר. תודה. אל תחכו לניסים, אל תחכו לחידושי הרפואה - אם יש סיכוי שאני מודע וסובל, קצרו את סבלי, ויפה שעה אחת קודם.