אחד הפסטיבלים הכי מוצלחים בתל אביב-יפו חוזר, והפעם ביום הבחילות עצמו!
מאוד ממליץ לכם לבוא, יש שם חיבור מעניין של מלא מדיות: פנזינים, הופעות מוזיקה, מיצגים, סדנאות. בקיצור אושר גדול.
שוב תחת כנפיה של האם הגדולה התחנה המרכזית מתכנסים יחדיו, והפעם ביום הבחילות הבא עלינו לרעה. בפסטיגל הפעם ::::
הופעות :
קווץ Mondo Gecko & Dust & Lunamore & Marmara Streisand & Barbara & Vermin & Nico teen & & me we & שקלקה & נטלי כהן וקסברג & zaga zaga & Erez Shmida (Pussy Shel Lucy ) & Parve & מיכל גיל Afola by night & "מטאל" & MooM & d.r.y
DJ: Kosma # D. Duck # bend "סער מטלון" VaJj (Jula Jac')
פנזינים :
שילשולים מילוליים< בורקס פנזין < חבורת הטושים < Sasha Laskowsky < עדי סנד < PIGMENTAL < גלנדון ואיזבלה < MRI's CanDIYland < תחנת נייר < מעיין < ערב רב < מתירנות < בתחת < לב אפור < אחדות < Mooooon Publishing < שישים ריבו < וג'אינהפלוואר < צ'ומפי רקורדס < פומה < סיפורי נחלאות < טרויניניג ושבעת הגמדים < מען < Teddy Goldenberg פורצ'נקוקי אנגלמאירAfeset Comics < UNSEX ME HERE >הבולים החופשיים < MeanTimeForEver >מיץ תערים", "מרה שחורה" ו"לחיות ולמות בכפר ורדים >לאה ופיל גם באים
Powered by: ATNT You're Next Records DiburNagua
תערוכה :
() חן כהן() קרן כץ() זואי ()איליה ריקליס() לילה בארי () תערוכה בנושא מקדונלדס
סדנאות : עומר רק שיפוץ טקסטים קלפי מגרסת נייר קלפי לחסרי אזרחות ישראלית משרד פנזינים פנזין זו הדרך יציקת לשונות ותחתים מכירה פומבית של הלב (וג'ינה פלוואר) עוד כל מיני דברים שהולכים להיות
וכך יוצגו זה לצד זה ספרי קומיקס
רציניים של בוגרי אקדמיות מהורהרים ופנזינים מטונפים, גיבורי על שמצילים את העולם
בתחתונים הדוקים לצד פנטזיות אישיות צבעוניות, שמאלנים לצד מתנחלים, צעירים בגופם
אך זקנים ברוחם ליד מבוגרים במראם אך צעירים ברוחם.
למאבקנו הצודק יצטרפו השנה דיג'ייאים
מהמוצדקים:
אחי רז- יום רביעי
ה-19.8
אחי רז הוא מבקר מוזיקה רב ניסיון (מעריב,
הארץ, וואלה ונענע), וממייסדי אתר המוזיקה המדליק השרת
העיוור. אחי ימקסס בין קלאסיקות כייפיות, קטעי אינדי-רוק אהובים, היפ הופ,
דיסקו נדיר ומוזיקה אלקטרונית מקפיצה.
סמי מטר -
יום חמישי ה-20.8
מוביל מסיבות האוריינטל פיוז'ן בעירנו
ובפזורה, סמי מנגן מוזיקה שמחה וקפיצה מכל רחבי הים התיכון והמזרח התיכון- אלקטרו -
ערבי- טורקי - ראי - צועני - אנדלוסי - בלקני - כיף תימני.
עידו "ווידו"
סער- (סוליקו) מוצ"ש ה-22.8
רבע מהרכב הגרוב "סוליקו"
העומד לפני יציאת אלבום בכורה בלייבל האמריקאי JDUB (מתיסיהו, בלקן ביט בוקס),
מפיק מוזיקלי ודי ג'יי. עידו ינגן רגאיי, היפ-הופ, אלקטרוני וקלאסיקות רוק,
סול, אייטיז וניינטיז.
"מגיע לו האוסקר על האיורים, מגיע לו אות הקלון על המסר.
לא בכדי סכר פולמן את פיו בטקס קבלת "גלובוס הזהב": אף מלה על המלחמה
בעזה, שהשתוללה בשמו, בזמן שעמד על הבימה וקיבל את הפרס".
כן כן, אני יודע שזה גידונלוי והוא חמאסניק מסוכן וצריך להרוס את ביתו. אבל היי - לו זה לא יהיה אכפת, כי הוא יבלה באותו הזמן בוילת "האח הגדול - סלבס!". ליהוק מבריק, אולי אפילו אתפתה להוריד איזה פרק. אולי אפילו רחלי תראיין אותו לרייטינג.
טור פרידה: הקומיקסאית והקריקטוריסטית דניאלה לונדון-דקל עוברת מהארץ לידיעות. דניאלה השתתפה ברוטציה של הקריקטורה היומית של הארץ יחד עם בידרמן ווולקובסקי. במשך השנים ניתן היה לראות את ההשפעה של שני אלה על הסגנון והטכניקה שלה, בייחוד בקריקטורה היומית, אבל עדיין יש לה קו משלה.
אני ממש אוהב את טורי הקומיקס האישיים שלה, בה היא חושפת גם את בני דמותם המצויירים של בני משפחתה ודוקרת את כולם, אבל הכי הרבה את עצמה.
בזמן האחרון אין לי הרבה מה להגיד לעולם, אז אני בעיקר מלנקק. מדי פעם אני מתחיל איזה פוסט או מדריך, אבל לא ממש מעניין אותי לגמור אותו. אני זוכר שהתכוונתי לכתוב פה על ההתדרדרות של הארץ, ולקשר לסדרת המאמרים של אורן פרסיקו בעין השביעית על השינויים בעיתון הארץ\דהמרקר. כבר קישרתי? לא זוכר. טוב לא נורא, קצת ישן אבל עדיין רלוונטי, הנה בכל מקרה:
חלק ראשון: סיפורים מאפריקה (או: הארץ, לא מה שהיה פעם) עוד בטרם קיצר את קומתו והפך לטבלואיד, עובר "הארץ" תהליך טבלואידיזציה.
בחדר החדשות מדברים על "'הארץ' החדש" ו"'הארץ' הישן", ושורה של מינויים
והוראות מערכתיות חדשים מעידה על הכיוון: פנייה לקהל אחר על-ידי בחירת
נושאים פופוליסטיים והשוואת הסיקור לזה של "מעריב" ו"ידיעות אחרונות",
פזילה למרכז הפוליטי והגברת השימוש בתמונות במקום במלים. "הארץ", לא מה
שהיה. חלק ראשון.
חלק שני: לצמצם את הפער האיכותי התמורה שעובר "הארץ" אינה מצטמצמת למחלקת החדשות, אלא משנה גם את פניו של
אתר האינטרנט, נוגסת בתדמית האינטלקטואלית של העיתון ומטמיעה מהלכים
שיווקיים בתכנים. גם המשבר הכלכלי נכנס לתמונה: גל פיטורים שוטף את
העיתון, והמעמסה על העובדים הנותרים הולכת וגדלה. הוועד, שטוען כי העיתון
דווקא רווחי, נערך לשביתה. "הארץ", לא מה שהיה. חלק שני
חלק שלישי: ארץ גזירה השינויים בעיתון "הארץ" הולכים ותופסים תאוצה, והסגל העיתונאי משנה את
פניו. שדרת העורכים הבכירה הוחלפה כמעט כולה, והעיתון מוותר על הכתבים
המומחים שלו. יש בבניין "הארץ" מי שמגדירים את המהלכים הללו "טיהור".
ויש בעין השביעית עוד מאמרים על תקשורת וכמה היא מחורבנת למי שמתעניין.
אה, נזכרתי מה רציתי, יש את הפוסטרים האלה שעשיתי פרו-בונו (יעני בהתנדבות) לאנרכיסטים נגד הגדר, שעושים מופע פאנק בברלין שיתרים גרמנים רדופי אשמה לתרום כסף ליהודים שנאבקים למען פלסטינים מסכנים! עשיתי שתי גרסאות, הראשונה לקחה לי כמה ימים והשנייה בערך שעה. הן די הפוכות בגישה העיצובית שלהן. הראשונה לא כל כך מהודקת טיפוגראפית, אבל מלאה בפרטים ומלאה באווירה. השנייה מינימאליסטית ואייקונית ונקייה, אבל אולי קצת משעממת. אולי הייתי צריך לשלב איכשהו. הממ.
הפוסטר מבוסס על צילומים של קולקטיב צלמי העיתונות העצמאי אקטיבסטילז: אורן זיו, קרן מנור ועוד רבים רבים.
אנשים שואלים אותי לא פעם איך אתה יכול
לעשות כל כך הרבה דברים (בייחוד כשנראה שחצי מהזמן אתה רוקד בהשקות ושותה
בקוקטיילים).
מוזר, כי אני שואל - איך אפשר לא לעשות
כל כך הרבה דברים?
מספיק שאני הולך ברחוב ורואה איזה
גרוטאה מייד עולים לי שלושה רעיונות לפרוייקטי אמנות בין-לאומיים עם רמאללה,
סינגאפור וקראקוב. גם נועה היא ככה. אתמול נועה באה לראות סוף סוף לראשונה את
הסטודיו בפלורנטין. מייד היא נתנה כמה עצות מעשיות, ולרווחתי אהבה את המקום.
לא מזמן נועה התפטרה ממשרת עורכת תוכן
באתרי בלוג TV ופליקס בתפוז, ועכשיו, סוף סוף, אחרי שנים שחיכיתי לזה, היא סוף
סוף יוצאת לעצמאות כתסריטאית, קופירייטרית, מפיקה עצמאית אולטרא אקטיבית!
ואם זה קורה, ולי במקרה יש עכשיו סטודיו
גדול עם מספיק מקום לשני אנשים...
ובסך הכל אנחנו משתפים פעולה לא רע, חוץ
מכשאני מתעצל...
אז עכשיו היכונו למפץ הבינגלאקטי, איחוד
כוחות יצירתיים בעלי אלפי כוחות סוס עץ כל אחד, היכונו להקמת קונגלומרט
המולטי-מדיה אולטרא-אוחתק המדהים ביותר שנראה אי פעם:
אברבאסנדי!!!
נועה אמרה שזה היה בצחוק, ונצטרך שם
יותר מכובד.
אני לא יודע. מה דעתכם על נאסא? (נועה אברבנאל+סנדי
אמיתי).
לנועה היו כמה פתרונות יותר טובים משלי
לשיפוץ הסטודיו, ואם הכל ילך בסדר נתחיל לעבוד שם יחד מתישהו בחודש הקרוב, יחד עם
ליאת הציירת ששכרה ממני חלל אחד במתחם המבוצר שלי.
מעניין, באמת לגמרי בלי שהתכוונתי, אבל
יצא שהסטודיו שלי שוכן ברחוב מולדת אחת (ב').
ויש לעניין ריבוי המשימות גם את הצד
התחתון: שכשאתה מג'גלר עם הרבה כדורים, כמה נופלים בדרך.
יש את כל הדדליינים שפיספסתי
והפרוייקטים שנטשתי. לפעמים כי הבנתי שאין דרך שבה אני מתחבר לנושא או ללקוח,
לפעמים כי הגעתי למבוי סתום יצירתי, אבל בדרך כלל פשוט כי פיספסתי את הדדליין.
הנה אחד: פרוייקט שוויצרי איכותי
במיוחד.
מר כריסטיאן דרוזופיל, שוויצרי חביב בעל
שפם ענק, הוא מו"ל קומיקס אנין שמדפיס את כל ספריו בהדפס משי באיכות מדהימה.
לפני כמה שנים פגשנו אותו באנגולם ובברלין. הוא מאוד התלהב מהבנות החתיכות של
דימונה ואמר שצריך לעשות אנתולוגיה של נשים יוצרות קומיקס בנושא חירות ושלום
עולמי, ושאל אותנו אם נוכל לארגן לו גם קומיקסאית פלטינית. לא מצאנו, ובינתיים
עברו כמה שנים.
לפני שנה הוא שלח מייל ודיווח בחדווה
שהפרוייקט נכנס להפקה, ושאל מי רוצה להשתתף. כדי להשתחל לאנתולוגיה הצגתי את עצמי
כעוזר של נועה, שתכתוב את הסיפור, והוא הסכים להעלים עין מזה שאני לא בחורה.
הדדליין היה רחוק אז לא התחלנו לעבוד. ואז אחרי חודשיים הוא שלח מייל שהפרוייקט
מוקפא, כי אשתו חלתה בסרטן. לא נעים להגיד, אבל נשמתי לרווחה. פחות אחד על הראש.
לפני כמה חודשים הגיע אות חיים מדרוזופיל:
הכל סבבה, אשתו הבריאה, חוזרים לפרוייקט, יאללה, תשלחו את הקומקסים שעשיתם לפני
שנה...
אז דירבנתי את בנות דימונה לשלוח את מה
שעשו, והתקשרתי לנועה שתרים תסריט לקומיקס של שלושה עמודים בנושא החירות. אבל אז
התברר שהדד-ליין נופל על הנסיעה שלי ללונדון להקמת התערוכה ההיא של המאיירים -
איכה אספיק לגמור את הקומיקס בזמן??!? (אני לא בטוח שאיכה מתאים כאן מבחינה
לשונית, אבל התלבש לי אסתטית). דרוזופיל שוב נתן לי בטובו עוד חודש מעבר לדד ליין
של כולם. אמנם הוא כבר יתחיל להדפיס את הספר, אבל הוא ידחה לסוף את הדפסת העמודים
שלי וכך ננצל.
לא עמדתי ביעד החודש הנוסף אחרי שחזרתי
מלונדון, וגם לא בשבוע שקיבלתי כארכה. בסוף הודעתי לכריסטיאן הנחמד שאני מרים ידיים,
תקופה קשה וכו'. כריסטיאן היה נחמד מאוד ומבין, מה שרק גרם לייסורי המצפון שלי
להתעצם, כמובן.
מיכל ברוך הצליחה להשתחל פנימה, לגבי
מירב ויפעת אני לא בטוח מה נהיה בסוף.
אני עשיתי כל מה שיכולתי...
הנה הפוסטר להשקת הספר, אם אני מבין
נכון מהצרפתית פה:
ולנושא אחר: מחר יש איזשה בלאגאן באוגנדה בירושלים עם אחלה מוזיקה והשקות של פנזינים חדשים מה"סצינה הירושלמית"... אם אתם בטעות בירושלים מחר:
ולנושא אחר: האביב\קיץ\חורף הגיע! בנות
ישראל והתפוצות מהלכות ברחובות תל אביב במחשופים, שורטסים, טייטסים, צבעוניות,
יפות, שזופות, לבנות, ג'ינג'יות, יפניות, רוסיות, פולניות, שופעות חיות, בריאות,
מרץ ושמחת חיים לבנטינית...
הן באות, הן באות יפות, מפרישמן ועד דיזנגוף
הן פורסות כנפיים.
אני עד הערב מטייל על השוליים, אני עד
הערב כבר נופל מהרגליים ויוצאות לי העיניים וראשי עלי סחרחר מחוסר דם במוח.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: