כבכל שנה, מפיקה האגודה לזכויות האזרח בישראל כרזה העוסקת באחת מזכויות האדם ובחשיבות שבשמירתה, וכאן ניתן לראות כרזות מהשנים הקודמות. הכרזה מופצת ע"י משרד החינוך בכל בתי הספר של החינוך הממלכתי, הערבי והממלכתי דתי בארץ, יחד עם ערכת הסבר הכוללת הצעה למערך שיעור למורים.

השנה נפלה בחלקי הזכות לעצב ולאייר את הכרזה של שנת השישים, לאחר שמספר מאיירים שלחו סקיצות לדמות מובילה. עבדתי עם עודד ציפורי ממחלקת החינוך של האגודה, שהחליט לרגל המאורע לתקוף כמה שיותר זכויות בבת אחת. בישיבות סיעור המוחות עבדנו על עיצוב הכרזה סביב הדמות המובילה, הילדה שקראנו לה יסמין, שתופיע באיור מרכזי גדול וגם ב-15 איורים שונים שמציגים מצבים של הפרת זכויות אדם בסיסיות, בעיקר בארץ אבל גם בעולם.

עמדו בפנינו כמה אתגרים:

ראשית, לפשט מצבים מורכבים של עוולות שאחראים להם גופים שונים לכדי איורים מתומצתים שבהם ילדים בגילאים שונים יוכלו לענות על השאלה "מה כאן לא בסדר". נוצרו איורים שהם רק פתח לדיון בשאלות: האם נעשה פה עוול (מורים ומורות יוכלו להביא דוגמאות מהתקשורת)? למי? ומי גורם לעוול?

שנית, כדי לקבל את אישור משרד החינוך, נאלצנו לקבל את אישורם לכל אחד מהאיורים. באופן טבעי, משרד החינוך מגן על האינטרסים של המדינה, ולכן היינו צריכים להצניע את אחריותה של המדינה לחלק מהפרות הזכויות, או למצוא פתרונות מחוכמים להעברת המסר בלי שייפסל האיור.

למשל:

באיור המתאר הריסת בתים בכפר לא מוכר בנגב, העלמתי מאפיינים סטריאוטיפיים לבדווים, ובשלב שני העלמתי כליל את הבולדוזר הצהוב, שסימל את רשויות המדינה. אז באיור הסופי לא רואים מי הרס את הבית. קצת סתום, אבל לפחות בשאיפה, מעורר מחשבה ודיון.

התלבטנו והתווכחנו אם צריך כותרות או כתוביות לאיורים. אני חשבתי שצריך, עודד חשב שלא. בסוף הפוסטר יצא ללא כותרות. עכשיו נחכה למשוב מהמורים.

הנה כמה סקיצות ואיורים סופיים:

 סקיצות לעיצוב הדמות של "יסמין":

איורים שלא הופיעו בסוף בפוסטר:

איורים שמופיעים בפוסטר:

(באיור שלעיל הורדנו את הבולדוזר בגרסת הפוסטר שהופץ ע"י משרד החינוך, כדי שחלילה לא יחשבו שהמדינה היא האחראית להפרת הזכות למגורים)

לפעמים, יסמין בעצמה משתפת פעולה עם הפרת זכויות האדם:


ולפעמים היא בין הנפגעים:



הפוסטר כולו: (כאן בגודל מלא)

במקביל לעליית קרנו של הקומיקס כמדיום אמנותי לכל דבר ועניין, כך עלתה גם ההתעניינות האקדמית בו.

וכך גם אתם יכולים לעשות עבודות על קומיקס לבצפר או לאוניברסיטה.

עכשיו כבר יש גם מספיק חומר מקומי כדי לנבור בו ולבחון אותו, למעלה משלושים שנות יצירה בעשרות ז'אנרים.

רשימת נושאים, ככה בשלוף:

•  האחר (הזר: ערבים, נשים, קווירז או שאר מיעוטים) בקומיקס הישראלי

•  סאטירה וביקורת חברתית בקומיקס הישראלי: טראנסגרסיבית וסוברסיבית או סתם רגרסיבית?

•  סגנונות איור מינימליסטיים בקומיקס הישראלי: מהניסיונות של דודו גבע ועד היצירות של גיל לביא.

•  מגמות טכנולוגיות במדיום הקומיקס: מה צופן העתיד: קומיקס ברשת, בסלולרי, או העלמותו של הקומיקס לטובת האנימציה? האם יש סיכוי לקומיקס מודפס בהפצה מסחרית?

•  בחירת ספר או חוברת או עיתון ולבחון אותו בחינה ספרותית ותרבותית מכף רגל ועד ראש.

•  בחירת יוצר ספציפי, ניתוח מספר קומיקסים שלו ולבחון את הקריירה הספרותית\אמנותית שלו כולה.

•  לסטודנטים לכלכלה או מנהל עסקים: שיווק והפצת ספרי ועיתוני קומיקס ישראלים - אפשרויות, רשתות חנויות והפצה, חנויות עצמאיות, מודלים של כדאיות כלכלית. (אפשר להתחיל עם הפרקים הרלוונטיים במדריך למוציא לאור), שיווק ברשת, מודלים של רווחיות מפרסום תוכן קומיקס אונליין\סלולרי.

•  היחסים בין קומיקס למדיומים אחרים: נושא קצת שחוק, אבל אולי אפשר לחדש בו כשמחפשים מקרים יותר ספציפיים בתחומי האינדי.

•  השוואות בינלאומיות בין סאטירה בקומיקס בארץ לבין סאטירה בקומיקס במדינות אחרות כמו אנגליה או ארה"ב או צרפת, אם אתם יודעים צרפתית.

•  רק מהספר המופתי של סקוט מקלאוד אנדרסטנדינג קומיקס אפשר להוציא בקלות עוד עשרים נושאים מרתקים עם בשר.

ואתם מוזמנים להציע נושאים נוספים בתגובות.

וכמובן - אם עשיתם עבודה על קומיקס, תעלו אותה לרשת!

אפשר אפילו בוורד ליצור דף html, כולל תוכן עניינים שבו ראשי הפרקים הם לינקים לעמוד הרלוונטי.

ותשלחו לינק!

אני גם מוכן לארח (על האתר שלי) עבודות שימצאו חן בעיני בנושא.

סופ"ש שמח!

נ.ב. אני מניח שאתם כבר בשלבים מתקדמים של הכנת התחפושת. אני עוד צריך לחשוב על קונספט.