לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


תרבות אלטרנטיבית: קומיקס, מוזיקה, מחאה. לא יומן אישי. אבל אולי אני אגלוש לניו ג'ורנליזם.

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2019    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

מחנה קיץ אלטרנטיבי לנוער או מחנה לבניית בתים לפלסטינים?


שני אירועים אולטרא שמאלנים לנוער ולכל המשפחה!!!
במה תבחרו? מה הרכילות? איפה האוכל הטבעוני יותר ערב לחך?  
איפה הפלסטינים יותר שולחים ידיים?
כל כך קשה לבחור, שאפשר פשוט גם וגם!

מחנה קיץ אלטרנטיבי לנוער
חוות האיסיים (אבן ספיר, ליד ירושלים)
24 ביולי - 29 ביולי


הרשמה: http://goo.gl/2cqYk

המחנה האלטרנטיבי מתקיים מאז 2005 על ידי צוות בהתנדבות מלאה. הוא מיועד לספק לצעירים וצעירות הזדמנות לעסוק בנושאים מרכזיים בחברה הישראלית, ומצריכים דיון ביקורתי ומעודד עשייה.

בין הסדנאות מתקיימות קבוצות קטנות להחלפת מחשבות ורגשות על מה שלמדת בסדנאות, ומה שעובר עליך במחנה. בלילות מתקיימים ערבים חברתיים, סרטים ופעילויות שונות.


המחנה מיועד לנוער בגילאי 15-20 שאוהב לחשוב, להכיר חבר'ה, לחוות דברים חדשים, להקשיב ולהביע דעה.
המחנה יתקיים ב24-29 באפריל בחוות האיסיים במושב אבן ספיר (צמוד לירושלים).


ההשתתפות הסמלית היא 100 ש"ח לשישה ימים, כולל אוכל, הסעות, סדנאות, סיור ויומן מעוצב לשנה הבאה.

*על מנת לשמור על זכויות בעלי חיים ועל סביבה ירוקה, האוכל במחנה יהיה טבעוני (ללא מוצרים מהחי).


 http://www.facebook.com/event.php?eid=228201580530096



כנס צעירים שמאלנים וטבעונים במנזר האיסיים, זה גדול.

ומאידך:


בקיץ 2011 (10-25 ביולי 2011)

הוועד הישראלי נגד הריסת בתים

יבנה שוב בית פלסטיני שהוחרב


מדי שנה מאות פלסטינים מפונים בכוח מביתם, בתים שנבנו על אדמתם שלהם. משנת 1967 הרסה ישראל 30,000 בתי פלסטינים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים. פעולות אלו מהוות הפרה חמורה של משפט זכויות האדם והחוק ההומניטארי הבינלאומי.

 

הוועד הישראלי נגד הריסת בתים בונה מחדש בתים כפעולה של התנגדות ויצירת עובדות אלטרנטביות בשטח.

 

בקיץ 2011 (10-25 ביולי 2011) הוועד הישראלי נגד הריסת בתים יבנה שוב בית פלסטיני שהוחרב. אנחנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו, לבנות בתים ולבנות שלום.


 

בתאריכים הבאים אנו שמחים לפתוח את המחנה שלנו לכל אדם או קבוצה אשר רוצים להצטרף אלינו.


 

יום חמישי, 14.07.11

יום שבת, 16.07.11

ימים חמישי- שבת 21-23.07.11

 

לפרטים נוספים, אנא פנו אליי בדוא"ל.


תודה רבה, שבוע טוב

מאיה רותם, רכזת מחנה הקיץ

meya007(at)gmail.com

נכתב על ידי , 20/6/2011 17:24   בקטגוריות דו קיום, דמוקרטיה, הומניזם, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, הריסת בתים, הרצאות וסדנאות, נגד הכיבוש שתיים בחמש, נוער, תרבות נגד, אקטואליה, ביקורת  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמיתי סנדי ב-2/7/2011 16:26
 



שלפוחיות במוזיאון, פליטים באוזן, הרשמה לפסטיבל הקומיקס, ועוד!


שלפוחיות


שני קריקטוריסטים, נירמו ואלנבוגן, התחרעו אחד על השני ועל קירות מוזיאון הקומיקס בחולון.
 

אוצרת: גלית גאון.

פתיחה יום ה' 2 ביולי בשעה 19:00

אפשר להגיע מת"א מאלנבי בקו 3 ישר למוזיאון (ויצמן 61) או בקו 1 וללכת 10 דקות ברגל.




עיר מקלט - פרוייקט וידאו
פליטים צעירים עושים סרטים
הקרנה מיוחדת: יום רביעי 1.7 שעה 19:30
האוזן השלישית ת"א

8 סרטים קצרים שביימו ילדים וצעירים בודדים מאפריקה במסגרת קורס מיוחד שיזמה קבוצת אקטיויז'ן לפליטים צעירים המנסים בכל עוזם להלך על גשר תרבותי מקוטב רחוק ואלים, אל קוטב ישראלי קשה ומנוכר. מאחורי הביישנות וקשיי השפה מסתתר קול שהם רוצים להשמיע. הנה הזדמנות לשמוע, ולראות.

מחיר כניסה 20 ש"ח - ההכנסות לכיסוי הוצאות הפרויקט
ועוד חדשת קומיקס מפתיעה:

הנהלה חדשה בחנות הקומיקס בפסאג' באלנבי 94!

חנות הקומיקס בפסאז' אלנבי 94 מחליפה בעלים ואת רוב המלאי. בשישי הקרוב פתיחה מחודשת בעיקר עם טישרטים אך גם עם קומיקס ישראלי וקומיקס אמריקאי יד שניה.

פתיחה חגיגית ביום שישי 3.7 בשעה 12:00

אף אחד לא סיפר לי, נאלצתי ללמוד על זה מהתקשורת! פוגל מוסר שלהנהלה החדשה קוראים נועם והוא חושב שהוא למד בבצלאל.



הרשמה לדוכני היוצרים בפסטיבל הקומיקס באוגוסט

שוב מתקרב לו אותו פסטיבל אגדי אך לח, ושוב אני נוטל את מושכות ריכוז דוכני האמנים.

פסטיבל הקומיקס בסינמטק יתקיים השנה בתאריכים 19-20-22 באוגוסט, רביעי עד מוצ"ש.

דוכני היוצרים יפעלו ברביעי, חמישי בשעות 18:00-23:00.
במוצ"ש בשעות 20:00-23:00


אגף דוכני היוצרים   פתוח רק למי שיש לו קומיקס מודפס כלשהו למכור (או לחלק). האגף לא מיועד ליוצרי   חולצות או כל דבר אחר, וגם לא ספרים שאינם קומיקס. (יוצרי קומיקס מודפס כן יוכלו למכור גם מרצ'נדייז נוספים כאוות נפשם).

ספרי אמן ומגזיני אמנות - רק אם יישאר מקום.

 

השנה לראשונה נערוך תערוכת "קציר קומיקס 2009", אשר תציג את כל כותרי הקומיקס החדשים שיצאו בשנה החולפת, מאז הפסטיבל הקודם.

שערי הכותרים החדשים יופיעו גם בתוכניית הפסטיבל. לשם כך אני ממליץ מאוד ליוצרים לסיים את שער הקומיקס עד ל-15 ביולי, גם אם עוד לא סיימתם את שאר הקומיקס, כדי שנוכל לכלול אותו בתוכניה ובתערוכה, וכך תזכו לתהילת עולמים.

 

השנה גם נשפר את תנאי המציגים בדוכנים, ונדאג שיהיה מספיק קוק לכולם.

 


פרטים נוספים כגדלים ומחירים יימסרו במייל.


 לקבלת טפסי הרשמה שלחו לי מייל ל-   amitaiss(at)yahoo.com

דדליין להרשמה לדוכנים: יום רביעי ה-15 ביולי
!

אם אתם צריכים עזרה בהוצאה לאור תוכלו להיעזר במדריך למוציא לאור, ואתם מוזמנים לפנות אלי במייל בשאלות לעצות וטיפים.

 

נכתב על ידי , 30/6/2009 18:59   בקטגוריות פנזינים וכו', אמנות פוליטית, דמוקרטיה, הומניזם, חברה וכלכלה, חולון, נוער, עירוני, פליטים, פסטיבל הקומיקס 2009, קומיקס, קומיקס ישראלי, קולנוע, קריקטורות, תרבות אלטרנטיבית  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מסתבר שלדב חנין יש סיכוי טוב להבחר לראשות עיריית תל-אביב!


נשמע לכם מופרך?

 

הנה כמה נתונים סטטיסטיים יבשים (ותודה ליואב לרמן שהביא את המספרים):

 

  1. בבחירות הקודמות לא התמודד אף מועמד רציני מול רון חולדאי.

 

  1. מספר בעלי זכות בחירה ב-2003: 371,398

 

  1. מספר מצביעים לראשות העיר: 107,560 (29% מסך בעלי זכות הבחירה)

 

  1. מספר הקולות הכשרים לראשות העיר: 88,961 (24% מסך בעלי זכות הבחירה)

 

  1. רון חולדאי זכה כולה ב-55,966 קולות (62.9% מסך הקולות הכשרים)

 

חישוב מהיר מראה את הנתון המדהים ביותר:

 

רק15% אחוז מבעלי זכות הבחירה בתל-אביב בחרו ברון חולדאי. בקושי 56,000 איש.

 

זה כלום.

 

זה אומר שאנחנו אפילו לא צריכים לשנות את דעתם של כל אלה שהצביעו חולדאי בבחירות הקודמות.

 

מספיק שאנחנו משכנעים כמה עשרות אלפי אנשים כמוני, מהבועה הסמולנית, שמעולם לא הצביעו בבחירות העירוניות, שהפעם יש להם סיבה טובה להצביע. ולסיבה הזאת קוראים דב חנין וקואליציית עיר לכולנו, תנועה חוצת מגזרים. דוגמא: מספר שתיים ברשימה הוא בכלל ליכודניק! הייתם מאמינים?

 

לעזאזל, אפילו אוהדי הפועל המשוגעים הצהירו על תמיכתם בחנין.

רק הם לבד יכולים להכריע את הבחירות האלה.

 

ועוד נתון מפתיע שלא ידעתי: מסתבר שמגיל 17 כבר אפשר להצביע לעירייה!

 

אני, רק הפעם, בגיל 32, אצביע לבחירות העירוניות בפעם הראשונה בחיי.

 

אבל אתם, אם אתם בני 17 עד ה-11.11 ותל-אביבים?

 

הפעם הראשונה שלכם יכולה להיות כבר בגיל 17!



או במילים אחרות:


חולדי, תתחיל לארוז!




נכתב על ידי , 3/9/2008 22:49   בקטגוריות אקולוגיה, חברה וכלכלה, נוער, עירוני, פוליטיקה, אופטימי, אקטואליה  
29 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמיתי סנדי ב-6/9/2008 10:47
 



מוצ"ש הבא: מופע התרמה למען נערים מפליטי אפריקה במועדון התיאטרון ביפו


אופס טעיתי!
מצטער!
ההופעות במוצ"ש הבא, לא הערב.
תתנחמו בעובדה שהגעתי בעצמי והיה סגור ושומם.

הנה מכתב של פעיל למען הפליטים שפרסמה רייוי:
(מי שרוצה יכולה לדלג ישר לפלייר של ההופעות, יש לוס כפרוס וגיל ראסטה מדג'ה!)

"משפחה וחברים יקרים.

אני כותב מייל זה לכולם אחרי מאורעות הימים האחרונים, אשמח אם תקראו עד הסוף.

הסיפור מתחיל בספטמבר שעבר כשהתחלתי להיות מעורב והצטרפתי לקבוצת מתנדבים שעבדו עם הפליטים מאפריקה שהגיעו לת"א.

 

הייתי אחראי על הלוגיסטיקה של תרומות בגדים וציוד מתורמים, זמן רב חיפשנו מחסן. באיזהשהוא שלב קיבלתי לחלל גדול לצורך המחסן בסקוואט בפלורנטין בו גרו מזה מספר שנים אקטיביסטים וחב'רה צעירים.

 

זמן לא רב אחרי שהגעתי לשם, הכרתי את ממאדו, נער כבן 16 מגיניאה שבמערב אפריקה.

הוא עזב את ביתו לפני כמה שנים, עבר דרך מרוקו, מצריים, ומצא את עצמו בישראל.

הוא התחיל לעבוד וללכת לבית ספר.

 

סביב אוקטובר קיבלו אנשי הסקוואט צו פינוי, ובמקביל, החלטנו לעזור לממאדו למצוא מקום אחר לחיות. הכרתי את ממאדו להוריי והם הזמינו אותו לגור אצלם לזמן מה.

עם הזמן הכירו הוריי ובני משפחתי את ממאדו ומצאו שהוא נער צנוע מאד, חכם ועדין.

הוא הפך לחלק ממשפחתנו.

 

לקראת סוף פברואר החליטה ממשלת ישראל ל"הילחם" נגד גלי הפליטים שהמשיכו להגיע, והחלו מעצרים של אנשים ברחובות ת"א, על פי צבע עורם. רק לאחר שנלקחו האנשים למעצר בתחנת המשטרה, נבדק האם יש לאותו אדם רשיון שהייה בישראל.

 

יום אחד באמצע מרץ 2008, בדרכו לבית הספר, נעצר ממאדו ע"י משטרת ההגירה.

אימי ניסתה לשכנע את השופט כי ממאדו יוכל לשהות בחזקת משפחתנו ואף לעבור אימוץ,

אך כל מה שניסה לעשות העו"ד מטעם המדינה הוא לנסות ולהוכיח כי ממאדו אינו קטין.

כל המסמכים שבידיו מצביעים על כך שממאדו בן 16.

ממאדו נבדק פיזית ונמצא כי הוא אכן בן 16,

אך זה לא סיפק אותם והם ערכו לו בדיקה נוספת, בדיקה פוגענית ומשפילה,

את הבדיקות האלה עבר ממאדו בכדי שיוכלו לגרשו מישראל.

 

למדינת ישראל אין יחסים דיפלומטיים עם גיניאה, ולכן יגורש ממאדו לחוף השנהב,

הוא לא מכיר אף אחד שם, מה שעשוי להיות מסוכן עבורו.

 

בכל יום ב' הולכת כל המשפחה עם חבריו לבקר אותו בכלא, ניתן לבקרו חצי שעה בלבד בשבוע. יש לממאדו חברים רבים כאן ויכולנו להביא איתנו רק מעטים מהם בכל ביקור.

בכל ביקור התבקשה אמי להביא את דרכונו של ממאדו. בלעדי הדרכון הם אינם יכולים לגרשו.

אמי החליטה שבלי צו בית משפט דרך עו"ד היא לא מוסרת את הדרכון של ממאדו.

ביום א' שעבר החליט השופט על סמך הבדיקה האחרונה כי ממאדו אינו קטין.

 

אתמול בבוקר, 29.4.08 בשעה 6:35 בבוקר, מספר דקות אחרי שיצא אבי לעבודה,

דפקו על דלת ביתנו 5 שוטרים. 4 בריונים ואשה. הם ביקשו מאמי לפתוח וביקשו את הדרכון של ממאדו.

אמי ביקשה לראות צו מבית משפט אך לא היה להם, ולכן, סירבה אמי לתת להם את הדרכון.

הם עצרו את אמי בגלל זה. איכשהו היא הצליחה להודיע לאבי, והוא הגיע במהירות והבין שהם לוקחים אותה לתחנת משטרת ההגירה.

אבי, חבר נוסף ואני הגענו לתחנת המשטרה, אך שם סירבו לומר לנו אם היא נמצאת שם ומדוע עצרו אותה. אז איבדנו את שלוות נפשנו והרמנו קול, השוטרים איימו גם עלינו במעצר.

ייצרתי קשר עם מכר עורך דין, אך הם סירבו לתת לו פרטים בטלפון מבלי שיגיע לתחנת המשטרה.

לאחר שעתיים יצא חוקר שאמר לי שאמי צריכה עו"ד.

 

כשעה לאחר מכן, ראינו במקרה שלוקחים את אמי משם, אבי הצליח לשאול אותה לאן לוקחים אותה והבנו שהם לוקחים אותה הביתה לחפש את הדרכון של ממאדו.

הגענו הביתה לאחר שהשוטרים עזבו ואמי סיפרה כי הפעם הם הביאו צו מבית משפט ולכן היא נאלצה לתת להם את הדרכון.

 

כעת אנו מנסים למצוא דרך לעצור את גירושו הקרוב של ממאדו.

זה עשוי להיות ההזדמנות האחרונה שלו לעתיד "נורמלי".

אנו, כשמשפחה, נעשה כל זאת שוב עבור כל נער אחר שיהיה זקוק לעזרה.

משפחתנו ניצלה ע"י רוסים בזמן פלישת הגרמנים, ולהם לא היה איכפת מהסיכון הרב שלקחו.

אנו מחוייבים כבני אדם להתייחס לכל אדם המבקש מקלט ולעזור לו.

עבורנו, תמיכה הומנית אינה פשע כי אם חובה.

 

אני רוצה לציין שאני לא מופתע מההתנהגות הזו.

מדינה המדכאת אנשים אחרים למעלה מ-40 שנה, מדינה בה נחשב רק הכסף, בה אדם יכול למות בקלות אם אין לו כסף, מדינה בה זכויות האדם הם פיקציה רעיונית אלא אם נולדת לאם הנכונה [יהודיה], תקבל יחס הגון.

למדינה כזו אין חמלה ולא אכפתיות לקול השקט.

אני חונכתי ע"י הוריי שלימדו אותי כי כל האנשים שווים ובעלי זכויות שוות.

גם אם אנחנו נעצר ונכלא, נמשיך לעזור לאנשים כמו ממאדו, ונעשה זאת שנית.

שחף פולקוב.

- - - - - - - - - -

יום חמישי 01.05.08

אתמול נפטרה אמא של ממאדו.

ממאדו התקשר בכדי לנסות ולהשיג תעודת לידה מגינאה, ומסרו לו את דבר מותה.

עכשיו אין לו בכלל לאן להגיע גם אם יגורש לחוף השנהב.

הוא יושב בכלא לבד ובוכה כל היום.

אמא של שחף בדרך לבקרו בכלא.

המשפחה רוצים לנסות ולגרום להוציא אותו מהכלא [למעצר בית] בערבות

בכדי שיהיה אצלהם עד שתתקבל החלטה בנושא גורלו.

כידוע הם גם רוצים לאמצו."


כתבה רייוי:



"מה אפשר לעשות?

 

1. לנסות ולהפנות את הנושא לכל מי שחושבים שיכול לעזור להביא לחשיפה תקשורתית בשיטת הקשרים האישיים.


2. כתבו מיילים לשר הפנים - pniot@[email protected]


3. כתבו מייל לשר לבטחון פנים אבי דיכטר [email protected]


4. לנציג קבילות המשטרה [email protected]


5. לכל ח"כ ושר שנראה לכם ניתן ללחוץ על לינק לח"כים באתר של עבודה שחורה [ברשימות משמאל].


חשוב!

אם את/ם כותב/ים מכתב לשר או לחבר כנסת אנא שילחו עותק לאתר האינטרנט עבודה שחורה המפרסם מכתבים הנשלחים לחברי כנסת ובכך מוסיף על הלחץ המופעל על חברי הכנסת.

6. כתבו בבלוג שלכם. שלחו מיילים.

ככל שיכתבו יותר בלוגרים על הענין ועל עמדתם בנושא,

יש סיכוי לחשיפה גדולה יותר.&nbsp;


7. חפש/ו רעיונאי טוב. אולי יהיו לו הצעות טובות יותר.


והערב - ההופעות:


סוף המסע, תחילת הדרך - מופע התרמה למען נערים פליטים בודדים

בהשתתפות: ברי סחרוף, הדג נחש, תומר יוסף, מוש בן ארי, לוס כפרוס ועוד....




בתל אביב חיים עשרות נערים שהגיעו לכאן ללא בני משפחה.
המופע נועד לסייע להקמת פרויקט עבור דיור וסיוע לנערים הבודדים,
לכל נער סיפור שונה וייחודי שהניע אותו לעשות מעשה אמיץ ולהמלט מהמציאות האלימה הקיימת בארצו ולברוח אל הלא נודע.

אותו לא נודע עבור נערים אלו מתקיים באורח יומיומי ברחובות תל אביב ללא כל קורת גג.

אנו מנסים לעזור לאותם נערים להפוך את הלא נודע לבית חם ומוגן ולסייע להם - פשוט להיות נערים.

הפרויקט מנוהל על ידי א.ס.ף – ארגון סיוע לפליטים וA.R.D.C &nbsp;- המרכז לפיתוח פליטים אפריקאים.

 

המופע יתקיים במוצ"ש 24 למאי בשעה 20:00 במועדון התאטרון ביפו

פרטים נוספים בקישור הבא ובמודעה המצורפת:

http://avisarsavir.com/sofhamasa/

 

קישור לכתבה שהתפרסמה בynet על המופע:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3543344,00.html

 



נכתב על ידי , 17/5/2008 14:18   בקטגוריות גזענות, דת ואמונה, הומניזם, הופעות&catdesc= מסיבות&catdesc= רייבים, חברה וכלכלה, מהגרי עבודה, מוסר, משטרה ו"כוחות הביטחון", נוער, עירוני, פאנק, פליטים, תרבות נגד, אקטואליה, ביקורת, צבא  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פיצי ב-17/5/2008 22:35
 



מגזין רשת מזרח תיכון חדשי: עזיזה +אנה לוקצ'בסקי


אני לא מת על הטור של מרמרי בטיים אאוט, אבל אני תמיד נהנה מה"שיחות עם הבת שלי בת ה-15" שבסוף.
הנה זה של השבוע:



בכל מקרה, בטיים אאוט קראתי על "עזיזה", מגזין רשת לענייני אפנה, סטייל ואמנות, שפתח סטייליסט בשם גיא סילברמן (זיהיתי את הפרצוף שלו ממסיבות בת"א), שיש לו את היומרה להגיע גם אל צעירים מגניבים ויצירתיים בכל רחבי המזרח התיכון, ולהתעלם מהפוליטיקה המציקה.

יש לי כמה ידידי פייסבוק-פליקר ממדינות ערב שונות, וניסיתי לחשוב איך אני הייתי מתייחס לטקסט שמופיע בעמוד הבית של המגזין החדש. דומני שהיה יוצא לי משהו כמו: "אתם הורגים ילדים בעזה ואתה רוצה שנדבר על גראפיטי?!".
אולי כדאי לנסות לחשוב על טקסט פחות מנותק. מצד שני אולי יש מי שכמה לנורמליזציה גם שם, ויסכים למחול עם גאוות האומה הערבית הפגועה ולצאת במחולות עם צעירים ישראלים בסטייל.

המגזין יפה, יש כתבות וראיונות עם גרפיטיסטים ועבודות של קלון ונו-הופ וכתבה על אמני גרפיטי סטייל בירדן.

גם הפקות האופנה די יפות, עד כמה שאני יכול להגיד, אם כי אולי קצת שמרניות יחסית למה שכבר ראיתי בז'ורנאלים במישל מגזינים. דני דבש נראית ממש כמעט כמו גיבורת על משנות השמונים:



הא, איזה קטע!
הנה הבנות של גיל ראסטה - אפרין (הקטנה, למטה מימין עם הראסטות) ושאיה (היותר גדולה, למעלה משמאל).
איזה ילדות יפהיפיות!
אה, וכתוב על זה ששאיה נסעה לאתיופיה עם גיל!
יש לו שם כל מיני פרוייקטים, משהו מעניין.

רמיקס מגניב של קלון לפוסטר תחנת אוטובוס, ראיתי את זה, זה מרשים מאוד.

יש שם גם עבודות מעולות של אנה לוקצ'בסקי, שלמדה בשכבה שלי בבצלאל והיא מאוד מוכשרת ומגניבה.



רואים?

 נ.ב. בטייםאאוט השבוע במדור הספרות יש קטע מהרומן החדש של ירמי פינקוס!
כן כן, רומן כתוב, עם מעט איורים, לא קומיקס!
ומהקטע המובא שם, כבר עולה הניחוח המזרח אירופאי המוכר...
פולניות שמנות ותככניות מככבות כבר בעמוד הראשון, ופולניה שמנה שמופיעה במערכה הראשונה, ודאי תירה במערה השלישית!

נכתב על ידי , 6/3/2008 18:51   בקטגוריות פנזינים וכו', אופנה, איור, אמנות, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, מגזינים, נוער, עיצוב גרפי, עירוני, פולין, עיתונות, תרבות אלטרנטיבית, תקשורת, אינטרנט, אקטואליה, ביקורת  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פרשדונה ב-10/3/2008 21:24
 



"בחזרה לעתיד" 1 2 3


הסרט "בחזרה לעתיד" ושני המשכוניו נמצאים ברשימת עשרת הסרטים הטובים בהיסטוריה של כמעט כל מי שהיה בין 0-30 בשנות השמונים, אני חושב. ומי שלא הוא או טיפש או חלאה (או סתם לא צפה בסדרה). מדד טוב לבדיקת דייטים.


סיימתי עכשיו עוד צפייה לא רצופה בשלושת פרקי הסדרה, פרק שתיים, שלוש ואחד.


(הכונו להשתפכות מאסיבית.)


בלחן של הסדרה יש תמיד מוטיב חוזר שההגדרה הכי מדוייקת לו היא באנגלית.

אני מדמיין את רוברט זמאקיס (במאי) מבקש מסילבסטרי (המלחין):

"תן לי מוזיקה של wonder"


אותה מילה אנגלית שמשלבת קסם עם פליאה.


אני משוחד.

ראיתי את הסרט הראשון עם ההורים שלי ואחותי, בחורף 86 (או אולי אפילו 87), כשהסרט רק יצא בארץ.

זה היה, אני חושב, בקולנוע תל-אביב, אחרי שביקרנו אצל דוד שלי אבי בדירת התל-אביבים הצעירים המתפרקת שלו, בשדרות בן ציון, או אולי בבוגרשוב? פינסקר? אני רק זוכר מראות מקוטעים מהחלון האחורי של המכונית.


אבי היה אז בליין תל-אביבי צעיר והולל, עבד בברינקס (כשומר מאבטח עם נשק, בוגר הצנחנים), או אולי כבר כסו-שף במסעדת "תל-אביב הקטנה", שאז נחשבה לשיא השיק, ועמדה בפינת בוגרשוב-פינסקר.

בשנים האחרונות הייתה שם איזה אל-גאוצ'ו, ועכשיו הופכים אותה לאם-פם, כדרך כל בשר.

 

ביום חמישי התבשרנו בסמס שאבי עבר את בחינות הלשכה, בגיל 45 בערך, בניסיון שני, ועכשיו הוא עורך דין ויכול להגן על פלסטינים מסכנים בבית המשפט! מזל"ט!

 

ססעמק, אפילו מאמר על חזרה לעתיד נצבע בצבעים פוליטיים. נו טוב, זה רק מוכיח וכו'.

 

אז חזרה לעתיד.

 

נושא שמצדיק תיזה או דוקטורט, לא פוסט בבלוג.

 

נראה לי זה יהיה קטגוריה, כמו המדריך למוציא לאור, וכל פעם אטפל באספקט אחר, ובסוף לא אוציא ספר, כי זה יקר מידי ולא משתלם.

 

חזרות עוזרות.

 

הקוראים מקבלים התקף נוסטאלגיה בלתי נשלט כשהם נופלים על חזרה.

 

זה מגרה אצלם בלוטות.


הם מתמוגגים.


וגם אני.



בשנות השמונים, החזקתי בשלושת הפרקים על קלטות וידאו, שלהן ציירתי את העטיפות בצבעי מים.

יצא לא רע, בהתחשב.

מעניין איפה הן עכשיו, באחד הבוידעמים (לקרוא boydwemim) או מזמן בחיריה?


פרק אחד הקלטתי ממידל איסט טיוי, פרק אחר מישהו העתיק לי מהטלוויזיה האוסטראלית או משהו כזה, ואת השלישי אבא שלי הביא לי בעותק פיראטי מהשוק של הונג-קונג או סינגפור או משהו כזה.
זה היה עותק בהעתקה המאה, כשכבר לא ראו הרבה מעבר לשלג, אבל לי זה הספיק, למרות שקיטרתי.
עד היום כשאני רואה את הסרט השלישי, אני מדמיין שלג על המסך.

מצאתי כמה חברי עבר בפייסבוק, כמו שאומרות הכתבות במוספים שאותם אני מאייר מידי פעם בידיעות, מהסוג שקוראים בפלאפל גבאי בין נגיסה לביס.

אורן מזרחיל, למשל.
יום אחד אני אספר לכם עליו.
עברנו הרפתקאה או שתיים ביחד.
היה מגניב.
נכתב על ידי , 26/2/2008 22:32   בקטגוריות קולנוע, נוסטאלגיה, נוער, הערות אישיות, הומניזם  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמיתי סנדי ב-2/3/2008 10:47
 




דפים:  
Avatarכינוי: 

בן: 47

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , אקטואליה ופוליטיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאמיתי סנדי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אמיתי סנדי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)