החלטתי שאני אנסה לקחת מתכון בשרי וותיק שלי ולהפוך אותו לצמחוני ונראה אם זה יצא טעים.

יצא טעים, אבל מכיוון שהנחתום אינו מעיד על עיסתו, אתם מוזמנים לנסות להכין ולראות אם צדקתי.

זה הולך מבלי להגיד שאם יוצא טעים צדקתי ואם יוצא לא משהו זה בגלל שאתם לא יודעים לבשל.

וכרגיל, המתכון מפורט מאוד וזה לא אומר שהוא מסובך, להיפך, זה נועד להקל עליכם את המלאכה ולהזכיר שלא נורא אם אין חלק מהמרכיבים או אם הם מקופסא או להציע תחליפים וגם לעודד אתכם לבצע ניסויים בעצמכם.

אמפנדס\בורקיטוס צמחוני ברוטב טחינה וצ'ילי

(לכ-30 אמפנדס קטנים בערך, אולי יותר. 2-3 אמפנדס זאת מנה אחת בארוחה שלמה, 4-5 אמפנדס+רטבים זה כבר ארוחה בפני עצמה)

מצרכים למילוי

סלסלת פטריות שמפיניון טריות או קופסת שימורים, חתוכות לפרוסות

אפונה - חצי קופסת שימורים או כרבע שקית אפונה קפואה

תירס גרעינים - חצי קופסת שימורים רגילה, או קופסת שימורים קטנה, או כרבע שקית קפוא

בצל בינוני-גדול קצוץ דק

1-4 שיני שום לפי הטעם, קצוצות דק

חצי צרור פטרוזיליה טרייה, קצוץ דק

כמה גבעולי עלי נענע (רק העלים), קצוץ דק

כ-50 גרם צנוברים (קלויים עד להזהבה, כ-5-7 דקות בטוסטר, לשמור שלא יישרפו!) (- אפשר להחליף בגרעיני חמנייה או באגוזי קאשיו שבורים אם זה מה יש)

תוספת אפשרית: חצי כוס זיתים ירוקים מגולענים וקצוצים

תבלינים

3 כפות שמן זית (או כל שמן אחר)

כף מלח

כפית פלפל שחור

כפית כמון

כפית קינמון

כפית ציפורן

כפית צ'ילי יבש\רוטב צ'ילי חריף\כל חריף אחר שיש לכם בבית

2-3 כפות רוטב סויה

לבצק

בצק עלים קנוי או

מלווח מופשר (מלווח אחד מספיק לכ-10-12 אמפנדס)

קצת שמן זית

קצת קמח

קצת מרגרינה

רטבים

טחינה ירוקה

כוס טחינה גולמית של המותג החביב עליכם

מיץ מלימון אחד

1-2 שיני שום קצוצות

מלח ופלפל

מעט כמון

חופן פטרוזיציה קצוצה

חופן שמיר קצוץ

חופן כוסברה קצוצה

מים לפי הטעם

מערבבים הכל טוב טוב, מוסיפים מים כל פעם קצת עד שמגיעים לסמיכות המועדפת עליכם, ולהשלמת המלאכה טוחנים במעבד מזון או במוט בלנדר כזה שימושי שאפשר פשוט לדחוף לכל כלי שהוא.

רוטב צ'ילי

הולכים לחנות וקונים בקבוק רוטב צ'ילי מתוק או חריף לבחירתכם. עוד לא ניסיתי להכין כזה לבד, אבל אולי גם זה יגיע, זה בסה"כ עשוי מצ'ילי, סוכר, חומץ, שום ומלח. הנה מתכון לרוטב צ'ילי שמצאתי ברשת.

אופן ההכנה

1. קוצצים דק את הבצל, השום, הפטרוזיליה והנענע, ואם הפטריות טריות שוטפים וחותכים אותן לפרוסות.

2. מחממים קצת שמן במחבת גדולה, מוסיפים קצת צ'ילי ואז את הבצל והשום, מזהיבים את הבצל.

3. מוסיפים את הפטרוזיליה והנענע, מטגנים בערבוב, מוסיפים את הפטריות ואת התבלינים.

4. מוסיפים את התירס, האפונה, הצנוברים והסויה, מערבבים, וזהו המילוי מוכן.

5. על משטח מקומח מותחים את המלוואח המופשר למין ריבוע, וחותכים אותו ל-9 ריבועים של כ-5-7 ס"מ.

6. במרכז כך ריבוע מניחים כף גדושה של מילוי, ואז סוגרים פינה על פינה של הבצק כך שנוצר משולש, מותחים ומצמידים את צלעות המשולש העליון על התחתון, ואז מקפלים מלמטה למעלה את השוליים. אפשר גם להשקיע מזלג לאורך הקיפול לגימור מעוצב.

7. מחממים תנור או טוסטר לחום גבוה, מברישים את האמפנדס בשמן, משמנים תבנית במרגרינה, ואופים את האמפנדס כעשר דקות או עד שהם משחימים יפה.

8. אני אוכל אותם עם טחינה ורוטב צ'ילי, אבל כל רוטב אחר שמתאים לכם גם הולך.

9. שוטפים כלים.

אפשר לשמור את המילוי במקרר כשבוע וכל יום לעשות קצת אמפנדס לאותו היום. כך אפשר גם לגוון במרכיבי המילוי וברטבים. קראתי לזה אמפנדס כי במקור זה היה מתכון לאמפנדס אבל גל אמרה שלה זה יותר מזכיר סמוסות הודיות, אולי בגלל הנוכחות החזקה של האפונה והתבלון הכבד.

בכל מקרה הרעיון הוא שזה מתכון שאפשר להכין בספונטאני מדברים שיש בבית, כלומר דברים קפואים וקופסאות שימורים, אם דאגתם להצטייד מראש, ואין בעיה לדלג על המרכיבים המתכלים כמו עשבים, אם כבר שבוע לא יצאתם מהבית והעשבים שקניתם לפני שבוע השחירו כבר בתחתית המקרר, וזה במקרה הטוב שבו גם יצאתם מהבית רק לפני שבוע וגם ניצלתם את זה כדי לקנות, בין השאר, עשבים טריים.

בתיאבון!

ידידה לינקקה לקומיקס שבועי חדש שלא פלא שפספסתי - הוא מופיע בוואללה אופנה:

"תל אביבית אמיתית" מאת ענת עינהר, מצחיק ושנון, למרות שחלק מהמצבים כבר נטחנו לא מעט.

***

ניסיתי את שיעורי הערבית שמוצעים במחיר מצחיק של 450 ₪ ל-12 מפגשים (כשלושה חודשים!) בגדה השמאלית.

זה ערבית מדוברת, ללא לימוד הכתב. אבל זה היה בקצב הרבה יותר מידי מהיר בשבילי, בייחוד ביום שישי בשתיים עשרה בבוקר.

***

עשיתי טחינה ירוקה רגילה (עם לימון, שום, פטרוזיליה, מלח, פפריקה, כמון, זרעי כוסברא טחונים וכו) (מטחינה אורגאנית של הרדוף. אתם חושבים שזה אברי רן גידל אותה?) והשותפה שלי תלתה כביסה. היא אמרה שאכלה באיזה קפה טחינה ממש טעימה, לא יודעת מה שמו בה, אולי דבש. אמרתי יאללה. ועוד אני יש לי דבש מכוורות שניאורסון בכפר-חב"ד, שופרא דשופרא קדוש קדוש קדוש מסבתא שלי. ואז נזכרתי בסיפור על קורט וונגוט והמתכון המשפחתי שהיה לו עוד מגרמניה, של בירה שמוסיפים לה קצת קפה, ואיך זה נהיה בירה על שמו באיזה מבשלת בוטיק באינדיאנאפוליס או איפה שזה לא היה. אז הוספתי גם כמה גרגרי קפה.

טחנתי הכל ביחד ויצא פיצוץ!

טחינה ירוקה רגילה חמצמצה מרירה חריפה (בגלל השום) אבל עם סיומת עמוקה, ארוכה המהדהדת ניחוחות אדמה וטעמי אגוזים, שוקולד ועשרים צרעות עצבניות שעוקצות לכם את כל הלשון ואת כל החיך מבפנים ואתם לא יכולים ללעוס חודשיים.

***

הבה ונראה, מה עוד על שולחני הבוקר?

קיבלתי מייל שטוען שתמיד אפשר לחייג 112 למשטרה מהסלולארי גם אם הוא נעול. ניסיתי, לא עבד.

בהעיר השבוע מתפרסמת כתבת תשובה לבריטית הפיק-אפית מהשבוע שעבר, של פולניה שמצאה פה אהבה ומתחילה ללמוד עברית, כתבה שהיא כולה שיר הלל אחד גדול לתל-אביב. יחי. ובמוסף כותב ניר בכר על פולין. המתקפה הפולנית מעצימה.

***

"זה התחיל בכראמה", תום שגב מקביל בין העבר להווה, על ישראל שלא לומדת מטעויות הכוללות הרג מאסיבי של אזרחים.

ולווט דיווחה שאפעס עובר ממוסף הארץ לשבעה ימים. בעסה, דווקא כשנהיה מוצלח.

אה, פתחנו גם אירוע בפייסבוק לתערוכה בלונדון, למי שהיה מודאג. בינתיים כבר נרשמו כמגיעות בטוח מלא צעירות-רוסיות-יהודיות-לונדוניות, כך שאני לא מודאג.

***

והרי לידיעה שהגיעה זה עתה:

הוצאת "מצריים" מוציאה מהדורה חדשה, החמישית(!), להגדה של אנגלמאיר!!!

כמו שאתם יכולים לראות לעיל יש לה ואריאנט קאבר! ובעברית, יש גרסא חדשה לשער הספר.

הגרסא החדשה אכן הרבה יותר אביבית וחמימה, ואנגלמאיר הסגיר בשיחה פרטית שלדעתו הדפוס בחדשה הרבה יותר טוב, ולכן כל חובב אמגלמאיר אמיתי (זאת כבר תוספת שלי) צריך לקחת מייד את ההגדה הישנה ולשרוף אותה בחצר האחורית, ואז לעוט על חנות הספרים\קומיקס העצמאית הסמוכה ולקנות הגדות חדשות לו ולבני משפחתו.

***

וכמעט שכחתי:

כך מסיימת היום אילנה זפרן את טורה השבועי, "רשומון", שמתפרסם ב"עכבר העיר":

ידידנו דיג'יי סמי מטר, הפעם ללא רונן אידלמן השוהה בנכר, ידג'ה הערב עוד מסיבת אוריינטל פיוז'ן עם מוזיקה ערבית מכל הסוגים והמינים. מומלץ.

שימו לב: מתחיל ב-23:00, קצת יותר מוקדם ממסיבות אחרות בעיר.