חייל שירה למוות בחפים מפשע - האם הוא פושע, קורבן, או גם וגם?

שמאלנים קיצונים רבים יגידו לכם שהוא פושע מתועב, ראוי לעונש כבד.

ימנים קיצונים יגידו לכם שהוא בכלל לא פושע - להיפך, הוא קורבן של שמאלנים בוגדים, קורבן של תקשורת שמאלנית ועולם אנטישמי, שלא לדבר על זה שהוא בכלל לא רוצח - הכל מבויים, זה פוטושופ, לא רואים מה קרה קודם, לבת השבע עשרה היה סכין, היא נפרדה מחבר שלה, היא רצתה למות, וכו' וכו'.

העמדה שלי מעט יותר מורכבת.

קודם כל, זה לא מצב של או-או, הכל או כלום.

תיוג החייל היורה כקורבן לא אומר העלמת קורבן הירי. שניהם יכולים להיות קורבנות, גם אם אחד יותר קורבן (כי הוא מת) והשני פחות (כי הוא חי).

זאת כבר קפיצה למסקנה שגורלו של החי יותר טוב, וגם על זה אפשר להתווכח, אם ממש רוצים. אני לא רוצה.

לדעתי, לתייג את החייל היורה כאשם היחיד, עלולה להיות סוג של האשמת הש.ג., שמנקה מאחריות את מי שהסית באופן גזעני, רצחני ומזעזע נגד פלסטינים, את מי שמתווים את מדיניות הממשלה והצבא, את מי שמחנכים את ילדי ישראל לגזענות ושוטפים את מוחם לאלימות לאומנית כוחנית וחסרת מעצורים, את מי שהניחו נשק קטלני בידיו של בן 18 שטוף מוח.

או במילים אחרות, האשמים הראשיים הם ראש הממשלה, שרי הממשלה, חברי כנסת ישראל, וכמובן התקשורת הישראלית וכל מי שכותב בה.

לעזאזאל, ברמה המשנית גם אני, כאזרח ישראלי משלם מיסים, אחראי.

יש מי שמדברים איתי על כך שהחייל עבר על פקודות הצבא, פקודות הפתיחה באש, פקודות כאלה ואחרות.
זה משעשע אותי, שיש מי שמתייחסים לפקודות הצבא ברצינות, כאילו מעולם לא היו חיילים בעצמם.

פקודות הן בולשיט, יודע כל מי שאי פעם חקר מקרים של ירי בפלסטינים, או את האופן שבו המערכת מטייחת, משקרת ומחלצת חיילים וקצינים מהעמדה לדין. תיאורטית, החייל עבר עבירה על פי חוקי צה"ל. מעשית, הוא לא עבר שום עבירה, אם בוחנים את שיעורי ההעמדה לדין או את העונשים להורגי חפים מפשע במדים. ובוודאי אם לא בוחנים את התבטאויות ראש הממשלה ושריו.

ולסיום, לגבי ההתייחסות לחיילי צה"ל כאל "ילדים".

זאת התייחסות שמקטינה אותם, ואת האחריות שלהם לפשעים שהם מבצעים.
אבל מאידך, זה גם מנקה מאחריות את מי שמחנכים אותם, פוקדים עליהם, ושוטפים להם את המוח. 

לכן, לי אין הרבה בעיה עם התיוג הזה. כי כשימני מתווכח איתי וקורא להם ילדים, אני יכול מייד להסכים איתו, ולהפנות את האחריות לאשמים העיקריים.

וגם, אם הם עדיין ילדים, אולי יש עוד שביב של תקווה שהם עוד ישתנו, שיהיה אפשר לשנות את דעתם. לגרום להם לחשוב, או לכל הפחות לשטוף את מוחם בכיוון השני...

מכתב של ארגון רבנים לזכויות אדם:

עוד מספר ימים, ב-28 לנובמבר, עלולה משפחת סומארין להיות מפונה בכוח מביתה מזה ארבע עשורים שבשכונת סילוואן. המפנה, חברת "הימנותא" הנמצאת בבעלות מלאה של הקק"ל.

הפינוי מדגים אפליה שיטתית וחוסר צדק זועק לשמיים כנגד המיעוט הפלסטיני בכמה וכמה היבטים. בנוסף צעד זה צפוי להגביר את המתח בין יהודים וערבים, להוביל את תושבי סילוואן לייאוש ואף לעורר גל אלימות שאין לדעת את היקפו.

אבל קודם כל זהו סיפורה של משפחה פלסטינית בת 12 נפשות – כולל 5 ילדים, סב הזקוק לדיאליזה ואישה בהריון – שללא הסיוע שלנו יזרקו בקרוב לרחוב בשל מדיניות שיכון מפלה, כוחנית ואטומה.

למה זה קורה? 

על בסיס חוק נכסי נפקדים נכסים שהבעלים שלהם שהו במדינת אויב יכולים להיות מועברים לאפוטרופוס הכללי. כך היה במקרה של משפחת סומארין: עם מות אבי המשפחה באמצע שנות השמונים היו בניו, היורשים החוקיים לפי המדינה, בירדן וערב הסעודית. למרות שהמשפחה גרה בבית יותר מארבע עשורים, עברה הבעלות עליו לידי האפוטרופוס הכללי ומשם לחברת הימנותא.

למה זה לא מוסרי? 

העוולה הזו זועקת לשמיים במספר רמות:

א. זאת כמובן הלאמה כוחנית של בית מגורים שמעולם לא הייתה מתבצעת לו היה מדובר במשפחה יהודית.

ב. גם לאחר ההלאמה, לא יצא הבית למכרז שיוויוני ואולי אף להקצאה מיוחדת לטובת תושבי סילוואן הפלסטינים הסובלים ממצוקת דיור וצפיפות גבוהה בהרבה מבמרבית החלקים היהודיים שבמערב ירושלים. נהפוכו, הבית הועבר להימנותא במטרה לשכן בו יהודים ולייהד את סילוואן (כלומר לדחוק את האוכלוסיה הערבית בשכונה ככל הניתן). לא פעם נעזרת הימנותא גם בעמותת אלעד שידועה זה מכבר בפרקטיקות המפלות שלה.

ג.  מדובר ביצירת משטר אפליה בשכונה שמורכבת ברובה ממי שאין להם אזרחות ישראלית וכוח פוליטי רק בשל מוצאם האתני כפלסטינים. לסביבה מוחלשת זו מכניסים בכוח ובאופן מפלה קבוצה של מי שיש להם אזרחות ותמיכה של המדינה רק מתוקף מוצאם האתני כיהודים. כל זה מגובה על ידי גורמים עם אג'נדה פוליטית קיצונית במיוחד הנעזרים במוסדות המדינה והעם היהודי (קק"ל).

כל הנקודות הללו מבטאות עברה על עקרונות בסיסיים במוסר היהודי של "איפה ואיפה", ושל החובה לנהוג בשיוויון עם הגר הגר בתוכנו.

מה אפשר לעשות?

1. משמרת מחאה בסילואן: יום שישי הקרוב, 25/11, בשעה 12:30

נעמוד בסולידריות עם תושבי סילואן, במחאה נגד גירוש המשפחה מביתה.
המשמרת תתקיים ליד בית משפחת סומרין, בצמוד לאתר “עיר דוד” של עמותת אלע”ד
לפרטים: דורית 0525596500.

 ועד הכפר אל-עראקיב   *הועדה העממית אל-עראקיב

קואליציית נשים לשלום   * פורום דו קיום בנגב לשוויון אזרחי

תנועת התחברות-תראבוט       *פורום הכרה

מצטרפים להפגנת ועדת המעקב

ברחבת בית המשפט בבאר-שבע

החל מסוף השבוע שעבר כלים כבדים של הקק"ל עבדו בסמוך לכפר אל-עראקיב ומאיימים בהשתלטות על אדמות הכפר. אדמות עליהן הוגשו תביעות בעלות בבית המשפט.

ביום ראשון וביום שני השבוע בוצעו הריסות בכפר תוך שימוש באלימות קשה וירי של כדורי ספוג כלפי התושבים שמחו על פעולות ההריסה. 12 תושבים ופעילים נעצרו.

לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע הוגשה עתירה למניעת עבודות תשתית ונטיעות בתחומי הכפר.  לבקשת העותרים, בית המשפט הוציא צו זמני להפסקת עבודות בשטח הכפר עד לבירור תביעות הבעלות.

ביום ראשון, 23 בינואר, יתקיים בבית המשפט הדיון הראשון  בעתירה.

נעמוד כולנו, ברחבת בית המשפט, שכם אל שכם עם תושבי הכפר במאבקם הצודק להכרה בתביעות הבעלות על אדמות הכפר ועל זכותם להתגורר ולחיות בו.

הסעה:

מתל אביב בשעה 11:30, רכבת ארלוזורוב, חניון סיקסט.   

פרטים והרשמה:

מחאסן- 050-9787894. בועז- 050-8883166.  יעקב- 050-5733276   מיכל- 052-6886867.

דוא"ל:  [email protected]

בבאר שבע ובדרום:  פרטים ממותאז-  050-7701118.     

אז הוא שוחרר.

הנה עוד דוגמא לאיך עובדת השיטה.

עוצרים ברעש, משחררים בשקט.

כך עובד גוף רשמי של מדינת ישראל במרץ להכתים ולהשחיר את פניו של ציבור שלם של אזרחים בישראל.

אותן שיטות בדיוק כמו בשטחים.

אח, איך התקשורת הסתערה עליה בחדווה. אח, איך הסתערו עליה הטוקבקים.

מרגלת! בוגדת! שמאלנית!

והנה היום מתברר שהמדינה החליטה שבעצם ענת קם לא מואשמת בריגול חמור, ולא מואשמת למעשה בשום סעיף של פגיעה בביטחון המדינה.

"על-פי כתב האישום המתוקן, יושמטו הסעיפים שמייחסים לקם פגיעה בביטחון המדינה. בכך תרד לחלוטין מן הפרק האפשרות שקם תרצה מאסר עולם. עם זאת, בכתב האישום ייכללו סעיפים של החזקה ומסירת חומר סודי, שבצידם עונש מאסר ממושך שיכול להגיע ל-15 שנים מאחורי סורג ובריח.

עו"ד אביגדור פלדמן,  המייצג גם הוא את קם, טען לכל אורך הדרך כי האישומים המיוחסים לקם מוגזמים, וכי מדובר במקרה קלאסי של האשמת הש"ג. "כדי שהעניין הזה לא יתגלגל אל המקום שהוא צריך להתגלגל - הדרגים הבכירים - נמצאה ענת קם, והיא זו שתעלה על המוקד. אני מקווה שנצליח להחזיר את הפרשה לממדיה המקוריים", אמר פלדמן."

אני לא מומחה משפטים, אבל נראה לי שיש משהו פגום בשיטה הזאת שלפיה הפרקליטות מנפחת את כתב האישום לצורך מיקוח עם הסנגורים.

צורת הפעולה הזאת של המדינה חוזרת שוב ושוב על עצמה. זה קרה עם טלי פחימה, זה קרה השנה עם אמיר מח'ול ועומר סעיד. השב"כ עוצר ומאשים, הרוני דניאלים חווים אורגזמה בשידור חי, הטוקבקיסטים מקיימים אורגיות המוניות, והמדינה נשטפת בגל של קתרזיס נהדר ומרגיע.

שוב יש את מי להאשים בכל צרותינו, שוב יש את מי להעלות על המוקד.

אחרי כמה חודשים, כשהמהומה נשכחה, אפשר בשקט בשקט לסגת מכל האישומים המנופחים, אחרי שהנאשמת כבר נחקקה בתודעה הציבורית כמרגלת, בוגדת וכו'.

ושוב אפשר גם להתמקד באישיותה של החושפת, במקום להתעניין בתוכן המידע שחשפה.

תזכורת:

הסיפור העיקרי בפרשת ענת קם הוא סיפורם של הרמטכ"ל, רב אלוף אשכנזי, האלוף יאיר נווה והאלוף טל רוסו, שעברו על פסיקת בג"צ בעניין החיסולים הממוקדים: בג"צ קבע שאין לחסל מבוקש אם אפשר לעצור אותו ללא אלימות, ויש להגביל ככל האפשר את הפגיעה בחפים מפשע.

המסמכים שהדליפה ענת קם לעיתונאי הארץ אורי בלאו מוכיחים: צמרת צה"ל תיכננה מראש את רצח המבוקשים, ובדיעבד הציגה את מותם כפועל יוצא של התנגדותם האלימה למעצר. בנוסף, אישרו בכירי צה"ל מראש פגיעה בחפים מפשע במסגרת הרצח.

תוספת: וכרגיל, גורביץ כותב את זה הרבה יותר טוב ממני. הנה קטע חשוב מהפוסט שלו:

"מחנכים אותנו לחשוב ש"הגדולים יודעים" ושאם משהו מוגדר כסודי הרי שיש לכך סיבה טובה. כפי שהראו לנו קם ומאנינג, לעיתים קרובות מאד סיווגו של מסמך – כלומר, הגדרתו ככזה שאין לציבור גישה אליו – מיועדת לא להסתרת מידע שאסור שיגיע לידי האויב, אלא להסתרת מידע לא נעים. לעיתים פאדיחה בשדה הקרב (כמו השקר שניסה להסתיר את מותו של מאט טילמן מאש ידידותית), לעיתים מידע שיפריע לצבא במלחמת התעמולה שלו.

ולעיתים, חיפוי על פשע מלחמה. כמו שניסה בן גוריון לעשות בכפר קאסם, כמו שניסה הצבא האמריקני להסתיר את המידע של וויקיליקס, וכמו שניסו צה"ל והשב"כ לעשות בפרשת נווה-קם.

...

בכל פעם שמודיעים לנו שמידע הוא סודי, אנחנו צריכים לשאול למה הוא סודי. אסור לצאת מנקודת הנחה שיש סיבה הגיונית לסיווג. כוח משחית; וכוח סודי משחית במיוחד. אם נראה שגוף סודי מנסה להסתיר משהו לצרכיו, ולא לצרכי המדינה, זה כנראה המצב. בפעם הבאה שיציגו לנו את קם או את מאנינג התורנים כאויבי העם, בוגדים ומרגלים, יש מקום לתהות מי הבוגד כאן.

בדרך כלל זה לא החושף."