בנט גינה היום את הטרור היהודי.

מר בנט, הנה תזכורת קטנה: אתה שר בממשלת ישראל. אתה אחראי. אתה דואג לממן אותם.

מדינת ישראל שולחת אותם להתיישב שם, תומכת בהם, מממנת אותם, מגנה עליהם.

הטרוריסטים היהודים הם פניה של מדינת ישראל, הם פניה של הציונות, הם פניה של היהדות הישראלית.

פני הציונות כפני נציגיה הנאלחים ביותר. 

ציונות היא כיבוש, דיכוי אלים, טרור רצחני. 

זוהי מדינת ישראל וזו דרכה.

שוב ושוב שומעים בימים האחרונים את דוברי הימין והמרכז מכריזים:

"רציתם מדינה דו לאומית? ככה נראית מדינה דו לאומית!"

ובכן לא, אתם טועים.

ככה נראית מדינת אפרטהייד.

במדינה דו לאומית יש שיוויון זכויות מלא ואזרחות מלאה לכל התושבים.
מה שקורה עכשיו הוא תוצאה ישירה של אי שיוויון גמור ובוטה, שלטון טרור על אוכלוסיה אזרחית חסרת זכויות אזרח בסיסיות.

חייל שירה למוות בחפים מפשע - האם הוא פושע, קורבן, או גם וגם?

שמאלנים קיצונים רבים יגידו לכם שהוא פושע מתועב, ראוי לעונש כבד.

ימנים קיצונים יגידו לכם שהוא בכלל לא פושע - להיפך, הוא קורבן של שמאלנים בוגדים, קורבן של תקשורת שמאלנית ועולם אנטישמי, שלא לדבר על זה שהוא בכלל לא רוצח - הכל מבויים, זה פוטושופ, לא רואים מה קרה קודם, לבת השבע עשרה היה סכין, היא נפרדה מחבר שלה, היא רצתה למות, וכו' וכו'.

העמדה שלי מעט יותר מורכבת.

קודם כל, זה לא מצב של או-או, הכל או כלום.

תיוג החייל היורה כקורבן לא אומר העלמת קורבן הירי. שניהם יכולים להיות קורבנות, גם אם אחד יותר קורבן (כי הוא מת) והשני פחות (כי הוא חי).

זאת כבר קפיצה למסקנה שגורלו של החי יותר טוב, וגם על זה אפשר להתווכח, אם ממש רוצים. אני לא רוצה.

לדעתי, לתייג את החייל היורה כאשם היחיד, עלולה להיות סוג של האשמת הש.ג., שמנקה מאחריות את מי שהסית באופן גזעני, רצחני ומזעזע נגד פלסטינים, את מי שמתווים את מדיניות הממשלה והצבא, את מי שמחנכים את ילדי ישראל לגזענות ושוטפים את מוחם לאלימות לאומנית כוחנית וחסרת מעצורים, את מי שהניחו נשק קטלני בידיו של בן 18 שטוף מוח.

או במילים אחרות, האשמים הראשיים הם ראש הממשלה, שרי הממשלה, חברי כנסת ישראל, וכמובן התקשורת הישראלית וכל מי שכותב בה.

לעזאזאל, ברמה המשנית גם אני, כאזרח ישראלי משלם מיסים, אחראי.

יש מי שמדברים איתי על כך שהחייל עבר על פקודות הצבא, פקודות הפתיחה באש, פקודות כאלה ואחרות.
זה משעשע אותי, שיש מי שמתייחסים לפקודות הצבא ברצינות, כאילו מעולם לא היו חיילים בעצמם.

פקודות הן בולשיט, יודע כל מי שאי פעם חקר מקרים של ירי בפלסטינים, או את האופן שבו המערכת מטייחת, משקרת ומחלצת חיילים וקצינים מהעמדה לדין. תיאורטית, החייל עבר עבירה על פי חוקי צה"ל. מעשית, הוא לא עבר שום עבירה, אם בוחנים את שיעורי ההעמדה לדין או את העונשים להורגי חפים מפשע במדים. ובוודאי אם לא בוחנים את התבטאויות ראש הממשלה ושריו.

ולסיום, לגבי ההתייחסות לחיילי צה"ל כאל "ילדים".

זאת התייחסות שמקטינה אותם, ואת האחריות שלהם לפשעים שהם מבצעים.
אבל מאידך, זה גם מנקה מאחריות את מי שמחנכים אותם, פוקדים עליהם, ושוטפים להם את המוח. 

לכן, לי אין הרבה בעיה עם התיוג הזה. כי כשימני מתווכח איתי וקורא להם ילדים, אני יכול מייד להסכים איתו, ולהפנות את האחריות לאשמים העיקריים.

וגם, אם הם עדיין ילדים, אולי יש עוד שביב של תקווה שהם עוד ישתנו, שיהיה אפשר לשנות את דעתם. לגרום להם לחשוב, או לכל הפחות לשטוף את מוחם בכיוון השני...

מישהו ניסה למכור לכם שהמחנה הציוני זה שמאל?

המחנה הציוני החליט היום להזים את השמועה המרושעת הזאת, ופרסם סרטון חדש שמוכיח מעבר לכל ספק שבוז'י הוא גזען מסריח בדיוק כמו ביבי ומרזל.

מתחיל להתרגל לרעיון של הגירה

פוסט זה מורכב מציוצים וסטטוסים בפייסבוק, מהערב שבו מצאו את גופות שלושת החטופים.

אני לא יודע אם אצליח להגר מפה. אולי אשתפן בסוף.

החיים שלי בתל אביב מעולים. אני גבר אשכנזי יהודי (רבע בולגרי! חלק מהספרדים מכירים בבולגרים כספרדים!), בן להורים שהם אמנם לא טייקונים אבל עבדו קשה כל חייהם ובזכותם מצבי יציב. מה זה יציב, מצויין. תודה אמא ואבא!!!

אני באמת לא רוצה לעזוב. באמת שלא. באמת באמת שלא. באמת באמת באמת שלא. אבל אני לא רואה שום תוחלת לחיי במקום הזה.

שואלים אותי כל הזמן, לא רק טרולים ימנים, אלא גם חברים, למה אני לא עוזב כבר עכשיו. שאלה מצויינת, שאני מתחבט בה כבר כמה שנים. התשובה היא שוב ושוב, טוב לי פה. ברמה האישית. אני לא מסוגל לחשוב על מקום שיהיה לי יותר טוב מתל אביב. אבל הערב אני מתחיל לחשוב שאין ברירה.

למדרון יש רק כיוון אחד. השאלה היא רק מי יברח בזמן מהספינה הטובעת. אני לא רוצה להיות זה שלא ברח בזמן.

אם אתם בני שישים או שבעים, אולי אין טעם שתהגרו. אני מניח שישראל תמשיך להתקיים עוד עשר, עשרים שנה. אבל אני עוד לא בן ארבעים.

לאן? אני רוצה לשחק או באירופה או בספרד. או בפורטוגל. אומרים שליסבון היא הברלין הבאה.

אולי זה ייקח עוד שנה או שנתיים. אבל אם אני חפץ חיים, ועתיד, אני חייב לברוח מפה. ויפה שעה אחת קודם.

השנה היא גרמניה והמקום הוא 1937. סופסוף ביבי ואני מסכימים. ליהודים חפצי חיים יש רק אופציה אחת: למכור את כל נכסיהם ולברוח מהר.

נ.ב. למי שלא קולט: כבר עכשיו יותר מחצי מילדי כיתה ג הם דתיים. בעוד 9 שנים הם הולכים להצביע. איך באה לכם ממשלת ליברמן-בנט-דרעי-יהדות התורה?

באמת, איזה מזל שהפקנו לקחים חשובים מהשואה.

זו רשא סלאמה, בת שש וחצי. היום, בסביבות שתיים, היא חזרה עם עוד שני ילדים מבית הספר בא-תוואני, שבדרום הר חברון, לביתם במר'ייר אלעביד. הילדים הלכו בליווי אמה של רשא. כשהקבוצה היתה בסמוך למאחז חוות מעון תקפו אותם באבנים שני מתנחלים שרכבו על טרקטורון בצבע צהוב. התוקפים נסעו בחזרה לכיוון מעון. אביה, שרעה את עדרו קרוב לאזור האירוע, ראה גם הוא מוקדם יותר שני מתנחלים על טרקטורון צהוב. כמה דקות לאחר מכן הוא שמע צעקות, וכאשר התקרב לאיזור הבין שבתו נפגעה מאבנים.

רשא פונתה באמבולנס לבית החולים הממשלתי ביטא ונזקקה לשישה תפרים בראשה.

דיווחנו על האירוע למפלג הפשיעה הלאומנית של משטרת ש"י.

(דיווח בצלם)