שישי אחד לפני שבועיים נסענו חיה ואני למסיק אצל עומר (Omar) ושירין בכפר איכסל, ששוכן מול עפולה למרגלות הרי נצרת. את עומר פגשתי פה בישרא דרך צמד הבלוגים שהוא מריץ פה, ערביי48 הפוליטי והחיים המשעממים האישי. עומר הוא עו"ד צעיר, רק בן 29 וכבר אבא לשלושה, והחיים שלו לא משעממים בכ-לל, להיפך, הוא עובד קשה. אה, והוא גם פלסטיני אזרח ישראל.

באיזשהו שלב עומר הציע לקוראיו הקבועים לתרגם להם ידיעות מהעיתונות בערבית, והתחיל לשלוח בדוא"ל למי שביקש. ואז אמרתי, רגע, למה שלא נעשה מזה בלוג? וכך הוקם הבלוג חדשות מהערבים אזרחי ישראל. הבעיה היא שעומר עסוק מאוד אז קצב העדכון ירד מאוד. אגב – אם אתם מכירים מישהו שיהיה מעוניין להתנדב במקומו – דברו איתי [email protected].

איפה הייתי? אה, כן. כשפרסמתי פוסטים על מסיק התנדבותי ברחבי הגדה הגיב עומר בהזמנה למסוק אצלו. הלהבתי את כל המשפחה וחשבתי שנארגן מסיק משפחתי, אבל אז אחותי איילת התאשפזה עם סיבוכים של דלקת ריאות, מה שהפך לסיוט של שלושה שבועות אשפוז. אל דאגה, עכשיו היא כבר בבית בהחלמה. אז בסוף נסענו רק חיה ואני.

מה פתאום עומר צריך עזרה הומניטארית?

הוא לא, מצבו טוב, תודה.

זה לא היה תחת סעיף עזרה לנזקקים, זה היה תחת סעיף הזדמנות טובה להפגש.

הגענו, מסקנו, היה מזג אוויר מצויין, מעונן חלקית עם רוח קלה. לי היה מוזר לפגוש פתאום כרם זיתים במישור אחרי שהתרגלתי לטראסות בשטחים ההרריים. העבודה קלה אז אפשר לדבר תוך כדי, להכיר, וגם לשחק עם זינאב (בת כמה היא, עומר? ארבע? כבר חמש?) ומוחמד (שנתיים ומשהו). מוחמד קלט מהר מאוד את הרעיון של לזרוק אחד על השני זייתים. קצת נעלבתי כשהוא קרא לי אומו אומו, אבל אז התברר שהוא קורא לי דוד. עם זה יכולתי לחיות. שרה בת השבועיים נשארה אצל סבתא, אמא של עומר.

יש להם היסטוריה מעניינת, שאני כבר לא זוכר את כל נפתוליה, אבל היא כוללת סבא שהיה שוטר במנדט הבריטי, ובעקבות זה זכה למעמד מיוחד גם כשהוטל המשטר הצבאי על "ערביי ישראל" ב-48', וכך היה לו היתר תנועה, וסבתא בת למשפחה מעזה, שהקשרים איתם נותקו ואז חודשו אחרי 67', ונותקו שוב ב-05', והסבתא הלכה לעולמה בלי לראות שוב את קרוביה.

שירין מורה למתמטיקה בתיכון וגם מכינה לבגרות, וגם עושה תואר שני, וגם מגדלת שלושה ילדים אקטיביים. סיפרתי לה שהייתי ב"האצה", שזה מין הקבצה א' א' במתמטיקה, והיא תחקרה אותי אם אני נחשב מחונן. לא נראה לי, לא ממש, לא זוכר כבר. הייתי ב'נוער שוחר מדע', זה נחשב? במסגרת לימודיה בקורס תקשורת נתן להם המרצה שיעורי בית לעשות תחקיר עיתונאי. דיברנו על מה צריך לכלול תחקיר כזה.

איכסל נראה כפר אמיד, כי ברחובות המרכזיים ה"פיתוח הסביבתי" ברמה בורגנית לתפארת, ויש להם שני מסגדים מפוארים עם אדריכל מיוחד מטורקיה שנבנו מתרומות מקומיות. ככל שמתרחקים ממרכז הכפר לכיוון השדות, הוא הופך מעיירה מטופחת לכפר חקלאי.

זה קטע שהצחיק אותי. מכירים את כל אלה מהאחורה של מוסף הארץ, שאחרי עשרים שנה בהייטק או תקשורת או פרסום פתאום עוברים לכליל או הררית ופתאום הם ההייטקיסטית והפרסומאי שהפכו ליצרני גבינות וחולבי עיזים ושמן זית?

עומר ושירין, אצלם זה כבר מוכן כל החיים, הם לא צריכים לגלות את זה פתאום בגיל 40. הם מורה ועו"ד, אבל למשפחה יש כרם זיתים והשנה הם היו אלה שמסקו את הזיתים, או לפחות כמה שהספיקו בשישי-שבתים כשהם לא בעבודה. הם כבר לא מביאים פועלים מהשטחים כי יותר קשה וכי אלה מוסקים עם מקלות והם לא אוהבים את זה. לא שהזיתים דורשים יותר מידי עבודה, אבל למשפחה יש גם עיזים ופרות. בדרך חזרה אחרי הצהריים ראינו את הפרות, ופר אחד חולה ששכב על הארץ והתפתל מכאבים.

בצהריים קיבלנו משלוח ישר מאמא של עומר, ארוחת צהריים עם מג'דרה בורגול ויוגורט וסלט. היה טעים מאוד. חיה ביקשה את המתכון, שלחתם לה?

כשהערב ירד עוד עצרנו לתה בבית ההורים של עומר שהמה בני דודים בגילאים שונים. אני נתתי לעומר ושירין את ספרוני מר בשלן וגברת סטארטאפ, שהיה לי יד ביצירתם, וכל הבנידודים נהנו מאוד לגלות את האיור שלי מבשל ערום.

שירין ועומר נתנו לחיה ולי שמן זית מהכרם שלהם מלפני שנה, עדיין משובח, וגבינה מיוחדת, כנראה כזאת שנוצרה במקור כדי להחזיק זמן רב בלי קירור, וצריך להשרות אותה במים רותחים ואז לטגן אותה עד שהיא משחימה. עוד לא ניסיתי, אבל נשמע לי הולך עם עלי זעתר טריים.

כן, כן, אני יודע. הפוסט הזה נשמע כמו טקסט של קופירייטר בשירות יוזמת ז'נבה או משהו גרוע יותר.

אידיליה מזוייפת תחת ענפי הזיתים.

אז אה, מה שיש לי להגיד, זה, תקפצו לי.

ויש גם צילום שחיה צילמה שאני צריך למצוא כדי להעלות.

תוספת: המסיק המשותף מנקודת המבט של עומר.

הנכם/ן מוזמנים/ות

1. מסיק בפרעון- שישי, 15.10

ארגון המסיק - 'לוחמים לשלום'

האירוע בפייסבוק

הסעות:

הנסיעה בכלי רכב פרטיים

תל-אביב: רכבת ארלוזורוב, חניון סיקסט, בשעה 8:00

רעננה-כ"ס: צומת רעננה מרכז, בטרמפיאדה לכיוון צפון בשעה 8:20

הרשמה מוקדמת:

נעמה-054-5503225.דוא"ל:[email protected]                                                                                                            יעקב- 050-5733276

רקע:

הכפר פרעון, שמדרום לטול-כרם סובל שנים מהפקעת קרקעות. לשם בניית מכשול ההפרדה ב-2004, חלק משמעותי מאדמות הכפר הופקע. חלק נרחב נוסף מהאדמות נותר מצידה השני של הגדר, וכך נותקו האדמות החקלאיות מבעליהן, תקופת המסיק החלה ובכדי להגיע למטעי עצי הזית אשר מעבר לגדר, נדרשים בעלי האדמות לאישור מעבר מיוחד. משפחות רבות אינן מספיקות למסוק את כל עצי הזית שברשותן, שכן אישורי מעבר ניתנים למעטים בלבד.

2. מסיק בג'יוס- שבת, 16.10.10

 האירוע בפייסבוק

הסעות:

תל-אביב: רכבת ארלוזורוב, חניון סיקסט, בשעה 08:00

כפר-סבא: אגד כ"ס, ויצמן פינת תל-חי, בשעה 08:20

חיפה: לתאם עם דני גרינבלט טל. 052-5655542

מסוף אייל: מקום ריכוז ויציאה, בשעה 08:40

ניתן להגיע סמוך לשטחי המסיק במכוניות פרטיות

הרשמה מוקדמת:

יעקב- 050-5733276, 09-7670801. דוא"ל: [email protected]

ורדית- דוא"ל: [email protected] 

יפית-ג'מילה- 052-6251227.   מיקי פישר- 054-7202378. טלי-052-4314146

דני- 052-5655542, עבור חיפה והצפון.

רקע:

הכפר ג'יוס פלמה נמצא צפונית מזרחית לעיר המחוז קלקיליה.

בכפר ג'יוס מתגוררים מעל 3,500 נפש, 4500 דונם המהווים 90% מסה"כ האדמות החקלאיות של הכפר מצויות ממערב לגדר ההפרדה. פרנסת התושבים בעיקר על החקלאות.  בעתירה שהוגשה לבג"צ נפסק שהגדר אינה מידתית. מספר חלופות ש"מחזירת" לכפר כ-  2,000 דונם אינן מקובלות על התושבים. עד היום טרם החלו בעבודות לשינוי התוואי.

מדיניות ההיתרים, ומניעת רישיונות מעבר לרבים מהחקלאים  פוגעת בפרנסתם ומסכנת את עתיד החקלאות במרחב התפר.

תושבי הכפרים חוששים שישראל מתכוונת לספח לעצמה את כל מרחב התפר בין הקו הירוק לגדר ההפרדה דבר שיביא לחיסול הקהילות.  לחשש זה יש סימוכין בהצהרות שמפריחים פוליטיקאים בכירים ממפלגות שונות.

 האירוע בפייסבוק

בסוף השבוע הקרוב אני ועוד רבים נהיה באינדינגב, אני מקווה, אבל אם אתם לא אולי תבואו לבילעין - הפעם זאת לא הפגנה אלא מסיק רגוע ושליו, כך שתוכלו לבקר בכפר המפורסם ללא כל סכנה או חשש, וגם לעשות הרבה כיף פלסטיני אותנטי.

מוסקים בשביל עבדאללה

בכפר בלעין - נפת רמאללה

משפחתו של עבדאללה אבו-רחמה, חברנו העצור מבלעין מזמינה אותנו ליום של מסיק בחלקה המשפחתית בשבת הקרובה. ביחד נמסוק את עצי הזית, ונבטיח פרנסה למשפחה שמשלמת מחיר כבד במיוחד.

הסעות בכלי רכב פרטיים יצאו מתל-אביב:

מרכבת ארלוזורוב, חניון סיקסט, בשעה 8:00.

מגן לוינסקי, בשעה 8:00.

הסעות מחיפה: פרטים אצל דני - 052-5655542

לבאים ממקומות אחרים ונקודת ריכוז:

צומת שילת, בשעה 8:30

הרשמה מוקדמת: ג'מילה- 052-6251226. מיקי-054-7202378. יעקב-050-5733276.

דוא"ל: [email protected] [email protected]

הנרשמים מתבקשים להודיע על מקום ההגעה, האם יש כלי רכב וכמה מקומות פנויים.

ונא להשאיר מספרי טלפון

ציוד למוסק: בגדי עבודה, נעליים סגורות, כובע, מים, מזון, ת.זהות, מצלמות.

נחזור בשעות אחה"צ לאחר סיום עבודות המסיק

רקע:

עבדאללה אבו-רחמה, אחד הפעילים המרכזיים בוועדה העממית של בלעין וזוכה מדליית קרל פון אוסיצקי לפעילות למען זכויות אדם, נעצר בדצמבר האחרון ומוחזק מאז במעצר מנהלי בכלא עופר. לאחרונה הורשע בבית המשפט הצבאי בהסתה ובארגון תהלוכות לא חוקיות, וזוכה מאישומים של זריקת אבנים והחזקת אמצעי לחימה ונשק (שהיו למעשה, קליעים משומשים של נשק שהצבא ירה על המפגינים, בהם השתמש אבו-רחמה למיצגי אמנות). גזר הדין של אבו-רחמה צפוי להינתן בחודשים הקרובים, והתביעה הצבאית הודיעה שתבקש נגדו תקופת מעצר ממושכת בשל בולטותו כמנהיג עממי.

קואליציית המסיק

אגף המשימות בתנועה הקיבוצית, בצלם, גוש שלום, הוועד הישראלי נגד הריסת בתים, המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית, הטלוויזיה החברתית, יש דין, לוחמים לשלום, מחסום ווטש, על צד שמאל, קבוצת הכפרים, קואליציית נשים לשלום, תראבוט-התחברות, שומרי משפט-רבנים למען זכויות אדם, תעאיוש-שותפות ערבית-יהודית

יש אנשים שפוחדים מהפגנות אלימות. יש אנשים עם ילדים. יש אנשים שרוצים לעזור אבל לא יודעים איך.

אבל אני - אני ממליץ לכולם לבוא למסיק הזיתים!

במסיק הזיתים לא אלים, במסיק הזיתים כיף חיים.

האוויר טוב, הנוף יפה, הילדים הפלסטינים חמודים, העבודה קלה והמטרה נעלה.

ואפילו חוזרים לפני כניסת השבת!

זה אני מוסק בשנים עברו

שאלה: למה בכלל צריך לעזור לחקלאים פלסטינים במסיק?

תשובה: משתי סיבות עיקריות:

א. במקומות שבהם גדר הסיפוח מפרידה בינם לבין שדותיהם, הם מקבלים אישור למספר ימים קטן מאוד, לפעמים רק שלושה ימים במקום חודש, ואז צריך לעזור להם למסוק.

ב. במקומות שבהם השדות והמטעים קרובים להתנחלויות ויש חשש להתנכלויות של מתנחלים, נוכחות של ישראלים מרתיעה את המתנחלים וגם גורמת לצבא להתייחס לתלונות הפלסטינים.

הנה ההודעה מהרבנים לזכויות אדם:

זהו זה! המסיק יתחיל ביום שישי הקרוב בתאריך כ"ג תשרי 1.10.2010.   

(ליתר דיוק כבר התחיל אבל השתתפותנו תחל השבוע בגדול). אנו צריכים/ות להיות במספר נקודות, וזקוקים/ות להרבה מתנדבים/ות.

בנוגע לימים הנוראים, הם לפעמים מגיעים  "מוקדם" ולפעמים "מאוחר" אבל מגיעים לטובה.

כך גם עונת המסיק - לפעמים היא מתחילה מוקדמת יותר ולפעמים מאוחרת יותר, לפעמים מסתיימת מהר ולפעמים ממשיכה עד ינואר, אך כך או כך זכותנו ומצוותנו לדאוג לכך שחקלאים פלסטינים יוכלו לממש את זכותם לעבד את אדמותיהם בביטחון.

גם לאחר הניצחון שלנו בבג"צ 2006, ואף שיש שיפור ניכר בתפקוד כוחות הביטחון, ואפילו שיש מקומות שכוחות הביטחון מנסים למנוע את נוכחותנו, השתתפותנו במסיק היא חיונית לשמור על הישגינו. זאת גם חוויה מדהימה והזדמנות לקשר ישיר עם פלסטינים מן השורה.

המעונינים לצאת ביום שישי מוזמנים להתקשר: הרב יחיאל גריינימן 2110639 050       
                                                      

                                                             או ל: טל כ"ץ 6286806 054

נקודת המפגש ושעת היציאה יהיו תלויות במספר המשתתפים, כרגיל ביום ו', נחזור כשעה וחצי לפני כניסת השבת.

בדרך כלל תהיה אפשרות להתקשר גם למשרד בכדי להירשם מראש למסיקים הקרובים. תשלח הודעה יום לפני לגבי שעת היציאה ומקום המפגש. 

נתראה!!!

נ.ב. תזכורת מתחילת עונת המסיק של שנה שעברה:

גם הפעם היה זה רותם ששלף אותי ואת ישראל מחורינו הטחובים בערים הצפופות אל המרחבים הפתוחים והלא מפותחים של חוף מעיין צבי (מצפון למעגן מיכאל) לשתי יממות שלמות של אוהלים, צילייה, ים, שמש, ירח, חול רך, יין, תפוחי אדמה במדורה וכיף תימני. ביום שישי גם חיה באה וסיפרה לנו על נדידת הציפורים.

בלילה רותם ויגאל, מייסד הפסטיגאל, ג'ימג'מו בתיפוף על מיכלי המי עדן שהבאנו בהם מים, ורותם ניגן גם בגיטרה. אכלנו גם חומוס תעשייתי "אל בוסתן" שקנינו בפורדיס - אל תקנו, חומוס לא טוב. אבל הפלאפל שם אחלה.

הכלבות של אביגל מהזולה הסמוכה התרוצצו על החוף ורדפו אחרי כל מכונית שעברה. שני טמבלים מג'יסר התחפרו עם פרייבט בחול למרות שאמרנו להם לא לסוע משם.

הים היה סוער וגלי, לא חם מידי ולא קר מידי, ונהניתי לתת לגלים להשבר עליי ולערבל לי את הצורה. אפילו ראיתי מהצד כמה צינורות כאלה יפים כמו של הגולשים בהאוויי, רק במיניאטורי.

וקראתי את הגרפיק נובל AD של ג'וש נויפלד, שעוקב אחרי 7 אנשים שונים שעברו את הוריקן קטרינה בניו אורלינס. בקרוב אפרסם ביקורת עליו.

אין הרבה מה לספר, למעשה, חוץ מלספר בשבח המעשה, ולהמליץ לכולם לעשות אותו דבר גם. עבודה זה לא תירוץ, עוד יש חג לפנינו.

ומי שרוצה לנשום אוויר פסגות דווקא, יכול לצאת גם השנה למסיק חווייתי בנוף פסטורלי:

עונת המסיק יוצאת לדרך

בואו עמנו למסוק זיתים!

כמו בכל שנה, עמותת "שומרי משפט - רבנים למען זכויות אדם" יוצאת לעבודה חקלאית יחד עם הפלסטינים החיים מעבר לגדר ההפרדה, כדי למנוע אלימות מתנחלים והשחתת עצים.

בזכות הפעילות של "שומרי משפט" מקרים של אלימות פחתה, ואף החקלאית זוכים להגנה ע"י כוחות הביטחון. אך אין זה די והנוכחות שלנו עוד חשובה!

נשמח אם תרשמו גם השנה להתנדב ולהגיע למסיק.

אם יש עניין להיות ראש קבוצה

ו\או שיש ידע בערבית

ו\או תפקיד צבאי היכול לסייע למקריים שבהם נפגשים בצבא

זה יסייע רבות

אנא הודיעו

 ניתן במייל: [email protected]