שוב ושוב שומעים בימים האחרונים את דוברי הימין והמרכז מכריזים:

"רציתם מדינה דו לאומית? ככה נראית מדינה דו לאומית!"

ובכן לא, אתם טועים.

ככה נראית מדינת אפרטהייד.

במדינה דו לאומית יש שיוויון זכויות מלא ואזרחות מלאה לכל התושבים.
מה שקורה עכשיו הוא תוצאה ישירה של אי שיוויון גמור ובוטה, שלטון טרור על אוכלוסיה אזרחית חסרת זכויות אזרח בסיסיות.

חייל שירה למוות בחפים מפשע - האם הוא פושע, קורבן, או גם וגם?

שמאלנים קיצונים רבים יגידו לכם שהוא פושע מתועב, ראוי לעונש כבד.

ימנים קיצונים יגידו לכם שהוא בכלל לא פושע - להיפך, הוא קורבן של שמאלנים בוגדים, קורבן של תקשורת שמאלנית ועולם אנטישמי, שלא לדבר על זה שהוא בכלל לא רוצח - הכל מבויים, זה פוטושופ, לא רואים מה קרה קודם, לבת השבע עשרה היה סכין, היא נפרדה מחבר שלה, היא רצתה למות, וכו' וכו'.

העמדה שלי מעט יותר מורכבת.

קודם כל, זה לא מצב של או-או, הכל או כלום.

תיוג החייל היורה כקורבן לא אומר העלמת קורבן הירי. שניהם יכולים להיות קורבנות, גם אם אחד יותר קורבן (כי הוא מת) והשני פחות (כי הוא חי).

זאת כבר קפיצה למסקנה שגורלו של החי יותר טוב, וגם על זה אפשר להתווכח, אם ממש רוצים. אני לא רוצה.

לדעתי, לתייג את החייל היורה כאשם היחיד, עלולה להיות סוג של האשמת הש.ג., שמנקה מאחריות את מי שהסית באופן גזעני, רצחני ומזעזע נגד פלסטינים, את מי שמתווים את מדיניות הממשלה והצבא, את מי שמחנכים את ילדי ישראל לגזענות ושוטפים את מוחם לאלימות לאומנית כוחנית וחסרת מעצורים, את מי שהניחו נשק קטלני בידיו של בן 18 שטוף מוח.

או במילים אחרות, האשמים הראשיים הם ראש הממשלה, שרי הממשלה, חברי כנסת ישראל, וכמובן התקשורת הישראלית וכל מי שכותב בה.

לעזאזאל, ברמה המשנית גם אני, כאזרח ישראלי משלם מיסים, אחראי.

יש מי שמדברים איתי על כך שהחייל עבר על פקודות הצבא, פקודות הפתיחה באש, פקודות כאלה ואחרות.
זה משעשע אותי, שיש מי שמתייחסים לפקודות הצבא ברצינות, כאילו מעולם לא היו חיילים בעצמם.

פקודות הן בולשיט, יודע כל מי שאי פעם חקר מקרים של ירי בפלסטינים, או את האופן שבו המערכת מטייחת, משקרת ומחלצת חיילים וקצינים מהעמדה לדין. תיאורטית, החייל עבר עבירה על פי חוקי צה"ל. מעשית, הוא לא עבר שום עבירה, אם בוחנים את שיעורי ההעמדה לדין או את העונשים להורגי חפים מפשע במדים. ובוודאי אם לא בוחנים את התבטאויות ראש הממשלה ושריו.

ולסיום, לגבי ההתייחסות לחיילי צה"ל כאל "ילדים".

זאת התייחסות שמקטינה אותם, ואת האחריות שלהם לפשעים שהם מבצעים.
אבל מאידך, זה גם מנקה מאחריות את מי שמחנכים אותם, פוקדים עליהם, ושוטפים להם את המוח. 

לכן, לי אין הרבה בעיה עם התיוג הזה. כי כשימני מתווכח איתי וקורא להם ילדים, אני יכול מייד להסכים איתו, ולהפנות את האחריות לאשמים העיקריים.

וגם, אם הם עדיין ילדים, אולי יש עוד שביב של תקווה שהם עוד ישתנו, שיהיה אפשר לשנות את דעתם. לגרום להם לחשוב, או לכל הפחות לשטוף את מוחם בכיוון השני...

התנדבתי בקו לעובד במשך כמה חודשים, הייתי קבלת קהל ועניתי לטלפון משמרת בשבוע, עשר עד שתיים או ארבע.

למדתי בקלות את המידע הבסיסי.
עזרתי להרבה אנשים וזה עשה לי טוב.

יתרונות:

- אפשר להתנדב גם מהבית לענות למיילים.
- אפשר להתנדב גם רק שעתיים בשבוע מהבית או ארבע במשרדים.

- כאמור, סיפוק עצום.

- מתאים גם לתיכוניסטים (אבל בהתנדבות במשרד צריך להתחייב ליום קבוע)

קו לעובד כותבים:

אנחנו מחפשים א/נשים בעלי/ות מחויבות לתחום של זכויות עובדים וזכויות אדם, משמעת עצמית, אחריות ומסירות, יכולת עבודה עם מחשב ושימוש בתוכנות ייעודיות.

אנחנו מבקשים התחייבות לתקופה משמעותית, בהיקף של לפחות שעתיים שבועיות (מענה טלפוני) / לפחות ארבע שעות שבועיות (קבלת קהל) / לפי יכולת (מענה בדוא"ל). טרם לתחילת ההתנדבות המתנדבים יוזמנו לראיון, וישתתפו בשתי הדרכות במשרדנו בתל אביב:

הדרכה בדיני עבודה (שישי 5.6.15),

והדרכה בעריכת חישובים ובשימוש בתוכנות ייעודיות (שישי 12.6.15).

פרטים על פעילות העמותה ניתן למצוא באתר: www.kavlaoved.org.il

המעוניינים, אנא פנו בצירוף קורות חיים לנירית פלד – [email protected]

אני יודע שרבים מכם סולדים ממה שקורה ברוטשילד. 

אני אומר לכם, התקשורת שם, יש הזדמנות, נצלו אותה.

אז אומרים לי: זה קרקס, זאת מחאה של מפונקים, זאת מחאה של אשכנזים עשירים, של מעשני הסושי ולוגמי הפיצה עם שרצים, של יהודים פריבילגיים, של ציונים.

שהתקשורת תבוא לג'ואריש, לאתיופים בקרית גת, לאל עראקיב, לבילעין!

התקשורת לא תבוא לג'ואריש, ואתם יודעים היטב למה.

התקשורת ברוטשילד, נאו דיל וויז איט. אם ההר לא בא אל מוחמד, יתכבד מוחמד, יפסיק להיות טהרן, מתנשא ובכיין, ירד מההר ויבוא לרוטשילד.

לא, רוטשילד לא שייך לאף ציוני אשכנזי פריווילגי בטאבו. זה של כולם.

הפגנה היא של מי שמשתתף בה. אם יש בה שלטים בעד זכויות הבדואים בנגב, או הפלסטינים בשטחים, או הטרנסים באלבי, אז היא גם שלהם.

אז אומרים לי שאני שוב מתנשא ומנותק, כי אין להם למוחלשים ולמדוכאים פנאי וכסף ויכולת להגיע לתל אביב להפגין. מי שאומרים לי את זה הם שמאלנים פריבילגים שיש לרובם את היכולת הזאת.

הם לא יכולים לבוא. ואתם? יכולים לבוא, עם קצת מאמץ? אז תכתבו על השלט את הסיסמה שלהם.

איזה עוד תירוצים יש לכם?

בתמונה: מפגינים זועמים ברוטשילד מאיימים לא להצביע ביבי!!!!