פוסט שנוצר כתגובה לתצלום+מיניפוסט של גלית לוב.

המאבק של המרצים הוא מאבק פוליטי, ובפוליטיקה קל לטעות.

גם פוליטיקאים "מקצועיים" טועים כל הזמן ובגדול, אז לא כל שכן "סתם" מרצים מהאקדמיה.

אני הולך לדפוק פה קלישאה שחוקה, אבל...

אם רוב המרצים עדיין תומכים בשביתה אחרי שלושה חודשים ארוכים, אני נוטה להאמין שיש משהו בטענות שלהם.

ברור שזה פשע שזה נעשה על גבם של הלקוחות (הסטודנטים), ולכן הלקוחות צודקים בדרישתם להחזר כספי מלא מבעלת העסק, המדינה.

יעני, רוצים לדבר קפיטליזם?

אין בעיה, גם אני יודע לדבר קפיטליזם, מאדרפאקרז!!!

יעני מה תעשה המדינה, בתור עסק קפיטליסטי, כדי לדפוק ת'מרצים?

תביא מרצים מתאילנד? מהפיליפינים?

מירב ארלוזרוב, תפנימי!

המרצים הם האנשים עם היד על השלטר של עתיד המדינה המחורבנת הזאת!

רוצים להפסיק את הזרם בכל הסניפים המרכזיים?

פרופסור אשר כהן  (נציג סגל המרצים) הוא יורם אוברקוביץ' של עתיד המדינה!

...

טוב, נו, אולי הגזמתי מעט, אבל זה היה נחמד, ולמטרה טובה. אני חושב.

נ.ב.

ואם המרצים הם האנשים עם היד על השאלטר של העתיד שלכם, הרי שהמורים הם האנשים עם היד על הביצים של העתיד שלכם, ואם הם ילחצו זה כל כך יכאב!