חייל שירה למוות בחפים מפשע - האם הוא פושע, קורבן, או גם וגם?

שמאלנים קיצונים רבים יגידו לכם שהוא פושע מתועב, ראוי לעונש כבד.

ימנים קיצונים יגידו לכם שהוא בכלל לא פושע - להיפך, הוא קורבן של שמאלנים בוגדים, קורבן של תקשורת שמאלנית ועולם אנטישמי, שלא לדבר על זה שהוא בכלל לא רוצח - הכל מבויים, זה פוטושופ, לא רואים מה קרה קודם, לבת השבע עשרה היה סכין, היא נפרדה מחבר שלה, היא רצתה למות, וכו' וכו'.

העמדה שלי מעט יותר מורכבת.

קודם כל, זה לא מצב של או-או, הכל או כלום.

תיוג החייל היורה כקורבן לא אומר העלמת קורבן הירי. שניהם יכולים להיות קורבנות, גם אם אחד יותר קורבן (כי הוא מת) והשני פחות (כי הוא חי).

זאת כבר קפיצה למסקנה שגורלו של החי יותר טוב, וגם על זה אפשר להתווכח, אם ממש רוצים. אני לא רוצה.

לדעתי, לתייג את החייל היורה כאשם היחיד, עלולה להיות סוג של האשמת הש.ג., שמנקה מאחריות את מי שהסית באופן גזעני, רצחני ומזעזע נגד פלסטינים, את מי שמתווים את מדיניות הממשלה והצבא, את מי שמחנכים את ילדי ישראל לגזענות ושוטפים את מוחם לאלימות לאומנית כוחנית וחסרת מעצורים, את מי שהניחו נשק קטלני בידיו של בן 18 שטוף מוח.

או במילים אחרות, האשמים הראשיים הם ראש הממשלה, שרי הממשלה, חברי כנסת ישראל, וכמובן התקשורת הישראלית וכל מי שכותב בה.

לעזאזאל, ברמה המשנית גם אני, כאזרח ישראלי משלם מיסים, אחראי.

יש מי שמדברים איתי על כך שהחייל עבר על פקודות הצבא, פקודות הפתיחה באש, פקודות כאלה ואחרות.
זה משעשע אותי, שיש מי שמתייחסים לפקודות הצבא ברצינות, כאילו מעולם לא היו חיילים בעצמם.

פקודות הן בולשיט, יודע כל מי שאי פעם חקר מקרים של ירי בפלסטינים, או את האופן שבו המערכת מטייחת, משקרת ומחלצת חיילים וקצינים מהעמדה לדין. תיאורטית, החייל עבר עבירה על פי חוקי צה"ל. מעשית, הוא לא עבר שום עבירה, אם בוחנים את שיעורי ההעמדה לדין או את העונשים להורגי חפים מפשע במדים. ובוודאי אם לא בוחנים את התבטאויות ראש הממשלה ושריו.

ולסיום, לגבי ההתייחסות לחיילי צה"ל כאל "ילדים".

זאת התייחסות שמקטינה אותם, ואת האחריות שלהם לפשעים שהם מבצעים.
אבל מאידך, זה גם מנקה מאחריות את מי שמחנכים אותם, פוקדים עליהם, ושוטפים להם את המוח. 

לכן, לי אין הרבה בעיה עם התיוג הזה. כי כשימני מתווכח איתי וקורא להם ילדים, אני יכול מייד להסכים איתו, ולהפנות את האחריות לאשמים העיקריים.

וגם, אם הם עדיין ילדים, אולי יש עוד שביב של תקווה שהם עוד ישתנו, שיהיה אפשר לשנות את דעתם. לגרום להם לחשוב, או לכל הפחות לשטוף את מוחם בכיוון השני...

דו"ח חדש של צוות מומחים בינלאומי חושף פרקטיקה שאותה צה"ל אימץ מארגוני טרור קטנים יותר ממנו:

צוות המומחים, שביקר בעזה שלוש פעמים בשליחות ארגון רופאים לזכויות אדם (רל"א), וגבה עדויות מעשרות פצועים ואנשי צוותים רפואיים, שם לב לדפוס פעולה מחריד של הצבא במלחמה. לפחות 15 עדויות מתארות מקרים שבהם הצבא הפציץ יעד, ואז – עם הפסקה קצרה או מיד לאחר מכן – הפציץ את אותו יעד שוב. התוצאה הייתה קטלנית במיוחד: קרובי משפחה, שכנים, עוברי אורח ו/או אנשי צוותים רפואיים, שהגיעו לסייע לפצועים ולפנות גופות מבין הריסות הבתים, הופצצו בעצמם, נהרגו או נפצעו.

"מדובר בתופעה נפרדת ממה שמכונה 'הקש בגג'", מבהירים מחברי הדו"ח, שעוסקים בחלק אחר של הדו"ח בנפרד במדיניות "הקש בגג" – שכללה הטלת פצצות "אזהרה", קטנות שלא אמורות לגרום להרס בתים. "הירי הכפול" הוא משהו אחר. משהו שמזכיר לקורא הישראלי טראומות משלנו, כמו הפיגוע הכפול הנורא בבית ליד, ואירועי טרור דומים. כך, לפי צוות המומחים, נהג הצבא בעזה.

בסהר האדום תיארו את דפוס "הירי הכפול" כאחד הגורמים המרכזיים לפציעות ולהרג בקרב הצוותים הרפואיים שלהם. בסך הכל במהלך המלחמה נהרגו 23 אנשי צוותים רפואיים, מהם 16 בתפקיד, ו-83 נוספים נפצעו. לפי נתוני צוות המומחים, 45 אמבולנסים ניזוקו מהפצצות צבאיות, וכן תחנת אמבולנסים אחת, 17 בתי חולים ו-56 מרפאות נהרסו כליל או נפגעו – וזאת על אף שנציגי ארגון הבריאות העולמי של האו"ם העבירו לישראל קואורדינטות מדויקות של כל המתקנים הרפואיים ברחבי הרצועה.

הצבא המוסרי ביקום, מה יש לומר.

תלוי מי ההורג, כמובן.

צילום תחתון: שריף סרחן, עזה.

נ.ב. ולמי שחושב שישראל לא מפגיזה אזרחים בכוונה תחילה, אני מציע לקרוא קצת על ההיסטוריה של ירי על אזרחים בצה"ל.

רונן שובל, יו"ר אם תרצו, עושה הון ממכירת ציוד תקשורת לאיראן ולסוריה.

לא, זו לא פארודיה, זו המציאות.

הפוסט שבקישור לעיל מעלה חשדות לכאורה של סחר עם מדינת אויב.

קראו והחכימו.

תוספת: ועכשיו הסיפור הגיע לראשית של ווינט.

אירוע חמור מאוד באשדוד: ניסיון להצית בית בו שהו 7 סודנים (אשדוד.נט)

אלמונים ניסו להצית בית בו שהו שבעה סודנים. האירוע התרחש בשעת לילה מאוחרת, בשעה שחלקם ישנו. רק לאחר שאחד מהם הצליח לשבור סורג באחד החלונות, הם הצליחו להימלט מהבית אפוף העשן. מפקד שירותי הכבאות באיגוד אשקלון: "אם הם לא היו מצליחים לברוח, הם היו משלמים בחייהם". במשטרה טרם קבעו מה הרקע להצתה

ידיעה של חיים לוינסון בהארץ.

"עתירה מנהלית שהגישה בעבר עיריית אריאל נגד רשויות המס מגלה כי בעירייה טענו שההתנחלות אינה מהווה חלק מישראל. בעתירה טענה העירייה שאריאל אינה כפופה למשרד הפנים, שאין לה פעילות בישראל, ועל כן יש להחזיר לה את תשלומי המע"מ ששילמה בשנים 1994-1998. הדברים מאירים באור אחר את ביקורתו של ראש העיר רון נחמן - שעמד מאחורי העתירה - על היוצרים מחרימי אריאל, שחלקם טוענים כי אריאל אינה חלק מישראל משום שמעולם לא סופחה על פי חוק".

תוספת: ממשלת ישראל מסכימה שלא להוציא כספי מחקר מסויימים באריאל. מסתבר שממשלת ישראל הסכימה שחלק מהכספים שהיא ייעדה למחקר אקדמי לא יוצאו מחוץ לקו הירוק.