לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


תרבות אלטרנטיבית: קומיקס, מוזיקה, מחאה. לא יומן אישי. אבל אולי אני אגלוש לניו ג'ורנליזם.

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2019    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

פסטיבל הפנזינים 666 בחילות 2015! 17.3 בתחנה המרכזית!


אחד הפסטיבלים הכי מוצלחים בתל אביב-יפו חוזר, והפעם ביום הבחילות עצמו!

מאוד ממליץ לכם לבוא, יש שם חיבור מעניין של מלא מדיות: פנזינים, הופעות מוזיקה, מיצגים, סדנאות. בקיצור אושר גדול.

 


שוב תחת כנפיה של האם הגדולה התחנה המרכזית מתכנסים יחדיו, והפעם ביום הבחילות הבא עלינו לרעה.
בפסטיגל הפעם ::::

 
הופעות :

קווץ Mondo Gecko & Dust & Lunamore & Marmara Streisand & Barbara & Vermin & Nico teen & & me we & שקלקה & נטלי כהן וקסברג & zaga zaga & Erez Shmida (Pussy Shel Lucy ) & Parve & מיכל גיל
Afola by night & "מטאל" & MooM & d.r.y 


DJ:
Kosma # D. Duck # bend
"סער מטלון"
VaJj (Jula Jac')


פנזינים :

שילשולים מילוליים< בורקס פנזין < חבורת הטושים < Sasha Laskowsky < עדי סנד < PIGMENTAL < 
גלנדון ואיזבלה < MRI's CanDIYland < תחנת נייר < מעיין < ערב רב < מתירנות < בתחת < לב אפור < אחדות < Mooooon Publishing < שישים ריבו < וג'אינהפלוואר < 
צ'ומפי רקורדס < פומה < סיפורי נחלאות < טרויניניג ושבעת הגמדים < מען < Teddy Goldenberg 
פורצ'נקוקי אנגלמאירAfeset Comics < UNSEX ME HERE >הבולים החופשיים <
MeanTimeForEver >מיץ תערים", "מרה שחורה" ו"לחיות ולמות בכפר ורדים >לאה ופיל גם באים 


Powered by:
ATNT
You're Next Records
DiburNagua

תערוכה :

() חן כהן() קרן כץ() זואי ()איליה ריקליס() לילה בארי () 
תערוכה בנושא מקדונלדס


סדנאות :
עומר רק שיפוץ טקסטים
קלפי מגרסת נייר
קלפי לחסרי אזרחות ישראלית 
משרד פנזינים 
פנזין זו הדרך
יציקת לשונות ותחתים 
מכירה פומבית של הלב (וג'ינה פלוואר)
עוד כל מיני דברים שהולכים להיות

נכתב על ידי , 8/3/2015 19:28   בקטגוריות פנזינים וכו', אמנות, בירה, הופעות פאנק, הופעות&catdesc= מסיבות&catdesc= רייבים, הרצאות וסדנאות, ירידים, עירוני, קומיקס, קומיקס ישראלי, תערוכות, תרבות אלטרנטיבית  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמיתי סנדי ב-9/3/2015 10:18
 



על פסטיבל יערות מנשה 2014


בשתי מילים: היה כייייייייייייייף!


ביותר מילים:


הייתי כבר כמה פעמים באינדינגב, פעם ראשונה שלי ביערות מנשה. לא יודע
איך, לא יצא לי קודם. אין טעם להמנע מהשוואות, אז לא אמנע.


 


1. ליינאפ


לאינדינגב ליינאפ נוצץ יותר, עדכני יותר, מגוון יותר, ניסיוני יותר.


ליערות מנשה ליינאפ מעט מיינסטרימי יותר, יותר מתאים למשפחות ולתושבי
הפריפריה וטיפה פחות לחובבי מוזיקה תל אביביים ו\או מעודכנים. ולמרות זאת, כמי שמשייך את עצמו לזן האחרון, לא היה לי משעמם בכלל ונהניתי לגלות מלא הרכבים מעולים שלא שמעתי עליהם מעולם קודם לכן, וגם כמה כוכבי אינדי מוכרים ותמיד מעולים (מאלוקס, עמי שלו, חגי פרשטמן ושות').


בהתחלה היה מוזר שאנחנו לא מוקפים בקהל המוכר מהופעות תל אביב, בהמשך זה דווקא היה מרענן שזה פסטיבל באווירה קצת שונה ובלי אוברדוז של היפסטרים מעקמי אפים. מצד שלישי יש גם קיבוצניקים מתלהבים מעצמם ומעצבנים אז זה מתאזן.


מצד אחד, היה מעט מבאס שהמופע המרכזי של יום שישי בערב היה הקספרים, עם
שירים בני 20. מצד שני, כמי שהיה בן 17 כשהשירים האלה יצאו, יש לי פינה חמה מאוד
בלב בשבילם, ורקדתי ונהניתי ושרתי את כל השירים. וכשהיה שלמה גרוניך פשוט הלכנו
לבמה אחרת. לא שיש לי משהו נגדו, הוא מוזיקאי ענק, אבל אני לא מגיע לפסטיבל בשביל הופעה שלו.


בעיה אחת מרכזית עם הליינאפ של יערות הכרמל השנה הייתה ריבוי של הרכבי
פיוז'ן-מוזיקה ערבית: ערבית עם אלקטרוני, ערבית עם Fאנק,
ערבית עם סול, ערבית עם ביג באנד, ערבית עם כלייזמר, ערבית עם כל דבר. הרבה מהרכבי הז'אנר היו מעולים (Cut & Bass, רמזיילך למשל), אבל לראות כמה כאלה ברצף זה כבר נהיה משעמם.


ובאותו עניין, חסר בידול ז'אנרי בין הבמות.


 


2. סאונד


ועוד יתרון ענק של יערות מנשה: סאונד מעולה בכל הבמות. וזה הכי לא
מובן מאליו. אני לא זוכר מתי הייתי בפסטיבל חוץ שהציג כזה סאונד נקי ומאוזן בכל
הבמות, כמעט בלי גליצ'ים, לפחות בהופעות שאני הייתי בהן. באינדינגב, בהשוואה,
במקרה הטוב מצליחים להגיע לסאונד סביר באמצע ההופעה. במקרים אחרים הסאונד נשאר גרוע לכל אורכה. אני לא זוכר איזה חברה עשתה את הסאונד השנה, אבל צריך לברך אותם על הצלחה כבירה.


 


3. מיקום, אקלים ואווירה


איזה כיף, פסטיבל שכולו מתחת לעצים! גם הבמות, גם הדוכנים, גם מתחם
האוהלים – הכל בצל! איזו הקלה! וזה גם על הר – אז במאי עוד יש בריזה חזקה, קרירה
ונעימה רוב שעות היום, גם כשחם. עדיין היה חם, אבל לגמרי נסבל. מצד שני, זה קצת
משאיר אותך סחי, ואין את תחושת הניתוק המוחלט והטריפ של שלושה ימים שיוצר החום
המצמית של המדבר.


יתרון נוסף: מאחורי מתחם האוהלים נהנינו מנוף עמק יזרעאל, הגלבוע,
עפולה ונצרת. בונוס חזק. יש שם גם איזה מצפה\אנדרטה.


 


4. דוכנים


כאחד שבדרך כלל פותח באסטה של חומרים מודפסים, התבעסתי שלא הייתה
כזאת, למרות שאפשר להאשים גם את עצמי.


דוכני האוכל, לעומת זאת, היו גם היו, והיו
מבאסים תחת. ברבים מהם נמכר אוכל לא טעים במחיר לא נמוך, ובחלקם נמכרו תבשילים ממש
מקולקלים. מזל שהבאנו אוכל מהבית. גם חצי גולדסטאר ב-25 ₪ זה לא מעט, ועוד יותר
מעצבן שבאמצע יום שבת נגמרו או "נגמרו" כוסות החצי ומכרו רק שלישים
ב-20.


 


5. ארגון ותשתיות


מילה טובה: השירותים הכימיים אמנם היו מסריחים כרגיל, אבל נוקו בתדירות
גבוהה וב-90% מהזמן היו בהם גלילי נייר טואלט. זה לא מובן מאליו וזה חשוב. היו
שירותים וברזיות גם במתחם האוהלים וגם במתחם ההופעות, כל הכבוד.


מילה פחות טובה: המיניבוסים שקישרו בין מתחם החניה לפסטיבל היו מבאסים.
אנחנו עוד היינו יחסית ספרטאנים עם 2-3 תיקים לאדם, אבל משפחות עם ילדים נדרשו
לעשות סיבובי ציוד רבים והיה להם מתיש. כמו כן, היה צפוף מידי במיניבוסים עם כל
הציוד, אולי בשנה הבאה אפשר להוסיף לכל מיניבוס איזה עגלה עבור הציוד.


הבמות מוקמו באמפיתיאטרונים טבעיים עם מדרון מוצלח כך שיכולת גם לשבת
רחוק ועדיין לראות את הבמה, אבל ארמגדון ושורש היו בכל זאת מעט קרובות מדי, בדרך
כלל לרעת המופיעים בארמגדון.


 


6. ההופעות שאהבתי


ואחרי כל המסביב, הנה מה שאני זוכר שאהבתי, לפי סדר ההופעות (הגענו רק
בסביבות 21:30 בחמישי):


חמישי:


מגאסון -
שילובים של פרוג רוק, מטאל ועוד סגנונות, נשמע משעמם על הנייר אבל היו טובים מאוד.


Cut & Bass – אחת ההופעות החזקות בפסטיבל. שילוב של כלים חיים ואלקטרוניקה, מוזיקה
ערבית, פסיכדליה, פוסט-רוק, דאבסטפ וגרוב. בכמה מהשירים הופיעה איתם זמרת אדירה, קמילה מאזרבייג'ן, חיית במה
מדהימה.


 


שישי:


הוטל חליג'י – עוד הרכב רוק-ג'אז-אלקטרו-אוריינטלי, הפעם בכיוון בחרייני-אפריקאי,
שהיו טובים ומקפיצים אבל אנ'לא זוכר פרטים...


בינת אל-Fאנק – עוד הרכב רוק-אלקטרו-אוריינטלי, הפעם בכיוון Fאנק-תימני,
גם הם עם זמרת, תימניה מעולה וסקציית כלי נשיפה מקפיצה.


אחד שחור חזק – לא הופעת
מוזיקה, אלא דווקא הצגה! הרכב תיאטרון של פליטים מסודאן ואריתריאה, וגם אחד אשכנזי
שמשחק פליט שחור בהיפוך תפקידים משעשע, אולי כי את אחד השחקנים המקוריים השר גזעון
פלוגות הסער ימ"ש זרק לכלא. הצגה בסיסית, פשוטה, ישירה, מצחיקה-עצובה ומרגשת.
חבל שלא כל אזרחי ישראל ראו אותה.


אנסמבל חביבתי - עוד הרכב
רוק-ג'אז-אלקטרו-אוריינטלי, הפעם בכיוון מוזיקה ערבית קלאסית בעיבודים מודרניים
והשפעות בלקניות.


UBK של אורי כנרות – עוד הרכב רוק-Fאנק-אלקטרו
סימפולים-אוריינטלי. חזק, אבל פחות, משום מה. אולי כי החומרים מוכרים, אולי סתם כי
כבר היינו ברוויה קשה מהז'אנר בשלב הזה.


מופע הארנבות של ד"ר קספר – ראו לעיל. כמובן שלא נשארנו לשעמום
של להקת המיינסטרים רוק מרסדס בנד והסולן עם ההגשה הכי מפגרת ברוק הישראלי.


Electric Zoo  - אחת ההופעות החזקות. רוק אנרגטי עם קצת ניחוח סבנטיז.


DRUM & DIDG - יושב לו בחור אחד בשם יוגב חרובי במרכז
הבמה עם מערכת תופים מורחבת וסט של שלושה דיג'ים, ומרים הופעה כאילו היו חמישה
אנשים על הבמה. סוחף ורקיד כמו דראם אנד בייס, שורשי עם טעמי אדמה מובהקים
מהדיג'ים. חזק מאוד.


 


שבת:


The Betty Bears – לא אוריינטליסטי!
ניו-אורלינז סווינג, דיקסילנד וגרוב אמריקאי, רטרואי וסבבה.


עמי שלו והפרטיזנים עם חגי פרשטמן – החיה הרעה של ההופעות החיות מהמונוטוניקס עם הרכב
חדש והפעם עם טקסטים בכיוון אנטי ציוני מובהק! כרגיל מופיע בתוך הקהל, הוא שיחק פארודיה על מתנחל יהודו-אמריקאי פסיכוטי, מדבר ושר כמו אורי זוהר לפני ואחרי
המהפך, ועושה בלאגן. חגיגה ותענוג.


MALOX
– טוב, הם כבר מוכרים כהרכב ענק, למרות שהם שני אנשים בלבד על הבמה.
איל תלמודי רוקר על על הסקס, רוי חן מתופף חזק. רקיד, סוחף, עוצמתי, עמוק, רב רבדי
ואינסוף השפעות ורפרורים. מעולה.


ולסיום:


רמזיילך - אמיר, הטרמפ שלנו, חזר ואמר שהוא ראה אותם בשנה שעברה, ואין שום סיכוי
שהוא עוזב לפני ההופעה הסוגרת. ואני מודה לו על כך מאוד. כלייזמר-Pאנק אדיר, עם זמר לבנבן לבוש בשורטס
ושלייקס, שגם שר ביידיש וגם קורע את הקלרינט. אנרגיות בטונות, הומור בריא, זינוקים
לקהל, שי צברי כאמן אורח, דרך מעולה לסגור פסטיבל.


 


בעמוד הפייסבוק של הפסטיבל מצאתי רשימת רשמים של
אחד עמי פרידמן בטמקא
. היה משעשע להשוות: לא ראיתי את רוב ההופעות שהוא סיקר,
שפשוט לא עניינו אותי.


 


ותודה למאיה אהובתי על הכל.

נכתב על ידי , 18/5/2014 22:19   בקטגוריות ביקורת הופעות, בירה, הופעות&catdesc= מסיבות&catdesc= רייבים, מוזיקה, תרבות אלטרנטיבית, ביקורת  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



המלצה חמה: פסטיבל אינדינגב, 7-8-9 באוקטובר


 

אמנם רשימת המופיעים עוד לא פורסמה, יש רשימה! אבל אני מקדים וממליץ כדי שיהיה לכם זמן להתארגן.

 

אינדינגב הוא הפסטיבל הכי מוצלח בישראל בשנים האחרונות. תחשבו סיני+הופעות מהבוקר עד הלילה. אווירת סתלבט מדברית, עשרות להקות והרכבים, דוכני ספרים ודוכני אוכל עצמאיים, קהל מובחר ובחורות בלבוש מינימאלי - וכל זה בלי חסויות מסחריות - בלי בנקים וחברות סלולר שמשתלטים על כל חלקה טובה וכל פינה בצבעים הצעקניים שלהם.

 

כאן התלהבתי מהפסטיבל כשחזרתי ממנו לפני שנתיים.

 

הפסטיבל התרחב השנה מיומיים לשלושה, חמישי-שישי-שבת, כך שאפילו שומרי שבת יוכלו להנות מיממה שלמה של פסטיבל.

 

מחוץ למתחם הפסטיבל מוקמת עיר אוהלים שם ישנן כל הקהל הרב.

 

כשיש כל כך הרבה הופעות ברצף כל היום, את חלקן אתה מפסיד כשאתה ישן, אוכל או סתם נח. אז עושים איזה תוכנית בסיסית לפי ההרכבים שממש רוצים לראות, אבל מטבע הדברים יוצא על הדרך להחשף להרבה כאלה שלא מתכננים מראש לראות, ואז יש הזדמנות מצויינת להתאהב במוזיקה חדשה שלא הכרת קודם, וזה הכי טוב להחשף למוזיקה חדשה וטובה בהופעה חיה.

 

כרטיס עולה 170 ש"ח לכל שלושת הימים, או 70 רק ליום חמישי, וכל שאר הפרטים באתר הפסטיבל.

ויש גם אירוע בפייסבוק, כמובן. הכרטיסים נמכרים במכירה המוקדמת בלבד ומספרם מוגבל, ראו הוזהרתם!

נכתב על ידי , 12/9/2010 09:17   בקטגוריות פנזינים וכו', בירה, הופעות&catdesc= מסיבות&catdesc= רייבים, מוזיקה, תרבות אלטרנטיבית  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמיתי סנדי ב-13/9/2010 11:17
 



חוג בית של לוחמים לשלום בירושלים


נמאס לכם ממעגל הטרור והאלימות באזורנו?

אתם מיואשים מהמצב ונראה לכם שאין פתרון?

תנועת לוחמים לשלום מזמינה אתכם לשמוע את הצד השני של הסכסוך ולשמוע על דרכים לא אלימות לפתרון הסכסוך העקוב מדם בארצנו.


מה בתכנית?


הצגת התנועה ומטרותיה.

סיפורו האישי של שי בדיחי

סיפורו האישי של זיאד סבאתין

שאלות ודיון חופשי

בסוף הערב- אלכוהול זול ומוסיקה טובה


איפה?


פאב "הטיפה", רחוב הדקל 2.

ממש ליד שוק מחנה יהודה


מתי?


רגע לפני תום העשור - יום רביעי ה30.12

שעה 19:15 (בבקשה לדייק!!)


עוד משהו?


פרטים נוספים על התנועה:

http://www.combatantsforpeace.org/




פרטים נוספים על האירוע ואישור הגעה:

[email protected]


נכתב על ידי , 27/12/2009 20:18   בקטגוריות בירה, דו קיום, דמוקרטיה, הומניזם, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אקטואליה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



השקות נוצצות בצהרי יום שישי: פורנו6, פלאפלמן4 ועוזי4





שני אמני קומיקס ישראלים משיקים חוברות חדשות!

דורית מיה גור תשיק חוברת מס 4 בסדרת פלאפלמן
נמרוד רשף משיק חוברת מס 4 בסדרת עוזי

ויחדיו מגיעים לחנות קומיקס וירקות בת"א, החנות שזכתה במקום הרביעי בפרס העולמי של אייזנר.
אמני הקומיקס יהיו בחנות כדי לחתום על החוברות לצייר לפי הזמנה.

דורית ונמרוד ארגנו חבית בירה שתחולק חינם לכל המקדימים!

שישי, 11:00 בבוקר,
קומיקס וירקות, קינג-ג'ורג' 40 (ליד מצודת זאב)

ומייד אחר כך, מטר משם:



השקת הגיליון החדש של פורנו - מספר 6!

חגיגות השקת הגיליון החדש
(מהדורה מוגבלת - 500 עותקים ממוספרים)
בתוכנית:
סקס אמנות ומזגן
על המוזיקה:
DJ Ross (דגן ואלד)

שישי, 14:00
האוזן בר (כניסה מתוך האוזן השלישית), קינג ג'ורג' 48

ובמקביל, לא רחוק משם:

שיירת מים ליישוב הבדואי הלא מוכר אל ערקיב שהמדינה מסרבת לחברו לרשת המים!

שיירת המים מוחה כנגד מדיניות ממשלתית השוללת זכויות מתושבי הכפרים הבלתי מוכרים בנגב וקוראת להעביר מים לכל כפר בדיוק כפי שהממשלה דואגת לחבר כל חוות בודדים למים, בין אם יש לה רישיון להיות במקום ובין אם לאו.
כמו כן, דורש הפורום להפסיק לאלתר את הריסות הבתים בכפרים הבלתי מוכרים.


ביום שישי, 14 באוגוסט, 14:00 בצומת קמה

השיירה תצא: מתל-אביב, תחנת רכבת צפון מסוף אל-על, בשעה 12:30.  ההסעה במכוניות פרטיות
ירושלים – פרטים אצל אנשי הקשר במרכז: יעקב- 050-5733276. עמוס 052-6035685, בנגב:-   נורי 0545-465556

              רקע כללי

50,000 אזרחים ישראלים חיים בנגב בכפרים שהממשלה מסרבת להכיר בקיומם, למרות שחלקם קיימים עוד מלפני קום המדינה ואחרים הועברו על ידי המדינה אל שטחיהם הנוכחיים בשנות ה-50.

 

היעדר ההכרה שולל מהכפרים אפשרות לתוכניות מתאר (ובשל כך אישורי בנייה) ותשתיות בסיסיות – ביניהן מים, חשמל, ביוב, תחבורה חינוך ובריאות.

מדיניות הממשלה היא לפנות את הכפרים ולרכז את התושבים בעיירות מבלי לאפשר לתושביהן לבחור באורח חיים כפרי חקלאי. המדינה מפעילה סנקציות כנגד תושבי הכפרים, הורסת את בתיהם ומונעת מהם גישה הולמת למקורות מים.

 

אל עראקיב - חומר רקע 

אנשי אל עראקיב בכלל ומשפחת אל-טורי בפרט חיו על אדמותיהם ועיבדו אותן במשך דורות רבים. בנובמבר 1951 הודיע הצבא כי על אנשי אל טורי לעבור "מטעמי בטחון" לכביש 31, הנמצא כמה ק"מ צפונה. לבני השבט הובטח כי יוכלו לחזור לאדמותיהם, אולם ההבטחה לא קוימה מעולם. בשנת 1953 נחקק 'חוק רכישת מקרקעין' אשר אפשר להפקיע אדמות "בלתי מיושבות" ולהעבירן לרשות רשות הפיתוח, כלומר: המדינה. מכיוון שבני שבט אל טורי הועברו ממקום מושבם, הופקעה גם אדמתם באל-ערקיב ונרשמה על שם 'רשות הפיתוח'. זאת, מבלי לברר את תביעותיהם לבעלות על הקרקע בלשכת הסדר המקרקעין. במשך השנים שבו חלק ממשפחות אל-טורי לאדמותיהם ב אל-ערקיב וחלקם מתגוררים כיום ברהט. בקשותיהם החוזרות ונשנות לחיבור הכפר למים זורמים לא נענה ועל כן הם נאלצים לרכוש מים יקרים ולהובילם במיכליות. בכפר הבנוי על מספר ריכוזי משפחות כמאתיים נפש בשלושה ריכוזים גדולים ומעל כ-1,000 ראשי צאן


נכתב על ידי , 12/8/2009 19:13   בקטגוריות איור, בירה, גזענות, דמוקרטיה, הפגנות, חברה וכלכלה, מגזינים, עירוני, פסטיבל הקומיקס 2009, קומיקס, קומיקס ישראלי, תרבות נגד, תרבות אלטרנטיבית, אקטואליה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



קרנבל בחיפה ביום חמישי!+פנזין אוגריש חופשי!+ביקורות מוזיקה!


החבר'ה המגניבים והשפויים מרחוב מסדה בחיפה עורכים עוד אחד מפסטיבלי הרחוב הכייפיים ביותר שלהם, ואני אהיה שם גם!



מחמש עד אחת עשרה, מלא דוכנים ועניינים, נסיעה חינם בכרמלית ומלא כיף חיפאי באורגינל. תבואו גם!


אצל רפי בגלריית הקומיקס של 220V (אלנבי 94 בפסג' התת קרקעי) מצאתי את

דברים שראיתי באוגריש #2





 או יותר נכון רפי דחף לי אותו ליד ודרש שאכתוב עליהם בבלוג. אני לא כל כך זוכר את הראשון אבל אין ספק שזה יותר טוב (טוב אני סתם מנחש), ומכיל סטריפי קומיקס אנכיים וביניהם: שמן חסר תועלת!, דברים שאפשר לעשות בתור שמן, דברים שאפשר לעשות עם מכתב מהבנק, דברים שאפשר לעשות בתור קירח, דברים שראיתי בנשיונל ג'יאוגראפיק, והסטריפ שהכי שיעשע את רפי: יגאל הפדופיל המתוסכל. אני בכוונה לא סורק כדי שתתאמצו למצוא את הפנזין.

אפשר לקחת חינם אצל רפי וגם בקומיקס וירקות.

היה לי אחלה פורים וגם התחפשתי לכביש (רעיון של הבת של חלי גולדנברג), בקרוב תמונות.

אתמול הייתי בהופעה של אוי דיוויז'ן, קולולוש והמידנייט פיקוקס בלבונטין. קולולוש אחלה מן אחלה, הפיקוקס הם הפיקוקס והם תמיד עושים את העבודה ואוי דיוויז'ן (כליזמרי האידיש) הפתיעו לטובה כי סולנם הבכייני (ההוא מהבילויים, שבאידיש נשמע עוד יותר כאילו כרגע מתרחש פוגרום, אונסים את אחותו וחותכים לו את הביצים) נסע עם חברה שלו ללונדון והתחליפים היו חביבים עליי הרבה יותר.
ילדה קטנה וחמודה בת איזה 5 רקדה בטירוף, אבל בטירוף, מול הבמה.


אה, רציתי לספר לכם גם על הופעה של דאב מלוח, שהם שי וחיים, וטריו חדש עם השם הזמני 220V בצימר ביום ראשון. ניר מטרסו, ממנהלי זרוע הקומיקס של תאגיד 220V שהגיע להופעה אמר שבכלל לא מפריע לו שיש להם אותו שם, אבל הם קצת התבאסו ואמרו שבכל מקרה זה שם זמני.

הצימר זה איזה אולפן של מישהו בגודל החדר שלי בערך שנמצא ברחוב הגדוד העברי 5, בדרך מכיכר מגן דוד לכיוון התחנה המרכזית. איזה יופי שבעידן הפייסבוק כל הופעה הכי איזוטרית ובלתי מיוחצנת זוכה לקהל כה רב. כלומר אולי בלבונטין זה היה נראה שלא בא אף אחד אבל הצימר היה מפוצץ בקהל הכי מתוחכם ועם האצבע על הדופק.

עבר מלא זמן מאז יום ראשון אז שכחתי פרטים אבל אני רק רוצה לחזור ולהאיץ בכם לדגום לפחות פעם אחת הופעה של דאב מלוח למה הם ממש מענגים באלקטרוניקה סימפולית גרובית מלודית מגניבה ומצחיקה שמנגנים על שני סמפלרים, גיטרה, מנדולינה ועוד אפקטים... ועשו גם איזה קאוור אחד, נדמה לי וואייג' וואייג' שהיה מוצלח. קראתי באיזה עיתון שנמאס כבר מהרטרו לאייטיז והגיע זמנו של הרטרו לניינטיז.

הטריו שם זמני 220V מנגנים על טייפ רקורדר, מחשב, טרמין, קסילופון, גיטרה חשמלית, צ'לו ועוד... טרמין (ויקיפדיה, מבטאים termin אני חושב) זה קופסא כזאת מעץ עם, טוב מה אני מתאר אני אמצא תמונה, בשביל מה יש אינטרנט?



בכל מקרה גם הם עושים סוג של פסיכדליה מסומפלת (להבדיל ממסופלסת!) נעימה ביותר, בייחוד כשאתה יושב לך שתוי או מעושן מעט בסלון הצפוף של הצימר ובחוץ יורד גשם קל. בצימר יש מקרר עם גולדסטאר בשירות עצמי ואתה שם כמה כסף שאתה רוצה (אבל תשימו יא קמצנים). ההופעה היתה חינם, וגם הופעת הבכורה של הטריו. הם קצת התרגשו אבל אל דאגה הייתם אחלה.

ההופעה הזכירה לי קצת את להקת לבנון, שגם עושים סוג של פסיכדליה רק ברוק איטי וסהרורי. אבל כל הסימפולים והכלים המוזרים הופכים את זה למוזיקה שמגרה גם את המוח, בייחוד אם הוא רך. אתה לא על הולך בדרך מוכרת, מוצקה וכבושה ברגליהם של אלפים, אלא הולך בשביל צר ביער מוזר באמצע הלילה ולא יודע מה מצפה לך במטר הבא.

בקיצור חפשו את דאב מלוח בפייסבוק או מייספייס או מה שלא יהיה ותעקבו אחרי ההופעות שהם עושים פה ושם מידי פעם.
אה, נזכרתי, שי גם פתח בלוג מוזיקה ברשימות. שי, תוסיף שם קישורים בטור בצד לפייסבוק שלך, למייספייס, לאמו. למה אתה לא מפרסם בבלוג על הופעות? אתה פוחד שהזקנות מרשימות יבואו להופעות ויהרסו את האפיל הסופיסטיכוסי של הקהל?


נכתב על ידי , 11/3/2009 12:52   בקטגוריות פנזינים וכו', ביקורת הופעות, בירה, הערות אישיות, מוזיקה, עירוני, ירידים, קומיקס, קומיקס ישראלי, תרבות אלטרנטיבית  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של איתי() ב-22/8/2010 16:53
 




דפים:  
Avatarכינוי: 

בן: 48

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , אקטואליה ופוליטיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאמיתי סנדי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אמיתי סנדי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)