אבל עכשיו תכירו, וביריד הבא גם תרכשו.

או שתזמינו בדואר.

כל גיליון עולה 15 ₪ ולכל גיליון מצורף גם דיסק.

על MFM אחראי עמית (פטר) כהן מירושלים.

פנזין מצולם בזירוקס, גודל 5A, 40 עמוד בגיליון הנוכחי, השביעי במספר, למרות שלא כתוב אז קשה לדעת.

מזמן לא נקרעתי ככה מפנזין, אז כנראה שפטר מאוד מוכשר ואינטיליגנט. הפנזין ערוך באינפנטיליות מכוונת, ומאוד מזכיר לי את כסיל, הפנזין שאייל עשה בתיכון לפני שהתחיל את סטיות, עם הרבה גזירות מעיתונים, טקסטים בכתב יד וציורי ילדים, פליירים מצחיקים ומודעות שנמצאו ברחוב, סטריפים קצרים, שירים, ביקורות הופעות, מדורי מוזיקה.

בקיצור כן, נו, זה הפנזין הכי מוצלח מאז סטיות. סטיות המוקדמים, לפני שהם התמסחרו.

כי יש לו את השילוב הזה של האינטיליגנטי\אינפנטילי, והוא מדוייק. כי יש בו תערובת של הכל: גם פוליטיקה, גם מין, גם שירים רגישים וגם שטויות, גם ביקורת הופעות. כי בגלל שהכל עטוף בכל השטויות זה גורם לך לעמוד כל העת על המשמר.

אני חושב שחלק מהגיליונות שלי השאלתי לירון או למישהו כי אחרת אין לי הסבר למה מצאתי אצלי רק גיליון אחד. את הגיליונות הראשונים שלי רכשתי בקומיקס וירקות לפני כשנה, והאמת לא התלהבתי במיוחד, ואולי זאת הסיבה שהתעלמתי מ-MFM בבלוג עד עכשיו. היה קשה לקרוא, כי היו סטריפים זערוריים באיכות צילום נמוכה, והיו הרבה סטריפים בריטיים ממגזין ויז ישן ועוד כל מיני סטריפים מיובאים ולא התלהבתי מזה.

האמת היא שיצירות אמנות טובות הן תמיד קשות קצת לעיכול בהתחלה, עובדה שאפילו אני שאמור להיות לי קצת ותק בקריאת פנזינים התקשיתי לעכל בהתחלה. גם העובדה שאין מספרים לגיליונות זה קטע כזה שאומר לקורא: "יא מניאק יא עצלן תתאמץ קצת יותר תפעיל תשכל מה אני כוכב נולד? הרי תמיד אתה בוכה שכוכב נולד זה חרא רדוד ומנוון אז הנה משהו לא רדוד שדורש קצת יותר מאמץ שכלי, קצת יותר מאתגר. אז אתה מתאמץ או שאתה חוזר לרוקדים עם כוכבים?"

אבל היו גם כמה הברקות, כמו שימוש בעמודים מתוך הקומיקס Hate רק שהחליפו להם את בועות הדיבור, אני לא אגלה לכם למה. רעיון חביב אם כי הקטע מיצה את עצמו מהר.

הנה דוגמא מאותו גיליון, זה עם ילדה שעושה זין למצלמה:

"עקב הצלחת רב המכר 'כשניטשה בכה' הרומן הבא בסדרה:

כשכהנא צדק

מאת: כהן אחי

עימנואל הלפרין: "...קראתי את הפרק הראשון בשירותים, לא הבנתי כלום ונרדמתי".

ברוך מרזל: "בטח איזה ערבוש כתב את זה".

שרי רז: "...ובסוף הוא מת".

גלעד כהנא: "אני לא קרוב שלו"."

איך?

בגיליון הנוכחי (מצ"ב השער) יש שירים מפתיעים באיכותם, ציורים של ילדי מתנחלים(?) או סתם ירושלמים, קינה על התדרדרות העיר ירושלים, מודעות מפוברקות וגם מקוריות, עמרי כהן מספר על טור באנגליה של להקתו Spiff (שאולי חלקכם קיבלו גם במייל פעם), כתבה שמהללת את להקת המיותרים (הסכמתי), וגם כמה דפי עבודה לילדים שמולאו באופן מצחיק ביותר.

לגיליון זה מצורף אוסף סקא. עוד לא שמעתי.

ההצלחה היא כאמור בתמהיל המקיף, וכמובן באיכות הבדיחות. ירון יא מניאק אני יודע שהשאלתי לך כמה גיליונות, לפחות שניים. ופטר: אין לי מושג איזה גיליונות יש לי אבל תשמור לי כמה, בטח ארצה לעשות השלמות. ותכתוב בתגובות איזה גיליונות יש וכמה עולה משלוח וכתובת למשלוח כסף.

נ.ב. מתוך התגובות לפרק הפצה עצמאית במדריך למוציא לאור:

חנויות שמוכרות את MFM:

ירושלים: דילה, שלומציון המלכה 4 בית המוסיקה, קרן היסוד 25 אוגנדה, אריסטובולוס 4 רוזה, הדקל 2 סירה, בן סירא 4 באלאנס, שץ 8 תל אביב: ריף ראף, גרוזנברג 22 הנסיך הקטן, המלך ג’ורג קומיקס וירקות, המלך ג’ורג’ סלון מזל, המלך ג’ורג’ קומיקאזה ברודצקי 15, רמת אביב

הקטע קשור לנושא 'אנטישמיות באירופה' וראוי לדעתי לפרסום בדף הנושא החם 

עידכון: ירון טוען לחפותו בנושא הגיליונות שנעלמו. החקירה בנושא נמשכת.

אשמתו לא תנוקה עד שלא תוכח חפותו.

האמת שכבר מתחיל להימאס לי מהבלוג הזה, אבל הבטחתי מזמן את הפרק הזה במדריך, אז בואו נראה.

מה הן אפשרויות ההפצה העומדות בפני מוציא לאור עצמאי?

אני אנסה לעשות רשימה של האפשרויות ואח"כ ארחיב על כל אחת

א.      הפצה עצמאית - יעני שאתה הולך בעצמך לחנויות

ב.       הקמת דוכנים בפסטיבלים ואירועי תרבות שונים.

ג.       מכירה באמצעות האינטרנט

ד.       מפיץ ספרים - שמפיץ עבורך לחנויות ספרים

ה.      מפיץ עיתונים - שמפיץ בעיקר לקיוסקים וחנויות עיתונים.

ו.        סטימצקי

ז.        צומת ספרים

נראה לי שזה מה יש פחות או יותר.

היום נפצח בסעיף ההפצה העצמאית.

א. הפצה עצמאית

רוב הפנזינאים ומו"לי הקומיקס המקומיים שאני מכיר כיום מפיצים בעצמם את החוברות שלהם בעיקר לכמה חנויות עצמאיות בתל-אביב וירושלים.

הנה רשימה של חנויות כאלה. עדכנתי את הרשימה כדי לכלול את כל החנויות שמוכרות איזשהם פנזינים ולאו דווקא רק את ספרי דימונה:

תל אביב

·        האוזן השלישית ספרים, קינג ג'ורג' פינת שדרות בן-ציון, מול הסנטר

-        בנימינה, גלריה, דיזנגוף סנטר, בנין צפוני, קומה מעל שניצל איילה

·        קומיקס וירקות, חנות קומיקס, קינג ג'ורג' פינת בורוכוב, מול גן מאיר

·        קומיקאזה, חנות קומיקס, ברודצקי 15, במרכז המסחרי, רמת-אביב

-        סקצ'בוק, חנות ספרי עיצוב, טשרניחובסקי 5 (ליד אלנבי)

·        תולעת ספרים, חנות ספרים, כיכר רבין, צד מערב

·        ספרים בבזל, חנות ספרים, בזל 32

·        סיפור פשוט, חנות ספרים, שבזי 31, נוה-צדק

·        דקל ספרים, חנות ספרים משומשים ופורנו, התחנה המרכזית החדשה, קומה שלישית ביציאה לרחוב לוינסקי

-        הנסיך הקטן, חנות ספרים משומשים, סמטה אלמונית, יוצאת מקינג גורג' 
-        ספרי הברון, חנות ספרים משומשים, רחוב המכבי - פינת קינג ג'ורג'
-        סלון מזל, מרכז מידע אלטרנטיבי (אינפו שופ), ביצחק שדה 32
-        אשת חייל, טשרניחובסקי - פינת אלנבי
-        המחתרת, בגדים, סמטה האלמונית

ירושלים

·        האוזן השלישית וידאו, רחוב עמק רפאים

·        אוגנדה, פאב וחנות דיסקים וקומיקס, סמטת אריסטובולוס 4, יוצאת מהלני המלכה ליד רחוב יפו

-        דילה, מרכז מידע אלטרנטיבי (אינפו שופ), שלומציון המלכה 4
-        בית המוסיקה, קרן היסוד 25
-        רוזה, פאב, הדקל 2
-        סירה, פאב\הופעות, בן סירא 4
-        באלאנס, חנות דיסקים, שץ 8

חיפה

לא ידוע לי שמוכרים פנזינים או קומיקס אבל סביר שיסכימו אם מישהו יבקש:

·        האוזן השלישית וידאו, שד' מוריה 13

-        ג'אנק, חנות דיסקים, שד' הנשיא 124

-        ג'אנק, חנות דיסקים, דפנה 12 קרית ביאליק

עד לא מזמן גם פרוזה מודן בדיזנגוף ובכיכר המדינה היו ברשימה הזאת, אבל הן הפכו לחלק מרשת צומת ספרים, ואנחנו מפיצים אליהן את הספרים כחלק מהסכם עם הרשת כולה.

בסטיות מצאנו שחנויות מוזיקה טובות יותר להפיץ בהן מוצרים לנוער, כי די הרבה נוער לא נכנס בכלל לחנויות ספרים. מצד שני, מספר חנויות המוזיקה הולך ואוזל. וגם לא כולם מסכימים לקחת מוצרים שהם לא דיסקים.

•          איך זה עובד?

בחנויות העצמאיות, שאינן חלק מרשת גדולה יותר, מנהל החנות מחליט אם למכור את הספר\חוברת שלכם.

אם הוא מסכים, ההסכם ביניכם מבוסס על שיטת הקונסיגנציה.

בשיטת הקונסיגנציה אתם משאירים את הספר בחנות לתקופה מסויימת. בתום התקופה, אתם מגיעים שוב לחנות וסופרים כמה עותקים נמכרו. החנות תשלם לכם על הספרים שנמכרו, בניכוי עמלת החנות, ותחזיר לכם את הספרים שלא נמכרו.

והנה פירוט רב יותר של שלבי העבודה מול החנות:

מה להכין מראש:

א. פנקס תעודות משלוח - פנקס כזה מכיל תעודות מוכנות בשלושה עותקים. אפשר לקנות אותו בחנויות לציוד משרדי או להדפיס כזה בבית דפוס עם שמכם והפרטים שלכם. כעקרון, תעודות משלוח אינן טופס רשמי שנדרש על פי חוק, ולכן כל פיסת נייר יכולה לשמש כתעודת משלוח, שכותבים עליה את התאריך, את שם וטלפון המו"ל והחנות, שם הספר, מספר העותקים שניתנו לחנות, מחיר לצרכן, מחיר לחנות, וחתימת החנות.

תעודת משלוח היא אינטרס שלך כמו"ל! חתימת בעל החנות על העותק שנשאר ברשותך מהווה הוכחה לכמות העותקים שהשארת אצלם, ותצטרך אותה כשתבוא לדרוש תשלום על העותקים שנמכרו.

מומלץ מאוד מאוד להצטייד בפנקס תעודות משלוח! למה? כי ככה יש לך את כל ההעתקים עם החתימות בפנקס אחד. אני למשל עבדתי במשך הרבה זמן עם תעודות שהדפסתי במחשב ונראו טוב מאוד אבל הן כל הזמן הלכו לי לאיבוד, ונאלצתי להסתמך על רצונם הטוב של בעלי חנויות מסודרים ששמרו את העותק שלהם של התעודה.

ב. פוסטר להשיג כאן - מומלץ להציע לחנות לתלות פוסטר "להשיג כאן" יפה בחלון הראווה, על הדלת, או בכל מקום בולט שבו הם מסכימים לתלות אותו. תגיעו מצוידים עם סלוטייפ שקוף כזה שיורד בלי להשאיר סימן, כדי שהם ייראו שאתם לא מלכלכים להם את החלון ראווה, וגם נעצים אם יש להם לוח שעם בחנות.

תכינו מראש שני גדלים, A3 ו-A4. ככה אם הם בוכים שה-A3 גדול מידי תציעו A4.

ג. מעמד לחוברות - אפשר לשקול לבנות מעמד, בייחוד אם מדובר בחוברות שעלולות להתקפל או להתקמט. אפשר לתכנן מעמד מקרטון מתקפל, או מפוליגל (פלסטיק גלי), או ממפל (פלסטיק שטוח דק). רצוי כזה שתוכלו לשאת שטוח בתיק ולקפל במקום. לא כל החנויות יסכימו להשתמש במעמד, בדרך כלל מתירוצי חוסר מקום. מאידך, אם אלה חנויות שספרים ועיתונים אינם העיסוק העיקרי שלהן, למשל חנויות מוזיקה, ייתכן שהם דווקא ידרשו מעמד. למעמד יש יתרונות רבים, בייחוד אם החוברת שלכם היא סדרתית.

ד. הכנות למסע הפצה - מומלץ להתכונן מראש ולעשות סיבוב שיכלול כמה שיותר חנויות ביום אחד או בשבוע אחד. ככה יהיה לכם פחות בלאגן. ככה תוכלו לזכור יותר טוב את התאריך שבו השארתם את החוברות בחנויות, ותוכלו לחשב תוך כמה זמן צריך להתחיל לעשות סיבובי גבייה.

תצטרכו לשכנע את בעל החנות לקחת את הספר שלכם. לכן כדאי להתקשר מראש ולבדוק מתי בעל החנות נמצא כדי לתפוס אותו ולא את אחד העובדים חסרי הסמכות.

תכינו מראש חבילות נוחות לשליפה של 5 ו-10 עותקים. המטרה שלכם היא לדחוף להם את ה-10, אבל אם אין ברירה תתפשרו על 5.

ה. הסכם עם בעל החנות - אין צורך בהסכם כתוב, אבל צריך לסכם מראש על העמלה. העמלה המקובלת נעה בסביבות 30-35% מהמחיר לצרכן. יש בעלי חנויות טובי לב שיסכימו לפחות, יש קשים שירצו 40 ו-50 אחוז.

זה נתון למשא ומתן ומיקוח. תתחילו תמיד ב-30%, ותגידו שזה מה שכל החנויות מקבלות.

אל תשכחו לכתוב את המחיר שסוכם בתעודת המשלוח.

ו. השארת הספרים -  נסו לוודא שהספרים מונחים במקום בולט בחנות. אולי יסכימו להניח את הספרים על הדלפק, או בחלון הראווה, לפחות בשבוע הראשון?

ז. תעודת המשלוח - מלאו בעצמכם את הפרטים בתעודת המשלוח. אם זאת לא הפעם הראשונה וכבר השגתם בעבר סיכום עם בעל החנות, גם סתם עובד יכול לחתום לכם על התעודה. תנו לו לקרוא את התעודה, שיוודא שהפרטים תואמים את המציאות. המקור נשאר אצלם, ועל העותק הוא חותם את שמו בבירור + חותמת החנות אם יש.

ח. איסוף הכסף - כדי לקבל כסף מהחנויות תצטרכו להיות עוסק רשום - עוסק זעיר או עוסק מורשה. עוסק מורשה מורשה להוציא גם חשבוניות וגם קבלות. חשבונית מוגשת לפני התשלום, וקבלה ניתנת לאחר קבלת התשלום. עוסק זעיר לא מורשה להוציא חשבונית, שהיא נייר רשמי בעל משמעות מבחינת המע"מ. במקום הוא צריך להוציא חשבון - שזה דבר שנראה בדיוק כמו חשבונית רק שקוראים לו חשבון.

מומלץ להחליט מראש על מועד שבו תבצעו סיבוב איסוף - אחרי חודש, או אחרי חודשים. העיקר שלא תתמזמזו עם זה. לפני הסיבוב תתקשרו לחנויות, ותבררו כמה נמכרו. ככה תוכלו להגיע עם חשבונית מוכנה (או חשבון כאמור).

אם לא כל הספרים נמכרו, תוכלו להחליט, בהסכמת החנות, להשאיר את העותקים הנותרים. במצב כזה, תצטרכו להוציא תעודת משלוח שמזכה את החנות על העותקים שנמכרו, או לשנות את הפרטים בתעודה המקורית (גם אצלכם וגם בעותק של החנות!). העיקר שתדעו על כמה שילמו לכם וכמה נותרו בחנות.

תדרשו תשלום במזומן או לפחות בצ'ק מזומן. חנויות גדולות עם הנהלת חשבונות נפרדת יקחו את החשבונית ויבטיחו לשלוח לכם צ'ק בדואר, או יגידו לכם שהצ'ק יחכה בחנות בעוד כך וכך ימים. בקשו את הטלפון של הנהלת החשבונות, כדי לברר איתם אם הצ'ק מבושש לבוא.

לסיכום: עזבו אתכם, נייר זה פאסה. בשביל מה המציאו את האינטרנט?

בקשות לתגובות: מלבד ביטויי הערצה לכותב המאמר, אנא כתבו הערות אופרטיביות: שמות וכתובות של חנויות ידידותיות לפרסומים עצמאיים שלא הזכרתי, טיפים נוספים?