טוב, הספר יוצא רשמית בימים אלה וכבר מוצג בחנויות באירופה, ואני מניח שאם עדיין לא הגיע בטח יגיע בימים הקרובים גם לחנויות כאן, אז הגיע הזמן להשוויץ.

כן, אני יודע, כריכה מזעזעת. אני חושד שמדובר בכמה עורכים הולנדים הומואים בני עשרים וחמש שמעריצים את שנות השמונים.

אחרי החנוכות ופיבן שהופיעו בכרך הראשון והמצליח, גם אני זכיתי לכפולה בספר הנחשב של הוצאת טאשן הגרמנית שספריה מופצים בכל העולם, פחות או יותר.

כותרת המשנה של הספר היא "150 המאיירים החמים בעולם", שהיא די לא מייצגת, ומאוד עניין של אופנה ושל מה עשה המאייר בשביל יחסי הציבור. אלי למשל הגיעו דרך תחרות הקריקטורות, המאורע שפתח בפני את השוק הבינלאומי בכמה תחומים.

הספר מסודר אלפביתית, כך שאני בעמוד 366, אבל מה זה חשוב. אחרי שהם פנו אלי, מילאתי טפסים ושלחתי עשרה איורים, מהם בחרו העורכים שלושה. יש מאיירים שקיבלו גם שתיים ושלוש כפולות.

כפולת העמודים שלי מתוך הספר, לינק לפידיאף (עכבר ימני שמרו בשם).

כמו שאתם יכולים לראות, העורכים בחרו להדגיש את הקו הפרובוקטיבי\מיני בעבודותיי, והאמת היא שאין לי שום בעיה עם זה.

אני לא בונה על זה יותר מידי, אבל נראה אם יצא מזה משהו.

בכרך שלי מצאתי רק עוד אחד שנשמע עם שם ישראלי, זוהר לזר או משהו כזה. פועל בניו-יורק.

יש הרבה דומים והרבה סגנונות אופנתיים, אבל גם הרבה מדהימים. יש שם אחד שמעתיק את פיבן רק ברזולוציה יותר גבוהה, יעני עם המון המון פריטים קטנטנים וגם עם יותר פוטושופ.

כמובן, הכל התחיל עם מבצע "אבא במאה" של צומת. כרגיל, התברר שהמבצע חל על רשימה מצומצמת של רבי מכר וכרגיל לא הצלחתי להגיע לארבעה ספרים שמעניינים אותי. כרגיל, נשברתי וקניתי ספר אחד במחיר מלא של 88 ₪, והפעם זה היה זה של קניוק, שחשקתי בו כבר מרגע שיצא אך משום מה טרם הספיקותי לרכוש אותו לפני כן.

זהו ספר זכרונות של קניוק מתקופה של כעשר שנים שאותן בילה כצייר מתחיל בניו-יורק של שנות החמישים, היה סופר בוהמיין שהתחכך עם כל גדולי הג'אז: צייר את בירד, התווכח עם מיילס, פתח מסעדות, וזיין בקצב של בחורה ללילה בערך, אם להאמין לספר. יש לו המון סיפורים על חיי הלילה והיום של הצד העני והסליזי של ניו-יורק, אינספור צ'יזבאטים שלא ייאמנו על לילות מטורפים עם סופים מפתיעים וקמאוז של כל גדולי האומה האמריקנית, ממרלון ברנדו ועד רוברט דה-נירו סניור, הצייר, שנולד לו בן שנהיה אחר כך שחקן מפורסם.

רקדניות, זונות, מלצריות, אמניות, משוררות, עקרות בית, מורות, את מי הוא לא עשה שם, הקניוק הזה. כל ניו-יורק עברה במיטה שלו. ובכל זאת ספר מעניין.

שנה טובה, גויים חביבים!

מי ייתן וגם השנה תשלמו לנו המון כסף!