לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


תרבות אלטרנטיבית: קומיקס, מוזיקה, מחאה. לא יומן אישי. אבל אולי אני אגלוש לניו ג'ורנליזם.

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2005    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2005

קומיקס, המלצות למתחילה


או: קומיקס שגם לך כדאי לקרוא


טוב, אז שמעת שקומיקס זה נורא מגניב, אבל כל פעם שאת פותחת אחד הכל נראה לך כמו גיבוב חסר פשר.

את תופסת את עצמך כבנאדם משכיל ורחב אופקים, אבל בזמן האחרון כל מיני אנשים שאת תופסת מהם מצהירים בידענות על כל מיני נובלות גרפיות שהם פשוט חובה לכל בן-תרבות, ושוב את תופסת שיש לך חור בהשכלה. לעזרתך אני נחלץ עם כמה המלצות ראשית קריאה מהנות ומספקות גם את מי שספיידרמן לא עושה לה את זה, איפה אפשר להשיג מה, וכמה בערך זה עולה. אני פונה לקוראים ולקוראות בלשון נקבה לא בכוונה להתנשא, אלא פשוט, אם לצטט את ריצ'רד דוקינס, אני מעדיף לחשוב על הקהל שלי כמורכב מנקבות דווקא.


איך קוראים קומיקס?

קומיקס זאת שפה שלא נולדים איתה, אז אם לא ברור לך מאיפה מתחילים ולאן ממשיכים, זאת לא אשמתך. כעקרון הכלל פשוט: אם הקומיקס בעברית, כיוון הקריאה הוא כמו בעברית: קודם בשורה מימין לשמאל, ואז שורה אחרי שורה מלמעלה למטה. כך במעבר מפריים (ריבוע) לפריים, שורה לשורה, וכך בסדר הקריאה בתוך הפריים. אם נראה לך שהקהל צוחק לפני שהדובר סיפר את הבדיחה, ייתכן שהיוצר התרשל במלאכתו, אבל תבדקי שוב, אולי יש הגיון אלטרנטיבי.


איפה קונים קומיקס?

התגשם חלום ילדות של רבים מאיתנו, ויש היום בת"א לא אחת כי אם שתי(!) חנויות קומיקס איכותיות וידידותיות. אפשר גם להזמין באינטרנט, אבל לא תמיד יודעים מה יש בפנים לפי העטיפה ומעצבן לחכות עד שזה מגיע. המחירים בחנויות בארץ נעים בסביבות היחס של 5 שקל לדולר מהמחיר על העטיפה, שזה יחס סביר והוגן ביותר. כשמזמינים לבד צריך לשלם משלוח ולפעמים גם המכס מחליט שיש לו צד בעניין ודורש את חלקו בחגיגה.


הכיף בחנות זה שאת יכולה לדפדף, להתרשם, לפטפט עם המוכר החביב (להתעלם באלגנטיות מכמה פריקאזוידז מחוצ'קנים שמסתובבים לך בין הרגליים) ולצאת עוד באותו היום עם רכישה שמבטיחה לך שעות של הנאה ואת הערצתם של כל מכרייך.


"קומיקס וירקות" http://www.cnv.co.il ממוקמת בצנטרום של הפיילה, בקינג-ג'ורג' 40, צמוד למצודת זאב, מטר מהסנטר. יש בה גם קומיקס אלטרנטיבי, כזה המיועד גם למי שאינו חובב קומיקס מילדות או בעל חיבה עזה לשרירנים בטייטס. דני ויובל הבעלים הם אנשים חביבים ומסבירי פנים ביותר. הקומיקס הישראלי נמצא במדף הראשון ליד הדלת והאלטרנטיבי באחרונים.

 

  "קומיקאזה" http://www.comikaza.co.il היא וותיקה יותר, ולפני כשלוש שני עברה לדיזנגוף סנטר (קומה שנייה, מעבר לגשר מפיצה עגבניה). בקומיקאזה מבחר גדול, הכולל ספרי איך לצייר, מגזינים, ספרי פנטזיה, ואף פסלי אספנות. יוסי ועופרה עדכון: אורי ויעקב הבעלים אף הם זוג חביב ביותר. הקומיקס האלטרנטיבי שלהם נמצאים בצד ימין של החנות.


בשתי החנויות ניתן להזמין את הספרים שלא נמצאים כרגע במלאי. כמה זה עולה? רוב הספרים והאוגדנים (ספר שמאגד כמה חוברות) נעים באיזור ה-13-16 דולר, כלומר באיזור ה-60-80 ש"ח. חוברות עולות באיזור ה-15-20 ש"ח.


"אוגנדה" - בירושלים יש את החנות דיסקים\תקליטים\קומיקס אלטרנטיבי הזאת, שלא עוסקת בייבוא רציף אך מציעה מבחר קומיקס אלטרנטיבי מעולה מהקצוות האמנותיים והמחתרתיים האמריקאיים. שוכנת במדרחוב קטן שיוצא מהלני המלכה, ומול מדרחוב קטן שעולה מכיכר ציון.

אריסטובולוס 4, ירושלים טל': 02-6236087

 

עדכון: לאוגנדה יש גם סניף בת"א.

להלן המלצות על חמישה קומיקסאים מובילים הקרובים לליבי במיוחד. כל אחד מהם נע ביצירותיו בין סלייס אוף לייף ביוגרפי ו\או סאטירי, לבין הומור פרוע וחסר מעצורים, לבין דרמה רגשית דחוסה ואפלה.



1. Chris Ware

Jimmy Corrigan – The Smartest Kid on Earth by Chris Ware

 

כנראה הקומיקסאי החשוב ביותר הפועל כיום, כריס וויר שולט שליטה מוחלטת במדיום ועושה בו כבתוך שלו      משחקים מרהיבים במבנה, בזרימה, בסדר הזמנים. אבל עזבי את כל זה, הוא לא רק ווירטואוז במדיום, הוא גם מספר סיפור מעניין. אם כי קצת דיכאוני. טוב, נו, מדכא בטירוף, אבל מרתק.

ג'ימי קוריגן הוא גבר בודד בגיל העמידה (?), חולני, שעובד בעבודה משרדית משעממת ומאוהב בפקידה הצעירה והיפה מחדר הדואר שבחיים לא תחזיר לו אהבה. בזמן שהוא מדבר עם אמו הזקנה והחולנית בטלפון הוא רואה את סופרמן דרך החלון במשרד, עומד על גג הבניין ממול ומתכונן לזנק אל השחקים. בפריים הבא ג'ימי נחרד לראות את גיבור ילדותו מרוח על המדרכה. האם לסופרמן אזלו הכוחות? האם זה היה סתם חולה נפש מסכן בתחפושת? האם זוהי מטאפורה עצובה על מצבו של קוריגן עצמו? על מצב האומה? כל התשובות נכונות?


קרעי זכרונות ילדות, מצבים שהיו או לא היו, חלומות בהקיץ, יחסים עם אבא שנטש כשג'ימי היה קטן ופתאום מרים טלפון כאילו לא קרה כלום. ג'ימי מקבל מאבא כרטיס טיסה לבוא לפגוש אותו. במטוס הוא יושב וחושב על הפגישה המתקרבת, וכאן בא עמוד ובו שתיים עשרה גרסאות לגברים מזדקנים, דומים אחד לשני ולג'ימי בוואריאציות שונות, כל אחד מהם אומר לו "הלו ג'ימי!" "היי ג'ימבו!".

ספר מרשים ביותר.


Jimmy Corrigan – The Smartest Kid on Earth 360 color pp, 17.95$

  (מקרא: bw   זה שחור לבן, pp     זה עמודים)



2. Peter Bagge

Hate

by Peter Bagge

האם את שונאת את כולם?

האם את חושבת שכולם מזוייפים וצבועים?

האם יש מסביבך מלא פוסטמות מתלהבות?

אם התשובה לכל השאלות היא כן - את לא לבד!!!

באדי בראדלי, גיבור הסדרה, איתך במאבקך הצודק!!

"הייט" היא סדרה שיצאה במהלך שנות התשעים. היא עוקבת אחרי באדי, מיזנטרופ צעיר בשנות העשרים לחייו, וחבריו הלוזרים והמטורללים. היא מהווה מקור להזדהות עמוקה, וקוראים רבים יופתעו לזהות בדמויות המשנה כמה מחבריהם היותר מעוכים. כעקרון היא נכתבה על תקופת הגראנג' בסיאטל אבל לא איבדה כלום מהרלוונטיות שלה.


ז'אנר: סלייס אוף לייף, הומור

סגנון ציור: קארטוני מוקצן, עגלגל אך עצבני


יצאו שישה אוגדנים המאגדים את 30 פרקי הסדרה, כשהאוגדן הראשון נקרא: Hey Buddy!  , ואוגדן אחד נוסף בשם The Bradlys   המאגד את הסיפורים שיצאו לפני תחילת הסדרה, בהם באדי הוא עדיין תיכוניסט שגר עם ההורים.


האוגדנים לפי סדר הסיפור (אין חובה לקרוא לפי הסדר, אפשר בקלות לקרוא גם מהאמצע):

The Bradleys 160 bw pp 16.95$

Hey, Buddy! 120 bw pp 12.95$

Buddy The Dreamer 120 bw pp 12.95$

Fun with Buddy and Lisa 120 bw pp 12.95$

Buddy Go Home! 120 color pp 16.95$

   Buddy's Got Three Moms! 120 color pp 16.95$

Buddy Bites the Bullet! 120 color pp 16.95$



3. Robert Crumb

 

את רוברט קראמב את בטח מכירה מהסרט התיעודי המצליח שעשה עליו טרי זוויגוף (שביים גם את "גוסט וורלד" סרט ע"פ הקומיקס של Dan Clowes  )

קראמב הוא מאבות האנדרגראונד האמריקאי, אביו של "פריץ החתול". הוא שופך על הנייר את כל הפנטזיות הכמוסות והמופרעות ביותר שלו, החל מסיפורים אוטוביוגראפיים די ריאליסטיים ועד פנטזיות מין מטורפות,

והכל מצוייר ביד אמן ווירטואוזית נדירה. קראמב תמיד הרגיש כפריק אאוטסיידר, וגם הוא די מיזנטרופ, וזה מביא למבט מבחוץ על החברה, עם הרבה ביקורת ארסית על האנשים הרגילים והטיפשים (לא אנחנו).

 

ז'אנר: אוטוביוגרפי, פסיכדלי, סקס, הומור

סגנון ציור: קארטוני קלאסי, ווירטואוזי, מקווקוו

 

אם את מאלה שקראמב נראה להם פורנוגראפי או סקסיסטי מידי, אל תוותרי עליו כל כך מהר! לך אני ממליץ על סיפוריSelf Loathing     שיצרו במשותף רוברט ואיילין קומינסקי\קראמב, אשתו.

 

Self Loathing Comics by Robert and Elaine Crumb


בסדרת Self Loathing     הוא מצייר את עצמו והיא את עצמה, והם מכבסים לעיני כל את הכביסה המלוכלכת שלהם... הם מספרים על חייהם המשותפים, על הפנטזיות, על המריבות, על הנוירוטיות, ועל לגדל את הבת שלהם בשאטו קטן בכפר נידח בדרום צרפת. איליין היא שילוב של אנרגיות חיים אמריקאיות מתפרצות ונוירוטיות יהודית מלונג איילנד. היא מדברת בחופשיות על משבר גיל המעבר שלה, על קמטים וכיווצים, ובמקביל לא מסתירה שיש לה מאהב      דייג יווני שרירי וגברי.      יש לה רגשי נחיתות עזים בקשר ליכולות האיור שלה ביחס לבעלה המפורסם והווירטואוז, והיא עצלנית ושונאת לצייר קומיקס. על כריכת אחד הגליונות כתוב: בגליון זה איליין ציירה את השיער שלה 168 פעמים!


ז'אנר: סלייס אוף לייף אוטוביוגרפי.

Self Loathing Comics #1,2 32 bw pp, 2.95$ each



4. Dave Cooper

Ripple

by Dave Cooper


סיפורה של מערכת יחסים מענינת ומעט סוטה שמתפתחת בין מאייר בודד ומתוסכל לבין דוגמנית העירום השמנמנה שלו. יחסית ליצירות הקודמות של דייב קופר, זאת היצירה הכי מעודנת, בשלה ומתוחכמת שלו. הטירוף המתפלש פינה מקום לאווירה דחוסה, מעיקה ומזיעה.   איורים מרהיבים, יחסית ריאליסטיים ועדיין אורגאניים.


ז'אנר: דרמה פסיכולוגית, סקס, יחסית ריאליסטי לקופר

Ripple – 120 green and red on yellow pp, 14.95



5. Peter Kuper

Stripped

 – the “Unauthorized Biography" by Peter Kuper

 

פיטר קופר הקים יחד עם סת' טובוקמן את מגזין הקומיקס והפוליטיקה החברתית World War 3, שגם אריק דרוקר, שביקר בארץ לא מזמן, צמח ממנו. אבל הפעם אני אמליץ דווקא על צמד הסיפורים האוטוביוגרפיים שלו, שמתארים את התנסויותיו הראשונות בסמים ובמין. קופר המבוגר יושב בחלוק ובמקטרת על יד האח בספרייתו, מדפדף בספר זכרונותיו ומשתף את הקוראים בכשלונותיו המביכים ביותר. לא קומיקס חדשני ושובר גבולות, סתם מצחיק ומעורר הזדהות.


ז'אנר: סלייס אוף לייף אוטוביוגרפי.

Stripped – 96 bw pp, 9.95$


ולסיום: כולכם מוזמנים להמליץ המלצות נוספות בתגובות. הרעיון הוא למצוא מה בקומיקס שאתם ממליצים עליו יכול לעניין כל בן תרבות גם אם הוא לא חובב קומיקס, שיהיה שווה לו את המאמץ של לנסות לצלוח את המדיום הזה. מומלץ גם להתאמץ ולהביא קישור רלוונטי.


נכתב על ידי , 14/2/2005 13:53   בקטגוריות קומיקס  
27 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמיתי סנדי ב-10/8/2007 03:02
 



12.2.02 - ועכשיו לביקורת ההופעות המרכזיות.


אני פוגע בקרקע בריצה בעניין הזה של הבלוג, אז דב איתי.

ההופעות המרכזיות החלו איפשהו בין עשר לאחת עשרה עם המופע של הפרברים רפיוג'יז, מארגני היום והערב. הם הופיעו גם בערב לפני והיו שם גם כל היום, אז כבוד לא רק על הארגון אלא גם על האנרגיות הבלתי נדלות.

 

קודם כל הייתה פגז של הופעה ונהניתי מאוד (ילדים, יש איזה משטרת אופנה שתקנוס אותי על שימוש בביטוי פגז של הופעה?)

 

יצא לי לראות אותם רק פעמיים, בעוונותיי: פעם ראשונה לפני שנתיים ופעם שנייה היום. יכול להיות לכן שהיכרותי עם ההרכב ומורשתו קצת לקויה, ויכול להיות גם שזכרוני בוגד בי באשר להופעה ההיא, ויכול להיות גם שסתם אלה היו הופעות לא מייצגות, אבל:

 

ההופעה ההיא הייתה מהודקת מאוד בקטע של חיקוי סגנונות היפ-הופ\ראפ אמריקאיים, כולל התנועות והכל. האמת שגם הבמה הייתה קטנה אז הם היו מהודקים יותר גם פיזית (8 אנשים על הבמה, היום כבר 9). האמת שזה גם היה פאב באיזור התעשיה של ראשון. והקהל שלהם היה מורכב בעיקר מהחברים החננות שלהם ממכבים\רעות.

 

נראה שמאז הם עשו תהליך של מעבר לכיוון הפאנק. ההופעה היום הייתה הרבה יותר פרועה, מזיעה, מבולגנת, רועשת, מזיעה. בייחוד הבטן שהבחור השמנמן (אני לא שולט בכינויים) הציג לראווה מכל הזוויות. אני מכיר כמה בחורות שלא היו מתנגדות לסיבוב מתחת לבטן הזאת. אבל הן תפוסות.

 

יודעי דבר אמרו לי אז שחיקויי ההיפ-הופ האמריקאי הם בציניות ומתוך מודעות מלאה, אבל זה עדיין די הפריע לי אז להנות מהפרברים. היום לעומת זאת, לא היה שום דבר כזה כמעט. החננות מרעות גילחו כל מיני חלקים מעניינים משיער ראשם ועכשיו הם נראים הרבה יותר קשוחים. בייחוד זה ניכר אצל אלה מהם שלומדים אמנות במדרשה ומציירים קומיקס מהורהר כשהם לא על הבמה שרים על הביצ'ז שמוצצות להם או מה שזה לא היה.

 

וכאן אני מגיע לדבר היחיד שכן הטריד אותי – העניין עם הצלע הנשית של ההרכב.

הייתי אומר שהבחורה הזאת על הבמה היא מתנת האלוהים לאנושות, אם הייתי מאמין באלוהים. היא בחורה נאה גם כשהיא עומדת ליד הבמה, אבל העלייה לבמה מטרנספרת אותה לפצצת סקס\היפ-הופ והיא זזה נהדר גם כשהיא עושה את התנועות בנון שלנטיות ובלי להתאמץ. מה רציתי להגיד? (היי, אל תראו את זה ככה, אני עדיין מקליד בשתי ידיים) כן, שאם אני לא טועה, חלקה של הבחורה בשירה די הצטמצם בין שתי ההופעות. אולי אני לא זוכר נכון, אבל זכרתי שחלקה היה גדול יותר, והיו יותר מעברים מתוכננים היטב בשירה בין כמה מהזמרים.

היום קטעי הסולו שלה היו מעטים, וכשהכל היה יותר רועש ומבולגן, נראה שהיה לה קשה יותר להלחם על מקום בקדמת הבמה ועל חתיכות סולו שבהן גם ישמעו אותה כמו שצריך. רואים? עניין אותי גם לשמוע אותה, לא רק לראות אותה.

אני לא חושב שחיבתי ללהקות תלויה בבחורה שווה על הבמה. הנה, נהניתי גם מהשמנמן, והוא היה סקסי בצורות שלא דחוף לי לבדוק מקרוב.

 

לסיכום, נהניתי מאוד, תנו לבחורה לשיר.

 

שי נובלמן הוא בחור חביב מאוד אבל לא אחד שכדאי למקם בליין אפ אחרי הפרברים ולפני ביר7.

עניין של הבדלים קלים באנרגיות.

הוא די הרג את הקהל לביר7 ולא הכל באשמתו כי גם היה לו סאונד מחורבן.

 

ביר7 היא אחלה להקה אבל גם להם היו קצת בעיות סאונד ולא היה כבר הרבה קהל, בלשון המעטה. אז כל הכבוד לאנגלמאיר שנשאר עד הסוף וגם לכל השאר שנשארו. זאת לא הפעם הראשונה שביר7 נתקעים אחרונים ובלי קהל, וזה לא פייר, בייחוד שהם באים מרחוק. ייאמר לזכותם שהם להקה ששווה להשאר בשבילה גם אם עמדת בדוכן משתיים בצהריים. הסולנית אינטיליגנטית, הם חמודים ומקפיצים ונחמד לדעת שאתה לא חייב לצרוח את ריאותיך למוות כדי להחשב למגניב.

נכתב על ידי , 13/2/2005 02:40   בקטגוריות ביקורת הופעות  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אירוע שוק בקיצור הכל במועדון הקולטורה +ביקורת הופעות


12.2.02 - מועדון קולטורה - יריד קומיקס ולייבלים עצמאיים + הופעות, ביניהן תרגיל המאוורר אחה"צ, ובערב הפרברים רפיוג'יז, שי נובלמן וביר7.

- או אירוע התרבות האלטרנטיבית המוצלח ביותר מאז הצופה.

מנסיון, לא קל לייצר את התמהיל הנכון, האווירה הנכונה וההייפ הנכון לאירוע כזה, והפעם סימנו וי גדול בכל הקופסאות.

וי על המקום הנכון - מועדון מרווח עם תקרה גבוהה שלא עושה קלאוסטרופוביה.

וי על התמהיל הנכון - שילוב שהצליח בין שינקינאים חובבי אקטוס להיפ-הופ פאנקס חובבי רפיוג'יז. אלה ואלה נחשפו לצד השני בשמחה.

וי על ההייפ הנכון - המארגנים למדו שכדי לייצר אירוע שיביא קהל צריך לרדוף אחרי המקומונים, הפורומים והרחוב.

 

ההופעות שהתרחשו במהלך אחה"צ לא הפריעו בד"כ להתרחשות בדוכנים. רובם היו סולנים דיכאוניים עם גיטרה, ומיכל צורי, שכנתי לדוכן, קצת סבלה, עד שלפתע אורו עיניה והיא הסתובבה אל עבר הבמה ואמרה לי "היי- זה דווקא לא רע".

אחרי דקה היא כבר עזבה את המכירה השוצפת ואף החלה לנענע קלות את האגן ואת הראש (לא מחזה נפוץ), חיוך של אושר נסוך על פניה. "היי, הם ממש טובים, מי אלה?"

"כן," עניתי. "אלה תרגיל המאוורר".

 

הבחור שאני מכיר מתרגיל המאוורר זה שי ליברובסקי, הפועל גם תחת השם דיגיטל מי, המפעיל גם את הגוף טלמעתק, המפעיל גם את הלייבל... איך קראו לו? אה, קאלצונה. אבל אולי אתם מכירים אותו דווקא בשם סטופיד נינג'ה. בקיצור מאז שנועה הכירה לי אותו אנחנו עוקבים אחריו בשקיקה. שי מפעיל סמפלר קטן ועושה מוזיקה דיגיטלית מצחיקה ביותר.

באירוע קניתי שני דיסקים שאוספים את מפעלותיו של דיגיטל מי עם הרכבים שונים:

- The Denied Years אוסף את הקטעים המוקדמים והאקספרימנטלים יותר, בהם קטעים קשים לשמיעה כרקע למשהו אחר אך מצחיקים ביותר (16).

- הא! הוא דיסק שבו הקליט דיגיטל מי כמה כוכבים לא עולים במה שקוראים בג'מייקנית "ספיישלים". עוד לא שמעתי אותו אבל מר מי אמר שהם יותר מיינסטרים.

לינק לקאלצונה: http://kalzone.up.co.il

 

נכתב על ידי , 13/2/2005 02:15   בקטגוריות ביקורת הופעות  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שי מקלצונה ב-14/2/2005 16:46
 



לדף הקודם   
דפים:  

Avatarכינוי: 

בן: 47

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , אקטואליה ופוליטיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאמיתי סנדי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אמיתי סנדי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)