במקביל לעליית קרנו של הקומיקס כמדיום אמנותי לכל דבר ועניין, כך עלתה גם ההתעניינות האקדמית בו.

וכך גם אתם יכולים לעשות עבודות על קומיקס לבצפר או לאוניברסיטה.

עכשיו כבר יש גם מספיק חומר מקומי כדי לנבור בו ולבחון אותו, למעלה משלושים שנות יצירה בעשרות ז'אנרים.

רשימת נושאים, ככה בשלוף:

•  האחר (הזר: ערבים, נשים, קווירז או שאר מיעוטים) בקומיקס הישראלי

•  סאטירה וביקורת חברתית בקומיקס הישראלי: טראנסגרסיבית וסוברסיבית או סתם רגרסיבית?

•  סגנונות איור מינימליסטיים בקומיקס הישראלי: מהניסיונות של דודו גבע ועד היצירות של גיל לביא.

•  מגמות טכנולוגיות במדיום הקומיקס: מה צופן העתיד: קומיקס ברשת, בסלולרי, או העלמותו של הקומיקס לטובת האנימציה? האם יש סיכוי לקומיקס מודפס בהפצה מסחרית?

•  בחירת ספר או חוברת או עיתון ולבחון אותו בחינה ספרותית ותרבותית מכף רגל ועד ראש.

•  בחירת יוצר ספציפי, ניתוח מספר קומיקסים שלו ולבחון את הקריירה הספרותית\אמנותית שלו כולה.

•  לסטודנטים לכלכלה או מנהל עסקים: שיווק והפצת ספרי ועיתוני קומיקס ישראלים - אפשרויות, רשתות חנויות והפצה, חנויות עצמאיות, מודלים של כדאיות כלכלית. (אפשר להתחיל עם הפרקים הרלוונטיים במדריך למוציא לאור), שיווק ברשת, מודלים של רווחיות מפרסום תוכן קומיקס אונליין\סלולרי.

•  היחסים בין קומיקס למדיומים אחרים: נושא קצת שחוק, אבל אולי אפשר לחדש בו כשמחפשים מקרים יותר ספציפיים בתחומי האינדי.

•  השוואות בינלאומיות בין סאטירה בקומיקס בארץ לבין סאטירה בקומיקס במדינות אחרות כמו אנגליה או ארה"ב או צרפת, אם אתם יודעים צרפתית.

•  רק מהספר המופתי של סקוט מקלאוד אנדרסטנדינג קומיקס אפשר להוציא בקלות עוד עשרים נושאים מרתקים עם בשר.

ואתם מוזמנים להציע נושאים נוספים בתגובות.

וכמובן - אם עשיתם עבודה על קומיקס, תעלו אותה לרשת!

אפשר אפילו בוורד ליצור דף html, כולל תוכן עניינים שבו ראשי הפרקים הם לינקים לעמוד הרלוונטי.

ותשלחו לינק!

אני גם מוכן לארח (על האתר שלי) עבודות שימצאו חן בעיני בנושא.

סופ"ש שמח!

נ.ב. אני מניח שאתם כבר בשלבים מתקדמים של הכנת התחפושת. אני עוד צריך לחשוב על קונספט.

אני מגדיר את עצמי כמאייר, אבל אני מאייר רק במשרה חלקית.

אני מגדיר את עצמי כמוציא לאור, אבל גם זאת רק משרה מאוד חלקית.

ואני גם בלוגר במשרה חלקית, ומפיק וארט-דיירקטור במשרה חלקית, ו, הממ, מה עוד?

אומרים שלנשים יש יכולות עיבוד מקבילי טובות משל הגברים.

אבל אני לא אישה!

איך אני אמור להתמודד עם שצף הפרוייקטים שאני מטיל את עצמי אליהם בכזאת קלות בכל פעם מחדש? (כן, אני יודע, אלכוהול הוא לא התשובה הנכונה גם לשאלה הזאת).

לפני כמה חודשים הייתי אצל עדי, שחר ועמיר. זה היה כשהתחיל פייסבוק, אולי כבר סיפרתי לכם, אנ'לא זוכר. הסברתי שאני מתעלם מכל הערפדים והשטויות, כי פייסבוק הוא בשבילי (גם) כלי עבודה, כי חלק מהעבודה שלי זה יח"צ, ונוח להפיץ שם מידע על אירועים וכו. עמיר אמר שלפחות פייסבוק מוציא ממני הצהרה כנה על מהות עסקיי.

אז כן, בין השאר אני גם איש שיווק ויחסי ציבור. ממש לא מקצועי ודי עצלן, אבל מדי פעם נופלים לידיי כאלה תפוחי אדמה לוהטים שממש לא צריך להתאמץ כדי להצליח איתם.

מעניין באמת אם מזמינים ספין דוקטורים להרצות במסלול פרסום של המחלקה לתקשורת חזותית. אני חושב שכן, נכון מנדלסון?

איזה רני רהב כזה, או אייל ארד.

עם כל שנאתנו לאלה, מדובר בשניים מהאנשים שיש להם כנראה הבנה אינטואיטיבית טובה מאשר לרובנו את העולם שבו אנחנו חיים, עולם המדיה התקשורתית (+הגמישות המוסרית המאפשרת להם להשכיר את שירותיהם המצוינים לכל המרבה במחיר).

העולם שלנו הוא מגרש המשחקים שלהם (שהרי לעולם הווירטואלי שליטה גוברת והולכת על העולם הממשי), וכדי להתמודד איתם, אפשר לטעון, צריך ללמוד את חוקי המשחק של מגרש המשחקים שלהם.

מצד שני...

תראו את האנרכיסטים.

הם מכירים בכוחה של המדיה, ובכל פעולה מאויישים תפקידי צלם הסטילז, צלם הווידאו ותורן התקשורת שמעביר את החומר לחדרי החדשות ולסוכנויות הידיעות ותורן לאינטרנט וליוטיוב.

אבל הם מתעקשים שהבסיס לכל הודעה לעיתונות תהיה פעולה בעולם הממשי - הפגנה, עזרה חקלאית, או סתם הפגנה סמלית כמו צביעת המזרקות באדום.

הם עדיין זקוקים לאותה מציאות פיסית, ביולוגית, מיוזעת ודומעת מגז מדמיע כדי להצדיק את הנוכחות הוירטואלית שלהם!

איזה אנכרוניסטיים!

הוספתי ברשימת הכלים והעזרים מצד שמאל לינק לטיפים קצרים לאיך להתכונן לראיון בערוצי המדיה השונים: עיתונות, רדיו, טלוויזיה.

ויש גם לינק ללוח הדרושים של אתר מפיק, למקצועות ההפקה, הבמה והיח"צ. יש גם פורום יח"צ משעשע לפרקים בתפוז. זה בערך כמו פורום קומיקס רק שאני עוד לא מזהה מי שם זה הוברט ומי זה מולי.

ואם כל זה לא מספיק, אז עכשיו התעטשתי ועפה לי הסוכרייה מהפה ותנפצה על כל הרצפה, ועכשיו יהיה דביק שם ואולי גם יבואו נמלים.

נו טוב, אני אלך להכין קפה.

בוקר טוב לכל המאזינים, וכל המתעמלים - הכונו!