אמן הגרפיטי קלון מוסר:

הפתיחה של קאפזולה: חנות\גלריה לאומנות רחוב, גראפיטי ומהדורות מוגבלות. צבעי ספריי של חברת מונטנה קולורס מספרד, בעלת שם עולמי וותק של שנים בתחום אומנות הרחוב וגראפיטי. מבחר עשיר של 120 גווני צבעי ספריי + מארקרים רחבים בשלל צבעים. ספרים, מגזינים, בובות אספנים ויצירות אומנות אורגינליות של אמני רחוב מהארץ ומהעולם.

הפתיחה ביום שישי 18.05.2007, בשעה 12:00 גאולה 42, תל אביב מוסיקה: אמיר אגוזי, botanika records   אומנים מציגים: Duni ,Klone ,Know Hope ,Dem1 ,Nesca ועוד אמנים מזדמנים... 

מה אתם יודעים.

וספתא שלי הייתה אומרת: זה סימן שהמשיח כבר קרוב.

קשוב לדרישת הקהל, אני בהחלט מוכן לנפק קטע חיובי ואופטימי.

זה מאוד פשוט: אם הייתי מאמין, כמו כמה ממחרחרי הריב פה בארץ, שאין לנו סיכוי להגיע לדו קיום בשלום, הייתי נוסע מכאן מזמן.

נולדתי בישראל, זאת מולדתי, אני שמח לחיות פה, ואני די בטוח שיהיה לי טוב יותר פה מאשר כל מקום אחר, למרות הבעיות.

זאת הסיבה שאני רוצה להלחם על הסיכוי לדו קיום בשלום.

אני גם יודע (מהכרות אישית) שיש אנשים שחושבים כמוני בצד השני.

אנשים שלא חושבים במונחים של "הכל או כלום".

אנשים שלא חושבים במונחים של "שחור ולבן".

אנשים שלא חושבים במונחים של שנאה ורצון לנקמה.

אנשים שלא מאשימים את הצד השני בכל הטעויות, ובטוחים שרק הצד שלהם צודק תמיד.

בסאם עראמין.

אותו לא פגשתי אישית ואני לא מכיר אותו.

אבל הוא חטף את הפגיעה הקשה ביותר, יותר מרוב המתלהמים פה בארץ.

מג"ב ירו למוות בבתו בת ה-11.

(שימו לב שאני לא נכנס בכלל להאשמות נגד מג"ב עכשיו).

היא הייתה בהפסקה מבית הספר, והלכה לקנות חטיף.

למרות זאת, הוא לא נשבע לנקום.

הוא לא החליט שמחובתו הקדושה להרוג יהודים חפים מפשע.

הוא לא החליט שאין סיכוי שהיהודים אי פעם יתנו לפלסטינים מדינה עצמאית ברת קיום.

למרות זאת, הוא החליט להמשיך את פעילותו בארגון לוחמים לשלום: ארגון משותף לישראלים ופלסטינים, כאלה שלחמו אחד בשני, שהחליטו להניח את נשקם ולהתחיל לדבר, פשוט לדבר.

ואם הוא, שספג כזאת פגיעה מידיכם, מסוגל להמשיך ולהאמין בסיכוי לשלום -

אולי גם אתם יכולים?

איזו עיר זאת חיפה!

אתה עולה במדרגות בית משותף, מגיע לקומה שלישית, הופ! גמל! בגודל טבעי!

(צבוע על דיקט). עוד חצי קומה ואתה בדירת גג עם נוף משגע לארבעה כיוונים, צד אחד הר, צד אחד נמל, צד אחד גן עם רוסים שיכורים.

חיפה עיר של אנשים שפויים. אין להם לא את הפוזה המזוייפת של תל אביב ולא את הפסיכוטיות המשיחית של ירושלים. לקחה את הטוב מכל העולמות - גם ים, גם הר. בירושלים 3 דתות של פסיכוטים רצחנים, בחיפה דת אחת של עשירים רודפי שלום.

או במילים אחרות, איזה כיף היה לנו בחיפה!

זה התחיל מתחזיות מזג אוויר מנבאות רעות, והתקשרנו לדוד גוטסמן, המו"ל של פרדס, שארגן את דוכני הקומיקס, די בדאגה.

שאננותו הטרידה אותנו. הגשם הצפוי הפחיד אותנו, וגרם לכמה מהכוכבים הצפויים לבטל את הגעתם.

אבל כמה אמיצים בכל זאת עלו על הרכבת לחיפה: עדי ושחר, עופר זנזורי, עבדכם, עמית ונטע מ-MFM.

מסתבר שמלא אוצרות תל-אביביות נחשבות התמנו בשנה האחרונה לאוצרות בגלריות שונות בחיפה, והן ארגנו את יריד האמנות "איפה? בחיפה!", בהפקתה של מעין שלף האוצרת התותחית. היו מלא פתיחות של תערוכות, והאירועים התרכזו סביב ציר הכרמלית, הרכבת התחתית שמטפסת מהים ועד ראש ההר, שהפכה לדיסקו נייד ניצוחו של אליק מבומבאקלאט. והיה גם אוטובוס אמנות של קבוצת סלונה, ועוד ועוד.

והיו גם מופעי רחוב, אמני גרפיטי, וכו וכו.

אנחנו מוקמנו ברחוב מסדה בהדר הכרמל. הדר היא שכונה שירדה מגדולתה מזמן, וכיום נחשבת לשכונה קצת לא סימפטית בלילה, אבל מחירי השכירות הזולים מושכים אליה בתי עסק קטנים אך מוצלחים ונראה שהם מנסים לעורר את הרחוב.

דוד פתח חנות קטנה של הוצאת פרדס שמתפקדת גם כגלריה בדיוק מול התחנה של הכרמלית ברחוב, וכמה מטרים משם יש בתי קפה קטנים ובכיוון השני נפתחה בדיוק השבוע חנות של ברוקן פינגאז, קבוצת גראפיטי\עיצוב אופנה חיפאית מגניבה למדי. מייד קניתי חולצה.

הגענו לשם בחמישי בארבע, והיינו עד שישי בארבע. דוד היה ממש מלך והכין מראש שולחנות מסודרים עם מפות יפות. לידנו פרסה חנה ספרן, מנהיגת ארגוני הנשים הנערצת, עודפי ספרים מספריית אישה לאישה ב-10 ש"ח האחד - כולנו מצאנו מציאות.

חנה התלהבה מאוד מהסטיקר שלי (ראו הפוסט הקודם) והוא הפך ללהיט בארגון הנשים בחיפה.

(צילום: נטע דרור)

בחמישי טיפטף לסירוגין, אז הצמדנו את הדוכן לקיר שיירטב כמה שפחות, ובסוף הכנסנו את השולחנות לחנות. בשישי לא ירד גשם בכלל עד שהלכנו.

החיפאים קהל אינטיליגנטי ומכרנו המון, גם עדי ושחר.

היה נחמד מאוד.

דוד ארגן לנו מקום לישון, את דירת הגג שתיאורה פתח את הפוסט. אני כבר הייתי גמור כשהגענו אליה בסביבות אחת ונרדמתי לחצי לילה בחוץ. נראה לי שמתפתחת אצלי דלקת גרון.

חבל שלא כתבתי אתמול, מייד כשחזרתי, כי אז הכל היה יותר טרי לי בראש.

פגשנו מלא אמנים תלאביבים שבאו לפתיחות שלהם, וגם לא מעט מקומיים.

בשישי הגיעה קבוצה ענקית של יהודיות אמריקאיות בלונדיניות כוסיות עם חזה ענק שהוציאו לנו את העיניים.

בכלל היו מלא בחורות יפות בחיפה.

בקיצור, אם אתם מוציאים לאור, אל תסרבו לדוכנים בחיפה.

ואתמול הגעתי הביתה, פרקתי את הציוד וגיליתי שכייסו לי איזה אלף שקל מהכנסות היריד.

(או שסתם איבדתי אותם, לא יודע).

אה, נו, אי אפשר לנצח בכל החזיתות.

תמונות מחיפה אצל דנושה, ראם, נטע, מי עוד?

המדבקה שלעיל הודפסה ויהיה ניתן להשיג אותה בחינם בסלון מזל החל ממחר (רביעי) בערב.

הטבה מיוחדת למנויי הבלוג: אם אתם מנויים על הבלוג אתם מוזמנים לשלוח אלי למייל כתובת דואר ואשלח לכם 10 מדבקות בחינם בדואר רגיל!

ועכשיו - לקריאה לפעולה:

לא צריך להתרגש!!!!!!!1!

כוכבי סצינת הקומיקס המקומית מגיעים להופעת אורח נדירה בחיפה עיר הכרמל!

אותה חבורת דון-קישוטים מבריקים אך מוזרים כי הם עדיין מאמינים בנייר המודפס, יוצאת שוב מהמחשך אל רחבי הארץ, ויתפרסו להם בלייב(!) ברחוב מסדה בעיר כדי להביא לכם החיפאים הצמאים לאותו הסוג הנדיר של תרבות ישראלית מקורית שלא מתמקד בשאלות כמו: "הפוני לאן?".

החל באריאל וייסמן, שבן דמותו האינפנטיל "אודי" משכנע כל שבוע באתר נענע אלפי פקאצות בנות 11 שרוסים הם מסריחים ולהומואים יש חד-קרן ורוד, עבור באמיתי סנדי, שאף אחד לא יודע מה בדיוק הדלק שמניע אותו, ועד עדי קפלן ושחר כרמל, שספרם "ההורים של לב אפור" הגיח משומקום אך זכה לתשבוחות משתפכות אפילו במוסף הספרים היוקרתי של עיתון הארץ! עוד ימכרו ממרכולתם: קבוצת דימונה עם ספרי "גבירותיי ורבותיי", לילך מדר עם "מגזין פורנו", עופר זנזורי עם "אדירי התכלת", עמית "פטר" כהן עם הפנזין הבועט "MFM" ואולי עוד כמה מצטרפים ברגע האחרון.

יריד הקומיקס יתקיים כחלק מ"איפה? בחיפה!", יריד האמנות החיפאי הענק. יריד הקומיקס והספרות העצמאית מאורגן ע"י דוד גוטסמן מהוצאת פרדס החיפאית, והוא יתקיים ברחוב מסדה 30 החל מיום חמישי בארבע אחה"צ ועד יום שישי בארבע אחה"צ.

לפרטים נוספים ניתן להתקשר לדוד גוטסמן: 050-7417641

בעקבות רייוי:

במסיבה הלפני אחרונה היתה אחלה מוזיקה ומלא ילדים מבסוטים

אבל מעט, מעט מדי אנשים (גם אני לא הגעתי, לא זוכר למה)

אז הפעם, הוציאו עטים ושריינו זמן.

המוסיקה שווה.

מרתון הופעות נגד גירוש ילדי הפליטים והעובדים האפריקאים לגורל של טיהורים אתניים, מגיפות ורעב.

הופעות של:

הדג נחש

מוקי ופילוני

תומר יוסף

קולולוש ( הרכב ירושלמי של היפהופ ופאנק עם M.C REBEL SUN )

קאשי

בום-פם ( מוזיקה בלקנית, צוענית ושיכורה)

הרכבים אפריקאים ( Tam-Tam-Ma, Bangora, Gongoma)

לוס כאפרוס ( רגאיי, סקא ודאב)

זבולון דאב סיסטם ( שגם הקליטו שיר למען המטרה, "נו דפורטיישן" )

סוליקו (Rob & Wido )

DJ שירי פעמוני (106 FM)

DJ אפיקומן

DJ's Yogo & Hectic

VJ Livyatan ( ליאור שדה מפאקוטק)

הילדים שלמענם אנחנו תורמים כולם מתחת לגיל 6, רובם נולדו בארץ, מדברים עברית, הולכים לגנים ישראלים וחיו פה בארץ רב חייהם. החוק החדש קובע שהם יגורשו למדינות מהן הגיעו הוריהם, מדינות עם משברים הומניטרים חמורים, קונפליקטים מלחמתיים וגורל לא ידוע לילדים שאפילו לא מכירים את השפה המקומית של המדינות הללו.

האירוע יתקיים במועדון הקומפורט 13 בפלורנטין

(ליד הג'ה-פאן הישן, רח' המחוגה)

ביום שבת ה-12.5 מהשעה 18:00

אל תוך הלילה ויכלול את ההופעות והדיג'ייז הנ"ל בערבוב מוזיקלי –

רגאיי, דאב, סקא, היפהופ, פאנק, אפרוביט, מוזיקה צוענית,

מעגל מתופפים אפריקאי ועוד

(אגב – בום פם מופיעים ראשונים אז תגיעו מוקדם).

30 שקלים בכניסה עד 20:00, 40 שקל אחרי (מחיר זול לכל הדעות)

וכל ההכנסות יועברו לקמפיין ופעילות לובינג למען הילדים בשיתוף איגוד העובדים האפריקאים בישראל.

חשוב מאוד- אנא העבירו מייל זה לתפוצה שלכם ותעזרו לאנשים אחרים לעשות מעשה טוב ובאותה הזדמנות להנות.