החוברת המסריחה הזאת #2

בעריכת ובהוצאת אריאל וייסמן וטדי גולדנברג

A4, כריכת צבע, פנים ש\ל

המון דברים מרגשים קרו מאז יציאת החוברת הקודמת; אנשים מתו, אנשים נולדו, מלחמות החלו, הסכמי שלום נחתמו, עוולות נעשו, נעשה צדק, אהבות חדשות לבלבו כשאהבות אחרות גוועו למוות

... לצערנו, שום דבר מהדברים האלה לא השפיע עלינו, ולכן החוברת החדשה מסריחה בדיוק כמו קודמתה, אם לא יותר! או פחות!

'החוברת המסריחה הזאת' - גורמים לחוברות קומיקס אחרות להיראות כמו דפים כרוכים עם ציורים וטקסט מודפסים עליהם!

אז מה מחכה לנו בגיליון השני של הטרגדיה הלאומית האהובה על ישראל, בעריכתם של אריאל ויסמן וטדי גולדנברג ובהשתתפותם של אביב איצקוביץ, חגי גילר, רחלי רוטנר ועוד?

* 'ככה עושים את החוברת המסריחה הזאת' - קומיקס ארס-פואטי קורע קרביים על המתרחש מאחורי הקלעים של יצירת חוברת מסריחה שכזאת!

* פרסום ראשון - קומיקס נדיר של אמן הקומיקס המחתרתי האהוב רון אפשטיין שהלך לעולמו לפני שנתיים והשאיר את כולנו מיותמים וצמאים לעוד!

* הופעת בכורה של פרופסור גבר, הפרופסור הכי גזעי בקמפוס. פרופסור גבר חושב שבחורות הן רק כוס עם רגליים, אבל מה קורה כשהוא... מתאהב?!? קומדיית נעורים מ-ש-ו-ג-ע-ת של טדי גולדנברג!

* הרפתקאה חדשה באורך מלא של האלפקה האהובה על כולם - 'הוברט הוברט'  מאת אריאל ויסמן!

* כוכבי אורח מצויירים משנות ילדותנו, מי יזהה אותם על העטיפה? * 'עולם שחור' - מה קורה כשהמיליונר ששולט בכל האספקטים של חיינו מחליט להיות מלך... העולם?!? סיפור מזעזע ואמיתי מנוצתו האפלה של טדי גולדנברג (סיפור חדש וארוך שלא הופיע באף מקום אחר).

* סיפור באורך מלא של הפוליטקאי הישר האהוב על כולם - 'דוגי ליברצם' מאת חגי גילר.

 *דברים שמפחידים אותי (וקצת מחרמנים אותי)) - תמיד רציתם להפחיד\קצת לחרמן את אריאל ויסמן? עכשיו תגלו איך! )

עלילותיו המופלאות של דוגי ליברצם

מאת ובהוצאת חגי גילר

32 עמודי ש"ל, כריכת צבע, גודל A5.

"עלילותיו המופלאות של דוגי ליברצם", הקומיקס היומי של חגי גילר עומד לחגוג את הפרק ה-400 בפסטיבל הקומיקס עם חוברת באורך מלא שיוצאת לראשונה בפסטיבל במהדורה מוגבלת ותכלול בעיקר סיפורים קצרים חדשים.

"מר בשלן" הוא ספרון מאויר חדש, החמישי בסדרת "גבירותי ורבותי" מבית הוצאת דימונה. הוא יוצג לראשונה בפסטיבל הקומיקס הישראלי (שיתקיים בסינמטק תל-אביב בתאריכים 25-28 באוגוסט) ולאחר מכן יגיע לכל חנויות הספרים.

אמיתי סנדי ונועה אברבנאל כתבו סיפור שמבוסס על חייו של סנדי, עם הגזמות קלות לפה ולשם, וכך הם מתארים את מר בשלן:

מר בשלן הוא לא באמת כזה שף על.

הוא גם לא איזה עקרת בית מנוסה שמבשלת כל יום.

הוא סתם אוהב לבשל, כשיש למי.

הערב יש למר בשלן דייט, והוא מתכנן ארוחה לתפארת.

האם יספיק מר בשלן לסיים את כל הבישולים בזמן?

אמיתי סנדי הוא יוצר קומיקס וותיק (עיתון הקומיקס "סטיות של פינגווינים" ז"ל, הנובלה הגרפית "שירלי") ובשנים האחרונות גם מוציא לאור את ספרי הוצאת דימונה. וחוצמזה הוא גם בשלן חובב.

נועה אברבנאל מנהלת ועורכת את אתר בלוג TV של תפוז, תסריטאית ויוצרת ("שירלי", "גברת סטארט אפ").

הוצאת דימונה היא הוצאה עצמאית המשווקת את ספריה בהצלחה (צנועה) גם באנגלית ברחבי אירופה וארה"ב.

קישור להורדת תמונת הכריכה ברזולוציה גבוהה:

http://snipurl.com/1pgz5

קישור להורדת תמונה מתוך הספר ברזולוציה גבוהה:

http://snipurl.com/1pgzy

*הערה: עקב מתקפת ספאם של טרול נודניק בתגובות, תגובתכם תחכה לאישור שלי כדי להופיע, אז אל תבהלו אם היא לא מופיעה מייד.

טוב, אז נפתח בעיקר החדשות:

שנה טובה

מאת ובהוצאת מירב שאול

אוסף של איורים אישיים שיצרה שאול בשנה האחרונה. ניתן לראות דוגמאות בפליקר של מירב.

אמנם לא קומיקס ממש, אבל איורים מעולים ורגישים שטומנים בחובם סיפור אישי מסובך, ויוצרים איזה תמונת מצב רגשית מהשנה האחרונה.

טוב, כרגיל הקטגוריות הן נזילות מאוד, אבל מה זה חשוב.

תזכורת לא קשורה: אני מזכיר לכם לקרוא את כל המאמרים של יוסי גורביץ', כי הוא אחלה יוסי גורביץ'. באמת.

הבל הבלים

מאת ובהוצאת יותם רפופורט ושלולתא

A4, 32 עמ', כריכה צבעונית, פנים שחור\לבן.

שני יוצרים טריים, יותם רפופורט (23) ושלולתא המסתורי (19) מוציאים את "הבל הבלים", בה יש בעיקר סיפורים על אנשים שהחיים דפקו אותם.

משה הורנשטיין - רוצח סדרתי

מאת ובהוצאת יותם רפופורט ואלון זינגר

A4, 28 עמ', כריכה צבעונית, שחור\אדום.

אלון ויותם כתבו ויותם צייר מבחר מעלילותיו ההיתוליות של משה הורנשטיין הרוצח הסדרתי.

שקמח

מאת גליה דרור ודאה הדר

חוברות זירוקס בצבע.

דאה כתבה וגליה ציירה את "שקמח" ו"בריכת החייזרים", שני סיפורים על  טעויות קטנות הרות אסון ועל התפקחות.  

נזלת

בעריכת דותן מורנו ובהוצאת פצצות גם לא אוכל

ש\ל

פנזין אבסורדי, סאטירי, אנטי ממסדי וקווירי. כולל שניים-שלושה קומיקסים קצרים, סיפור קצר מאויר (ואולי כמה שירים), ציורים, בעיקר קולאז'ים, וכמה צילומים.

משתתפים בנזלת: דורית ביאלר, אנה קוגן, שני מורנו, סיוון פרידמן, אסף סילנר ואנוכי ועוד.

תחת "פצצות גם לא אוכל" הוציא דותן גם את "שש ארבע שתיים א" ואת "נקמת מפוצצות המסטיק".

מר עולם ואני

מאת הילה נועם

ש\ל עם כריכת צבע

לקראת פסטיבל הקומיקס מוציאה הילה נועם את החוברת הגראפית הראשונה שלה. בחוברת, "מר עולם ואני", מתקיים עולמה של נערה מתבגרת ישראלית.

לצד רומן פנטסטי מצולם עם מר עולם, מתוארת המציאות הישראלית כפי שהיא סופגת אותה בעזרת קומיקס מצוייר וקולאז'ים.

הילה נועם, 20, בוגרת מגמת האמנות הפלאסטית בתיכון עירוני א' בת"א, תתחיל את לימודי התקשורת החזותית בבצלאל בשנה הקרובה (יחד עם הוברט!). (ופרט טריוויה רכילותי: כן, היא הבת של ביני)

אל תדאגו, יהיו עוד הקבצי קומיקס אלטרנטיבים שיוצאים לפסטיבל, יו איינט סין נוטינג ייט!

העניין של מוסר שמשתנה עם הזמן לעומת חוקים קדושים שאסור לשנות נידון בבלוג הזה לא אחת.

במוסף הספרים של הארץ התפרסמה היום סקירה על ספר שמתעסק בדיוק בעניין הזה: "ארמון התורה ממעל לה: על אורתודוקסיה ופמיניזם" מאת תמר רוס.

יש שם גם רשימה של מירון אייזיקסון על ספר מאמרים חדש על הגותו של ליבוביץ'. איפה פה הקורא, אני חושב שהוא קרא לעצמו "דוס מחמד", שהגן על הגותו של ליבוביץ' בחירוף נפש? נראה שאייזיקסון אומר בעדינות (לאור המאמרים בספר הנסקר) בדיוק את מה שאני אמרתי בצורה נחרצת: שליבוביץ' פשוט סותר את עצמו בסוגיות רבות, ושהוא לא מצליח ליישב בצורה משכנעת את הסתירות האלה.

חיפשתי אחורה בבלוג כדי למצוא את הכינוי של "דוס מחמד", והגעתי אל הרשימה "למה לא מוסרי להאמין באלוהים", שאני די מרוצה ממנה, ובסיומה גיליתי את דימוי מבנה הערכים האנושי לבניית ארמון בחול - והנה מתברר שגם הרב קוק נזקק לדימוי בנין הארמון בבואו לתאר את ההלכה היהודית:

"ובכלל זהו כלל גדול במלחמת הדעות, שכל דעה הבאה לסתור איזה דבר מן התורה, צריכים אנו בתחילה לא לסתור אותה, כי אם לבנות את ארמון התורה ממעל לה". (איגרות הראי"ה א', עמ' קסד).

המוסף מתהדר הפעם לא באחד כאם בשתי סקירות על נושא הפמיניזם מול האורתודוקסיה. הספר השני הוא "שני המאורות, השוויון במשפחה ממבט יהודי חדש", מבית הישיבה שבראשה עמד הרב שג"ר. הסוקר מתאר את הספר כניסיון נואש של גברים אורתודוקסים "לתקן את המעוות שיצרו בני מינם".

הישיבה הנ"ל מתוארת בסקירה כאחת שתחת הנהגתו של הרב שג"ר נפתחה להגות פילוסופית מודרנית ופוסט מודרנית. לכן לא לגמרי הופתעתי כשגיליתי את שמו של מר ניל מנוסי כאחד מכותבי המאמרים.

הצעירים שביניכם אולי לא יודעים, אבל בשעתו היה מנוסי (כן, הבן של) אחד ממיוצרי הקומיקס המבטיחים בארצנו, וללא ספק בצדק. ניל היה חלק מחבורת תלמה ילין של האחים חנוכה. הם תיכננו אז להוציא חוברת, שאני לא זוכר כרגע מה היה אמור להיות שמה, ובשלב מסויים היה דיבור על איחוד עם סטיות של אייל B, אבל החנוכות סירבו כי היו בסטיות בדיחות על ערסים (מזרחים). כבר אז העבודות שלו היו יותר בכיוון של שירה ופילוסופיה, כבר אז הוא היה הפלספן של החברה, אבל בונה היה לו כשרון בטונות. הוא אייר הרבה בזמנו גם למדור הקומיקס שחנוכה ייסד בבמחנה, וגם לירחונים איכותיים לילדים כמו עיניים.

בתקופת לימודיי בירושלים פגשתי אותו פעם או פעמיים באוטובוס, כשאני חזרתי מסרט בסינמטק והוא משיעור שהעביר בבית ספר דתי, או מלימודי פילוסופיה באוניברסיטה. אז נוכחתי שהבחור אכן נשאב אל הצד האפל של הרוח.

מקרה דומה קרה לי עם טל גלצר, שכבר כשגילינו אותו כתיכוניסט ב"סטיות" היה בחור מוזר, בלשון המעטה, אבל פגישותיי איתו באוטובוס מהר הצופים תיעדו בתדירות של פעם בשנה מסלול דומה: תחילתו בלימודי פילוסופיה אינטנסיביים, וסופו - שימו לב - לימודי כמורה!

או במילים אחרות - מירב - יש לך לאן לשאוף!

בזמן האחרון השותפה שלי ואני מנסים להשתפר, צעד אחד קטן בכל פעם, בענייני איכות הסביבה+פחות חיות להרוג וכל הגועל נפש השמאלני הזה. אתם מכירים את דעתי בעניין - לא חייבים להפוך לנזירים בבת אחת, אפשר כל יום לעשות צעד קטן לשיפור המצב (או לשיכוך המצפון) וכו'.

לא מזמן היא באה בגאווה מהסופר: "עברתי לחלב סויה!" "פחח! של תנובה? כולם יודעים שזה מסויה מהונדסת גנטית!". לא מזמן אני הצגתי בפניה בגאווה את ה"רפל-טוש", שזה כמו סנו די ברול און רק מאקליפטוס ואכיניציאה או משהו כזה."פחח, כולם יודעים שזה מיוצר בסדנאות יזע של אקליפטוסים קטינים בסין! סוחטים מהם ת'מיץ, המסכנים הקטנים!" ונועה אמרה: "לך, לך תרשים עם זה את החברות האקטיביסטיות שך, יא הומו" או משהו לאורך הקווים האלה.

אבל עזבו את כל זה, קומיקסים חדשים, הפעם מגזרת "זבנג":

זבנג הפלטינה

מאת אורי פינק ורעות אלמוג

הייתם מאמינים? זבנג חוגג עשרים!

עשרים שנים חלפו להן מאז החל אורי פינק לפרסם את הקומיקס זבנג במעריב לנוער. בניגוד לתופעות חולפות כמו להקת מנגו, סקיני ג'ינס או אסתרינה טרטמן, זבנג עדיין כאן, ואין לו שום כוונה להיעלם!

לכבוד יום ההולדת העשרים של החבר'ה של זבנג (הי, שנה הבאה כבר מותר להמר!), פרצנו אל תוך המקום האפל והנידח ביקום, הידוע גם בתור הסטודיו של אורי פינק. אחרי חיפוש מעמיק בין מיליוני חוברות של קומיקס, עשרות פריטי מרצ'נדייז של זבנג ושלד מצהיב אחד של דינוזאור, הצלחנו למצוא את הסיפורים הטובים ביותר שפורסמו בזבנג בעשור האחרון.

כל סיפור בספר הזה הוא הדובדבן שבקצפת, היהלום שבכתר, השאור שבעיסה, הסירופ שוקולד שבג'ינג'י. נשבעים לכם, סיפורים טובים יותר לא תמצאו אפילו במיטב של פלייבוי, לא משנה כמה תחפשו.

חוץ מזה, בין סיפור לסיפור יש גם קטעים שנכתבו במיוחד עבור הספר ולא הופיעו מעולם, וחושפים את מיטב הסודות של זבנג, כמו – איפה לעזאזל כתוב 13 בשער של זבנג 13, איזו דמות תכנן אורי לחסל בתקופת המהפכה, מה המקום האהוב ביותר על סתיו בתיכון ל"א ואפילו הסוד השמור ביותר בגלקסיה שלנו ובכמה מקבילות: מהו שם המשפחה של גל וירון!!!

מן הביקורת:

"עמוק, מרגש ונוגע ללב." בריטני ספירס

"קשה ומורכב, אבל שווה את זה." ג'ורג' W בוש

"ללא ספק, הספר שהכי נהניתי לקחת איתי לשירותים!" הומר סימפסון

אזהרה: משרד החינוך קובע שספר זה אינו משעמם מספיק בכדי להיכלל בתוכנית הלימוד לשנה הבאה!

אורי פינק, 45, יוצר זבנג ופעיל ידוע למען זכויות גוזרי הציפורניים הסיציליאנים. נשוי לליאת ואבא ליעל וענבר. בזמנו הפנוי הרב הוא מגדל סחלבים ארסיים ומשנה תסרוקות ליוספה תוך כדי בריחה מיומנת מאשר.

רעות אלמוג, 28, סגנית העורך של המגזין 'זבנג', עיתונאית במיל', תסריטאית לפני פרסום וג'י קי רולינג וואנאבי. מתחתנת בקרוב עם אסף, לאכזבת כל החנונים באשר הם, ובראשם ירון. היא לא מגדלת סחלבים, כי אין לה זמן פנוי.

אורי מצטער שאין השנה איזה תוצר יותר חתרני שלו, אבל מבטיח לתקן את המצב בעתיד.

ועוד מעיתון זבנג: