בשבועות האחרונים הגיעו מאות פליטים לתל אביב, והמקלטים הקיימים מלאים באנשים.

אתמול בלילה הפליטים ישנו בעשרה מקומות שונים ברחבי תל אביב (וגבעתיים), אבל מדובר במקומות זמניים שהמתנדבים צריכים לפנות בימים הקרובים.

המתנדבים צריכים את עזרתכם במציאת מקום נוסף שישמש כמקלט.

אם אתם יודעים על מבנה / אולם / בניין / האנגר שיהיה ניתן להשכיר לתקופה הקרובה, שיכול להכיל כמה מאות אנשים, או יש לכם רעיונות איפה אפשר לחפש, או שיש לכם זמן לעזור לחפש - שלחו להם מייל.

זה ממש לא חייב להיות בתל אביב!

- אם יש לכם רעיון למקום כזה גם במקום אחר בארץ זה בהחלט יכול להיות אפשרי!

זה מאוד דחוף.

כל מי שיכול לעזור בעניין, בבקשה צרו קשר:

[email protected]

עוד דבר שהמתנדבים צריכים בו עזרה - מציאת מקומות תעסוקה לפליטים - אם יש לכם רעיונות למקומות שיכולים להיות רלוונטיים או שאתם יכולים לעזור לחפש מקומות כאלה או לעזור בחיבור בין מקומות עבודה קיימים לבין הפליטים.

תודה.

עדכון: חולדאי מבקש סיוע דחוף מהממשלה עבור הפליטים (הארץ).

הנה כתבה עליהם שהתפרסמה בידיעות תל אביב ביום שישי.

[ צילומים: מיכאל שטינדל, ניר לנדאו ]

אם ברצונכם:

לעזור בבייבי-סיטינג לילדי פליטים - לפנות לדנה 054-4861184

לעזור בחיפוש דירות ומקומות עבודה לפליטים – לפנות לאלישבע [email protected] או 050-7519558.

להתנדב בשלטרים - לפנות לאליס 054-6388633

להתנדב כנהג בהסעת מזון או לתרום דברי מזון- לפנות לשלומית [email protected] ,054-5546285

להעביר ציוד או לסייע בהעברת ציוד כבד לפליטים - לפנות לשי  [email protected]

לתרום חיתולים, מטרנה, כלי בית ומטבח, בגדי נשים וילדים וצעצועים- לפנות לסיימון 054-6510937 (אנגלית) או ג'רמיה 054-5854336.

ידידה לינקקה לקומיקס שבועי חדש שלא פלא שפספסתי - הוא מופיע בוואללה אופנה:

"תל אביבית אמיתית" מאת ענת עינהר, מצחיק ושנון, למרות שחלק מהמצבים כבר נטחנו לא מעט.

***

ניסיתי את שיעורי הערבית שמוצעים במחיר מצחיק של 450 ₪ ל-12 מפגשים (כשלושה חודשים!) בגדה השמאלית.

זה ערבית מדוברת, ללא לימוד הכתב. אבל זה היה בקצב הרבה יותר מידי מהיר בשבילי, בייחוד ביום שישי בשתיים עשרה בבוקר.

***

עשיתי טחינה ירוקה רגילה (עם לימון, שום, פטרוזיליה, מלח, פפריקה, כמון, זרעי כוסברא טחונים וכו) (מטחינה אורגאנית של הרדוף. אתם חושבים שזה אברי רן גידל אותה?) והשותפה שלי תלתה כביסה. היא אמרה שאכלה באיזה קפה טחינה ממש טעימה, לא יודעת מה שמו בה, אולי דבש. אמרתי יאללה. ועוד אני יש לי דבש מכוורות שניאורסון בכפר-חב"ד, שופרא דשופרא קדוש קדוש קדוש מסבתא שלי. ואז נזכרתי בסיפור על קורט וונגוט והמתכון המשפחתי שהיה לו עוד מגרמניה, של בירה שמוסיפים לה קצת קפה, ואיך זה נהיה בירה על שמו באיזה מבשלת בוטיק באינדיאנאפוליס או איפה שזה לא היה. אז הוספתי גם כמה גרגרי קפה.

טחנתי הכל ביחד ויצא פיצוץ!

טחינה ירוקה רגילה חמצמצה מרירה חריפה (בגלל השום) אבל עם סיומת עמוקה, ארוכה המהדהדת ניחוחות אדמה וטעמי אגוזים, שוקולד ועשרים צרעות עצבניות שעוקצות לכם את כל הלשון ואת כל החיך מבפנים ואתם לא יכולים ללעוס חודשיים.

***

הבה ונראה, מה עוד על שולחני הבוקר?

קיבלתי מייל שטוען שתמיד אפשר לחייג 112 למשטרה מהסלולארי גם אם הוא נעול. ניסיתי, לא עבד.

בהעיר השבוע מתפרסמת כתבת תשובה לבריטית הפיק-אפית מהשבוע שעבר, של פולניה שמצאה פה אהבה ומתחילה ללמוד עברית, כתבה שהיא כולה שיר הלל אחד גדול לתל-אביב. יחי. ובמוסף כותב ניר בכר על פולין. המתקפה הפולנית מעצימה.

***

"זה התחיל בכראמה", תום שגב מקביל בין העבר להווה, על ישראל שלא לומדת מטעויות הכוללות הרג מאסיבי של אזרחים.

ולווט דיווחה שאפעס עובר ממוסף הארץ לשבעה ימים. בעסה, דווקא כשנהיה מוצלח.

אה, פתחנו גם אירוע בפייסבוק לתערוכה בלונדון, למי שהיה מודאג. בינתיים כבר נרשמו כמגיעות בטוח מלא צעירות-רוסיות-יהודיות-לונדוניות, כך שאני לא מודאג.

***

והרי לידיעה שהגיעה זה עתה:

הוצאת "מצריים" מוציאה מהדורה חדשה, החמישית(!), להגדה של אנגלמאיר!!!

כמו שאתם יכולים לראות לעיל יש לה ואריאנט קאבר! ובעברית, יש גרסא חדשה לשער הספר.

הגרסא החדשה אכן הרבה יותר אביבית וחמימה, ואנגלמאיר הסגיר בשיחה פרטית שלדעתו הדפוס בחדשה הרבה יותר טוב, ולכן כל חובב אמגלמאיר אמיתי (זאת כבר תוספת שלי) צריך לקחת מייד את ההגדה הישנה ולשרוף אותה בחצר האחורית, ואז לעוט על חנות הספרים\קומיקס העצמאית הסמוכה ולקנות הגדות חדשות לו ולבני משפחתו.

***

וכמעט שכחתי:

כך מסיימת היום אילנה זפרן את טורה השבועי, "רשומון", שמתפרסם ב"עכבר העיר":

קחו את הבעסה בסבבה

בחודש הבא תפתח תערוכת "showcase" של 9 אמני קומיקס ואיור ישראלים עולים בגלריה ספירו-ארק בלונדון.

הנה תרגום של ההודעה המשעשעת שכתב אבי פיטשון, המשמש כאוצר שותף לדורון יעקבי ולאמיתי סנדי:

"קחו את הבעסה בסבבה": לקחת את הרע עם קמצוץ של מלח, להשאר חיובי, לראות את התמונה הגדולה ולא לתת לדיכאון הזמני לגרוס אותך.

הכותרת הבלתי-מובנת בכוונה באנגלית, היא אמרת כנף שאומצה ע"י ישראלים יהודים אך כוללת מילים בערבית, היא אכן ניסיון להקיף את המגוון והמורכבות של סצינה דינאמית ועולה של אמני קומיקס ואיור המוצגת בלונדון לראשונה.

כשהם עובדים בתוך המציאות הישראלית הקשה, אך מאזנים כל הזמן את המקומי והפוליטי עם האישי מחד ועם הקוסמופוליטי\אוניברסאלי מאידך, קבוצה זו של אמני קומיקס ואיור מציגה מיידיות והבעת רגשות שקשה למצוא לה מקבילות בצורות אמנות אחרות שהן או יותר מידי פלצניות או יותר מידי מסחריות כדי באמת לשקף חיים, רעיונות ותשוקות של דור שתלוי בין קונפליקט בן מאה שנים לבין עשרות הקניונים שמוקמים סביבו.

לכן, תערוכה זו פונה הן אל חובבי הקומיקס והנובלות-הגראפיות, המחפשים חזיתות וגישות עצמאיות חדשות בתוך המדיום, והן אל כל מי שסקרן לגבי ישראל העכשווית, ומוכנים לעמוד מול מגוון של הבעה אמנותית שעולה על הציפיות המוקדמות ומסרב להסתדר תחת כותרות פשטניות. זה יכול להיות ריאליסטי בצורה ביקורתית או חמקמק  בצורה פסיכדלית - ולא פעם שניהם באותו הזמן.

האמנים המציגים: מירב שאול, דולה יבנה, רוני פחימה, גלעד סליקטר, מיכל ברוך, אמיתי סנדי, אסיא וילנקין, קורן שדמי ויפעת כהן-גבאי. רות גווילי תוכננה להשתתף גם היא אך פרשה לרגל הריון מתקדם. בהצלחה עם זה! את התערוכה יזמו העו"ד דורון יעקבי והפסיכולוגית לימור רצין, והגלריסטית היא ניצה ספירו. דורון גם בחר את האמנים.

איפה: גלריית Spiro Ark Gallery

כתובת: 25-26 Enford Street

קרוב לתחנות הרכבת התחתית\עילית: Marylebone / Baker Street

בתאריכים: Feb 2008 - 16 March 2008

אתר: http://www.israelicomics.co.uk

תמונות:

ניתן להוריד תמונות באיכות רשת מהאתר לצרכים עיתונאיים\בלוגיים.

***

ובלי קשר:

יום עיון על שואה ופורנוגרפיה מאת נירית אנדרמן התרחש ביום שני באוניברסיטת בן-גוריון, סביב סרטו של ארי ליבסקר על הסטאלגים. הכותרת מפתה, אבל אני חושש שאת כל מה שיש לאלי אשד להגיד כבר שמעתי. את הסרט טרם הספיקותי.

 

הסרטון מתחיל במאבק לשחרור קופי הניסויים אך הופך במהרה למתקפה חזיתית על מדיניות הביטחון של מדינת ישראל מול עזה! חזק!!

ועד ששאני מעלה את הפוסט מתברר שהצמד הפרוע זכה לכתבה מפרגנת במיוחד בידיעות תל-אביב.

ועיתון "הצופר" מופיע בגליונו העשירי המוצלח מקודמיו (פינקוס על השער!). הנה קופי-פייסט מהתגובות שלי בבלוג שלהם:

מאת אמיתי:
רביעי, 16 בינואר 2008 בשעה 6:05 pm

עבודה יפה.
התמדה נדירה במקומותינו ומעוררת השתאות.
הגליון טוב מקודמיו, לדעתי, ובטח ימשיך להשתפר.

מפתיע שהכנסתם את גלנדון ואיזבלה, עם החומר הפוליטי-חברתי הכבד שלהם הם מאוד שונים מהקו של העיתון עד עכשיו, שהיה מאוד תל-אביבי ובמשקל נוצה. אבל זה רק גורם לי לחבב יותר את הצופר, כך שמבחינתי זה סבבה.

גם ההצלחה למצוא פרסומות יפה, אני מקווה שהן בתשלום.
אגב, טיפ בחינם: לכו על מקעקעים, הם היו ההצלחה הכי גדולה שלנו כמפרסמים בסטיות.
עוד הצעות: יבואני נייר גלגול, קונדומים, תרופות, קופות חולים…

מאת אמיתי:
רביעי, 16 בינואר 2008 בשעה 6:05 pm

אני באמת מתכוון לזה, אני לא כותב מילים יפות רק כי בכיתם שאנ'לא מפרגן לכם.

מאת אמיתי:
רביעי, 16 בינואר 2008 בשעה 6:06 pm

ואם אני כבר מתפרע, עוד תהייה: ליאב, אתה מוכר לי מהחיים כבחור שכועס על המון דברים, איך זה שזה לא משתקף בנושאי הקומיקס שלך כמעט?

ואת ההמשך תוכלו לקרוא שם אם אין לכם מה לעשות בחיים.

והרי ידיעה שהגיעה לא מזמן: אבי פיטשון נמצא כרגע בגיחת מולדת, ואף תרם לעיתון העיר כתבה מופלאה על פ'י-ג'יי הארווי, ומוכיח שוב איזה אלכימאי של מילים הוא. וירטואוז. ענק. מפתיע ומענג בכל משפט, בכל מילה. כתבתו המופלאה עלתה לרשת באתר המאסף של איתמר ב"ז.

ואחרון חביב אריאל וייסמן, שלמרות העבודה הקשה בירושלים הקרה על עבודות לשנה א בבצלאל, מצליח לנפק פרקים חדשים של אודי בנענע. ניכר שיפור באיכות הגימור, הסיפור זורם יחסית על מי מנוחות, מה שמביא אותי לקוות שזאת בניה לקראת עלילה שתתפתח בפרקים הבאים. בהצלחה!

נ.ב. סנדי 8 שקיות הבגדים, השמיכות והצעצועים שלך הגיעו בשלום לפליטים בדרום ת"א

נ.ב.ב הכתבה המעולה בידיעות תל אביב היא מאת יונת נחמני, ואני נאלץ להסכים עם גלנדון שבחודשים האחרונים הם הפכו לדבר הכי בועט+רלוונטי בקומיקס הישראלי בפרט ואולי בסאטירה הישראלית בכלל.

נ.ב.ג. ג'ון סטיוארט נשבר וחוזר לאוויר בעקבות לנו ואובריאן, וללא תסריטאים! מדהים! מרתק.