איור של יצחק רבין למוסף הארץ.

לחצו כאן לאיור בגודל גדול יותר

חוצמזה הייתי אתמול במסיק ידידותי, לא עזרה לנזקקים, והיה כיף וגם מעניין, וגם בישלתי רוטב פסטה עם עגבניות ופלפלים קלויים שחבל, אבל על כך בפוסטים הבאים. כשאכתוב אותם.

אבל זינאב ומוחמד היו חמודים מאוד! וגם שרה! וגם שירין!

רק עומר לא היה חמוד.

סתאם, סתאם, גם אתה היית חמוד.

אח, איך התקשורת הסתערה עליה בחדווה. אח, איך הסתערו עליה הטוקבקים.

מרגלת! בוגדת! שמאלנית!

והנה היום מתברר שהמדינה החליטה שבעצם ענת קם לא מואשמת בריגול חמור, ולא מואשמת למעשה בשום סעיף של פגיעה בביטחון המדינה.

"על-פי כתב האישום המתוקן, יושמטו הסעיפים שמייחסים לקם פגיעה בביטחון המדינה. בכך תרד לחלוטין מן הפרק האפשרות שקם תרצה מאסר עולם. עם זאת, בכתב האישום ייכללו סעיפים של החזקה ומסירת חומר סודי, שבצידם עונש מאסר ממושך שיכול להגיע ל-15 שנים מאחורי סורג ובריח.

עו"ד אביגדור פלדמן,  המייצג גם הוא את קם, טען לכל אורך הדרך כי האישומים המיוחסים לקם מוגזמים, וכי מדובר במקרה קלאסי של האשמת הש"ג. "כדי שהעניין הזה לא יתגלגל אל המקום שהוא צריך להתגלגל - הדרגים הבכירים - נמצאה ענת קם, והיא זו שתעלה על המוקד. אני מקווה שנצליח להחזיר את הפרשה לממדיה המקוריים", אמר פלדמן."

אני לא מומחה משפטים, אבל נראה לי שיש משהו פגום בשיטה הזאת שלפיה הפרקליטות מנפחת את כתב האישום לצורך מיקוח עם הסנגורים.

צורת הפעולה הזאת של המדינה חוזרת שוב ושוב על עצמה. זה קרה עם טלי פחימה, זה קרה השנה עם אמיר מח'ול ועומר סעיד. השב"כ עוצר ומאשים, הרוני דניאלים חווים אורגזמה בשידור חי, הטוקבקיסטים מקיימים אורגיות המוניות, והמדינה נשטפת בגל של קתרזיס נהדר ומרגיע.

שוב יש את מי להאשים בכל צרותינו, שוב יש את מי להעלות על המוקד.

אחרי כמה חודשים, כשהמהומה נשכחה, אפשר בשקט בשקט לסגת מכל האישומים המנופחים, אחרי שהנאשמת כבר נחקקה בתודעה הציבורית כמרגלת, בוגדת וכו'.

ושוב אפשר גם להתמקד באישיותה של החושפת, במקום להתעניין בתוכן המידע שחשפה.

תזכורת:

הסיפור העיקרי בפרשת ענת קם הוא סיפורם של הרמטכ"ל, רב אלוף אשכנזי, האלוף יאיר נווה והאלוף טל רוסו, שעברו על פסיקת בג"צ בעניין החיסולים הממוקדים: בג"צ קבע שאין לחסל מבוקש אם אפשר לעצור אותו ללא אלימות, ויש להגביל ככל האפשר את הפגיעה בחפים מפשע.

המסמכים שהדליפה ענת קם לעיתונאי הארץ אורי בלאו מוכיחים: צמרת צה"ל תיכננה מראש את רצח המבוקשים, ובדיעבד הציגה את מותם כפועל יוצא של התנגדותם האלימה למעצר. בנוסף, אישרו בכירי צה"ל מראש פגיעה בחפים מפשע במסגרת הרצח.

תוספת: וכרגיל, גורביץ כותב את זה הרבה יותר טוב ממני. הנה קטע חשוב מהפוסט שלו:

"מחנכים אותנו לחשוב ש"הגדולים יודעים" ושאם משהו מוגדר כסודי הרי שיש לכך סיבה טובה. כפי שהראו לנו קם ומאנינג, לעיתים קרובות מאד סיווגו של מסמך – כלומר, הגדרתו ככזה שאין לציבור גישה אליו – מיועדת לא להסתרת מידע שאסור שיגיע לידי האויב, אלא להסתרת מידע לא נעים. לעיתים פאדיחה בשדה הקרב (כמו השקר שניסה להסתיר את מותו של מאט טילמן מאש ידידותית), לעיתים מידע שיפריע לצבא במלחמת התעמולה שלו.

ולעיתים, חיפוי על פשע מלחמה. כמו שניסה בן גוריון לעשות בכפר קאסם, כמו שניסה הצבא האמריקני להסתיר את המידע של וויקיליקס, וכמו שניסו צה"ל והשב"כ לעשות בפרשת נווה-קם.

...

בכל פעם שמודיעים לנו שמידע הוא סודי, אנחנו צריכים לשאול למה הוא סודי. אסור לצאת מנקודת הנחה שיש סיבה הגיונית לסיווג. כוח משחית; וכוח סודי משחית במיוחד. אם נראה שגוף סודי מנסה להסתיר משהו לצרכיו, ולא לצרכי המדינה, זה כנראה המצב. בפעם הבאה שיציגו לנו את קם או את מאנינג התורנים כאויבי העם, בוגדים ומרגלים, יש מקום לתהות מי הבוגד כאן.

בדרך כלל זה לא החושף."

אם זאת פעם ראשונה שלכם אני ממליץ על אל וולג'ה, שם אין צבא ואין בלאגן.

אני נרשמתי לשבת בחברון, נראה איך יהיה שם.

בילעין יום שישי 22.10

 
ב-20 בפברואר 2005 עלו הדחפורים על התוואי המתוכנן של גדר ההפרדה באדמות בלעין והחלו עוקרים עצי זית. באותו יום נערכה בכפר ההפגנה הראשונה נגד הגדר. מאז הפך בלעין מכפר אנונימי, הידוע למתי מעט, לסמל בינלאומי של התנגדות עממית לעוול משווע.

גדר ההפרדה הקיימת בבלעין מספחת למעשה לישראל כ-1,950 דונם, המהווים כמעט 50% מאדמות הכפר, במטרה לספחם להתנחלות מודיעין עלית.

בג"ץ קבע בספטמבר 2007 כי תוואי הגדר הקיים בבלעין אינו חוקי אך הכשיר רטרואקטיבית חלק משכונת מגורים של מתנחלים, שהוקמה על אדמות הכפר בלי היתרי בנייה ובניגוד לחוק.

רק בימים אלה מבוצעות העבודות שיחזירו לתושבי הכפר כ-600 דונם (כשליש) מהאדמות שנגזלו מהם. ההפגנות נתקלות בדיכוי קשה. לרוב הן מפוזרות במטולי גז מדמיע וכדורי מתכת מצופי גומי, אמצעים שכבר הרגו והסבו פציעות קשות.

בחודשים האחרונים מנסה הצבא לחנוק את קולות ההתנגדות ולהפסיק את ההפגנות בבלעין לחלוטין: כמעט בכל שבוע נכנסים חיילים לכפר בשעות הלילה המאוחרות, פורצים לבתים, חוטפים תושבים ממיטותיהם ויורים רימוני גז לחצרות. עשרות מתושבי בלעין נעצרו, בהם כמה ממנהיגי המאבק הלא-אלים, והועברו למערכת ה"משפט" הצבאית. הפעילים בבלעין נחושים להמשיך במאבק העממי עד שהגדר תיפול וכל אדמות הכפר יוחזרו.
 
צרו קשר עם נגד גדרות ב- 052-6306787 אך ללא סמס
 

וואדי רחל יום שישי 22.10
 
הכפרים אל-מעסרה ו-וואדי רחל נמצאים דרומית לבית לחם, וחיים בהם וב- 7 הכפרים בסביבתם כ-9000 איש. עד שנת 2000 התעסוקה באיזור הסתמכה ברובה על חקלאות ועבודה בתוך ישראל, אך לאחר שישראל מנעה מהתושבים כניסה ועבודה בתחומה, הוכפל אחוז האבטלה, ורוב התושבים ירדו אל מתחת לקו העוני.

ישראל החלה בבניית גדר ההפרדה על אדמות הכפר אל-מעסרה והכפרים אום סלמונה, ואדי א-ניס וג'ורת א-שמעה בנובמבר 2006. במרחק 12 ק"מ מהקו הירוק, תוך ניסיון לספח את התנחלויות "גוש עציון", שכבר גזלו מהכפרים הפלסטינים חלקים גדולים של אדמה פורייה, הפקיעה ישראל לבניית הגדר באיזור 3500 דונם נוספים מאדמות הכפרים ועקרה כרמי ענבים ועצי זית עתיקים. הגדר גם מונעת מהתושבים להגיע דרך הכביש הראשי לעיר הקרובה בית לחם וכך גם גישה סבירה לשירותים בסיסיים, כמו רפואה וחינוך.

ההפגנות בוואדי רחל התעוררו לאחרונה לאחר כשנתיים שבהן למעשה נתקעו העבודות על הגדר באזור, עם הפסקת הפיגועים והידלדלות תקציבי המדינה, וכל שנשאר מהתוכנית המפלצתית הוא כביש הפטרול שאמור לשמש את הצבא לסיורים לאורך הגדר. כביש זה בינתיים משמש להפליא את תושבי הכפרים באזור. אלא שלאחרונה קיבלו תושבים בכפר ובכפרים הסמוכים לו צווי הפקעת קרקעות חדשים, ביניהם אחד שחותך את חצר בית הספר של הכפר, וסימן טרומי זה עורר את הכפר למאבק.
 
צרו קשר עם דני במייל
 
[email protected]
 
או בטלפון 054-6966253 - ללא סמס
 

אל-וולג'ה יום שישי 22.10
 
בחודשים האחרונים מתבצעות עבודות סלילה והרס לבניית חומת ההפרדה בתוך אדמות הכפר וואלג'ה. בעקבות חומת ההפרדה, הכפר, השוכן דרומית לירושלים ומערבית לבית-לחם, עתיד להיות מנושל מכמעט כל אדמותיו - כ-5000 דונם - ולהיות מסוגר מכל צדדיו ע"י חומה שתנתק אותו מירושלים, בית-לחם, ובעצם שאר העולם.

לאחר הכיבוש של 1967 והשרטוט מחדש של הגבולות המוניציפליים של ירושלים, כמחצית מהשטח הבנוי של הכפר סופח לישראל ונכלל באיזור השיפוט של ירושלים, בעוד שהתושבים עצמם לא קיבלו תושבות או אזרחות ישראלית ונחשבים לא-חוקיים בבתיהם שלהם.

כמחצית מאדמות הכפר כבר עוקלו ע"י הרשויות הישראליות לבניית ההתנחלויות הסמוכות הר גילה וגילה, ושטחים נסגרו לגישה לתושבי הכפר. בשל היעדר אישורי בנייה בשטחי C (לפי הסכמי אוסלו), הרשויות הישראליות גם הרסו בתים ומטעי פירות, ו- 35 בתים נוספים מיועדים להריסה כתוצאה מבניית החומה, שצפויה להיבנות בין אל-וואלג'ה ובית ג'אלה.

במחאה על בניית החומה נערך בכל יום שישי כינוס על התוואי של החומה. לכינוס לא מגיעים כוחות של צבא או משטרה, כך שלא נוצר עימות במקום.
 
צרו קשר עם יותם במייל
 
[email protected]
 
או בטלפון 054-4763800 - עדיף סמס

אל-מעסרה יום שישי 22.10
 
הכפר אל-מעסרה נמצא דרומית לבית לחם, וחיים בו וב- 8 הכפרים בסביבתו כ-9000 איש. עד שנת 2000 התעסוקה באיזור הסתמכה ברובה על חקלאות ועבודה בתוך ישראל, אך לאחר שישראל מנעה מהתושבים כניסה ועבודה בתחומה, הוכפל אחוז האבטלה, ורוב התושבים ירדו אל מתחת לקו העוני. ישראל החלה בבניית גדר ההפרדה על אדמות הכפר אל-מעסרה והכפרים אום סלמונה, ואדי א-ניס וג'ורת א-שמעה בנובמבר 2006.

במרחק 12 ק"מ מהקו הירוק, תוך ניסיון לספח את התנחלויות "גוש עציון", שכבר גזלו מהכפרים הפלסטינים חלקים גדולים של אדמה פורייה, הפקיעה ישראל לבניית הגדר באיזור 3500 דונם נוספים מאדמות הכפרים ועקרה כרמי ענבים ועצי זית עתיקים. הגדר גם מונעת מהתושבים להגיע דרך הכביש הראשי לעיר הקרובה בית לחם וכך גם גישה סבירה לשירותים בסיסיים, כמו רפואה וחינוך.

יחד עם בניית הגדר החלה גם מחאת הכפר מעסרה המתאפיינת בדבקות באי-אלימות. הצבא עצר והרחיק פעילים מרכזיים מההפגנות, והוא מבצע פשיטות ליליות תכופות לכפר, הכוללות איומים, מכות והשחתת רכוש של פעילים, במטרה ללחוץ עליהם להפסיק את ההפגנות או לקחת בהן חלק. פעמים רבות הצבא מתנכל לפעילים כאשר הם עוברים במחסומים ואף מבצע מעצרים ללא כל האשמה, לצורכי חקירה ועינויים.
 
צרו קשר עם דני במייל
 
[email protected]
 
או בטלפון 054-6966253 - ללא סמס
   

אנ-נבי סאלח יום שישי 22.10
 
בינואר 2010 החלו תושבי הכפר נבי סאלח בהפגנות שבועיות נגד הכיבוש וסיפוח האדמות הזוחל ע"י ההתנחלות חלמיש, השוכנת כולה על אדמות הכפרים נבי סאלח ודיר ניזאם. המתנחלים גם מפריעים לעיבוד אדמות שעוד לא סופחו, שרפו וגדמו מאות עצי זית של הכפרים והם מנסים להפקיע מידי הפלסטינים גם מעיין סמוך.

הצבא מפעיל דיכוי קשה כלפי ההפגנות: ההפגנות מותקפות ללא כל פרובוקציה מצד התושבים, בתוך השטח הבנוי של הכפר, תוך פגיעה קשה בכל תושביו בכדורי מתכת מצופי גומי, גז מדמיע ונוזל הסירחון (ה"בואש"). גם אם גדר ההפרדה אינה עוברת על אדמות הכפר, היא עדיין מהווה דיכוי כלכלי עצום, לתושבי הכפר כמו לתושבי הגדה כולה, ופעילים רבים נחושים להמשיך במאבק עד סוף הכיבוש, ההתנחלויות וההפרדה.
 
צרו קשר עם אילה בטלפון 052-4707885
   

ניעלין יום שישי 22.10
 
במקור השתרעה ניעלין על שטח של כ-58 אלף דונם עד רמלה ולוד. חומת ההפרדה בניעלין גזלה מהכפר רבע (2500 דונם) מהאדמות שנותרו לו לאחר שכבר נגזלו ממנו רוב אדמותיו ע"י ההתנחלויות (8000 דונם) והכיבוש של 48 (40 אלף דונם). מחאת הכפר נתקלת בדיכוי קשה במיוחד בידי הצבא, הכולל ירי אש חיה, כדורי מתכת מצופי גומי ומטולי גז מדמיע. אחרי חמישה הרוגים, עשרות פצועים, עשרות עצורים וכתבי אישום במערכת ה"משפט" הצבאית, וחומת בטון שהחליפה את הגדר בתגובה להפגנות - הפעילים בניעלין נחושים להמשיך במאבק.
 
צרו קשר עם שי במייל
 
[email protected]
 
או בטלפון 052-3727602
   

בית אומר יום שבת 23.10

 
בית אומר הוא כפר עם מסורת ארוכה של התנגדות לכיבוש הישראלי. הכפר, הממוקם צפונית מערבית לחברון ובו כ-14.5 אלף תושבים, נתון לפשיטות תכופות של הצבא, ביום ובלילה, אלימות לא-מובחנת, מעצרים, השחתת רכוש והתנכלויות מצד הצבא, וכן אלימות (כולל ירי), התנכלויות והשחתת עצים ויבולים חקלאיים בבית אומר או באדמות הסמוכות של סאפא מצד מתנחלי בת-עין וכרמי צור. הגדר החיצונית של ההתנחלות כרמי צור הוקמה ב-2006 תוך סיפוח של אדמות חקלאיות פרטיות של בית אומר. סלילת כביש 60 העובר דרך בית אומר, בין חברון לירושלים, ונסגר לעתים לתנועת התושבים ע"י הצבא - גם-כן עירבה הריסת בתים בבית אומר. בפברואר 2010 החלו תושבים בכפר לצאת להפגנות שבועיות נגד הכיבוש, גדר ההפרדה, ההתנחלויות והחנק הכלכלי והעוני העצומים שאלו יוצרים.
 
צרו קשר עם קובי בטלפון 054-2191547

 
חברון (אל-ח'ליל) יום שבת 23.10
 
חברון (אל-ח'ליל) היא ביתם של מעל 160 אלף תושבים וכמה מאות מתנחלים יהודים, שנוכחותם ונוכחות הצבא שמגבה אותם יוצרת את אחד המקרים הקיצונים של הפרדה ואפרטהייד בגדה המערבית.

פלסטינים אינם מורשים ע"י הצבא להיכנס לרחוב הראשי של העיר, רחוב שוהדה, המוקצה למתנחלים בלבד. להגבלות תנועה אלו יש השלכות כבדות על חייהם של מעל 30 אלף תושבי העיר, שתנועתם מוגבלת באיזור מגוריהם, המכונה הייץ' 2 בעקבות הסכם חברון, בעוד שלמתנחלים יש תנועה חופשית באיזור: פינויי בתים, הטלות עוצר, סגירת שווקים, סגירת רחובות, מחסומים צבאיים, הכפפה למשטר צבאי כולל חיפושים תדירים ומעצרים ללא האשמה, והיעדר הגנה מאלימות משתוללת של המתנחלים.

כל אלה דחקו כ- 13 אלף פלסטינים לברוח מבתיהם במרכז חברון, תוך הפיכתה למעשה לעיר רפאים. חברון גם מוקפת התנחלויות ותושבי פאתי העיר נתונים בתכיפות להטרדות, אלימות, בניית מאחזים לא-חוקיים וגזל אדמות מצד המתנחלים, בגיבוי הרשויות הישראליות והצבא, המטיל צוי שטח צבאי סגור, מפרק כמעט תמיד רק את המבנים שבונים הפעילים הפלסטינים בתגובה לפעילות המאחזים הלא-חוקית של המתנחלים, ומשתמש ברימוני הלם וגז כנגד המפגינים הפלסטינים בלבד.

לאחרונה החלו להתארגן הפגנות שבועיות ע"י הקבוצה המקומית והלא-מפלגתית יות' אגיינסט סטלמנטס, ששואפת לסיים את הפעילויות הקולוניאליסטיות של ישראל בפלסטין (בבניית והרחבת התנחלויות) דרך מאבק עממי לא-אלים ואי-ציות אזרחי. ההפגנות והפעילים הפלסטינים המובילים אותן נתקלים בדיכוי חריף של הצבא, הכולל מעצרים בהאשמות שווא, תקיפה פיזית של פעילים ויד חופשית לתקיפות מצד המתנחלים
 
יש הסעה מירושלים ומתל אביב
 
צרו קשר עם אילה בטלפון 052-4707885
 
!! חשוב !!
 
אנא הודיעו בהקדם האפשרי אם תוכלו לבוא עם רכב פרטי וקחו בחשבון הבדלים תרבותיים בבחירת הלבוש
 
נוסעות/ים, אינכן/ם חייבות/ים להשתתף בהוצאות הנסיעה, אבל אם יש באפשרותכן/ם, אל תחכו שיבקשו מכם/ן. הציעו לשלם בעצמכן/ם.
 
נהגים/ות, אינכן/ם חייבות/ים לשלם על הדלק. בקשו מהנוסעים/ות איתכם/ן להשתתף כפי היכולת. על היתרה תוכלו לקבל החזר דרך מרכז/ת ההסעה.
 
הבאות/ים בפעם הראשונה ומתענינות/ים אחרות/ים מוזמנות/ים לפנות לסבסטיאן בטלפון 050-6846056
 
הצטרפות להסעה מירושלים דורשת תאום נוסף לאחר הרישום
 
אנא הרשמו בהקדם (לא יאוחר מרביעי בערב), כדי להבטיח את מקומכם בהסעה המאורגנת וכדי להקל על ההתארגנות

לאחר ההצלחה המדהימה של פעולה אחת ביום: א-תואנה, שבמסגרתה הצליחו מאות גולשי אינטרנט לגרום למנהל האזרחי לחבר את הכפר הקטן למים זורמים ולחשמל זורם, והכל מהכסא בבית או במשרד, חוזרת תוכנית פעולה אחת ביום לעונה חדשה: בית סוריכ!

מה קורה בבית סוריכ

בית סוריכּ הוא כפר פלסטיני הנמצא צפון מערב לירושלים, מערבה לרמאללה. בכפר כ-4000 תושבים, והוא נמצא כיום בשטח B לפי הסכמי אוסלו – מה שאומר שהניהול האזרחי שלו מופקד בידי הרשות הפלסטינית, אבל הסמכות הבטחונית בכל האזור היא ישראלית. מרבית האדמות החקלאיות של הכפר הן בשטח C – באחריות מלאה ישראלית.

בית סוריכּ, כמו מרבית הכפרים שסביבו, ידוע במוצרי החקלאות המגוונים שלו, ובעיקר באפרסקים האיכותיים שלו. מרבית המשפחות בכפר מתפרנסות מהחקלאות, באופן מלא או חלקי. החקלאות בכפר נשמרה לאורך מאות שנים ומתפרסת על אלפי דונמים מסביב לכפר.

הכפר נמצא ממש מול הר אדר ומבשרת ציון, בסמוך לקו הירוק (חלק מהר-אדר בנוי על אדמות חקלאיות שהיו של אנשי בית-סוריכּ.

בית סוריכ נהיו מפורסמים דרך הבג"צ על שמם, שהיה אחת העתירות הראשונות שהוגשו נגד תוואי גדר ההפרדה, ואחת הפסיקות המפורסמות של בית המשפט העליון בנושא הגדר. בבג"צ בית סוריכ_, בית המשפט פסק כי הפגיעה בתושבים הפלסטינים אינה מידתית ואינה עומדת במבחן המשפט ההומניטרי הבין-לאומי. השופטים הדגישו את החובה לאזן בין צורכי ביטחון לפגיעה באזרחים וטענו כי הפגיעה שתיגרם כתוצאה מבניית הגדר למרקם האנושי אנושה ולכן הורה להזיז ולשנות את התוואי. יחד עם זאת, השופטים השתמשו בעתירה כדי לקבוע את אמות-המידה למדינה ולמשרד הביטחון, כיצד כן יש לבנות את גדר ההפרדה, וכיצד לאזן בין צרכי הביטחון לזכויות האדם של האוכלוסייה הפלסטינית הסמוכה לגדר. העתירה לבית המשפט לוותה במאבק עממי של הכפר, ועם התקדמות בניית הגדר המשיך הכפר במאבקו, וחמישה אזרחים נהרגו בהפגנות.

העתירה אכן הזיזה את הגדר, ובמקום שזו תהיה צמודה לבתי הכפר ותשאיר את כל האדמות החקלאיות בצד הישראלי, הגדר כיום עוברת באמצע.

לבית סוריכּ, 2400 דונם אדמות חקלאיות, שמפרנסות עשרות משפחות, אך כלואות בין הר-אדר לבין גדר ההפרדה. עד שנת 2008 התושבים יכלו לעבור בחופשיות יחסית  לפי רשימה שמית שהייתה במחסום, ויכלו לעבד את אדמותיהם. החל מדצמבר 2008 הוכרז האזור כמרחב התפר וכשטח צבאי סגור והוחל עליו משטר ההיתרים. משמעות הדבר היא כי אותה פגיעה אנושה במרקם החיים האנושי לתושבים, אותה פגיעה כנגדה התריע בית המשפט העליון ארבע שנים קודם לכן מתממשת בדרכים אחרות. עד לפני שנתיים, תושבי הכפר התפרנסו בעיקר מחקלאות ועבודות ביישובים הישראלים הסמוכים. מאז, כבר שנתיים שהאדמות הן שדות בור, והאבטלה והקושי להתפרנס ולהתקיים בכבוד הופכים לעובדה קיימת.

על מה אנחנו נאבקים

כבר שנתיים שחקלאי בית-סוריכּ מנסים להגיע לאדמותיהם החקלאיות, ולא יכולים. הם לא מוותרים, ולא מתייאשים – ודורשים לשמור על כבודם העצמי, ועדיין להגיע לאדמות.

אנחנו מצטרפים לבית סוריכּ, בפעולה אחת ביום, כל יום, עד שהאנשים יזכו לשוב לאדמתם, לזרוע ולשתול מחדש, להחיות את החקלאות ולהתפרנס בכבוד.

אנחנו מצטרפים לדרישה לבטל את משטר ההיתרים – כי לכל אדם הזכות לנוע בחופשיות, ובטח לאדמה שלו, ללא השפלה וללא אף תנאי. אם לפני שנתיים כל תושבי בית סוריכּ יכלו לעבור בחופשיות לאדמות בלי שום היתרים – אין שום סיבה שהם לא יעשו כן גם מחר!

זהו הסיפור של 186,000 פלסטינים שחיים בתוך או ליד 'מרחב התפר', ואדמותיהם או בתיהם תקועים בין גדר ההפרדה שעוברת בעומק השטחים, לבין הקו הירוק. מדינת ישראל התחייבה, אבל לא מקיימת – ופוגעת או מונעת מהפלסטינים להגיע לאדמותיהם, לעיתים אפילו לבית שלהם.

אנחנו מצטרפים לדרישה מאד פשוטה – לאדם מגיע להגיע לאדמותיו, ובאופן שמכבד את זכויותיו. בטחוננו הוא בשמירה על כבוד-האדם, גם כשאנשי בית סוריכּ צריכים לעבור את הגדר בדרך לגידול אפרסקים וזיתים.

הפעולה הראשונה! ראש השב"כ פתח את השער!

היום מתחילים, בפעולה כפולה: גם שולחים מכתב ליובל דיסקין, ראש השב"כ, וגם מגייסים עוד אדם אחד לפחות שיעשה איתנו את הפעולה היומית, שיהיה סיפתח מרשים!

לכל מי שמצטרף אלינו היום – תמצאו כאן בבלוג, בעמודה משמאל, את כל המידע על בית סוריק והסיבות שאנחנו מצטרפים אליהם בדרישה לגישה לאדמותיהם.  

תזכורת על הקמפיין: אנחנו פועלים פעם אחת בכל יום, כמה דקות בלבד, כדי לקדם זכויות יסוד. היום אנחנו שולחים מכתב - מעתיקים את הנוסח המצורף כאן למטה, עורכים אותו באופן אישי (מומלץ!), חותמים, ושולחים אותו בפקס למספר המצורף. וזה הכל – עד לפעולה של מחר. 

ואחרי זה, ספרו לחבר'ה! שתפו בפייס או פה בבלוג מה שלחתם ואת מי גייסתם, מה שיניתם ואיך היה. 

אנחנו מתחילים בפנייה למר דיסקין, שפעולותיו רבות וחשאיות, ולרוב איננו ניצב מול הקהל הרחב. מעבר לזה שמדובר בתפקיד שושואי חשוב, לשב"כ יש השפעה מכרעת על הגישה לאדמות, ועל משטר ההיתרים. הם שותפים מלאים להגדרה מי זקוק להיתר – גם בכניסה לישראל, ובטח בכניסה לאדמות הפרטיות הפלסטיניות שבמרחב התפר. 

יובל דיסקין. היחיד עם שם מלא בפומבי

 

ראש השב"כ יכול מחר לפתוח את השער לחקלאי בית-סוריכּ, ולאפשר להם גישה לאדמותיהם בדיוק כמו לפני שנתיים. 

מכיוון שהשב"כ לא ממש זמין לציבור, אנחנו ניעזר בממונה עליו – משרד ראש הממשלה – להעברת המכתבים. 

מספר הפקס של מח' פניות הציבור הוא: 02-6546717
והטלפון כדי לוודא שהפקס הגיע, ויועבר לראש השב"כ – 073-2100348

אפשר להשתמש באתר הזה כדי לשלוח פקסים בחינם דרך האינטרנט: http://www.freefax.co.il/upload-fck.php 

 (המכתב מנוסח בלשון אשה, והגברים בינינו צריכים לשנות ללשון זכר)

תאריך: 17.10.2010 

לכבוד 

ראש השב"כ מר יובל דיסקין 

 באמצעות: משרד רוה"מ פניות הציבור 

הנדון: פתיחת שער לזכויות יסוד לחקלאי בית סוריכּ  

א.נ., 

אני פונה אליך היום בבקשה לסייע במתן גישה לחקלאי הכפר הפלסטיני בית-סוריכּ לאדמותיהם אשר במרחב התפר מתחת להר-אדר, באופן השומר על כבוד-האדם, שלנו ושלהם. 

חלפו שנתיים מאז נפלה על תושבי בית סוריכּ הגזירה, להיכנס בעול משטר ההיתרים כדי לעבור לאדמותיהם החקלאיות הפרטיות, שנמצאות מעבר לגדר ההפרדה. תושבי הכפר אינם מבקשים את ההיתרים כי הם שמעו על הבעיות הרבות שמשטר זה מביא עימו. הם רואים לעצמם זכות-יסוד להגיע לאדמותיהם, ללא היתר מאף אחד, כל שכן מהשלטון הצבאי הישראלי. 

אני יודעת כי עד לפני שנתיים, היה הסדר בטחוני שאיפשר למרבית תושבי הכפר לעבור את השער ולעבד את אדמותיהם שבמרחב התפר – וכך נשמר הן הביטחון אך גם כבוד-אדם בסיסי כלפי התושבים. 

אני יודעת כי אתה ופקודיך עוסקים יומם וליל בהגנה וביטחון, וכי במסגרת זו השב"כ מעורב בתחום ההיתרים. אני מבקשת כי אנשי השב"כ האחראים על תחום זה יפעלו כדי לאפשר לחקלאי בית-סוריכּ מעבר הוגן ושוטף לאדמותיהם שמתחת להר-אדר, בכל עונות השנה, למשל בהסדר הבטחוני שאיפשר זאת עד לפני שנתיים, ובלי היתרים פרטניים. 

אני מאמינה שאפשר לשמור על כבוד האדם ועל זכויות יסוד, יחד עם ביטחון. גם לפרנסת תושבי בית-סוריכּ, ולא פחות חשוב לכבוד-האדם שלי ושלך, כישראלים. 

בתקווה למענה חיובי, 

בכבוד רב ובהערכה, 

שם: 

כתובת לתשובה: 

דוא"ל לתשובה:

הנכם/ן מוזמנים/ות

1. מסיק בפרעון- שישי, 15.10

ארגון המסיק - 'לוחמים לשלום'

האירוע בפייסבוק

הסעות:

הנסיעה בכלי רכב פרטיים

תל-אביב: רכבת ארלוזורוב, חניון סיקסט, בשעה 8:00

רעננה-כ"ס: צומת רעננה מרכז, בטרמפיאדה לכיוון צפון בשעה 8:20

הרשמה מוקדמת:

נעמה-054-5503225.דוא"ל:[email protected]                                                                                                            יעקב- 050-5733276

רקע:

הכפר פרעון, שמדרום לטול-כרם סובל שנים מהפקעת קרקעות. לשם בניית מכשול ההפרדה ב-2004, חלק משמעותי מאדמות הכפר הופקע. חלק נרחב נוסף מהאדמות נותר מצידה השני של הגדר, וכך נותקו האדמות החקלאיות מבעליהן, תקופת המסיק החלה ובכדי להגיע למטעי עצי הזית אשר מעבר לגדר, נדרשים בעלי האדמות לאישור מעבר מיוחד. משפחות רבות אינן מספיקות למסוק את כל עצי הזית שברשותן, שכן אישורי מעבר ניתנים למעטים בלבד.

2. מסיק בג'יוס- שבת, 16.10.10

 האירוע בפייסבוק

הסעות:

תל-אביב: רכבת ארלוזורוב, חניון סיקסט, בשעה 08:00

כפר-סבא: אגד כ"ס, ויצמן פינת תל-חי, בשעה 08:20

חיפה: לתאם עם דני גרינבלט טל. 052-5655542

מסוף אייל: מקום ריכוז ויציאה, בשעה 08:40

ניתן להגיע סמוך לשטחי המסיק במכוניות פרטיות

הרשמה מוקדמת:

יעקב- 050-5733276, 09-7670801. דוא"ל: [email protected]

ורדית- דוא"ל: [email protected] 

יפית-ג'מילה- 052-6251227.   מיקי פישר- 054-7202378. טלי-052-4314146

דני- 052-5655542, עבור חיפה והצפון.

רקע:

הכפר ג'יוס פלמה נמצא צפונית מזרחית לעיר המחוז קלקיליה.

בכפר ג'יוס מתגוררים מעל 3,500 נפש, 4500 דונם המהווים 90% מסה"כ האדמות החקלאיות של הכפר מצויות ממערב לגדר ההפרדה. פרנסת התושבים בעיקר על החקלאות.  בעתירה שהוגשה לבג"צ נפסק שהגדר אינה מידתית. מספר חלופות ש"מחזירת" לכפר כ-  2,000 דונם אינן מקובלות על התושבים. עד היום טרם החלו בעבודות לשינוי התוואי.

מדיניות ההיתרים, ומניעת רישיונות מעבר לרבים מהחקלאים  פוגעת בפרנסתם ומסכנת את עתיד החקלאות במרחב התפר.

תושבי הכפרים חוששים שישראל מתכוונת לספח לעצמה את כל מרחב התפר בין הקו הירוק לגדר ההפרדה דבר שיביא לחיסול הקהילות.  לחשש זה יש סימוכין בהצהרות שמפריחים פוליטיקאים בכירים ממפלגות שונות.

 האירוע בפייסבוק