RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2006
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 12/2006
המלצות קומיקס
הידד! פוסט קומיקס!
נתחיל עם טום גולד, שמשחרר לצפייה חינם את הסטריפ "צייד וצייר" שפורסם לראשונה בגארדיאן לפני שנה. קצת מזכיר את גיל לביא, אבל לדעתי יותר צפוי ופחות חד מגיל. לדעתי אם גיל היה שולח דוגמאות מתורגמות לאנגלית לאנתולוגיות אלטרנטיביות אמריקאיות הם היו נשפכים ממנו. הוא לחלוטין קורע הרבה מהם.
ועתה לכמה שנראים לי מומלצים שיצאו בפברואר הקרוב. (תזכורת: בקומיקס האמריקאי מפרסמים שלושה חודשים מראש מה הולך לצאת. באתר קרא עצמך נא מפרסמים כל חודש היי לייט על המקבץ האלטרנטיבי המעניין לדעתם, ואני בוחר מתוך המקבץ הזה כמה מעניינים לדעתי)
Misery Loves Comedy
שם מבריק לאוסף הסטריפים של איבן ברונטי, קומיקסאי ממשפחת פנטגרפיקס, האכול שנאה עצמית וציניות כללית כלפי העולם.
אוסף את שלושת הגיליונות הראשונים של החוברת סקיצו ועוד מלא סטריפים ושטויות שלו.
לא קראתי את סקיצו, אז אני לא בטוח לגבי האיכות הכוללת, קראתי רק סטריפים שלו פה ושם, בהם באמת היה מפגן נדיר של שנאה עצמית בסגנון קרטוני כשרוני למדי.
20$
איה - מאת מרגריט אבואט וקלמנט אובררי, יוצא באנגלית בהוצאת Drawn & Quarterly. זכה השנה (2006) באנגולם בתואר "אלבום הבכורה הטוב ביותר". סיפור על התבגרות בעיר הבירה של חוף השנהב ב-1978, כשהייתה שם תחושה של נורמליות בלי מלחמות אזרחים, רעב ובלאגן שאנחנו רגילים לחשוב עליהם כשאנחנו חושבים על אפריקה. הגיבורה בת 19, יוצאת עם החברה שלה לתפוס בחורים בברים פתוחים לרחובות, קמפיין פרסום ראשון עולה בטלוויזיה לבירה וכולם מתרגשים. נראה מבטיח והצבעים יפהיפיים. יש גם הצצה מקדימה של חמישה עמודים, בקובץ PDF שאפשר להוריד מכאן.
20$
הוצאה חדשה ל"מבול" של אריק דרוקר, עם תוספת של 32 עמודים הכוללים פרק אפילוג בשם "אחרי המבול", סקיצות וראיון עם האמן.
מי שהיה בהרצאה הפתוחה של דרוקר תחת כיפת השמיים ביפו לפני שנה או שנתיים בטח התאהב באמנות שלו, ולמי שלא יש עוד הזדמנות. דרוקר אחראי יחד עם סת טובוקמן ופיטר קופר לסגנון המזוהה של מגזין "מלח"הע השלישית מאויירת", איורי שחור לבן בסגנון חיתוכי עץ שנשחקו מרוב שימוש בפליירים ופנזינים של פאנקיסטים ואנרכיסטים מאז 1980.
מבול הוא נובלה גראפית ללא מילים על ניכור עירוני בניו-יורק, נבואה על אפוקליפסה קרובה וכו. קצת שנות השמונימי (והוא אכן צוייר אז), אבל עדיין חזק.
קצת מפתיע שזה יוצא בדארק-הורס, אבל מילא.
15$
God Save the Queen
נכתב ע"י מייק קארי ומאוייר ע"י ג'ון בולטון
ג'ון בולטון היה אחד האמנים הראשונים שהערצתי כשהתחלתי לקרוא קומיקס ברצינות בגיל 12-13, בגלל הגרפיק נובל היפהיפה "Someplace Strange", (שלא מצאתי תמונה של העטיפה המקורית שלו ברשת, והעטיפה לגרסת הכריכה הקשה החדשה די מסריחה). כמו עם הרבה אמנים, העבודות המוקדמות של בולטון היו פחות מהוקצעות וסגורות והרבה יותר פתוחות ונועזות, גם בשימוש המעורבב בחומרי ציור שונים וגם בבלאגן הקומפוזיציוני. מאז הוא עושה המון עבודה בקומיקס, כמעט תמיד מצויירת ביד באקריליק ואיירברש ידני, אבל הכל סגור ומקצועי ופחות מלהיב.
בנובלה הגראפית הנוכחית מדובר בסיפור מעדות ורטיגו שנמאס כבר, חיבור בין לונדון המודרנית לעולם הפיות. בקיצור זאת המלצה מאוד מסוייגת, כי הסיפור בטח יהיה משעמם, אבל האיורים עוד עלולים להפתיע לטובה.
Need More Love (HC)
by Aline Kominsky-Crumb
MQ Publications
$30.00
אוסף ענק (432 עמודים!) בכריכה קשה למכלול יצירתה של אשתו היהודיה הנוירוטית אך מלאת החיים והירכיים של רוברט קראמב. איליין קראמב היא מראשונות הקומיקסאיות האלטרנטיביות האמריקאיות, ומהטובות שבהן עד היום. תחושת החיים המפעמת בקומיקסים שלה היא משהו שנדיר למצוא היום בין עשרות הקומיקסאיות הצעירות, הנוגות והמהורהרות שמציפות את עולם הקומיקס האלטרנטיבי מכל כיוון.
מומלץ בחום רב. למי שאין כסף, אפשר בכיף לקנות את אחד האוספים הקודמים, או החוברות הבודדות של Dirty Laundry Comics, הקומיקס המשותף שמציירים היא ובעלה.
| |
חסמו את רחוב בזל בתל אביב
ובעוד אנחנו, שבעים ומרוצים, מתכוננים למסיבות סוף השבוע של הסילבסטר, יש מי שאכפת להם מספיק ממה שקורה במדינה שלהם כדי לצאת לפעילות שטח יצירתית: האקטיביסטים העלומים יצאו לרחוב בזל בתל-אביב, מעוז הבורגנות השבעה, ופשוט חסמו אותו בסלסילית תיל ושלטי אין מעבר בעלי מראה צבאי אותנטי.
תמונות מהיום:
תמונות נוספות בפליקר של קבוצת אקטיב סטילז.
אגב, אם מישהו לא שם לב, אז מכל ההצהרות על הקלות לפלסטינים והסרת מחסומים לא נותר דבר - הצבא שיכנע את הצמרת שהוא צריך עוד זמן לדון, שההצהרות לא נעשו בתיאום איתו, וכו וכו. אפילו מחסום אחד לא הוסר.
| |
מסיבה אפריקאית-ישראלית למען ילדי העובדים הזרים
להלן הודעת המארגנים כלשונה:
Groove refuge \ \ מסיבה אפריקאית-ישראלית למען ילדי העובדים הזרים ובשיתוף הקהילה הזרה.
כדי למנוע את גירושם של ילדים ישראלים לכל דבר שהוריהם הם מהגרי עבודה מארצות שונות, אנו עורכים מסיבה להעלאת מודעות וגיוס כספים: הרכב הרגאיי "זבולון דאב סיסטם", שדרנית הרדיו שירי פעמוני ודי ג'יי קונגו מקהילת מהגרי העבודה (במקור מסיירה לאון). לקראת ליין מסיבות קבוע שמקווה להפוך את העובדים לכבר-לא-זרים ולהבטיח את עתיד ילדיהם.
[נשמח אם תוכלו לעזור לנו להפיץ את המידע בכל דרך]
מסיבת הגרוב רפוג' נועדה להעלות למודעות את מצבם של ילדי העובדים הזרים (מכל הארצות) וילדי הפליטים האפריקאיים החיים בישראל. ילדים אלו הם ישראלים ועבריים לכל דבר, אך עומדים בפני סכנת גירוש* לארצות זרות להם לחלוטין.
חלק ממארגני המסיבה הם מהגרי עבודה ופליטים (מאיגוד העובדים האפריקאים בישראל - עמותה אותנטית של מהגרים ופליטים מאפריקה) וחלק פעילים חברתיים ומוזיקאים ישראלים, כך קהל היעד של המסיבה הוא גם קהילת מהגרי העבודה. עד כמה שידוע לנו זו היא המסיבה המועדונית הראשונה שפונה במוצהר גם לישראלים וגם למהגרי העבודה.
אחת מהמוטיבציות להפקת האירוע, חוץ מלעשות כיף ולעלות את המודעות למצבם של הילדים, היא לטבל את הסלט הרב-תרבותי של תל-אביב באירוע שובר גבולות וחומות, וליצור שילוב קהילתי בין העובדים המהגרים והפליטים האפריקאיים החיים בישראל ובין הישראלים הותיקים. כשבתקווה, ליין מסיבות מהסוג הזה, יתרום לעירבוב הקהילות, יעזור להבטיח את עתידם של הילדים וישנה את הדרך בה שתי הקהילות (המהגרים והישראלים) רואות אחת את השניה.
על העמדה: די ג'יי שירי פעמוני (106 אף. אם), הופעה של הרכב הרגאיי "זבולון דאב סיסטם" ודי ג'יי קונגו מסיירה לאון (מקהילת העובדים האפריקאים). הליין-אפ יכלול אפרו-ביט, מוזיקה אפריקאית עממית, פופ אפריקאי, דאב, רגאיי, וז'אנרים קרובים דומים.
חלל הלבונטין 7, יום שבת, ה-6.1.07 בין 14:00 ל-18:00.
10 ש"ח דמי כניסה עד 15:30. לאחר מכן 20 ש"ח. הרווחים ייתרמו לאיגוד העובדים והפליטים האפריקאיים בישראל, לטובת קמפיין למען ילדי המהגרים והפליטים.
נותנים חסות למסיבה מכל הלב: חומוס אבו-אדהם, הסניף הקרליבכי. תודה גם למוקד הסיוע לעובדים הזרים ולקו לעובד.
פרטים נוספים:
http://www.myspace.com/grooverefuge
* ילדים מתחת לגיל 6 לא עומדים בקריטריונים של מחוות משרד הפנים כלפי ילדי מהגרי העבודה וצפויים להיות מגורשים למדינות זרות להם לחלוטין. ילדים אלו הם ישראלים ועבריים במהותם, בשפתם ובהגדרתם העצמית. לא פעם במדינות אליהן הם מגורשים נחרב בית המשפחה והרכוש נבזז של סכסוכים אתניים. ללא תשתית סוציאלית עתידם צפוי להיות במקרה הטוב כזה של הישרדות בתנאים מחפירים.
עד כאן הודעת המארגנים, ואני אומר: הזדמנות נדירה לרקוד לצד ילדים שחורים קטנים, לא תקחו?
ולנושא אחר:
יהודים! השמרו לנפשותיכם!
"ילדים קטנים" חרא סרט!
ישי קיצ'לס תתפטר יא אפס!
כן, אני יודע, בדרך כלל אני לא מאמין למבקרים, אבל מדי פעם הם מצליחים להפיל אותי.
או שאולי יותר סביר שזאת הייתה ההבטחה לראות את קייט וינסלייט מזדיינת.
כן, אני יודע שכולם שונאים אותה, אבל אני מעולם לא ראיתי את טיטאניק, אז אולי בגלל זה אין לי שום דבר נגדה. אהבתי אותה אפילו בשמש נצחית.
ילדים קטנים סרט מפוספס לחלוטין. לא מצליח לנפק אמירה אחת ברורה, נופל לקלישאות מביכות. אף פעם לא יצאתי מסרט באמצע, אבל הפעם הייתי קרוב.
|
נכתב על ידי
,
26/12/2006 10:24
בקטגוריות אמנות פוליטית, הופעות&catdesc= מסיבות&catdesc= רייבים, הפגנות, חברה וכלכלה, מהגרי עבודה, מוזיקה, נוער, עירוני, קולנוע, תרבות אלטרנטיבית, אקטואליה, ביקורת, עבודה
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של עלמה ב-29/12/2006 13:43
|
צילומים ממוצאי שבת במדחס ובסלמה 46
למי שלא ידע, יש לי גם פליקר, ובו אני מעלה איורים שאני לא מעלה כאן, ולאחרונה גם צילומים, כולל כמה תמונות מההופעות שהיו במוצ"ש.
אם לא הייתם, הפסדתם. ההופעות התרחשו בשני בנינים צמודים. בסקוואט של "המדחס" זאת הייתה הופעה חגיגית לרגל סגירתו של הסקוואט, ובסלמה 46 אורגנה ההופעה ומומנה ע"י איזה קבוצה אנטי גלובליסטית בריטית עלומה.
הייתה אווירה מגניבה, מאות אנשים נהרו לסלמה 46, ועשרות גם נדדו בין ההופעות, ששתיהן היו בחינם.
מה שהיה מגניב בסלמה 46 זה שהיה שם כסף לסאונד משובח, פרוז'קטורים מסנוורים שגרמו לנו להרגיש כאילו אנחנו בקליפ מאמפטיוי, וההחלטה הנבונה להציב את הבמה במרכז. הלהקות: האמת, הן היו נורא דומות. בכולן חברים נגנים וותיקים ומשופשפים, רובם בגילאי 30 ומעלה, ורק מיעוטם עדיין בשנות ה-20 שלהם. בצירוף עם הסאונד הטוב והתפאורה התוצאה הייתה מאוד מקצועית, אבל לי אישית היה פשוט קשה להבדיל בין הלהקות. המידנייט פיקוקס והגירלז בכיכובה של קנטור היו הלהקות היותר עצבניות. אני יודע שזה מין אופנה כזאת להסתייג מקנטור, אבל אני חושב שהיא בסדר (ובכל מקרה לי תמיד תהיה בשבילה פינה חמה בלב מאז תכנית הטלוויזיה הפרה-היסטורית הקופסה).
זיגזגתי בין ההופעות אז לא ראיתי את כולם, אבל אין ספק שהדבר האמיתי התרחש במדחס. צעירים יותר, בעלי יותר אנרגיות, מגוונים יותר, מצחיקים יותר, הפאנקיסטים ניצחו בקלות. מלככי הפינקה, מלכי הפאנק המזרחי, שיעשעו אותי בהצלחתם לגרום לפאנקיסטים אשכנזים לבנבנים לשיר מזרחית. שמעתי שהסולן חתם קבע, ביום שחור לפאנק הישראלי. אה נו.
האמת היא שזה די מוזר עם הפאנקיסטים איך שהם מקבלים בטבעיות גמורה ובלי הסתייגויות את להקת לבנון - להקת רוק מתקדם ופסיכדליה באמצע ערב פאנק. טוב, לא לגמרי, הם בכל זאת מרעישים. כדי להנות כמו שצריך ממוזיקה פסיכדלית רצוי לעשן קצת, ואכן איך שלבנון התחילו לנגן מצתים הוצתו וענן מתקתק התפשט בחלל החדר.
לבנון היו אחלה.
ומעניין לעניין באותו עניין:
בשבוע שעבר הייתי בהופעה של בני בשן.
כשסיפרתי לאנשים עליו הופתעתי לגלות שקמו פה דורות שלא ידעו את בני. ובכן, בני בשן התחיל כאורח בתכנית הצהריים של טל ברמן בגל"צ לפני שנים רבות. אחר כך הוא עלה בדרגה והחליף את ברמן כמגיש בתכנית זו. בשן מחזיק בקול רדיופוני והומור מוזר אך קטלני. יש לו מין פוזת מניאק אבל חנון, לא יודע להסביר.
מי שהכיר אותו קודם מהרדיו מופתע כל פעם מחדש כשהוא רואה אותו בלייב עד כמה הבחור הוא עיוות של הטבע. לא נראה כל כך טוב, זתומרת. אולי זהו המקור להומור המוזר שלו. אני מאוד נהניתי בהופעה שלו, הוא סוג של טרובדור, קצת לאונרד כוהני, אבל אני ממליץ בהסתייגות, כי אני מנחש שרבים לא יישבו מייד בקסמו החמקמק. אם לא נכנסים לראש שלו אפשר בקלות לחשוב שהוא פלצן, קשקשן או סתם חרא של בנאדם.
| |
כשהייתי בכיתות א' וב' הנהגתי חבורה
כשהייתי בכיתות א' וב' הנהגתי חבורה, שכללה מלבדי את ערן כהן (הבן של יצחק כהן מהכלי בית) ואת אורן מזרחי. 84' הייתה שנת בחירות ואני מאוד התרשמתי מן ההליך הדמוקרטי. אז החלטתי שלא ייתכן שאני אמשול כשליט יחיד, דיקטייטור פור לייף, וגם חבורת ה-BMX חייבת להצטרף לעולם הנאור והדמוקרטי. לא ייתכן שערן ואורן ימשיכו לעד לסבול בשקט את כל הרעיונות שיש לי לגבי הדרך הנכונה להעביר אחר צהריים של הרפתקאות. בכל חברה מסודרת צריך שיהיה שלטון מרכזי שינהל את העניינים, אבל כוחו של השלטון נובע מאמון העם, ואני מעולם לא זכיתי באמון הזה בצורה מסודרת ונאותה.
לא היה קל להביא את בשורת הדמוקרטיה לעם. אני חושב ששני חבריי היו מאוד מודעים לגיחוך שברעיון של בחירות דמוקרטיות בחברה המונה שלושה אנשים, אבל מצד שני הם לא העזו להתנגד לי.
וכך, ביום המיועד, שלשלנו כל אחד מאיתנו פתק חתום לתוך קופסת הנעליים החגיגית שהכנתי מבעוד מועד, שהונחה על שולחן בחדר הסמוך, אליו נכנסנו כל אחד בתורו ביחידות, כדי שאף אחד לא יוכל לזייף את ההצבעה. בשונה מאשר בבחירות לכנסת, החלטתי שאצלנו אף אחד מהמועמדים לא יוכל לבחור בעצמו. אם אני זוכר נכון, אף הגדלתי לעשות ושידלתי את ציבור הבוחרים שלא לבחור בי שוב, כדי שלא אשאר בשלטון לתקופת כהונה נוספת ובכך אסתכן בסיאובו.
אם אני זוכר נכון, ערן בחר בי, ואורן ואני בחרנו בערן. בתום ספירת הקולות הכרזתי על המנצח, לחצתי את ידו וברכתי אותו על ההישג.
ואז הגיע רגע מביך של שקט. השאלה "מה עושים עכשיו" הידהדה בחלל החדר. "אתה צריך להגיד מה עושים עכשיו", עודדתי את ערן, כמנהיג הפורש שמעביר חפיפה את המנהיג הטרי.
אני לא זוכר מה עשינו. אני מניח שערן הציע שפשוט נרד למטה וניסע באופניים, אולי לכיוון הבסיס הסודי ששכן בחורבה שליד הבית של ערן, מול התחנה המרכזית (מאז שיפצו אותה והיא משמשת מקום מקולל שהורג כל פאב או בית קפה שנפתח שם. מה יש שם היום?).
בימים שלאחר מכן שלטונו של ערן לא הצליח להתבסס. מבלי שהוכרז על כך רשמית, נאלצתי לשוב ולתפוס את מקומי בראש החבורה.
| |
מוצ"ש בסלמה: שתי הופעות מרובות להקות בחינם!!!
יום שבת 23.12
שעה 17:00
המדחס, שלמה 44, ת"א.
ערב סגירה ופורענות עם ההרכבים:
מלככי הפינקה.
LEBANON.
מחלקת חניקות שוטרים.
D9.
BALATA.
זק"א.
הכניסה בחינם (תשאירו טיפ).
יום שבת 23.12
18:00-23:00
סטודיו 46
ראש 3 מאחורי סלמה 46, ת"א.
בנר שמיני של חנוכה, יאירו שמונה פנסי ענק את ההאנגר ברחוב רא"ש 3 וייצרו תנאי תאורה ייחודיים, דמויי אור יום. שש להקות ינגנו, ששה הרכבים שמוארים היטב באזורים שלהם, אבל מבחינת התקשורת לא זוכים לזרקורים ומתקיימים לרוב בצילו של המיינסטרים המכור מראש.
הארוע בשיתוף www.ifg.org ובהפקת טינסטאר קריאטיב פול.
בארוע יחולקו מצלמות חד פעמיות. הקהל יוזמן לצלם את ההופעות, את עצמו, את החברים שלו, לתעד את הרגעים המוארים. החומרים יופיעו בעמוד אינטרנט שיפתח במיוחד אחרי הארוע.
משקפי שמש? חובה! מי שישכח יקבל בכניסה.
סדר ההופעות:
The Pits
Midnight Peacocks
Malkat Ha'plakat
Ex-Lion Tamer
The Girls
Lebanon
| |
לדף הבא
דפים:
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: