RSS: לקטעים
לתגובות
<<
פברואר 2009
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 |
הבלוג חבר בטבעות: | 2/2009
כלכליסט מוציאים ספר אוסף ליונתן וקסמן הקריקטוריסט לכבוד שנה לקיומו של העיתון הכלכלי מבית ידיעות, החליטו לאגד בספר את הקריקטורות היומיות המשובחות של יונתן וקסמן (לשעבר מ"בלנדר" ו"הצופר"), כך גיליתי באייס.
ועוד ידיעות:
עוד סופ"ש אופנה+קומיקס+סדנאות דפוס משי ב-220V:
יום חמישי 26.2 19:00- 12:00 יום שישי 27.2 11:00-18:00 יום שבת 28.2 12:00-20:00 אלנבי 94 077-5156634
אופנה
סטודיו 220וולט וגושטוזה מכירת סוף עונה! 40-70% ארגז הפתעות ב25- ש”ח
DIY סדנת הדפס משי
אנחנ גם מזמינים להרצאה חופשית אודות הדפסת סילקפרינט ידנית באמצאים ביתיים ההרצאות ייערכו ללא תשלום במתחם מאתיים ועשרים וולט באלנבי 94 ת”א. ביום שבת בשעות 12 ו-14 יש מקום לעשרה אנשים בלבד בכל סשן חובה לאשר השתתפות לאימייל הזה [email protected]
גלריה וחנות קומיקס ופנזינים
גלרית הקומיקס של מאתיים ועשרים וולט מציעה למכירה חומר אלטרנטיבי ופנזינים מישראל ומהעולם.
מה עוד היה לי לדווח? לא זוכר. למי שמתעניין בחדשות קומיקס מקומי יש גם את אתר מוזיאון הקומיקס הישראלי בחולון ואת בלוג הצופר לחדשות המגזר.
בפוסט הבא (או אחד הקרובים): מתנות לפסח!
| |
להתעורר באמצע הלילה עם רימון הלם למיטה
מאת קואליציית נשים לשלום:
דמיינו לעצמכם שאתם ישנים בלילה במיטה כשלפתע רימון הלם מעיר אתכם מהשינה. דמיינו לעצמכם שזה קורה לא פעם אחת, אלא כמעט מדי לילה. זאת המציאות בה חיים תושבי הכפרים הפלסטיניים הנאבקים נגד גדר ההפרדה, מאז ההתקפה על עזה. תופעת
הפלישות הליליות, שהצבא נוקט בה, כדי להטיל טרור על תושבי הכפרים, הולכת
ומתגברת. הפלישות מתרחשות בין שלוש לארבע פעמים בשבוע, בכפרים בית ליקיא,
ג'יוס, ניעלין ובלעין. לאחרונה החל הצבא להטריד גם את מארגני המחאה בכפר
מעסרה, באזור בית לחם. במהלך
הפלישות, יורים החיילים רימוני הלם וגז מדמיע לתוך בתי מגורים. הם גם
משתמשים בירי של כדורי מתכת מצופי גומי ואש חיה. בפלישה שהייתה בליל שישי
13.2.09 בבית ליקיא, נפצעו שני ילדים מירי של גז בביתם ואישה בת 60 נפגעה
בבטנה. במהלך השנתיים האחרונות מקיימים אנשי הכפר מעסרה הפגנות שקטות במיוחד
נגד הגדר וההתנחלויות הגוזלות את אדמותיהם. בליל שישי 13.2.09 הגיעו חיילי
הצבא לביתו של מחמוד זוואחרה, ממובילי המאבק
במעסרה ולביתו של שותפו למאבק מחמד ברג'ייה. הם העמידו אותם
בחוץ, בקור, בבגדים קלים וגרמו נזקים בביתם, תוך שהם מאיימים עליהם לבל
ימשיכו במאבקם. כלי התקשורת אינם מדווחים על מעשים אלה של הצבא, שכבר הפכו מבחינתם לשגרה נסבלת של הכיבוש. נדמה שבחסות השקט התקשורתי, מרגישים מפקדי הצבא שיש להם חופש לבצע את אותם פשעים. הרימו את קולכם כדי לעצור אותם! כיתבו והתקשרו והביאו את מחאתכם על הפלישות הלילות לכפרים בית ליקיא, ג'יוס, נעלין, מעסרה ובלעין. לינק לסרט שמתעד מחסום שהוצב בתוך בלעין, ופלישה לילית לדוגמא: http://www.youtube.com/watch?v=-rGnjNM25Y4 היחידה לפניות ותלונות הציבור במשרד הביטחון רחוב קפלן 37 תל-אביב 61909 [email protected] טלפון: 03-6975540 03-6975423 03-6975349 פקס 03-6976711 מכתב לדוגמא: לכבוד משרד הבטחון. אני
פונה אליך כדי להביע את מחאתי על הפלישות הלילות לכפרים בית ליקיא ובלעין,
שחיילי הצבא הישראלי מבצעים כמעט מדי ערב, בחודשים האחרונים. פעולות אלה
מהוות הפרה של דיני הכיבוש, המטילים על הצבא הכובש אחריות לרווחתם ושלומם
של האזרחים החיים תחת כיבוש. עליכם להפסיק לאלתר את הפלישות הליליות, וכן
לחקור מי אחראי לתופעה ולהעמידו לדין. בברכה ..... רקע על הכפרים: הכפר
בלעין התפרסם במאבקו הנמשך נגד גדר ההפרדה וגם הכפר בית ליקיא לקח חלק
במאבק. 3 ילדים מהכפר בית ליקיא נהרגו על ידי חיילים ומאבטחים של הגדר.
הכפר מעסרה מוביל את המאבק של הכפרים באזור דרום בית לחם מזה שנתיים. הכפר
ג'יוס היה הראשון שיצא למחאה נגד הגדר, כבר בשנת 2002 והכפר ניעלין מנהל
מאבק עיקש מזה שנה, שבמהלכו הרג הצבא ארבעה צעירים, שניים מהם ילדים.
עד כאן דבר הקואליציה, ולסיום תמונה אופטימית:
נטיעות עצי זית בבילעין, לפני כחודש, בצילום אקטיבסטילז.
| |
חטאירחנאעהןלכהטכגדג!!! "מגיע לו האוסקר על האיורים, מגיע לו אות הקלון על המסר.
לא בכדי סכר פולמן את פיו בטקס קבלת "גלובוס הזהב": אף מלה על המלחמה
בעזה, שהשתוללה בשמו, בזמן שעמד על הבימה וקיבל את הפרס".
כן כן, אני יודע שזה גידונלוי והוא חמאסניק מסוכן וצריך להרוס את ביתו. אבל היי - לו זה לא יהיה אכפת, כי הוא יבלה באותו הזמן בוילת "האח הגדול - סלבס!". ליהוק מבריק, אולי אפילו אתפתה להוריד איזה פרק. אולי אפילו רחלי תראיין אותו לרייטינג.
טור פרידה: הקומיקסאית והקריקטוריסטית דניאלה לונדון-דקל עוברת מהארץ לידיעות. דניאלה השתתפה ברוטציה של הקריקטורה היומית של הארץ יחד עם בידרמן ווולקובסקי. במשך השנים ניתן היה לראות את ההשפעה של שני אלה על הסגנון והטכניקה שלה, בייחוד בקריקטורה היומית, אבל עדיין יש לה קו משלה.
אני ממש אוהב את טורי הקומיקס האישיים שלה, בה היא חושפת גם את בני דמותם המצויירים של בני משפחתה ודוקרת את כולם, אבל הכי הרבה את עצמה.
בזמן האחרון אין לי הרבה מה להגיד לעולם, אז אני בעיקר מלנקק. מדי פעם אני מתחיל איזה פוסט או מדריך, אבל לא ממש מעניין אותי לגמור אותו. אני זוכר שהתכוונתי לכתוב פה על ההתדרדרות של הארץ, ולקשר לסדרת המאמרים של אורן פרסיקו בעין השביעית על השינויים בעיתון הארץ\דהמרקר. כבר קישרתי? לא זוכר. טוב לא נורא, קצת ישן אבל עדיין רלוונטי, הנה בכל מקרה:
חלק ראשון: סיפורים מאפריקה (או: הארץ, לא מה שהיה פעם) עוד בטרם קיצר את קומתו והפך לטבלואיד, עובר "הארץ" תהליך טבלואידיזציה.
בחדר החדשות מדברים על "'הארץ' החדש" ו"'הארץ' הישן", ושורה של מינויים
והוראות מערכתיות חדשים מעידה על הכיוון: פנייה לקהל אחר על-ידי בחירת
נושאים פופוליסטיים והשוואת הסיקור לזה של "מעריב" ו"ידיעות אחרונות",
פזילה למרכז הפוליטי והגברת השימוש בתמונות במקום במלים. "הארץ", לא מה
שהיה. חלק ראשון.
חלק שני: לצמצם את הפער האיכותי התמורה שעובר "הארץ" אינה מצטמצמת למחלקת החדשות, אלא משנה גם את פניו של
אתר האינטרנט, נוגסת בתדמית האינטלקטואלית של העיתון ומטמיעה מהלכים
שיווקיים בתכנים. גם המשבר הכלכלי נכנס לתמונה: גל פיטורים שוטף את
העיתון, והמעמסה על העובדים הנותרים הולכת וגדלה. הוועד, שטוען כי העיתון
דווקא רווחי, נערך לשביתה. "הארץ", לא מה שהיה. חלק שני
חלק שלישי: ארץ גזירה השינויים בעיתון "הארץ" הולכים ותופסים תאוצה, והסגל העיתונאי משנה את
פניו. שדרת העורכים הבכירה הוחלפה כמעט כולה, והעיתון מוותר על הכתבים
המומחים שלו. יש בבניין "הארץ" מי שמגדירים את המהלכים הללו "טיהור".
ויש בעין השביעית עוד מאמרים על תקשורת וכמה היא מחורבנת למי שמתעניין.
אה, נזכרתי מה רציתי, יש את הפוסטרים האלה שעשיתי פרו-בונו (יעני בהתנדבות) לאנרכיסטים נגד הגדר, שעושים מופע פאנק בברלין שיתרים גרמנים רדופי אשמה לתרום כסף ליהודים שנאבקים למען פלסטינים מסכנים! עשיתי שתי גרסאות, הראשונה לקחה לי כמה ימים והשנייה בערך שעה. הן די הפוכות בגישה העיצובית שלהן. הראשונה לא כל כך מהודקת טיפוגראפית, אבל מלאה בפרטים ומלאה באווירה. השנייה מינימאליסטית ואייקונית ונקייה, אבל אולי קצת משעממת. אולי הייתי צריך לשלב איכשהו. הממ.
הפוסטר מבוסס על צילומים של קולקטיב צלמי העיתונות העצמאי אקטיבסטילז: אורן זיו, קרן מנור ועוד רבים רבים.
|
נכתב על ידי
,
21/2/2009 13:19
בקטגוריות אמנות פוליטית, בידור, הופעות פאנק, חברה וכלכלה, מוסר, נגד הכיבוש שתיים בחמש, עיצוב גרפי, פאנק, עיתונות, קומיקס ישראלי, קולנוע ישראלי, קריקטורות, תקשורת, תרבות נגד, אקטואליה, ביקורת
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמיתי סנדי ב-23/2/2009 19:34
|
ואלס עם באשיר הופך מאנימציה לקומיקס+הלינק שאינו נגמר
נירית אנדרמן מביאה בהארץ את סיפור הפיכתו של סרט האנימציה "ואלס עם באשיר" לרומן גרפי (ספר קומיקס).
הכתבה מעניינת ומרובת מידע, ובמהלכה מפרט פולונסקי את ההבדלים בין המדיומים, עליהם למד במהלך הכנת הספר, הפעם הראשונה שממש התנסה ביצירת סיפור קומיקס. כמי שמנסה לגרום לסטודנטים לאנימציה ליצור קומיקס, אני יודע בדיוק על מה הוא מדבר, וההתלבטויות שהוא מעלה היו חלק מהעבודה שלי עם הסטודנטים לאורך הסמסטר.
אני לא טורח לפרסם פה הרבה חדשות על ואלס עם באשיר, פשוט כי עיתונות המיינסטרים מפמפמת אתכם במספיק ארי פולמן, לא צריך אותי, אבל זה לא שאני מנסה להמעיט בערכו. ברור שזהו סרט חשוב והישג ענק.
יוני גודמן היה איתי בכיתה. כשנכנסנו לבצלאל, הוא אייר לעיתונים, בעיקר מעריב עסקים אם אני זוכר נכון. בבצלאל הוא גילה את האנימציה. כבר אז היה ברור שמדובר בבחור שקם מוקדם מאוד בבוקר כדי לעשות אנימציה, כמו שנוהג לומר מורה האנימציה חנן קמינסקי, והולך לישון מאוחר, אם בכלל.
חריצותו המופלאה מעוררת הערכה. כשרון לא מספיק, צריך לעבוד ממש קשה. אני לא הייתי מסוגל לעבוד כל כך קשה במשך שנים.
ועוד בקומיקס הישראלי: גלעד וגלית סליקטר עשו עמוד קומיקס במהלך המבצע בעזה עבור עיתון צרפתי. התוצאה (באנגלית) בפליקר של גלעד: גלעד מסביר: קומיקס שנעשה בזמן המלחמה לעיתון הצרפתי Les Inrockuptibles.
אחותי גלית גרה בניו יורק ואני בישראל ובטקסט השתמשנו בכותרות מהתקשורת מהארץ ומהעולם כנקודות המבט השונות של כל אחד מאיתנו.
(לחצו על התמונה לגודל קריא) הנה מה שהגבתי שם בפליקר: עשוי מעולה.
סיום חזק, למרות הקלישאה, פשוט כי האיור מחזיק
אותו.
אם הייתי מקבל את התסריט, לא הייתי רוצה לעשות
את הקומיקס, כי לבד התסריט לא היה מרשים אותי
מספיק.
אז כבוד. וגם: גלעד מכחיש שהוא ניסה לצייר את עצמו דומה לארי פולמן. מה יהיה עם כל הגברברים המזוקנים האלה שמסתובבים פה, חלקם אף מסרבים בעקשנות להסתפר? מה יש להם להסתיר? סיני גז פצח בשרשרת פוסטים בלתי נגמרת תחת השם " הלינק שאינו נגמר". קיבלתי את הלפיד מ איריס יער אדלבאום ואני מעביר אותו ל.... דורה ק!!!! מזלטוב דורהק!.
|
נכתב על ידי
,
16/2/2009 11:05
בקטגוריות אנימציה, אנימציה ישראלית, אקדמיה, המדריך ליוצר קומיקס, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, מלחמת עזה 2008, קולנוע, קולנוע ישראלי, קומיקס, קומיקס ישראלי, תרבות
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של
צוף ב-7/5/2010 13:12
|
פוסט-בחירות דווקא כתבתי פוסט שקורא לכם להצביע חד"ש, או לפחות הירוקה-מימד, לפני יום הבחירות, אבל נמחק לי.
חד"ש הצליחה לגדול במנדט, אבל אם בכל ת"א-יפו הצביעו לה כ-5000 איש כולל ערביי יפו, לא יודע עד כמה באמת הייתה הצלחה לקמפיין חד"ש טוב ליהודים.
הירוקה-מימד לא הצליחה לעבור את אחוז החסימה, להפתעתי. אני מודה שהבאזז האינטרנטי - עשרות הבלוגרים שהודיעו שיצביעו לתי"מ, השפיע עליי לחשוב שהם יעברו. חשבתי שקולות הדתיים המתונים (מעטים אך קיימים) שיצטרפו לקולות הירוקים השרופים ושאר מזדנבים ביחד יספיקו.
הרי אם אפילו רחלי נשאבה סופסוף לפעילות פוליטית, ונצפתה מחלקת מדבקות בלהט, ברור שהגיעו ימות המשיח, לא?
מסתבר שלא.
לכאורה - כישלון לקמפיין האינטרנט. אבל מצד שני הירוקה-מימד הייתה הכי קרובה להכנס לכנסת, בהפרש ניכר מהמקומות הבאים במניין הקולות. לכן אני מאמין שלקמפיין האינטרנט כן הייתה השפעה, והוא לא נכשל. פשוט הירוקה נתפסה לא מוכנה להליכה לבחירות בזמן כל כך קצר. הם רק התחילו להתארגן כשהוכרזו בחירות.
לצערי קמפיין ההפחדה של קדימה עבד. למרות שהיה די ברור מראש שקדימה לא תרכיב את הממשלה הבאה, אנשים נדחפו להצביע קדימה כדי להציל את המדינה מביבי. לא שאני מאשים אותם, להצביע קדימה זה פחות מביך מלהצביע עבודה, מפלגת הלוזרים הראשית, או למרצ, חבורת החנונים הישנונים.
לא אתפלא אם העבודה תתפוגג לתוך קדימה. אולי שלי יחימוביץ' תצליח להתחבר לציפי ולטפס בין שורות המפלגה המאוחדת. או שמקסימום, אם תגלה פתאום אומץ מפתיע, תנסה להעיר את הישנים במרצ חסרת המרץ. ממילא רוב מנהיגי מרצ היו פורשי העבודה, לא?
ביום חמישי חגגתי 4 שנים לבלוג הזה. כשפתחתי את הבלוג, לא היו הרבה בלוגים פוליטיים בסביבה, ולכן הרגשתי צורך להיות פוליטי בעצמי. עכשיו המצב שונה. לא רק שנפתחו עשרות בלוגים פוליטיים, אלא שגם בלוגרים לא פוליטיים במובהק לוקחים צד ומצהירים על זה בפומבי בעונות הבחירות. הרבה מהם מעמיקים, ידענים וחכמים ממני. לינקים בטור הבלוגים העליון, מצד שמאל. בלוגרים שמעולם לא התעסקו עם פוליטיקה הפכו לקמפיינרים פוליטיים ברשת.
אותי זה מאוד משמח, וכאמור לעיל, אני בטוח שיש לזה השפעה, גם אם לא מכריעה עדיין. תחשבו על כל הבלוגריות הפקאצות בנות ה-12 וה-15. יש הרי אלפים מהן. ובעוד כמה שנים הן יוכלו להצביע. אם ירצו. אם הן נחשפות לסביבת בלוגרים פעילה פוליטית, אולי זה יציל אותן מחוסר המודעות המוחלט שיש לרוב הילדים בגיל הזה, אלה ששואבים את כל המידע שלהם על המציאות מהטלוויזיה, יימח שמה. אולי. אולי לא. מה אני יודע.
| |
לדף הבא
דפים:
| |