לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


תרבות אלטרנטיבית: קומיקס, מוזיקה, מחאה. לא יומן אישי. אבל אולי אני אגלוש לניו ג'ורנליזם.

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2010    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2010

פסח כשר ושמח


בימים שבהם אני נע בין זעם לייאוש, אין לי הרבה מה לכתוב, אז אני פשוט אעשה קופי פייסט מלוחמים לשלום:

בשקט בשקט, ערב חג הפסח, אנחנו מתבשרים שהפרקליטות החליטה לשוב ולחקור את מותה של עביר בת ה- 10.

שלש שנים לאחר מותה, לאחר שהוגשה תלונה למשטרה על כך שלא נפתחה חקירה, ולאחר שנפתחה חקירה ונסגרה כלעומת שבאה, ולאחר שהוגש ערעור לפרקליטות על כך שתיק החקירה נסגר ללא העמדה לדין ולאחר שהוגש ערעור לבג"צ על החלטת הפרקליטות לסגור את התיק,
חויבה המדינה על ידי שופטי בג"צ לנמק מדוע אין בכוונתה לפתוח את תיק החקירה או לחילופין -לפתוח אותו מחדש.

במקביל, לאחר שהוגשה תביעה אזרחית, פתח משרד הבטחון בחקירה משל עצמו, בה התברר שהיו מספר עדים לאירוע מתושבי ענתא, שלא נחקרו.

איכשהו, הנתון המדהים הזה לא מצליח לזעזע.
זו הדרך בה מדינת ישראל חוקרת את מותה של ילדה קטנה.
גם הילדה, גם העדים, שקופים.

באחד הבלוגים נכתב על עביר שמותה של ילדה ערביה בשטחים כנראה נחשב בישראל פחות ממוות של חתול רחוב. ההשוואה מצמררת, אבל כשמעמיקים בתיק ולומדים את הדרך בה חקרה אותו הפרקליטות, בכזו רשלנות, בכזה חוסר עניין, בכזו אגביות, אי אפשר להימנע מהתחושה הקשה הזו.
 
את מה שסלוואה, אמא של עביר, איבדה, אף צדק לא יוכל להשיב. והעובדה שמוסדות השלטון והצדק בישראל ראו במותה של עביר אירוע ששווה לקליפת השום, רק מעמיקה את תחושת האבדן (אם בכלל ניתן עוד להעמיק תחושת אובדן של ילד שילדת).

עד עכשיו.

בעקבות החלטת בית המשפט הגבוה לצדק,
בעקבות דיון של הפרקליטות בממצאי החקירה של משרד החקירות הפרטי ששכר משרד הבטחון (מספר עדים שלא תוחקרו, שערו בנפשכם)
בעקבות ישיבה של הפרקליטות עם בכירים במשטרת מחוז שי שבתחומיה האירוע קרה ודיון בממצאי החקירה של משרד החקירות הפרטי ששכר משרד הבטחון החליטה הפרקליטות לפתוח את התיק מחדש.

בסאם, אבא של עביר, כתב לפני כשנתיים את הדברים הבאים:

"לא אשקוט עד שהחייל האחראי למותה של בתי יועמד למשפט ויתמודד עם המעשה שלו. אדאג לכך שהעולם לא ישכח את בתי, את עביר היפהפייה שלי.

אבל לא אבקש נקם. לא, אני אמשיך בפעולה שלקחתי על עצמי, יחד עם אחי הישראלים. אני אלחם בכל כוחותיי כדי ששמה של עביר, דמה של עביר, יהפוך לגשר שיגשר סוף-סוף על התהום בינינו, לגשר שיאפשר סוף-סוף לישראלים ולפלסטינים לחיות בשלום, אינשאללה.

אם הייתי יכול לומר משהו לבתי, זה מה שהייתי מבטיח לה. והייתי אומר לה שאני אוהב אותה מאוד-מאוד".

נכתב על ידי , 29/3/2010 11:30   בקטגוריות נגד הכיבוש שתיים בחמש  
17 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמיתי סנדי ב-1/4/2010 22:29
 



תזכורת: מי הם טרוריסטים ומי הם לוחמי חירות?


(נשמטה לי פסקה בתאונת קופי פייסט, הנה היא)

"אלה שאנו נלחמים מולם הם טרוריסטים, ואלה שאנו עדין מבכים את לכתם ומזכירים את גבורתם היום היו לוחמי חירות".

 

זה ציפי לבני אמרה השבוע בישיבה מיוחדת של מליאת הכנסת לזכר עולי הגרדום.

חברי הכנסת אחמד טיבי וטאלב א-סאנע הורחקו מאותה ישיבה, לאחר שקטעו את נאומו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. ח"כ טיבי הפריע לנאומו של ראש הממשלה ואמר כי עולי הגרדום "ירו על אוטובוס של ערבים, והרגו שר. האם מותר להרוג שר? אלו גיבורים או טרוריסטים?". טיבי אף השווה בין לוחמי המחתרות לארגוני טרור פלסטינים.

יו"ר הכנסת, ח"כ ראובן ריבלין, הוציא את השניים מהמליאה לאחר שנקראו לסדר שלוש פעמים. טיבי אמר בצאתו מהמליאה כי "לכל עם יש את האמת שלו". א-סאנע הוסיף כי "טרור הוא טרור. לא משנה אם זה ערבים או יהודים. דווקא ביום של חידוש התהליך המדיני אתה רואה לנכון לקיים טקס לעולי הגרדום?".

ראש האופוזיציה ציפי לבני, בתו של לוחם אצ"ל, אמרה את המשפט הבא:
"אלה שאנו נלחמים מולם הם טרוריסטים, ואלה שאנו עדין מבכים את לכתם ומזכירים את גבורתם היום היו לוחמי חירות".

תזכורת, מאת יגאל לביב:

כל מי שבקי בתולדות התעוררותן של התנועות הלאומיות, ובעיקר של ישראל, יודע, שכמעט אין תנועה לאומית שנלחמה בכובש זר שהטרור לא סייע לה במישרין או בעקיפין.

על מנהיג הליכוד היה להיזהר מהגדרת הטרור כמעשה מגונה שכן בין גדולי הטרוריסטים היו גם ראשי האצ"ל והלח"י.

תיעוד מפורט של פעולות הטרור של הארגונים הללו מצוי בספר "דברי הימים למלחמת השחרור" בעריכת יעקב עמרמי ובהוצאת "שלח" הרוויזיוניסטית. מתברר, כי עם אבות ה"פטנט" של ירי על אוטובוסים ופיגועי טרור בארץ ישראל נמנים האצ"ל והלח"י. האצ"ל החל את דרכו בנובמבר 1937, כשאנשיו ירו על אוטובוס ברוממה. התוצאה: שלושה ערבים הרוגים ושמונה פצועים. באפריל 1938 נורו יריות על רכבת פועלים בחיפה וקרונותיה פוצצו - שני שוטרים בריטים ושני עובדים ערבים נהרגו. בחיפה היו תשע התקפות על אוטובוסים באותו חודש, שבהן נהרגו ונפצעו ערבים.


גם בתחום הפיגועים בבתי קפה ובתי קולנוע היו האצ"ל והלח"י מורי דרך. באפריל 1938 פוצץ בית קפה בחיפה. ערבי אחד נהרג ושישה נפצעו; במאי 1939 הוטלה פצצה בקולנוע "רקס" בירושלים. חמישה ערבים נהרגו ו-18 נפצעו. בדצמבר הושלכה פצצה לקפה ערבי ביפו ושישה ערבים נהרגו.


גם פיצוץ מטעני חבלה בשווקים לא היה המצאה ערבית. ביולי 1938 הוטלה פצצה בשוק הירקות בחיפה. 18 ערבים נהרגו, ו-38 נפצעו. באותו חודש, בפיצוץ בשוק הערבי בירושלים, נהרגו 10 בני אדם ונפצעו 31. מהתפוצצות בשוק בחיפה באותו חודש נהרגו 27 ונפצעו .46

ביולי 1939 הוטלו פצצות בשער יפו בירושלים. חמישה נהרגו ו-14 נפצעו. באותו חודש הטעינו חומר נפץ על חמור והובילוהו להתפוצץ בשוק הירקות בחיפה. 78 ערבים נהרגו, 14 נפצעו. בדצמבר 1947 נזרקו פצצות על השוק בשער שכם בירושלים. 10 בני אדם נהרגו, 57 נפצעו. גולת הכותרת היתה כמובן הפיגוע במלון המלך דוד בירושלים, ביולי 1946. בפיצוץ שם נהרגו 100 בני אדם - שליש יהודים, שליש אנגלים, שליש ערבים.


גם הוצאת המאבק מחוץ לגבולות המדינה אינו המצאה פלשתינית. באוקטובר 1946 הותקפה שגרירות בריטניה ברומא; במארס 1947 פוצץ מועדון המושבות הבריטי בלונדון וכמה בריטים נהרגו; באוגוסט פוצץ מועדון קצינים בריטי בווינה.


אפילו מדיניות ההוצאה להורג של מנהיגים פלשתינאים אינה דבר חדש. בנוסף לחיסול של יותר מ-15 קצינים גבוהים בריטים נרצח בקהיר בנובמבר 1944 השר לענייני המזרחי התיכון, לורד מוין. האצ"ל והלח"י גם חיסלו יהודים שעבדו במשטרה הבריטית, בין שסייעו במסירת מידע נגד המחתרות ובין שלא; לפחות עשרה מקרים של חיסולי יהודים מוזכרים בספר בהוצאת "שלח". נראה שראשי הארגונים שהוציאו לאור את הספר המתעד את מעשיהם הבינו שיש טעם לפגם במה שעשו, ולכן אולי כתב ד"ר אלדד בהקדמה לספר: "בשם מלחמת השחרור העברית אנו מכנים את כל אותם המעשים אשר נעשו בכוח הזרוע והנשק, מתוך ניגוד לחוקיו של השלטון הזר ומתוך מלחמה בשלטון הזר עצמו... לדוגמה: מלחמות השחרור של ארה"ב, או אירלנד או איטליה". החלף את המשפט "מלחמת השחרור העברית" במשפט "מלחמת השחרור הפלשתינית" ותמצא שאין כל הבדל בין מעשי אבות הליכוד למעשי אבות האומה הפלשתינית.


אפשר לומר, שטרוריסט הוא מי שטרם עלה לשלטון. לאחר מכן הוא ייקרא לוחם חירות.


נכתב על ידי , 11/3/2010 00:00   בקטגוריות הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אקטואליה, ביקורת  
62 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אייל ניב ב-1/8/2010 07:12
 



הירשברג ו-וייסמן עושים אחלה קומיקס



אוף למה העידו הירשברג הזה כל כך צעיר ומוכשר ויש לו עדיין כוח לצייר קומיקס מצחיק כל כך שהוא אפילו כותב בעצמו לגמרי? למה הוא לא יכול להיות זקן ועצלן כמו כולנו?

טוב נו, לפחות נראה שהוא סובל יותר!
לא נורא עידו, כשתגיע לגילנו תוכל להיות גם אתה עצלן ומאושר כמוני.
טוב נו, לפחות עצלן כמוני.

מצד שני יש את וייסמן, שהוא כבר עצלן כמוני אם לא יותר, ולמרות זאת מצליח לייצר קומיקס מוצלח מידי פעם. אם עוד לא קראתם את סאגת אודי בפולין (5 פרקים עד כה) אז רוצו.

נכתב על ידי , 7/3/2010 19:03   בקטגוריות קומיקס, קומיקס ישראלי, תרבות אלטרנטיבית  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של הצפרדע ב-8/3/2010 17:29
 



מוצ"ש ב-19:00 - הפגנה גדולה בשייח ג'ראח


הנה האימייל ששלחה אלישבע, ממקימי א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט בישראל

בנושא שיח ג'ראח (מועתק מרייבי)

 


עוד כמה מילים על שייח ג'ראח
יש הרבה מה לכתוב על  העוול של פינוי המשפחות ושל כניסת המנחלים לבתים שלהם, ההתנהגות האלימה של המתנחלים כלפי הפלסטינים ,

על  כך שההתנחלויות במזרח ירושלים הולכות וגדלות ופוגעות יותר ויותר בפלסטינים, על המשטרה שמנסה לדכא את המחאה ועושה זאת באלימות ובמעצרי שווא, על האפלייה הממוסדת, השיטתית והמדכאת נגד פלסטינים וגם (בלי שאפילו אפשר להתחיל להשוות) נגד שמאלנים.

אבל יחד עם כל זאת,  חשוב לי גם לכתוב על כמה המאבק בשייח ג'ראח הוא מאבק יוצא דופן, שהצליח להביא אליו אנשים ממעגלים שונים, להוציא להפגנות אנשים שכבר שנים לא היו בהפגנות ולתת איזשהי תקווה שאולי לפעמים קולנו עוד יכול להשמע.

במשך החודשים האחרונים עמדו פעילים יחד עם תושבי השכונה והפיגנו נגד גירוש המשפחות. הצלחנו להגיע לתקשורת, להביא להפגנות סופרים וחברי כנסת, לעתור לבג"ץ וגם לבלות שעות ארוכות מחוץ ובתוך בתי מעצר ובתי משפט.
הגענו להישגים מרשימים אבל המאבק רק בתחילתו ויש עוד הרבה לאן להגיע.

עבורי, המאבק בשייח ג'ראח הוא כמובן מאבקן של המשפחות המגורשות אבל הוא גם המאבק נגד ההידרדרות ההולכת וגוברת בישראל

שאני מרגישה אותה בכל התחומים בהם אני פעילה ושאני מרגישה שאנחנו חייבים לפעול נגדה.

בואו להפגנה במוצאי שבת גם בכדי למחות על הנעשה בשייח ג'ראח וגם כדאי להוכיח שיש עוד אנשים בישראל שמאמינים שיש סיכוי למציאות טובה יותר.

ההפגנה במוצאי שבת הקרוב ב19:00 בשכונת שייח ג'ראח (ההזמנה מצורפת בקובץ)

ההפגנה היא מחר אבל יש עוד זמן לשלוח מיילים לחברים ולהזמין אותם להפגנה, לאשר השתתפות בפייסבוק ולשלוח הזמנות לחברים.
וגם כמובן לספר לכל מי שאתם מכירים על ההפגנה ולשכנע אותם לבוא.

יש הסעות מכמה ערים, כל הפרטים:
http://www.justjlm.org/?p=80

 

נתראה בהפגנה

 

אלישבע

נכתב על ידי , 5/3/2010 14:26   בקטגוריות גזענות, דמוקרטיה, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, הפגנות, משטרה ו"כוחות הביטחון", מתנחלים, נגד הכיבוש שתיים בחמש, תרבות נגד, אקטואליה, ביקורת  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי: 

בן: 47

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , אקטואליה ופוליטיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאמיתי סנדי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אמיתי סנדי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)