הכפר נבי סמואל נבנה בראש הגבעה, סביב המסגד והקבר המיוחס לשמואל הנביא. עד שנת 1967 חיו בכפר יותר מאלף איש, אולם רובם ברחו במהלך מלחמת ששת הימים. ב-1971 נהרס הכפר על ידי צה"ל ותושביו פונו לשטח סמוך לגבעה, ממזרח ללב האתר[1]. כיום מתגוררים במקום כ-250 תושבים.

בשנת 1995 הוכרז האתר כגן לאומי ששטחו כ-3,500 דונם. בתחומי הגן נכללים האתר הארכיאולוגי, בתי התושבים ושטחים חקלאיים השייכים להם, המשתרעים על פני אלפי דונם. מבחינה משפטית אחראי על המקום המינהל האזרחי, והחפירות הארכיאולוגיות מתבצעות על ידי קצין מטה ארכיאולוגיה (קמ"ט) של המינהל. האחריות על הגן הלאומי נבי סמואל נתונה בידי רשות הטבע והגנים (רט"ג). בהסכמי אוסלו הוגדר המקום כשטחC -

גן לאומי נבי סמואל הוא אחד הגנים הגדולים ביותר בגדה המערבית. אתר העתיקות והמרכז הדתי הנמצאים בשטחו הפכו לכלי בחזית המאבק נגד תושבי הכפר הפלסטינים, כאשר רוב אדמות הכפר מוכרזות כגן לאומי וכפרם המקורי של התושבים נהרס והפך לאתר ארכיאולוגי, עתידו של הכפר בסכנה. המקרה של נבי סמואל הוא ייחודי, בהיותו הכפר הראשון בגדה המערבית שהרשויות הישראליות גירשו את תושביו והרסו את בתיו לשם הפיכתו לאתר עתיקות. זהו גם המקרה הבולט ביותר של הכללת שטחים כה נרחבים מאדמות הכפר בגן לאומי על פי חוק הגנים הלאומיים, וזאת ללא הסבר מקצועי מניח את הדעת.

למדינה תוכניות גרנדיזיות לגבי חלק משטחי הכפר והיא עושה הכל כדי להצר את צעדיהם של התושבים, לנוון את חייהם ולגרום להם לעזוב.
התושבים יחד עם מספר ארגונים נאבקים כנגד תוכניות המדינה בתביעה לגנוז את התוכניות, לחדול מההתנכלויות ולאפשר לתושבי הכפר להתפתח ולחיות את חייהם על אדמתם מקדמת דנא.

 
ביום שבת 22.3.14 בשעה 11:00 נקיים ביקור וסיור לימודי במקום.

משך הסיור כשעתיים לחצי.
פרטים על הסעות ישלחו בהמשך.
להרשמה ופרטים: [email protected]