ד"ר עומר סעיד (50), תושב כפר כנא, נעצר בידי השב"כ לפני שבועיים, ב-25 לאפריל, במעבר גבול לירדן. מיד לאחר מכן בוצע חיפוש בביתו ובמשרדי החברה שלו, והוחרמו כל המחשבים משם.

ד"ר עומר סעיד

 

ד"ר סעיד נלקח למתקן חקירה של השב"כ בפתח תקווה, ולאחר מכן הועבר למעצר ביחידת הפשיעה הבינלאומית (יאחב"ל). מאז ועד היום הוא מנותק מן העולם, ולא הותר לו להיפגש עם עורך דין. משפחתו – אישה ו-5 ילדים – אינם יודעים עד מתי יהיה עצור, מהם החשדות או האישומים נגדו, מתי יחל משפטו, ולמה לעזאזל השב"כ עצר להם את החיים.

הפרשה כולה הושתקה; אין לה זכר בכלי התקשורת ובאתרי האינטרנט בעברית. גם באנגלית קשה למצוא איזכור לכך, למעט באתר הזה. המעצר המושתק הזה מצטרף למעצר המושתק של אמיר מח'ול, מנכ"ל איתיג'אה, שלמעשה אירע אחריו. אך בעוד שמעצרו של מח'ול נחשף פחות מיממה לאחר מעשה, מעצרו של סעיד נותר באפילה במשך שבועיים. בצד היהודי ישנה כמובן ענת קם, שמעצרה הוחזק בסוד יותר מ-3 חודשים.

ברוכים הבאים ל-2010: שנת המעצרים הסודיים במדינת ישראל.

עומר סעיד הוא פעיל פוליטי מוכר. בשנות ה-80 היה חבר בתנועת "בני הכפר" והוחזק במעצר בית תקופות ממושכות. בשנות ה-90 היה ממייסדי תנועת בל"ד (גם אמיר מח'ול היה פעיל בל"ד לפני שהתפצל ממנה). לפני שלוש שנים דווח שהוא זומן לחקירה בשב"כ בנוגע לקשריו בירדן.

אין זה מפתיע שהשב"כ רודף את חברי תנועת בל"ד, מן הראש ועד לפעילי השטח: תנועה שחקקה על מצעה את הססמה "מדינת כל אזרחיה" מתנגדת לאפליה האתנית הנגזרת מהגדרת ישראל כמדינה יהודית. והרי ראש השב"כ, יובל דיסקין, כבר הצהיר כי "בתוקף אחריותו, נדרש השב"כ לסכל פעילות חתרנית של גורמים המעוניינים לפגוע באופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, אף אם פעולתם מתבצעת באמצעות כלים אותם מעמידה הדמוקרטיה, וזאת מכוח עיקרון ה'דמוקרטיה המתגוננת."

שימו לב: "אף אם פעולתם מתבצעת באמצעות כלים אותם מעמידה הדמוקרטיה".

כלומר, השב"כ רואה כחלק מהגדרת תפקידו מעצר של פעילים שאינם עוברים על החוק. ובמלים אחרות, השב"כ אינו מטריד את עצמו בזוטות כמו מה חוקי ומה לא חוקי, אלא מה "פוגע באופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". פוגע לדעת השב"כ, כמובן.

בכל זה אין חדש. ההידרדרות הנוכחית היא בהתרפסות הנרצעת של מערכת המשפט – זו שכן אמורה להטריד את עצמה בזוטות כמו מה חוקי ומה לא חוקי – מול המלצות השב"כ. התרפסות כזאת היתה אופיינית עד כה רק לבתי המשפט הצבאיים בשטחי הגדה המערבית, ובתיקים של תושבי השטחים. אבל מעתה, גם בישראל: מעצרים מושתקים, שלילת הזכות לפגוש עורך דין, ויד קלה של השופטים על הארכות מעצר מטעמי "בטחון המדינה", שלעולם נשארים עלומים.

אם ללמוד מניסיון העבר, עומר סעיד יואשם ב"מגע עם סוכן זר", אישום גמיש להפליא, שניתן להחילו גם על שיחת חולין תמימה עם אדם הקשור באופן כלשהו לחיזבאללה או לכל ארגון עוין אחר (תזכורת: רוב הארגונים היום בעולם עוינים את ישראל). זוכרים איך ח"כ עזמי בשארה "סייע" לחיזבאללה לטווח את יישובי הצפון? נו, בזה מדובר.

אפשרות נוספת היא שסעיד היה מעורב, כמו אמיר מח'ול, מוחמד עות'מאן וג'מאל ג'ומעה, בפעילות בינלאומית להפעלת סנקציות וחרם על ישראל במטרה לגבות ממנה מחיר על משטר האפרטהייד בגדה והמצור בעזה. בפעילות הזאת נוטלים חלק יהודים, ערבים ואזרחים זרים בכל רחבי העולם. עות'מאן שהה במעצר מנהלי 133 יום, ג'ומעה שהה בו 27 יום; שניהם שוחררו בינואר השנה בלא כלום (כלומר, המעצר הפך משלב מוקדם בהליך המשפטי לשיטת הטרדה והטלת אימה גרידא, כמו במהלך "עופרת יצוקה").

הישראלי הממוצע אומנם יוצא מכליו מול אנשים שמטיפים להחרמת ישראל, אבל כדאי להזכיר – הם עצמם יוצאים מכליהם מול מדינה שמרעיבה ומפגיזה אוכלוסיה כבושה. השאלה הרלבנטית כאן היא לא מה כל אחד מרגיש, אלא מה החוק מתיר. סנקציות והטפה לסנקציות הן פעולה לא-אלימה פאר-אקסלנס; למעשה, יש זיקה הדוקה בין תנועת החרם לתנועת ההתנגדות הלא-אלימה לגדר ההפרדה בבילעין ונעלין. האם החוק הישראלי החל לראות בפעילות הסברתית נגד ישראל פעולה לא חוקית? אומנם, הצעת חוק ברוח זו (פרי מאמציה של "אם תרצו") כבר מונחת על השולחן. אבל בכל זאת, בדמוקרטיה נהוג לשפוט אנשים על פי חוקים קיימים, לא על פי הצעות חוק שטרם אושרו.

מכל מקום, פרטי המעצר של ד"ר עומר סעיד לא יעניינו אף אחד, וממילא התקשורת הישראלית לא תטרח לדייק בהם, אם בכלל תדווח על הפרשה. אני מהמר שסעיד נקי יותר אפילו מענת קם (שבכל זאת הפרה אמונים וגנבה מסמכים), אבל אין לו סיכוי לקבל שמינית מן הסיקור והתמיכה שהיא קיבלה. מה זה דוקטור לפרמקולוגיה ערבי לעומת חיילת עבריה?

ד"ר סעיד קיבל דוקטורט מן הטכניון בשנת 1993, ומאז התמחה במחקר של צמחי מרפא אזוריים ופיתוח תרופות המבוססות על הרפואה הטבעית. בתחילת העשור הנוכחי היה שותף ביצירת חממת "ניות", חממה טכנוולוגית ייחודית ליד נצרת, ששילבה פרוייקטים של יזמים יהודים וערבים (שווה לקרוא את הכתבה הזאת ב"גלובס" – גם בגלל המעוף, וגם בגלל הטון הגזעני הבוטה). מאוחר יותר הקים עם שותף את חברת "אל-ענתאקי", שעוסקת בפיתוח ומכירה של תרופות טבעיות, וזכה גם לכתבה מפרגנת ב"הארץ". כיום, כשהוא רדוף ועצור בגין דעותיו הפוליטיות, נראה שאף עיתון לא מתעניין בו. רפואה טבעית מעניינת יותר מזכויות אדם, בלי ספק.

"אלה הם חיינו בזמן האחרון
יכול להיות יותר טוב,
יכול לבוא אסון.
ערב טוב ייאוש ולילה טוב תקווה
מי הבא בתור ומי בתור הבא?".
                                                  (לילה טוב, יהודה פוליקר)