הפסטיבל ייערך השנה בתאריכים 25-28 באוגוסט.

בשבת בשעות 20:00-23:00, ובימים ראשון, שני שלישי בין השעות 10:00-23:00.

כמו בשנה שעברה, אני ארכז את איזור דוכני היוצרים. אני לא חלק מהנהלת או הפקת הפסטיבל, אני רק משמש כגורם מקשר בין האמנים להפקה.

יוצרי קומיקס שיש להם קומיקס מודפס למכירה מוזמנים לשלוח אליי אימייל ולהרשם.

כמו בשנים הקודמות, יהיה אפשר לשכור גם חצי או שליש שולחן.

פרטים נוספים כגדלים ומחירים יימסרו במייל.

אגף דוכני היוצרים פתוח רק למי שיש לו קומיקס מודפס כלשהו למכור. האגף לא מיועד ליוצרי חולצות או כל דבר אחר, וגם לא ספרים שאינם קומיקס. (יוצרי קומיקס מודפס כן יוכלו למכור גם מרצ'נדייז נוספים כאוות נפשם). ספרי אמן ומגזיני אמנות - רק אם יישאר מקום.

תיקון טעות באימייל:
אנא שלחו לי מייל ל- [email protected]
עם:

- שם היוצר\שם הקבוצה\הוצאה
- שמות הספרים\חוברות החדשים
- שמות הספרים\חוברות\מוצרים שיוצגו בדוכן

- טלפונים שלכם!


דדליין להרשמה לדוכנים: 7.7 (יום שבת השביעי ביולי(

אם אתם צריכים עזרה בהוצאה לאור תוכלו להיעזר במדריך למוציא לאור, ואתם מוזמנים לפנות אלי בשאלות לעצות וטיפים.

אגב, עוד עניין שתמיד קורה בקיץ: תערוכות סופשנה של בוגרי המכללות השונות לעיצוב. אם אתם סטודנטים ומעורבים בזה אשמח אם תשלחו לי את ההזמנות ואת כל מועדי הפתיחה והכתובות למיניהם כדי שאוכל לפרסם פוסט נרחב בנושא עם כל המידע גם על המכללה הנידחת שלכם.

ההמלצות הן על ספרי וחוברות קומיקס שמופיעות בקטלוג יוני, מה שאומר שהם ינחתו פה בסביבות סוף אוגוסט. מי שמעוניין באחד מהם יכול להזמין אותו באחת מחנויות הקומיקס הישראליות, פרטים וקישורים בטור השמאלי.

אגב, בקומיקס וירקות יש עכשיו מבצע של 10% הנחה על כל האוגדנים (ספרים) או 20% אם קונים שניים.

סקוט פילגרים: יוצא האוגדן הרביעי.

עוד לא קראתי אפילו חוברת אחת מזה, מי קרא ויודע מה זה שווה?

אגב, שימו לב לבחורה ברקע, פתאום קלטתי מאיפה נטע של ארבל רצין מוכרת לי.

עדכון: וייסמן מוסר: "גם נועה ליברמן וגם גיאחה אוהבים את זה, תעשה לבד את החשבון". עשיתי.

מצנמים משוטטים מאת ביל סינקביץ' - Stray Toasters by Bill Sienkiewicz

הוצאה חדשה מגיעה הפעם מבית Image, 24.95$

בקצרה: סיפור על חוקר שמשוחרר מבית משוגעים כדי לתפוס רוצח סדרתי מטורף. מצוייר ביד בטכניקה מעורבת.

קצת רקע:

ביל סינקביץ' הוא אחד מענקי הקומיקס המצוייר ביד (מה שנקרא בלעז fully painted) עוד משנות השמונים, והשפיע על הרבה אמנים שבאו אחריו, ענקים בעצמם כמו בארון סטוריי (Baron Storey), דייב מקקין (Dave Mckeen), קנת וויליאמס (Kent Williams), ג'ון ג'יי מות' (John J Muth) ואחרים.

סינקביץ' יצר את סטריי טואסטרז לאחר שסיים לעבוד על יצירת המופת "Elektra Assassin", שכתב פרנק מילר. אלקטרה היתה דמות משנה בסדרה Dare Devil שמילר כתב בתחילת שנות השמונים, תקופה שהפכה אותו לכוכב. אלקטרה הייתה סיפור שפורסם כסדרה של 8 חוברות, כלומר לא סדרה רגילה (זה היה כשעוד לא היו רגילים באמריקה להוציא רומנים גראפיים כספר אחד).

באלקטרה, מילר וסינקביץ' ניסו להתאים את הנרייטיב הסיפורי לתודעה המחורבשת של הגיבורה, שעברה מחיקות זיכרון, שטיפות מוח וחבלות שונות. או במילים אחרות, אלקטרה היה אחד הרומנים הגראפיים הראשונים שהשתמש בפירוק והרכבה של הסיפור בדרך שהפכה למוכרת בסרטים כמו ספרות זולה.

אני מודה שבקריאה ראשונה היה לי קשה להבין מה קורה בסיפור שם. אבל אחרי שמבינים זהו אחד מסיפורי הסופר-גיבורים הכי מהנים שיצא לי לקרוא אי פעם, סיפור שכולל גם מימד של ביקורת פוליטית נוקבת על נשיא ארה"ב דאז, רייגן. כמובן ששום דבר לא השתנה והביקורת על רייגן תקפה לגבי בוש הנוכחי, וגם גרוטסקה, הומור והגזמות בכמויות מסחריות.

הציור של סינקביץ' באלקטרה ואח"כ בסטריי טואסטרז הוא מופת של אקסטראווגנצה. הוא מצד אחד מדוייק בפרטים הקטנים ויודע אנטומיה פרפקט ומצד שני מתפרע בכיף ומגזים מכל כיוון. מאוד מושפע כמובן מראלף סטדמן (Ralph Steadman). בקיצור הוא ענק. הוא גאון. הוא עובד שם עם איירברש אמיתי, יעני לא זה מהפוטושופ אלא זה עם המדחס אוויר.

יש לי דז'ה-וו. יכול להיות שכבר סיפרתי בבלוג הזה על אלקטרה? לעזאזל.

Notes For A War Story by Gipi Publisher: 01: First Second $16.95 Angouleme Award Winner - 2006 Best Album

גיפי הזה הוא יוצר איטלקי מצליח. באתר המוציאה לאור, חברת פירסט סקונד בעלת השם המבריק, יש פריוויו של 10 עמודים. קשה לקרוא כי זה די בקטן, אבל האיורים נראים מבטיחים מספיק בשביל לשכנע אותי להסתכן עם זה. האיורים האלה בצבעי מים בשחור לבן נראים כמו בצפר לקומפוזיציה.

Hellboy Vol 7: The Troll Witches & Others by Mike Mignola, P. Craig Russell & Richard Corben Dark Horse $17.95

זה ספר שהוא בעיקרו אוסף של שאריות: סיפורים קצרים שנעשו עבור חוברות שונות, חלקם אפילו לא צוירו ע"י מיניולה (או איך שלא מבטאים את זה) עצמו. פ. קרייג ראסל וריצ'ארד קורבן הם אחלה אמנים, אבל עדיין...

למי שלא מכיר את הלבוי, אני יכול לציין שזה קומיקס סיפורי גותיקה ומסתורין ויקטוריאני די מוצלח, פחות בשביל הסיפורים הלא מדהימים ויותר בשביל הציורים הכן מדהימים של מייק מיניולה. אני ממליץ בעיקר על האוגדנים הראשון והשני.

Kent Williams' Amalgam: Paintings & Drawings (HC) by Kent Williams Allen Spiegel Fine Arts $75.60

קנט וויליאמס שהוזכר לעיל הוא אמן ענק ואני מאוד ממליץ עליו, אבל 75 דולר זה קצת הרבה.

Heart & Torch: Rick Griffin's Transcendence by Rick Griffin Gingko Press $29.95

ריק גריפין היה מאמני הפוסטרים הפסיכדליים המפורסמים ביותר בשנות השישים. אם בא לכם על ספר פוסטרים שלו, הנה הזדמנות.

והנה קומיקס שאני לא ממליץ עליו:

Lucky Vol 2 #1 by Gabrielle Bell Drawn & Quarterly $3.95

קראתי את הקודמים שלה והם היו משעממים, וגם פגשנו אותה באנגולם והיא חתיכת אנטיפטית.

Cult Fiction by Paul Gravett, Emma Mahony & Kim Pace Hayward Galleries £16.99

ספר שמלווה תערוכה באותו שם, שנוצרה בבריטניה ומתוכננת לנדוד בין גלריות שונות. התערוכה מתעסקת בקומיקס כאמנות שיש לה השפעה על התרבות בכלל, ועל הקשרים ההדדיים בין קומיקס לאמנות הפלסטית. בתערוכה מוצגים קומיקס ו"נראטיבים גראפיים" שמתעסקים בחומרים פוליטיים וחברתיים, גם של אמני קומיקס מוכרים וגם של אמנים פלסטיים שמתנסים במדיום הנארטיבי. הספר כולל מאמרים של האוצרות ושל פול גראווט, חוקר ועיתונאי קומיקס בריטי משפיע שכתב כבר מספר ספרים על קומיקס.

התערוכה והספר נראים לי מעניינים ונראה לי שאזמין אותו למרות שהוא עולה מיליון כסף.

Reading Comics & What They Mean by Douglas Wolk Perseus Books Group $22.95

ספר תיאוריה וביקורת קומיקס שכתב עורך בהוצאת Publisher's Weekly. הוא מתעסק בעיקר בכמה מהיוצרים היותר מעניינים, בעיקר וויל אייזנר, אלן מור, כריס וויר ואליסון בכדל (שאני פחות מעריך). התכנון שלי הוא שאורי ברוכין יקנה ויקרא את הספר הזה, ואז יגיד אם גם לי כדאי.

האמת היא שבחודשים האחרונים עקבתי פחות אחר הנעשה בעולם הקומיקס הבינלאומי, אבל אני מתכנן לחזור ולהתעניין, לקראת השנה הבאה, שבה אולי יקרו דברים חדשים שיחייבו אותי לדעת קצת מה קורה.

נראה לי שאולי שכחתי עוד כמה דברים מעניינים מקטלוג יוני, ייתכן שיהיה פוסט השלמה מחר.

וחוצמזה תקנו פירות! אבטיח, מישמיש, שזיף צהוב. הכל טעים וקר! (בייחוד אם שמתם אותם במקרר קודם)

מישהו צריך להקים עכבר העיר של כל ענייני השמאלנות המעיקים, אבל זה לא יהיה אני. אני מתנצל בפני כל שולחי ההודעות על פעולות עזרה, תערוכות וכיו"ב. גם ככה הקוראים שלי משתעממים. בעצם, רשימת התפוצה ActLeft מהווה עכבר לא רע שכזה. פשוט תצטרפו אליה ותיודעו בזמן אמת במקום לחכות לעדכונים שלי.

הרבנים לזכויות אדם מדווחים השבוע על עוד 6 משפחות שהשלטונות הרסו את ביתן במזרח ירושלים, ועל עוד חקלאים פלסטינים שמטעי הזיתים שלהם נשדדו ע"י מתנחלים חייכנים ויראי שמיים.

*

צה"ל מטיל את הטיפול במאות פליטים מאפריקה

על קומץ סטודנטים מתנדבים בבאר-שבע - עזרו להם.

כידוע לכל מי שקורא הארץ, יותר מאלף פליטים מסודאן, אריתריאה וחוף השנהב הגיעו בחודשים האחרונים דרך מצריים לנגב, והצבא מפיל את הטיפול ברובם על קומץ סטודנטים מתנדבים מבאר-שבע. נשמע כמו מגוחך? היי, אתם בישראל. אם אתם בבאר-שבע או בסביבה ויכולים לתרום משמרת של כמה שעות או בגדים או אוכל, לכו על זה. יודעין מה, הנה הטקסט ששלחה אחת המתנדבות:

"הרשו לי להתחיל את הדוא"ל הזה בנימה קצת יותר אישית ולחלוק אתכם את היום שעבר עלינו:

*

רביעי 27.6 - פתיחת תערוכת צילומים

בילעין הכבושה - מאבק לא מצונזר: תערוכת צילומים של ראני בורנאט

ראני בורנאט נפצע מכדורי צה"ל בעת הפגנה, הפך למשותק בפלג גופו התחתון ומסתייע מאז בכסא גלגלים. ראני מלווה במצלמתו את ההתנגדות הלא אלימה לגדר ההפרדה הנבנית בבילעין וגוזלת את אדמות משפחתו ובני כפר. התערוכה מציגה תמונות המתעדות למעלה משנתיים של מאבק עיקש אשר סופו עוד נראה רחוק. ילווה בכיבוד טבעוני (...)

סלון מזל - המרכז להפצת מידע לשינוי חברתי

http://www.salonmazal.org

סמטה אלמונית 3, ת"א (הכניסה מרחוב קינג ג'ורג')

03-6297734

[email protected]

פתוח בין השעות 11 ל- 23 (בימי שישי בין 11 ל- 15)

*

ולסיום, אחרי כל הגועל נפש השמאלני המתלפלף, קצת בידור תל-אביבי לפנים:

23.6, מוצ"ש הזה, 19:00 בערב

ה-Pits משיקים דיסק שני בהופעות בגג הלייבל פית\קית!

Pits * פג אדיר * צ'רלי מגירה * שוורצע קינדר

שניצלר 1 פינת פרנצויז 14 (שניצלר יוצא מסלמה בדיוק מול מטה המשטרה, קו 18 מגיע ממרכז ת"א)

30 ש"ח בלבד

הפיטס חוגגים את השקת אלבומם השני עם להקות נוספות מפית\קית ולייבלים אחרים. בפיטס מככבים אורי סגל, יונתן יידוב ומוזת האמנות טליה פרי על התופים.

כל מי שנחשף ליופי הפראי והאווירה המיוחדת על הגג של פיתקית כבר יודע איזה כיף שם, ולמי שלא זאת הזדמנות מעולה.

ימכרו שם כמובן גם בירה בזול ואת כל קטלוג הדיסקים של פיתקית עם כל ההרכבים המוזרים שלהם שעושים רעש.

אחרי עשרות שנים של ייסורים ודכאונות, הגעתי ליכולת אבחנה די טובה לגבי מצב הרוח שלי, ואני יכול לנפק תחזית מזג הרוח כללית לא רעה לימים הקרובים. אתם מבינים, קצת כמו בחורות עם העניין של המחזור, גם מצב הרוח שלי פועל בגלים פחות או יותר קבועים, אם כי המחזוריות קצת יותר ארוכה.

זה הולך בערך ככה: במשך כארבעה חודשים אני דיכאוני, פסיבי, דוחה משימות חשובות, חסר אנרגיות, חסר חיות, חסר יצר וכו. ואז יום אחד אני קם בבוקר, ויודע שבקרוב יבוא שינוי. במשך כחודש אני לאט לאט מתחיל לפרוח, לחיות, לעבוד, ליצור. ואחריו מגיע חודש שבו בדיוק כמו שבמשך חודשים הייתי חצי מת בכל התחומים, עכשיו אני מתעורר משינה ותוקף בכל הכיוונים: יוזמה אומנותית, פרוייקט מסחרי עם מלא כסף, הוצאת ספר חדש, בחורה חדשה, בחורות חדשות.

כשלא עושים כלום, לא עושים כלום בכל התחומים, וכשמתחילים להיות פעילים, פתאום ככל שעושים יותר עושים יותר, ואין עם זה שום בעיה, זה כיף. חוץ מזה שזה מעייף.

במשך שבועות עבדתי על פרוייקט ה-40 לכיבוש בקצב הולך וגובר, ששיאו בשבוע הפעילות, שהתמזג באמצע עם פתיחת עונת ירידי החוצות שחודש יוני תמיד מביא איתו. מעבודה בשיא הלחץ על הכיבוש, +קצת עבודה בתשלום בין לבין, עברתי לעבודה על הכיבוש+קצת עבודה בתשלום+עמידה בירידים במשך ערבים שלמים+בירה לשיכוך העומס הכרוך בלהיות נחמד לעשרות אלפי אנשים זרים.

בסופשבוע נחתי, אבל למרות זאת השבוע אני כבר מרגיש שהאנרגיות שלי מתחילות להגמר.

בשנים האחרונות תקופת הפעילות שלי מתארכת. אם פעם זה היה שבוע פעיל על חצי שנה של זומבי, היום זה כבר כמעט חודשייםXארבע. בקצב הזה עד גיל שישים וארבע כבר אגיע ליחס הפוך.

אז ידעתי מראש שהשבוע אני כבר אתחיל לדעוך. שאני שוב אתבעס מעבודות איור שלא יוצאות לי כמו שרציתי, או שאני מגיש ברגע האחרון כי לא היה לי כוח להכנס בהן. בשבוע שעבר דווקא עשיתי שתיים שהייתי מרוצה מהן, אחת למוסף הארץ, שם תוייגתי מזמן כמאייר הקבוע לכתבות על סקס, ונושאה מועדון ניו-יורקי ליהודים קינקיים. הלכתי על שילוב של קלימט עם שאגאל.

לשם שינוי הלכתי על פוטושופ במראה היעני מצוייר ביד ואני מאוד שמח על כך ועל התוצאה.

השניה הייתה שער למגזין הד החינוך של הסתדרות המורים, שבטח תביא הרבה נחת לסבתא שלי, מורה בדימוס ועדיין מנויה נאמנה. תמיד ידעתי שיום אחד אאייר את השער הזה, כדי לעשות לה נחת, ואני שמח שהספקתי. נושא הגיליון הוא בחינות והבעייתיות שלהן: מלמדים רק את החומר שבמבחן, הבחינות הופכות למטרה במקום לאמצעי, וכו'.

הרעיון הראשון שלי: בונים את הגג בלי שבונים את היסודות.