הקומיקסאית המוכשרת אביב אור מפרגנת לכם מדריך לצביעה ממוחשבת בעברית. יש כל מיני שיטות וטריקים לצביעה בפוטושופ, אבל המדריך הזה הוא קצר, פשוט, ושווה לכל נפש.
ומהקצה השני של הפרינג' מגיח לו איתמר ב"ז, לשעבר עורך ומו"ל הקורמורן וכיום כתב ברשת שוקן ומי יודע מה עוד, עם פרוייקט שאפתני של מה שהוא הגדיר כ"ארכיון הפנזינים הישראלי". למעשה זה לא ארכיון, כי אין שם סריקות של הפנזינים עצמם, אלא יותר כמו אנציקלופדיה קטנה, בשאיפה שעל כל פנזין יהיה בסופו של דבר ערך מפורט הכולל את ההיסטוריה שלו וקטלוג של כל גיליונותיו.
הפרוייקט בחיתוליו, ופנזינים רבים מחכים לערכים, אז אתם מוזמנים לתרום למיזם, אם כי מר ב"ז מזהיר שאצלו זה לא ויקיפדיה, והערכים יעברו עריכה על ידו.
נ.ב.1
לאון פלדמן, איש הרדיו הנערץ, איש התכנית המעולה, חסרת התחליף, המקימה מעפר דל וירח בעמק איילון, "נפוליאון" ב-106FM (כל יום חמישי בין 20:00 ל-22:00) בה הוא מארח מידי שבוע אמן או הרכב ישראלי אלטרנטיבי מרתק לשיחה ולביצוע קטעים בלייב... כן, אז לאון הזה? בקיצור, הוא כתב פוסט יפה מאוד על נעם רותם.
אם להיות כנים, כן? לא הייתי חסיד גדול של קרח 9.
הם נשמעו לי פלצנים.
ואני מכפר-סבא, אני זוכר אותם יחסית ממקודם.
הוא היה חבר של הבת של... לא חשוב.
עקבתי אחרי פועלו של נעם רותם במשך השנים. המוזיקה לא תמיד הפילה אותי מהרגליים, אבל שאלתי את עצמי: הוא בחור כשרוני, כן? ולא טיפש. הרי הוא מכפר-סבא! כמה זמן ייקח לו לעלות על הגל. לקלוט לאן הרוח נושבת.
כששמעתי את הסינגל החדש שמחתי לגלות שמר רותם התפקס על עצמו.
"עזרה בדרך" הזכיר לי את "לא שבר משבר" של נטאשה, וכמובן קצת מאיר אריאל, אולי משינה.
אני מאוד אוהב את השיר הזה. שמחתי לגלות שהוא הכניס את בצפר כאחד מאותם מצבי מצוקה המשוועים לעזרה, בצמידות מלאה ושני רק לצבא. אני מאותם ילדים שנשבעו לעצמם שהם אף פעם לא יזכרו בבצפר בנוסטאלגיה כעל מקום תמים ומואשר.
שיר מלא תקווה, שיר אופטימי.
ואם לסיים באותו התו:
1. צו עיכוב ניתן לפינוי מתחם מח"ל-משה דיין בכפר שלם -
אמש נתקבלה החלטה בבית-משפט שלום ת"א, על הוצאת צו עיכוב זמני לפינוי משפחות המתחם – למשך החודש הקרוב. צו העיכוב ניתן בהיעתר לבקשה נוספת שהגיש עורך הדין של תושבי המתחם.
לשון ההחלטה שנתן השופט מאיר שנהב מצביעה על כמה הצלחות משמעותיות במאבק המתמשך שמנהלים תושבי המתחם:
בניגוד לתפיסה שלוותה את ההליך המשפטי עד כה – לפיה פינוי והריסה של בתים הינם נזק בעל משמעויות כלכליות בלבד, הפעם הכיר בית המשפט בעוול הבלתי הפיך שיגרם לתושבים אם יפונו מבתיהם וציין את הקשר בין סוגיית הפיצוי שעודה נידונה בערכאות משפטיות לצו הפינוי שהוצא.
שנית, במהלך הדיון בביהמ"ש חשפה עו"ד של בעלת הקרקע – רומה אפרתי – ייפוי כוח שניתן לה על-ידי עיריית תל-אביב, לפיו תוכל הגב' אפרתי לפעול מטעם העירייה בתיק המשפטי. ייפוי כוח זה מצביע באופן פומבי על שיתוף הפעולה של עיריית תל-אביב שנמנעה לאורך כל הדרך מלהגיב לטענות התושבים וודאי שלא טרחה להתייחס לדרישותיהם להתערבותה בעצירת הפינוי של תושבי העיר. רון חולדאי אף היתמם בדיון שקיימה ועדת ביקורת המדינה וטען שהעירייה איננה צד בעניין ולא יכולה להתערב. כעת צריך לברר מה התמורה שהגב' אפרתי או הקבלנים שעומדים מאחוריה היו אמורים לקבל תמורת פינוי השטח העירוני ללא פיצוי התושבים..
ההחלטה מעניקה לתושבי המתחם צו עיכוב זמני לחודש. החלטה נוספת בעניינם צפויה להתקבל רק ב- 4 לספטמבר בביהמ"ש לשלום בת"א. משמעות הדבר היא שאפשר לרדת בכוננות החירום, אך במהלך חודש אוגוסט ימשיך המאבק הציבורי לאחר שכמו בהרבה מקרים אחרים מתבררת ההשפעה שיש למאבק ציבורי על בתי המשפט.
2. תגובת ועד כפר שלם להודעת מנכ"ל חלמיש, איתן פדן, על התפטרותו אמש מהנהלת החברה:
בחודשים האחרונים ניהל ועד כפר שלם מאבק ציבורי מול הרשויות נגד התנהלותה הזדונית של חלמיש מול המשפחות הותיקות בכפר שלם. חלמיש מונתה כאחראית מטעם המדינה על פרויקט פינוי-בינוי כפר שלם. במשך החודשים האחרונים שלחה חלמיש עשרות צווים ל"סילוק יד" למשפחות כפר שלם, ובכך חייבה אותן לצאת ולהגן על עצמם בערכאות משפטיות על לא עוול בידם. חלמיש בחרה לנהל את הדיאלוג עם תושבי כפר שלם דרך בתי המשפט – תוך רמיסה בוטה של זכויותיהם וניהול מסע הכפשה של התושבים בפני הרשויות והציבור משולל כל יסוד. מאבקם של התושבים הגיע לשיאו אמש עם התפטרותו של פדן מהנהלת החברה, לאחר שמאבקם חשף את ניהולו הכושל והמושחת, וביקורות חריפות הושמעו כנגדו הן בועדות הכנסת והן בסיקורי התקשורת.
תושבי כפר שלם ימשיכו במאבקם הציבורי נגד העוול וינסו להפעיל לחץ ציבורי על מקבלי ההחלטות. אסור לתת לחברות הממשלתיות עמידר וחלמיש, ולעיריית תל אביב להתחמק מאחריותן לעוול ולגזל ולהמשיך לפעול לטובתם של קבלנים ונדל"ניסטים!
לא יתכן שתושבים הגרים במקום למעלה מ- 50 שנה יפונו מבתיהם ללא כל פיצוי, ללא חלופה, ותוך התנערות מוחלטת של המדינה ממחויבותה לאזרחיה!
המאבק הוא מאבקציבורי על הזכויות של כולנו! פרטים על המשך המאבק ישלחו בהקדם האפשרי
אין לי איזה פנין חוכמה חדש או משהו, אבל גם לי נמאס לראות את ההריסות מהנגב בראש הבלוג, אז קבלו בינתיים במקום את ההזמנה שאיירתי לקאשה ויאצק. קאשה היא פולניה חביבה מאוד, שליחה מיוחדת של מכון מיצקביץ' הפולני בישראל, והיא עושה תוכניות לקראת שנת 2008, שהוכרזה כשנת האמנות ישראל-פולין, שבמסגרתה יקרו מיליוני שיתופי פעולה אמנותיים בכל מיני מדיומים, מאמנות מודרנית ועד מוזיקה אלקטרונית ומחול וקולנוע וגם... קומיקס. זה היה טיזר, פרטים בהמשך השנה.
קאשה ויאצק החליטו להתחתן בשגרירות הפולנית בת"א ואח"כ לעשות מסיבה סוערת באוגנדה בירושלים.
ולא, אני לא מעצב הזמנות בתשלום, זה לא שווה את הטרחה, כלות הן הלקוחות הכי נוראיות בעולם.
חוצמזה שרון דובקין כתבה על הסדרה שלנו במוסף שמנת של הארץ:
הה, ירון ניקי.
האוגנדהפסט היה מוצלח בהרבה מקודמיו, ובשיאו היו שם בערך כל החילונים המגניבים שעוד נותרו בירושלים. רכשתי לי ערימת פנזינים קצרצרים מאיזה שני ליצנים מגבעתיים. הכי שעשע אותי שבאחד מהם הייתה הודאה שהבנאדם סבל מלחץ חברתי לעשות פנזין כי כל החברים שלו כבר עושים ורק הוא לא. קניתי גם את החדש של דותן מורנו, עוד לא קראתי. וגם את החוברת של שלומי צ'רקה, שגם אותה לא קראתי עדיין.
כל יוצרי הקומיקס עובדים במרץ כדי להספיק לסיים את הקומיקס שלהם לפסטיבל. כרגיל כולם, כולל אותי, מתחילים להזיז את התחת רק ברגע האחרון. במהלך החודש הקרוב, כמיטב המסורת, אציג כאן בבלוג את הכותרים החדשים שיצאו, ברגע שכל החארות הקטנים ישלחו לי את המידע הזה ויציירו כבר את העטיפות שלהם. יש הרבה ילדים חדשים השנה.
אה, כן, והנה סקופ פאן-גלקטי: לכבוד הפסטיבל אני אוציא השנה את הספר החמישי בסדרת "גבירותיי ורבותיי", הלא הוא "מר בשלן"! כן כן, הוא לא היה שם סתם באחורי הספרונים הראשונים, הוא באמת, והוא יצא עוד חודש. את הסיפור כתבתי אני יחד עם נועה אברבנאל, וגם האמנות תהיה גם הפעם משותפת: אני אצייר את הדמויות ואת הקווים של הרקעים, ונועה תעצב את הרקעים במיטב עיצוביה התלת מימדיים. הסיפור הוא אוטוביוגרפי ורובו ככולו קרה באמת.
גל הריסות בתים בכפרי הבדואים בנגב לא הופסק למרות הכרזות השרים שיטרית ובוים לבקש מהיועץ המשפטי לממשלה עו"ד מני מזוז הפוגה עד להגשת המלצות הועדה עליה החליטה הממשלה לפני כעשרה ימים לפתרון בעיית הכפרים הלא מוכרים בנגב.
כוחות גדולים של קבלני הרס ומשטרה רוכזו היום בכוונה להרוס שוב בתים בעתיר אום-אלחיראן
למרות הכרזות השרים שטרית ובוים מהשבוע שעבר שיופסקו הריסות הבתים בכפרי הבדואים בנגב למשך שנה, המשיכו השלטונות במשך כל השבוע שעבר בהריסות בתים בכמה כפרים בנגב.
כוחות גדולים של קבלני הריסה ושוטרים רוכזו היום בנגב כדי לבצע הריסה מחודשת של בתים שנבנו מחדש, בעתיר אום-אלחיראן, לאחר ההריסה המסיבית של 27 מבנים שבוצעה בכפר בתאריך 25.6.2007.
אתמול נעשתה פנייה לבית המשפט בבקשה למנוע את ההריסה המתוכננת בהתחשב במצב הנואש של התושבים ולחדש את הדיון משפטי בנושא.
השופט לא שעה לבקשת נציגי התושבים ופסק שההריסה היא חוקית מאחר והבתים נבנו באותו שטח בו התבצעה ההריסה הקודמת בצו של בית המשפט.
תושבי הכפר הקדימו תרופה למכה ופירקו חלק ממבני הפח שהיו מיועדים להריסה.
במהלך היום פוזרו כוחות המשטרה וציוד קבלני ההריסה, עד להריסה הבאה.
פורום הכרה קורא לממשלה ולשרים בוים ושטרית לחדול לאלתר את הריסת הבתים ולהכריז על קונסולידציה מוחלטת על כל המבנים בכפרים הבדואים בנגב.
עד כאן ההודעה של פורום הכרה, קואליציית ארגונים להכרה בכפרי הבדואים בנגב.
וראו זה פלא - במקביל להריסה המאסיבית והשיטתית של בתים בכפרים בנגב שקיימים עשרות שנים ללא הכרה וללא תשתיות, תלויים ועומדים יותר מ-3000 צווי הריסה למבנים לא חוקיים של מתנחלים ברחבי השטחים, ומשום מה המדינה לא מבצעת את הצווים הללו. להיפך - המדינה ממהרת ומחברת כל מבנה לא חוקי שכזה לכל התשתיות: מים, טלפון, חשמל, ואף מספקת לו הגנה צבאית מלאה, סוללת אליו כביש רחב ויפה. מוזר, אה?
היום בערב, אגב, מתקיימת הפגנה כללית של כל מנושלי הדיור בירושלים:
אנו, משפחות מאהל נפגעי הטרור הכלכלי-חברתי בבור שיבר ירושלים,
מזמינות אתכם ואתכן להשתתף בהפגנת ענק
שתתקיים ביום שלישי 24.7.07 ט' באב, בשעה 19:00 בערב.
בהפגנה נצעד מכיכר הדוידקה לבית ראש הממשלה,
נפגעי דורסנות הקבלנים, ונפגעי חברות הדיור הציבורי והרשויות מכל הארץ:
רמלה - לוד - יפו - כפר שלם - חיפה - באר שבע - הכפרים הבלתי מוכרים בנגב - ירושלים
בישראל לפחות 53,000 משפחות מחוסרות דיור.
לא נאפשר לממשלת ישראל להמשיך לפנות אזרחים מבתיהם ללא פתרון ולהשאירם עם ילדיהם תחת כיפת השמים!
לא נאפשר לממשלה להמשיך ולהפריט בשקט את הדיור הציבורי!
הגיעו לתמוך!
הסעות להפגנה מתל אביב:
נפגשים בשעה 17:00 בתחנה מרכזית, במפרץ האוטובוסים על רח' לויניסקי, קצת לפני פינת רח' צמח דוד.
לפרטים על ההסעה ולבקשות על מקומות איסוף התקשרו לאדר 052-5444866. נא לא לאחר!
מכירים איזה בן-בת נוער תזזיתיים ופעלתנים? אולי תמליצו להם על זה:
מחנה הקיץ האלטרנטיבי השנה מיועד לנוער פעיל ומעורב בגילאים 15-21.
במחנה
נחשוב על המקום של בנות ובני נוער באקטיביזם, נלמד על מאבקים בהיסטוריה
וכיום, נצא לסיורי שטח, נדון באסטרטגיות ותכנון, נבנה פעולות, נכתוב שירי
מחאה ונשחק כדורגל חתרני. המחנה ימשך 6 ימים - 29.7-3.8, ויתקיים גם השנה ביער אייבי נתן שליד נווה שלום. כל הארוחות במחנה יהיו טבעוניות, והתשתיות אקולוגיות.
עלות המחנה: 100 ₪ לשבוע בלבד!
לפרטים נוספים, שאלות תהיות והערות- אתם מוזמנים לשלוח מיילל [email protected]
או להתקשר ל: בר 054-7977579
מבוגרת מדי מכדי להיות חניך\ה במחנה?
לא נורא!
צוות
המחנה ישמח מאוד לקבל מתנדבות ומתנדבים (ורכבים) לעזרה בהקמת המחנה או
במשימות השוטפות של המחנה עצמו. ההנאה מהווי המחנה ומהאקלים הנפלא של היער
מובטחת!
לפני
שאתם קופצים, אני רוצה להבהיר שאני רק מפרסם נוסח שנשלח אלי, אני לא אחראי
לא למחנה ולא לניסוחים. אם אתם מכירים מישהו בגילאים שיכול להתאים, אולי
תפרוורדו אליו את המידע שלעיל?
המדינה שוב מפלה בין תושבי כפר שלם לתושבי מושבים וקיבוצים, ומאיימת לגרש אותם ללא פיצויים או זכויות.
בואו למחות נגדהעוול, בואו למנוע את הגזל, יחד עם תושבי המתחם ועם יתר תושבי כפרשלם. היום (יום ראשון, 15 ביולי) בשעה 20:00 במתחם שבפינת הרחובות מח"ל-משהדיין בכפר שלם, תל אביב.
נ.ב. ובלי קשר, נזכרתי להציל אתכם מלבזבז שעתיים מחייכם ו-35 ש"ח: מדוזות חרא סרט. עזבו אתכם ששני התסריטאים לא יודעים לביים שחקנים. מה שמשגע זה רמת הרדידות של הקלישאות בתסריט! זה מתחיל עם דמות הצעירה המעופפת שכולם סביבה לא מבינים אותה אבל רק אנחנו הצופים יודעים שהיא הכי רגישה ומיוחדת בעולם.
זה ממשיך עם מטאפורות ברמה כל כך נמוכה שכצופה הרגשתי שקרת+גפן לא סתם מנסים להעליב לי את האינטיליגנציה, הם פשוט יורקים לי בפרצוף.
אני אתן לכם רק דוגמא אחת: לגיבורה המעופפת יש אמא סלבריטאית שמופיעה בקמפיין למען בית חם לילדים מוכים או משהו כזה. בפרסומות היא עושה תנועה כזאת של גג לילד המפגר עם כפות הידיים. עכשיו באיזשהו שלב בסרט הבית של המעופפת מוצף והיא יוצאת לשוטט ברחובות כמו הומלסית. כמובן שמתחיל גשם. ואז המוכה מתחילה לבכות, מרימה את ראשה בתחינה אל על, ואז פתאום רואים שבדיוק על הקיר מאחוריה יש את הפוסטר הזה של אמא שלה, והידיים של אמא עושות גג לילד המפגר בדיוק מעל הראש של הבת. איזה צירוף מקרים מופלא! איזה מטאפורה מדהימה ליחסי האם והבת!
בכל הקריירה שלי אני זוכר אולי סרט אחד או שניים שיצאתי מהם באמצע. את מדוזות פשוט לא יכולתי לסבול עד הסוף.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: