הנושא הזה של צילומי הפרצוף בפייסבוק ובכל שאר אתרי הרשת הוא נושא שמאוד מטריד אותי - מטריד אותי עד כמה אנשים מתפשרים על תמונות שלא מייצגות אותם טוב. אז הפעם הנה פוסט מצ'וכלל הכולל פירושים, טיפים, עצות - ובסוף את הפתרון הסופי.

הפוסט נכתב בעיקר בכיוון של הרשת כשטח מרעה או ציד לדייטים, אבל אני חושב שיש בו תובנות שיכולות להשכיל כל מי שחושב ששיווק עצמי זה לא חטא בל יעבור. הוא פונה בחלקו בלשון נקבה (כי כרגיל, ככה אני מעדיף לדמיין את הקהל שלי), אבל נכון באותה מידה גם לזכרים.

רוב הבחורות נראות הרבה יותר טוב ממה שהן חושבות, אבל זה שהן חושבות שהן מכוערות רק גורם להן להציג את עצמן כמכוערות, ואנשים נוטים להאמין לאיך שאת מציגה את עצמך.

א. מילון מהיר: איך בחורים קוראים את תמונת הפרופיל שלך

תמונה חשוכה מדי - אני חושבת שאני מכוערת.

צילום מרחוק - אני חושבת שאני לא יפה בפנים.

רואים רק חלק קטן מהפנים - אני חושבת שאני מכוערת, או מיוחג'ת.

משקפי שמש וכובע - אני חוששת שאני מכוערת.

כל צילום שבו לא רואים את הפנים והעיניים בבירור - אני חושבת שאני לא מושכת מבחינה חזותית.

ציצים - אני לא בטוחה אם יש לי פרצוף יפה, אבל מה שבטוח זה שיש לי חזה לפצות על זה.

ביקיני או כל עירום חלקי אחר - לא רואים לי את הפנים בבירור, אבל השאר עושה את העבודה.

אני וחברה צוחקות - אני הפחות יפה, אם לא הבנת.

אני עם ילדים - פשוט תתרחק ממני אם אתה יודע מה טוב בשבילך.

אני עם בחור (וזה לא משנה אם למעשה הוא לא בעלחבר לשעבר אלא סתם אחיך הקטן) -  יש לי עניינים לא סגורים, לטובתך תתרחק.

אני בצילום מהטלפון הנייד - אני חושבת שאם אהיה מאוד מפוקסלת ומטושטשת וברזולוציה נמוכה לא יראו שאני כונפה.

או אם לסכם

למה עדיף להציג תמונה שבה רואים את מלוא הפנים שלך

א. את נראית יותר טוב ממה שאת חושבת

ב. תמונת פנים ברורה נראית טוב יותר מתמונה לא ברורה

ג. תמונת פנים ברורה משדרת שאת חושבת שאת נראית מינימום בסדר, ואם את חושבת ככה אני עשוי להאמין לך

ד. צילום לא ברור לא יעורר את סקרנותי ברוב המקרים (אלא אם כן את כותבת ממש טוב) - אני פשוט אעבור לבחורה הבאה.

ה. אם הפרצוף תופס פחות משני שליש מהתמונה, הוא כנראה קטן מידי.

טיפים לאיזה תמונה כן כדאי להעלות

1. תראו את העיניים.

2. תראו את העיניים. שתיהן.

3. תראו שמחים.

4. תראו את מלוא הפנים.

5. תעלו תמונה בקלוז-אפ לפנים.

6. אבל אל תשקרו. אל תעלו תמונה שבה אתם נראים נהדר אבל לא דומים לעצמכם בגרוש. אם חברות לא מזהות אתכן בתמונה, היא קצת מוגזמת.

לא פחות נפוצה היא הסברה שיש אנשים שמצטלמים טוב ויש אנשים שמצטלמים רע וזאת גזירת גורל בלתי ניתנת לשינוי. זה פשוט לא נכון.

איך הופכים מלא פוטוגניים לכן פוטוגניים

בגיל לא זוכר איזה קראתי את העיבוד לספר של התסריט של איש הגשם, זה עם טום קרוז ודסטין הופמן. שם מסופר איך לדמות שמגלם טום קרוז, דמותו של הנוכל השרמנטי החלקלק, יש ארסנל מוכן של חיוכים שהוא שולף מהשרוול למקרה הצורך: יש לו גם מספרים בשבילם.

הרעיון הזה היה עבורי סוג של התגלות. הרעיון שהפנים הם כמו מסכה, שאפשר לעצב כרצונך ולהשתמש בה לתועלתך האישית.

לקחתי את זה ברצינות, וזה מה שעשיתי:

כל מה שצריך לעשות זה לעמוד מול המראה, למצוא פרצוף שמרוצים ממנו, ולהתאמן עליו עד למצב שבו אפשר פשוט לשלוף אותו מהזיכרון כשרואים מצלמה.

זה הרבה יותר קל ממה שזה נשמע. זה דורש מעט מאוד משמעת עצמית, זה הרבה יותר קל מלעשות דיאטה או להפסיק לעשן. פשוט כמו נאור ציון, או מעתיקו רוברט דה-נירו, בכל פעם שרואים מראה לשלוף מהשרוול את חיוך מספר 1.

המתקדמים יפתחו ארסנל של פרצופים לשימוש לפי הצורך: שמח, סקסי, מהורהר וכו'.

אני כבר רואה אתכם קופצים עם כל ה-"זה מלאכותי", "זה שקרי", "קל מאוד לעלות על חוסר אמינות" וכו'.

אז א', זה בסך הכל כלי עזר, וב', זה רק לצורכי צילום. הרבה יותר קשה לזייף פרצופים בלייב, הרבה יותר קל לזייף פרצופים למצלמה.

צילומי אופנה באלפי שקלים - לא התשובה!

יש מי שהולכות לצלם מקצועי ומוציאות אלפי שקלים על סט צילומים עם תאורה, מאפרת וכל הטררם.

זה לא בהכרח ייתן לכם תוצאה טובה!

הנה תראו איך זרוב הפכה בצילומי היח"צ של מחוברות מכוסית על בת 20 למורה בת 42 עם יותר מידי איפור ושיער נפוח אך מאפיר.

בכלל אני לא חובב איפור וצילומי אולפן. אני מצביע בעד אור שמש ועור נמש. אני מצביע בעד חבר או חברה עם מצלמה סבירה ומינימום חוש אסתטי.

אבל לא לכולנו יש חבר צלמן עם מצלמה טובה, רצון ויכולת.

מכיוון שהנושא באמת מטריד אותי, כי בסופו של דבר אני זה שצריך לחזות בתאונות הויזואליות שמייצגות אתכם בעולם הוירטואלי, הגיתי סטארט אפ!

לי כן יש חבר צלם מקצועי, כן יש לו מצלמה טובה, וכן חוש אסתטי!

לפני איזה 5 שנים כשהקמנו את הוצאת דימונה לקחתי את ידידי מנדלסון, אז בוגר טרי של בצלאל, לדפוק לנו סט של צילומי יח"צ. מנדלסון בכלל התחיל במסלול פרסום אבל פרוייקט הגמר שלו היה פרוייקט צילום, שאף נרכש ע"י אספן האמנות הידוע דורון סבג! למרות זאת הוא נפל עמוק בפרסום, והעביר שלוש שנים שחורות מחייו כארט דיירקטור במשרדי פרסום.

לשמחת כולנו הוא הצליח להחלץ מגורל עצוב זה, השתקם ועלה שוב על דרך המלך - עכשיו הוא לומד קולנוע לתואר שני באונציברסיטת ת"א, ובקרוב יהפוך לקולנוען דגול וידוע. בדרך הוא כבר צילם סטילז בכמה פרוייקטים גבוהי פרופיל, מידועניות ארצנו ועד ספר שולחן קפה של צילומי בתי קפה מכל העולם!

התמונה שלי שמתנוססת פה למעלה מימין היא תמונה שמנדלסון צילם מהסשן ההוא, והיא משמשת אותי בהצלחה מאז בכל ייצוגי הרשת שלי כמעט (אם לוחצים על המילה תמונה שם למעלה מקבלים את התמונה יותר בגדול). מצאתי שהיא מאוד יעילה בפעילותי ברשת. בכל פעם שהחלפתי אותה בפייסבוק, ככה כדי לרענן, תמיד נמצאה איזה בחורה נחמדה שלחשה לי שלטובת המשך שגשוג חיי המין שלי כדאי לי לחזור לזאת.

ואם לי זה עבד, למה שזה לא יעבוד גם לכן-ם?

הפתרון הסופי: הצלמנדלסון יעשה לך צילום פורטרשת במחיר תספורת לא כולל פן

אז הצגתי בפני מנדלסון את הרעיון ונראה לי ששברתי אותו. הוא הסכים להרתם לטובת העם והאומה, ולעזור לכן ולכם לשדרג את ייצוגכם גם אם אתם לא אלון קסטיאל, בייחוד בימים קשים אלה וכו'.

הרעיון:

1. המנדלסון נפגש אתך בביתך או בשדרה או בכל לוקיישן עליו תסכמו מבעוד מועד (מחוץ לת"א - בתוספת תשלום).

2. מ. מקריב שעה וחצי מחייו לצלם אותך מכל זווית אפשרית במקום לראות באותו הזמן סרט איראני משובח, החיוני להתפתחותו כקולנוען.

3. מייד בתום הסשן הסוער אתם מתיישבים לקפה, מנדלסון מעלה מייד את התמונות למק בוק (פרו!) שלו ואתם עוברים עליהן ובוחרים יחד את הטובה ביותר. מ. יכול לסייע בהצגת חוות דעת בלתי משוחדת כי הוא גם גבר מסוקס, גם בחור רגיש מאין כמוהו (בעיקר לעצמו) וגם בעל עין של צלם מקצועי ובקרוב גם במאי קולנוע מצליח!

4. בעבור התענוג את מעבירה למ. 148.56 ₪ בלבד, שזה בערך מה שאת משאירה אצל הספר פעם בשבוע, או בערך מה שאתה משאיר ביום חמישי בבר השכונתי.

5. את-ה מקבלת לשימושך הבלתי מוגבל תמונות טובות שלך שהן גם באיכות הדפסה.

  השירות ניתן לכולם ללא הבדלי צבע, גזע, גיל מין או מגדר.

את מנדלסון אפשר להשיג בפייסבוק שלו.

 זה מנדלסון: בתמונה אפשר לראות איזה עין חדה של צלם צמרת יש לו.

איך אני בשבילכן-ם?

נ.ב. אני מבקש להרגיע את כל מי שנחרד מהפוסט הקודם, אין לי תוכניות למות בעתיד הקרוב.

נ.ב. 2 איירתי את השער של מוסף הארץ השבוע.

אני לא מייחס שום ערך לגופתי המתה, ואני מעוניין למנוע מצב שבו מופרעי הדת יגבו כסף ממשפחתי בעבור תחיבת גופתי באדמה. חשבתי לשלוח מייל למשפחתי בנושא, אבל אז חשבתי שאולי פרסום הדברים בפומבי ייתן להם משנה תוקף.

אז לפי סדר עדיפויות:

1. תרמו את איברי לשימוש חוזר.

2. תרמו את מה שנשאר למדע.

3. אם המדע לא ירצה את מה שנשאר תרמו את זה למפעל המזון לבקר\עופות\חתולים הקרוב.

4. בכל מקרה, בבקשה בבקשה אל תשלמו כסף לחבורת העלוקות עובדי הכוכבים והמזלות.

5. אם סעיף 4 לא היה ברור: בכל מקרה אל תגיעו למצב בו אתם מוצאים את עצמכם משלמים כסף למופרעי הדת כדי לאחסן את שרידי גופי.

לא אכפת לי בשיט מה תעשו עם שיירי. אם מציעים לכם מיליון כסף כדי למלא את גופתי בפלסטיק ולהציג אותה בתערוכות, אני אומר לכו על זה. אם מציעים לכם מיליון כסף כדי לקיים יחסי מין אנאליים עם גופתי בשידור חי בבית האח הגדול, אני אומר לכו על זה. האמת היא שלא אכפת לי בכלל מה תעשו עם שרידי אחרי מותי, כי אחרי מותי כבר לא יהיה אכפת לי בכלל ממילא, אבל הייתי שמח אם תתחשבו בדעתי.

לקבור אותי בקבר ישראל יהיה כמו להשתין על כל מה שדגלתי בו.

נ.ב. כבר פרסמתי פוסט כזה פעם? לא היה לי כוח לחפש.

נ.ב.2 הארכת חיים מלאכותית

עזבו אתכם - אם יש ספק אז אין ספק, תחתכו. אם אין אפשרות לתקשר איתי, תסגרו את השאלטר, תוציאו את התקע מהקיר. תודה. אל תחכו לניסים, אל תחכו לחידושי הרפואה - אם יש סיכוי שאני מודע וסובל, קצרו את סבלי, ויפה שעה אחת קודם.