מחולות לקומיקס

מאת אלון רוזנבלום ודורית מיה גור

בהוצאת עיריית חולון והמוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס בחולון

הספר מוקדש לסיפורה של העיר חולון - החוגגת השנה 70 להיווסדה והחל משנת הלימודים הבאה ישולב בתוכנית הלימודים בבתי הספר בעיר.

זהו רומן גרפי היסטורי ראשון מסוגו בישראל, המבוסס על תחקיר מקיף שערכו רוזנבלום וגור בארכיונים ובספריות, ומציג בצורת קומיקס כמה תחנות מרכזיות בהיסטוריה של העיר חולון. דורית התבססה על צילומים מעשרות שנים.

את הספר איירה דורית מיה גור, אמנית קומיקס, ילידת חולון, שיצרה בשנים האחרונות את "פלאפלמן" - אחד מגיבורי העל הבודדים בקומיקס הישראלי.

על מלאכת הכתיבה מונה אלון רוזנבלום, מנהל התוכן של סינמטק חולון,
שגם עבד עם דורית מיה גור על אחת מחוברות פלאפלמן.

כתבה על איך נוצר הספר באתר המוזיאון

אירוע השקה במוזיאון הקומיקס

יום שלישי ה-3.8, 19:00

ויצמן 61 חולון, אוטובוס מספר 3 מהכרמלית ומאלנבי בת"א

האירוע בפייסבוק

There's No Place Called Home

מאת ובהוצאת נגה מלצר

קומיקס שמתאר רצף תודעה של בחורה שחווה תחושה של פירוק השפה וערעור המשמעויות בעולמה.

היא מסוגרת בדירתה בתוך ראשה, מחפשת את הדרך הביתה.

חוצמזה נגה מוציאה יחד עם אחותה גל עוד משהו שהוא לא בדיוק קומיקס:

'ערים בלילה' - שירים מאויירים

שירים: נגה מלצר איורים: גל מלצר

'ערים בלילה' הם כל אותם האנשים אשר מתקשים לישון, מוטרדים ממצוקות נפשיות, תהיות ותחושות קשות ואינם מוצאים מרגוע לנפשם.

הדיכאון הנפשי מתועל אל פעילות יצירתית אשר עשויה להביא נחמה ופורקן לכאב ולעיתים אף מבטאת אופטימיות ורצון חזק לשרוד ולחיות.
זהו ספר המאגד אוסף של שירים ואיורים המשקפים תהליכים אלו, אליו מתווסף פנקס המאפשר לקורא לקחת חלק בתהליך היצירה ולהעלות על הנייר את רשמיו ותחושותיו הוא.

(הערכה כוללת: ספר שירים, פנקס, סימניה, דיסק וגלויות הארוזים בשק בד)

כריכת בד קשה

16.5X16 ס"מ

שחור לבן

קורקבן

מאת ובהוצאת אורלב צח
קומיקס שמוקדש לדברים הקטנים במרכז החיים שלא תמיד מקדישים להם תשומת לב. מהדקי נייר, למשל. הם יותר מסוכנים ממה שהם נראים.

גודל: A4 שוכב, שחור לבן

עור שני – טבילת אש
מאת ובהוצאת איתי שקד
סדרה העוקבת אחר ההדרדרות המוסרית של לוחם בפשע, למאבקו לטיהור הפשע מהרחובות השפעה הרסנית עליו, 
על משפחתו שגידלה אותו להאמין בערכי מוסר גבוהים, על יחסיו עם הקרובים אליו ובעיקר על יחסיו עם ידידת הנפש שלו. 

פורמט קומיקס, 40 עמודי צבע מלא.

Cycles End

מאת ובהוצאת אורי איילון

גודל קומיקס, 63 עמודים, שחור-לבן

אסופת סיפורים קצרים על חיים ומוות, גורל ומחזוריות.
החל מתקופת הוויקינגים, דרך פיראטים, המערב הפרוע וימינו ועד לעתיד הרחוק, אנשים כלואים בתוך המחזור שאנו קוראים לו גורל ואין דרך החוצה! עם ציור עטיפה של אמן הקומיקס האגדי וולטר סימונסון (Walter Simonson)!

Rise of the Outlanders

מאת ובהוצאת אורי איילון
גודל קומיקס, 72 עמודים, שחור-לבן

כאשר גזע חוצונים משתלט על כדור הארץ, אנשים נקלעים למצבים שונים אשר ישנו את חייהם ללא היכר.
קובץ סיפורים המתארים פלישה חוצונית מכמה נקודות מבט ומצבים שונים ביותר החל מאדם שמגלה שהיקר לו מכל הוא למעשה מרגל חוצוני וכלה בסיפורו של לוחם קומנדו בקרבות הניטשים בערים הרוסות ...

Zombies of the World

מאת ובהוצאת אורי איילון
גודל קומיקס, 12 עמודים, שחור-לבן
פורטרטים של זומבים מתקופות העבר. כל הרוכש חוברת יקבל איור מקורי של זומבי לבקשתו!

על היוצר:

אורי איילון כל כך אוהב קומיקס, שהוא עבר לניו יורק, התקבל להתמחות בMarvel, וסיים בהצטיינות לימודים ב- School of Visual Arts. כמו כן, בלילות הוא היה ידוע בתור "איש החמוס", אימת פושעי ניו יורק והאנשים שלא אוהבים חמוסים באופן כללי.

***

היי, וולטר סימונסון! הוא באמת היה כוכב בשנות השמונים. התקופה שבה הוא יצר את ת'ור אל הרעם הייתה אחת מסדרות הקומיקס הראשונות שקראתי בערך בגיל 12-13. הוא הפך את ת'ור לצפרדע! זה היה מצחיק.

מיץ תערים 3

מאת ובהוצאת אורי גולדברג

30 עמודים (נגיד, זה לא ברור עדיין)

כריכת צבע, תוכן בשחור לבן

פנזין שלישי בסדרת מיץ תערים, גדוש כתמיד באלימות, טימטום, נוזלי גוף, שנאה, שברון לב, מוות ותירוצים קלושים למשחקי מילים. שעות של מבוכה ושקט לכל המשפחה!

דוגי ליברצם מס' 4
מאת ובהוצאת חגי גילר
גיליון רביעי בסדרת הקומיקס הוותיקה והאהובה על ראש הממשלה המטופש ביותר של ישראל. והפעם, דוגי מתמודד עם משברים בינלאומיים כמו שרק הוא יודע (עם הרבה אלכוהול).

A5, שחור לבן עם עטיפה צבעונית, 32 עמודים, 20 ש".

חגי גילר סיים השנה את לימודיו במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל.

חשבתם שהנכבה קרתה ב-48? הצחקתם את מדינת ישראל. הטיהור האתני של שטחי יהודה ושומרון מפלסטינים ממשיך במלוא העוז גם היום.

שלשום השלים המנהל האזרחי את הריסתו של כפר שלם בבקעת הירדן, אחרי שהכריז על השטח כשטח אש וסתם את כל מקורות המים של היישוב.

היישוב אל פארסייה נמחק כליל מן המפה. יישוב שלם - 55 מבנים, 120 שכירים פלסטינים ובני משפחותיהם.

כפר נוסף, אל ברדלה, צפוי להיהרס גם הוא תוך ימים ספורים.

אחר כך יש לנתניהו החוצפה לטעון שהוא רוצה שלום, ושהוא מאמין בפתרון של שתי מדינות.

ואחר כך יש עיוורים בישראל שגם מאמינים לו, כי אף אחד לא סיפר להם מה הוא עושה בבקעה, והם לא קוראים את עיתון הארץ.

***

ובעניין אחר:

מרצ עומדת לפצוח בקמפיין התחדשות, או אולי הישרדות, וכמקובל בימינו זה התחיל עם מפגש בלוגרים עם ג'ומס, מוסי רז ויפעת סולל. הוזמנתי, והתלבטתי אם ללכת. לקמפיין הם בחרו בסיסמא האומללה "אין שמאל אחר", שכמובן אוטומאטית מרחיקה מהם כל מי שאינו מצביע שרוף של מרצ.

בסופו של דבר כן הלכתי. בדף הפייסבוק של הקמפיין אפשר לקרוא תקציר מקוצרר של השיחה שהתנהלה במפגש, וכן כמה מתגובותיי לדברים שאמר ג'ומס. בעצם אולי בכל זאת אשכפל אותם לכאן:

א. ג'ומס אמר: "אין לי בעיה עם האקטיביסטים, אבל שלא ידרשו ממני לעשות כמוהם".

אני אומר: מנהיג פוליטי צריך גם ליזום את ההפגנה וגם לעמוד בראשה, (ולא לעמוד בצד ולרכל).
אם הוא לא עושה לא את זה ולא את זה, אז הוא פשוט איננו מנהיג פוליטי.

אם מרצ חפצת חיים, עליה ליזום ולהנהיג מאבקים והפגנות בשטח, לא חוגי בית, כי בכנסת קולכם כמעט שלא נשמע.