ביום שישי בשבע וחצי לפנות בוקר אספה אותי אסנת, נוהגת ביד רמה בבסטרבותמוביל, ויצאנו למסע קצר צפונה לקיבוץ פרוד, השוכן על שיפולי הרי צפת, ממש מתחת להר כפיר, לא רחוק מכרמיאל, קצת אחרי ראמה.

קיבוצניקים אדיבים במיוחד כיוונו אותנו לאתר הפסטיבל, הגענו בעשר בבוקר וההקמה הייתה עוד בעיצומה, אז אסנת הלכה לישון ואני הלכתי לטייל. יש שם שני קברי "צדיקים" משופצים, שממוקמים לגמרי במקרה ליד חרבה של כפר ערבי, שהמבנה היחיד שנותר על כנו בה הוא מצבת שיש של עוד קבר. מוזר שעוד לא ייהדו גם אותו. בכל מקרה יש שם נוף לכנרת והרבה פרות, והרבה עצי זית.

בקיצור אחר כך הקמנו את הדוכן של בסטרבות, ומכרנו מלא קומיקס, מגזיני מעיין, ספרי שירה ושאר פרסומים איזוטריים של הוצאות עצמאיות שרובם מעולם לא ראו סניף של סטימצקי מבפנים.

אז איך היה שאר הפסטיבל אתם שואלים?

קודם כל באופן כללי היה אחלה וכיף של פסטיבל בטבע ללא חסויות מסחריות ועם ניחוח חציר וקש ואוויר גליל צלול כבירה. וגם אם תגלו בשורות הבאות נימות ביקורת, הרבה כבוד לתמר ואורי שהרימו את הפסטיבל הזה.

אז ככה: היו הרבה פחות אנשים משנה שעברה, אולי חצי. תרמו לעניין הרבה גורמים: איחורו של הפסטיבל בחודש וקירובו לאינדינגב ולפסטיבל הלם כרך שיתקיים בצוותא בסופ"ש הבא, ולשאר אירועי החגים, ובטח גם מאות ההופעות מחו"ל שהגיעו הקיץ וכתשו לחובבי מוזיקה חיה את הארנק. חוצמזה, השנה היה מעט מאוד יח"צ לחוצמזה, ככה שכמעט רק חובבי אינדי שורצי פורומים ייעודיים וחבריהם בפייסבוק ידעו על הפסטיבל. נראה שהמארגנים לא עושים מאמץ לייחצן את הפסטיבל לתושבי האיזור הצפוניים. מה, הרי לכל ערב מזרחי או ערב פאב הכי נידח מכסים את תחנות האוטובוס בכל האיזור בפוסטרים זרחניים. או שאולי לא רציתם שהם יגיעו?

מצד שני זה היה נחמד שזה היה כזה פסטיבל זעיר ואינטימי ולא המוני וסואן.

הבירה עלתה 15 לשליש גולדסטאר או 12 אם משתמשים בכוס רב פעמית.

צילום: fakepeterpan. בצילום בפליקר הוא תייג את שמות האמנים.

איזה להקות אני מציין לטובה?

צילום: יעל רגב

טרמפולינה שסגרו את הפסטיבל היו פיצוץ, תומר יוסף הוא המלך של העולם, פרפורמר אדיר, נחש-נמר, לפיד תימני שבוער כאילו תקעו לו פלפל חריף בתחת ועל הלשון, ראפר בחסד, פצצת אנרגיה שחמחמה. הוא חכם, הוא מושחז, הוא מצחיק. במילים שהוא כותב ושר הוא מקדם ערכים כמו חילוניות, אנטי מיליטריזם, אנטי כיבוש, וכל זה בלי להיות מטיף נודניק אלא משולבים בגרוב מטורף.

המוזיקה שבנו הנדלר והוא עושים היא ראפ-פאנק-פאנק-מטאל רקידה וסוחפת.

הנאומים של גלעד כהנא היו טובים, גם הוא שנון ומשמש כקול של שפיות ולא מתבייש להיות מפורש פוליטית, שזה נדיר עד כאב במוזיקה המקומית. מצד שני הוא נשמע קצת משועמם. האלבום שהוא הוציא לאחרונה באנגלית הוא די בינוני בעיניי, גם במילים וגם בלחנים, בייחוד בהשוואה לזיקוקי הדינור של הג'ירפות.

את אשכרה מתים אני זוכר במעורפל אבל לטובה.

בגלל שחוצמזה מקדיש את עצמו בעיקר לרוק אלטרנטיבי, היה חסר לי מאוד גיוון סגנוני, כך שקולולוש ורגאייסטן בלטו לטובה. קצת ביאס שרוב ההופעות היו קצרות מאוד, חצי שעה ועופו מהבמה. כל פעם שהעסק קצת התחיל להתרומם נגמרה הופעה והייתה הפסקה של חצי שעה.

הליינאפ הוצב במקום כזה שרק ביום השני גיליתי אותו. הוא בכלל היה שם ביום הראשון?

צילום: fakepeterpan. בצילום בפליקר הוא נתן את התרשמותו שלו מכל אחד מאמני היום השני.

אני בטח לא מומחה בבניית ליין אפ, אבל היו בחירות מוזרות. ההרכב של אורי פרוסט ואיתן רדושינסקי, הממבו ממבאס, שאירחו את מאיה דוניץ, שעושה מעולה כל מה שהיא לא עושה, נתנו בראש אחלה אלקטרוניקה רקידה וסוחפת, אבל נתנו רק שניים וחצי שירים בצהרי יום שישי, במקום להרים את הפסטיבל לשיאים של קרחנה בלילה.

אחת ההופעות המרכזיות בשישי בלילה הייתה של צמד ברלינאי, גרמני וצרפתייה או להיפך, בשם Les Trucs.

מהדוכן שמענו אלקטרו מהיר ושבור במיוחד וצרחות בגרמנית שנשמעו כאילו מישהו חזר מן המתים להכניס אותנו למקלחות.

רק כשצולחים בעוז את מעגלי הקהל ונכנסים למעגל הפנימי של ההופעה, מבינים שמדובר באמנות מיצג חי. שני הליצנים עומדים בתוך הקהל, פנים אל פנים, שניהם עם כמה מקלדות מולם, ומיקרופונים שמחוברים להם לראש בצורה מצחיקה.

צילום: עידן אמתי

הם מנגנים את ה-8 ביט שלהם - כל המקלדות משמיעות צפצופים שמזכירים משחקי מחשב פרימיטיבים מהאייטיז, כל מיני ציוצים ורעשים, במהירות אדירה ובמקצב שבור. שני המוקיונים מנסים לשקף בריקוד, בתנועות גפיים וראש את המוזיקה - הם נראים כמו שתי ציפורים על אסיד. זה נשמע מפגר לגמרי אבל בלייב זה ממש משכנע.

הבעיה היא, כאמור, שמי שלא נמצא במעגל הפנימי של ה-20-30 איש לא יכול להנות מכל החוויה.

קרוסלה היו אחלה כרגיל, למרות שקצת חבל שתמר אפק קיצרה את השיער כי הוא לא התנופף בפראות סביבה כמו בשנה שעברה כשהיא ניגנה וצרחה בפראות.

כנסיית השכל היו משעממים ובכייניים כרגיל ולא שייכים בכלל.

חוצמזה חלמתי בלילה שהופיע אסף אמדורסקי, ובבוקר התברר שלא הייתי היחיד שחלם את זה.

עוד צילומים מחוצמזה 3 בפליקר.

הרשמים של יעל רגב בוינט.

נויה כוכבי ראיינה את תמר אפק.

הצילומים של חיה מחוצמיזה.

קצת הזנחתי את הבלוג בתקופה האחרונה, אני מודה. מקווה שהצלחתם לשרוד בלעדיו.

האמת היא שזה די שיקף את רמת הפעילות הנמוכה שלי בכל התחומים, גם בעבודות איור וגם בללכת להפגנות, הופעות ושאר פעילויות תרבות ומחאה.

אבל כן הייתי בכמה בחודשים האחרונים.

למשל ההפגנות נגד גירוש מהגרי העבודה והפליטים וילדיהם.

אלה היו שמחות במיוחד למרות הנושא הכאוב, הרבה בזכות קבוצת המתופפים האנארכו-קווירית שנעשית משופשפת יותר מהפגנה להפגנה, וסוחפת במקצבי הסמבה שלה את המפגינים והעובדים להפגנה מלאה בריקודים וכיף. וכמובן בזכות המהגרים והפליטים עצמם, חבורה תוססת מכל מיני צבעים.

הפעילים נותנים לילדי העובדים החמודים לצבוע כרזות בצבעי גואש. כשנגמרו הכרזות התחילו הילדים לצבוע את פניהם של הפעילים בשחור. היה מצחיק וסמלי לראות את הילדים הקטנים (גילאי 5-10 ככה) מתרוצצים בקהל ומציעים במפגיע למפגינים הלבנים לצבוע את פניהם בשחור.

לפני כשלושה חודשים השיגו ארגוני העזרה, בסיועם של כמה חברי כנסת וגם של הלוביסט ניר קליין (קרוב רחוק שלי, אחרת לא הייתי יודע) פסק זמן של שלושה חודשים בצייד הילדים, אבל עכשיו נגמר פסק הזמן ושוב עלול להתחדש גירוש הילדים. גירוש המבוגרים נמשך כל הזמן הזה.

אז חוזרים לגן לוינסקי להפגין, והפעם יהיו גם הופעות ודוכני אוכל!:

אירוע סולידריות נגד הגירוש

ערב התרמה משותף לכל קהילות מהגרי העבודה
שישי 25.9.09 משעה 16:30 בגן לוינסקי (לוינסקי פינת הר-ציון)

בתכנית:
הופעות וריקודים – אל תחמיצו!
מבחר מאכלים מסורתיים – משובחים ובזיל הזול
בינגו והגרלה – פרסים גדולים לזוכים!
הפעלות ומשחקים לילדים – והפתעות נוספות...

אנחנו ,פעילות ופעילי ארגון ,Israeli Children אזרחים ומהגרי עבודה מקהילות שונות, ממשיכים במאבק המשותף נגד גירוש עובדים ומשפחותיהם, מבוגרים וילדים. המאבק המשותף שלנו יימשך עד שנשיג אזרחות לילדים, ונשים קץ לציד האדם והגירוש. מולנו ניצבות חברות כוח האדם המרוויחות הון עתק מסחיטת דמי תיווך מעובדים חדשים, המשלמים אלפי דולרים כדי להגיע לישראל. חברות אלו מפעילות לחץ כבד ומתמיד על הממשלה, לגרש את העובדים ולהביא אחרים במקומם, כדי שהחברות יוכלו להשתמש שוב באשרות שבידיהן ולסחוט כסף מעובדים נוספים. זהו מאבק קשה, והוא תובע מאיתנו משאבים רבים. אנחנו זקוקים לתמיכה שלכם ,אזרחים ועובדים המתנגדים לגירוש, ותומכים במאבק שלנו.

כל ההכנסות מהאירוע יוקדשו למאבק בגירוש העובדים והילדים.

Israeli Children

דים-סאם טעים וזול במדרחוב נוה-שאנן

ואחרי ההפגנה, אם האוכל בגן לוינסקי לא הספיק לכם, אפשר לקפוץ לדים סאם מדרחוב נוה שאנן.

בתחילת שנות האלפיים התרחש גל האקציות הראשון, שניקה את דרום תל אביב ממהגרי עבודה והמדרחוב התרוקן. בשנתיים האחרונות העובדים והפליטים שוב מילאו את הרחוב והפיחו בו רוח חיים שמחה ותוססת כבימי קדם. פעם היו גם הרבה מזרח אירופים, היום זה בעיקר אפריקאים למיניהם, פיליפינים וסינים.

באמצע המדרחוב, בגדה הדרומית, שוכן לו בית ממכר דים סאם זולים וטעימים להפליא. יש כיסונים שנראים ממש כמו קרעפלאך, יש אטריות מוקפצות מהסוג המוכר, אבל התגלית האמיתית היא הלחמניות המאודות - לחמנייה מבצק לבן ורך מאוד, מלאה בבשר ברוטב מתקתק וטעים שנספג בבצק. שתיים כאלה בעשרה שקלים. מאוד מומלץ, אם אתם עדיין אוכלים בשר. אני לא יודע מה שמו של המקום, אבל בפינת הדלפק הפונה לרחוב יש ציור של ברווז. זה בערך מול חנות ירקות ולצד מועדון של אפריקאים.

וחוצמיזה יש כמה פסטיבלי ואירועי מוזיקה בחודש הקרוב:

פסטיבל חוצמזה 3

מפלי פרוד בגליל, שישי-שבת 25-26 בספטמבר

בסוף השבוע הקרוב! אחלה אחלה פסטיבל, הייתי בשנה שעברה. עצים, אוהלים, שק"שים, דוכן של בסטרבות, דוכני אוכל ובירה. אה, וגם הופעות רצוף מהבוקר עד הלילה. המגרעה היחידה: שוטרים מחפשים סמים בשבת בבוקר בין האוהלים.

120 ₪ לכל הסופ"ש.

פסטיבל אינדינגב 3

מצפה גבולות בנגב, שישי-שבת 17-16 באוקטובר

שבוע אחרי סוכות! אחלה אחלה פסטיבל, הייתי בשנה שעברה. מדבר, שמש, אוהלים, שק"שים, דוכן של בסטרבות, דוכני אוכל ובירה. אה, וגם הופעות רצוף מהבוקר עד הלילה.

אחרי הבלאגן בשנה שעברה השנה לא תהיה מכירת כרטיסים באתר הפסטיבל אלא רק במכירה המוקדמת, ראו הוזהרתם והערכו בהתאם!

100 ש"ח

וחוץ מכל אלה יש גם:

השקות ירושלמית ותלאביבית להוצאה המחודשת של נ"מ

ההשקה הירושלמית מתחילה ממש עכשיו ב-21:00 באוגנדה בירושלים, וההשקה התלאביבית תקרה ביום רביעי הבא, ה-30.9 בצימר, רחוב הגדוד העברי 5, בשתיהן יהיה תקלוט של אבי פיטשון וניר מטרסו, ובתלאביב תהיה גם הופעה כלשהי שהם מתעקשים שאיננה הופעת איחוד רשמית.

פסטיבל הסמולניות והמתלפלפים הירושלמי חוזר להכות בפעם השלישית - גם אני אהיה שם!

יום חמישי 10 לספטמבר

בין השעות 16:00-23:00

במתחם גלריה ברבור, שכונת נחלאות, ירושלים.

הכניסה חופשית

בתכנית (ראו תוכנייה מלאה בתמונה למטה):

* יריד ספרים של הוצאות ספרים אלטרנטיביות, חברתיות, עמותות וארגונים לשינוי חברתי, אמנות וקומיקס, כולל מפגש עם האמנים והסופרים. אתם מוזמנים להשתתף ביצירה של עיתון קיר ענק ואינטראקטיבי בהפעלת "מכון חפ"ן".

* פעילות רציפה ומגוונת לילדים: תיאטרון סיפור, יצירה, אקולוגיה, טיפולי טחורים ועוד.

* לקראת ראש השנה: למכירה חבילות שי, עבודות יד ומוצרים חברתיים (רקמות מסורתיות, חסכמים, מוצרים אקולוגיים לילדים, יומנים ולוחות שנה, קרמיקה, שתילים ועוד).

* מגוון הרצאות בנושא החיבור בין חברה לספרות:

שיחה עם המוסיקאי שאנן סטריט, השקת גיליון בנושא קורבנות של "הכיוון מזרח", פאנל בנושא הפליטים מאפריקה ויוזמות ספרותיות שנוצרו כדי לקדם את ההכרה בהם ואת חייהם בישראל, "גרילה תרבות" על שירה ואקטיביזם, מופע פיוט, ערב שירה של קבוצת כתובת ומשוררי השכונה ועוד...

* ייעוץ פנסיוני לעובדים חינם של עמותת מען

* שכונה מספרת סיפור - סיור סביב מפגש עם מספרי סיפורים בשכונת נחלאות.

* תערוכה "עבודה שחורה" של תנועת אחותי בגלריה ברבור, בית קפה "סחר הוגן" של ארגון "פעולה ירוקה" ומאפים בית יים, במה פתוחה, תערוכה של קבוצת קרע, ועוד.

הביאו איתכם ספרי יד שנייה לדוכן של "סיפור חוזר"

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו

הכניסה לכל האירועים ללא תשלום!

לפרטים נוספים, שעות פעילות ומפה אנא עיינו בתכנייה פהלמטה או באתר האינטרנט של גלריה ברבור