בשבת ביקרנו אצל חברים לקפה ועוגה. היתה שיחה נחמדה. אחד הזוגות שם עבר לפני כשבועיים דירה וסיפר לנו על חוויותיו. הם הזמינו מוביל שהבטיח להביא קודם ארגזים וכל יומיים דחה את ההבטחה לעוד יומיים, עד שנשבר להם והזמינו חברת הובלה אחרת. יומיים לאחר שעברו דירה נזכרו המובילים הראשונים להתקשר אליהם ולומר שהם בדרך. "בדרך למה?" שאל החבר שלנו. "הזמנתם הובלה, לא?".

ב- 7:00 בבוקר האינטרקום זעק והעיר אותי. כמי שרגילה לקום ב- 8:30 זה היה בשבילי כמעט כמו תחילת הלילה והתהפכתי לצד השני. האינטרקום צמרר שוב בקולו הרם וניגשתי סהרורית.
"מי זה?" שאלתי. "הובלה" נשמע מבטא רוסי. הייתי משוכנעת שהאיש שלי מנסה לעבוד עלי. הוא הרבה פעמים מתקשר אלי ואומר משהו במבטא רוסי. אז שאלתי אם זה הוא. והקול ענה: "זה לא ..., זה הוב-לה". עדיין חשבתי שהוא עובד עלי. ההובלה צריכה להיות ב- 15.7 ולא ב- 15.6. חשבתי ששכח את המפתח או את קוד הפתיחה ולחצתי על הכפתור שפותח את דלת הכניסה וחזרתי למיטה.
ואז דפיקות בדלת. רציתי להרוג אותו, בחיי. הצצתי בחור המנעול וראיתי להפתעתי 3 אנשים. פתחתי את הדלת ואז הובהרה הטעות. הם פשוט פרצו בצחוק והתנצלו על הטעות ולי לפחות היתה הזכות להתרשם מהרושם הראשוני שעשו (נחמדים! אני גם יודעת לפרגן), מהלבוש של החברה ומהמשאית הגדולה והרצינית שהיתה למטה.
מאוחר יותר שוחחתי בטלפון עם בעל החברה, לוודא שהיום ביולי פנוי. הוא צחק ואמר שהוא פשוט רשם פעמיים, גם ביוני וגם ביולי. יכול להיות שברוסית "יוני" ו-"יולי" נשמעים אותו הדבר, והוא רשם ליתר בטחון בשניהם... בחור רציני!