כואב לי לחשוב על הימים שהיינו ביחד.

אני כל כך שלמה עם ההחלטה שלי עד שהנשמה שלי יוצאת וצועקת החוצה בקול שיחרור ענק עם הרבה אוויר מהריאות שזה כואב. 

ההקלה כואבת לי עד כדי כך שהחופש ממך נראה בלתי הגיוני לי. 

כל הצבעים מתערבבים ואפילו יש ימים שהם נעלמים והכל נע בין מסך שחור ללבן. 

אני יודעת שכאב זה מה שאתה החדרת בי והכאב לפני כן היה מינורי על ידו ובכל זאת, אני מבקשת את הכאב הזה בחזרה. 

השינוי הזה, החזרת הגלגל לאחור לפעמים נראית כל כך הגיונית עד שאני שוכחת את ההווה. 

להשלים עם ההריסות ולבנות מחדש.