בחיפושיי אחר דגנים נטולי גלוטן הגעתי עד לגילוי חדש ושמו אמרנט. גאד מה שאנשים מוכנים לעשות בשביל שיהיה להם קצת אוכל מגוון (ובעיקר להימנע מכוסמת בקיץ). זה גם לא באמת דגן, בעצם משתמשים בזרע האמרנט כמו בדרום אמריקה, כחומר גלם למאכלים דמויי קינואה, אורז וכדומה. זכרתי את השם אמרנט מלחם ארז, שם הוא עיטר בהצלחה מרובה איזה לחם דשן והיה מצפצפץ בפה, קצת כמו שומשום אם תרצו. האמת היא כשהבאתי אותו הביתה לא בדיוק ידעתי מה אני אעשה איתו אבל יש לי כבר מזווה מכובד עם מלא תבלינים ואגוזים. מקסימום הוא היה מארח להם חברה.

נתקלתי במתכון הזה של מיה כהן שטרקמן ולמרות שאני מאוד נרתעת מדייסות היו לי החומרים אז החלטתי לנסות.

* 1 כוס חלב אורז - אני שונאת חלב אורז או חלב סויה או כל חלב אחר אבל חלב פרה לא עושה לי טוב, במיוחד לא בכמות של כוס. יש חלב אורז שאני לא יודעת אם הוא חדש אבל לי הוא חדש ושמו vitariz ואני קונה את הגרסה שלו עם שקדים, מתקתק, עדין וממש ממש טעים.

* 3 כפות אמרנט - פחחחח שלוש כפות, צריך משהו כמו חצי כוס.

* כשתי כפות חמוציות - אני משתמשת בחמוציות ברכז תפוחים, שהן בלי סוכר תעשייתי אבל אפשר להשתמש גם באופציה עם סוכר.

* כפית סוכר חום - ממש מיותר. אני החלפתי בפעם הראשונה באגבה אבל עם החמוציות והמתקתקות של החלב אורז-שקדים זה יצא מבחיל. לוותר בקלות.

שמים את כל אלו על האש ומשאירים ל-5-10 דקות עד שזה נהיה עיסתי-דייסתי.

מוציאים ומוסיפים כשתי כפות של אגוזי מלך שבורים. במתכון כתוב פשתן טחון בשביל הסיבים, אני שמה זרעי צ'יה בשביל הבריאות.

זה נראה די דוחה אבל זה ממש ממש טעים. אני קמה בהתרגשות שהאוכל הראשון שלי יהיה טעים. זו גרסה מעולה לדייסת קוואקר או קורנפלקס של בוקר, קונספטים שמעולם לא התחברתי אליהם, כנראה בגלל שלא היה לי טעים.

זה יוצא ככה:

ואז מערבבים וזה שוב נראה כמו משהו שמישהו כבר אכל פעם.

היום לא הלכתי לעבודה כי אני ממש מכווצת מכאבי מחזור פוי. בחודשיים האחרונים היו לי מחזורים קלים כי ביום הראשון שלהם יצא לי להיות בשיעור יוגה ועשיתי את התרגול הרגוע שמתאים ליום הראשון. יצאתי עם המון כוח ובמשך הימים הבאים הייתה לי זרימה קבועה ואפס כאבים. אין לתאר את ההבדל בין החודש הזה, כשהשיעור לא נפל על היום הראשון.

אחרי החגים המורה שלי ליוגה תפתח את תרגולי היוגה לנשים לעוד מתרגלות ובטח תוסיף עוד תירגולים אז אני ממליצה בטירוף, כמו בית קפה קטן וסודי בבלי. היא השביעה אותי לעבור לאיריס קאפ או מון קאפ שזה משהו אקולוגי ורב שימושי, ואמור לשחרר מהתלות הבלתי נסבלת בטמפונים. זה נראה קצת כמו לדחוף קרוקס לתוך הכוס, מקווה שההרגשה לא כזאת גרועה.