עכשיו זה רשמי. התברר מצבי החוקי וניתן לי אישור כי אני אזרחית רומניה, אזרחות שמעולם לא ויתרתי עליה אך עלה לי כ-1000 ש"ח להבהיר את קיומה בכתב. כעת מה שנותר הוא לקבל מספר זהות חדש (עוד 200 ש"ח) ולהגיש בקשה לדרכון (כ-800 ש"ח). אך גם ללא דרכון אני עדיין אזרחית רומניה וזכותי להשתקע שם כרצוני. למי שמעוניין להיות נשוי לאזרחית רומניה, ומתוקף כך לקבל אזרחות בעצמו, מוזמן להגיש מועמדות. חלון ההזדמנויות להצעה הולך וקטן.

ברגע זה ממש הראיתי לאילנה את המסמך, כמו תלמידה שבאה הביתה עם תעודת הצטיינות ונוכחתי שהיא רשומה על השם המלא הקודם שלי, זה שהייתי צריכה להוכיח להם שאני כבר לא, ובעטיו להוציא תעודת לידה חדשה עם השם המקוצר. אוח לא, אני לא רוצה ליפול שוב לידיהם המטונפות.  נקווה שההבדל בין השם המקוצר לשם המלא לא יעכב את הבקשה ולא אצטרך לבלות שם יותר מהמינימום הנחוץ. אם אתה צריך אותם הם יעשו לך את המוות. למה? ככה. כי הם יכולים. והם תמיד צודקים ותמיד אטומים להגיון. על הדרך גם מוצאים את הדרך להוציא אותך קטן. כיוון שאני לא מרגישה קטנה יש לי חסינות מסויימת אבל לא יכולתי שלא להתחבר לסבלו של אזרח קשיש ששפכו על מזגו החביב קיטונות של בוז במסווה של יעילות. שתמות הפקידה המנומסת לכאורה.