קבעתי עם אמא לסוף שבוע בברצלונה, טעימה קטנה ולא מספקת בסוף החודש שבה נהיה רק אנחנו - הבנות. זה לא חופש בעיניי כי עד שמתרגלים ונינוחים כדי להתאהב כבר צריכים לחזור אבל זו תהיה קצת יציאה מסיר הלחץ וטלטלת החרדות ואולי המבט יהיה אחר כשאחזור.

המלון שהוזמן בחבילה הוא על הרמבלס, וזה הזכיר לי את הספר "צילה של הרוח" של קארלוס רואיס סאפון. יש ספרים כאלו, שחיים את המקום שבו הם נולדו, שהערפל ברחובות המדומיינים
עוזר לעלילה לחלחל מתחת לעור. העולם הזה, שנברא בטקסט, חייב
להכיל קוד סודי שמיתרגם לסדרה של שדרות מצטלבות. חזרתי לקרוא את הספר כדי להאריך את השהות שלי בעיר. אחרי כעשרה עמודים פתחתי מפה קשיחה, ותרתי אחר שם הרחוב בו גר גיבור הספר. מצאתי אותו מתנוסס מעל שם המלון שלנו. עכשיו יש לי שבוע ומשהו בברצלונה עוד לפני שהמטוס ממריא. טיפים מיוחדים ומגניבים יתקבלו בברכה.

מעבר לחופש זוהי הזדמנות להתגעגע לאהוב שלי, אהוביק. אנחנו צמודים כמו שני ינשופים על ענף, טוב לנו יחד תועפות. עכשיו, אחרי שאיחדנו את הספריה, עירבבנו בגדים באותו ארון וזה היה משעשע ומקל להיפטר מכל כך הרבה טקסטיל מיותר.

ומילה בקשר לבחירות: תוצאות המדגם אופטימיות ומפתיעות עבורי. נדמה לי שהמדינה לא כזאת טוקבקיסטית למרות הכל.