לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


,I am the master of my fate I am the captain of my soul
Avatarכינוי:  kuksta

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2013    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2013

סבתא תביאי ברכה


בחודש ומשהו האחרונים אנחנו מחפשים לקנות יחד דירה. אהוביק אומר שאין כרכוש משותף כדי להצהיר על שותפות רשמית. אני עדיין רוצה את האקט הסמלי של הטבעת אבל בינתיים נאלצת להסתפק ברומנטיקה של בנקים למשכנתאות.  

ההורים שלי רכשו את הדירה הראשונה שלהם לפני 25 שנה, ב-1988, כשלוש שנים לאחר שעלינו ארצה. באותה תקופה ממש ביקרה אותנו אישתו של סבא שלי, שהיא לא סבתי הביולוגית אמנם אך היא לגמרי הדבר האמיתי בעיניי. אחרי חודשים שבהם אמא התרוצצה בין מתווכי דירות היא מצאה משהו שהיה נראה מתאים למשפחתנו הקטנה. הראשונה שביקרה בה הייתה סבתא מיוארה.

דירת שני החדרים וחצי ברחוב על שם פילוסוף יהודי הולנדי הייתה בשבילי הבית הכי יציב ומשמעותי. אבא התנדב להיות ועד בית פעיל והיה קורא מדי חודש את שעוני הצריכה של המים החמים, שהגיעו לכל הדירות לאחר חימום בדוד סולר. שם צבעתי את החדר שלי בשפריצים של סגול וצהוב, ציירתי על כל הקירות בפחם שחור לבנים של חומה, הדבקתי שכבות על גבי שכבות של עיתונים, ועוד מי זוכר מה עוד. החצי חדר הזה, עם הארון קיר שהיה לכולם בניינטיז, היה גם החדר האטום במלחמת המפרץ. הנוף שנשקף מחלון הסלון הגיע כמעט עד לנס ציונה, לפני שבנו ממש מולו בניין וחסמו את כל האוויר. לפני חמש שנים בלבד ההורים שלי עברו לבית בבניין חדש יותר, כ-80 מטרים מהבית הקודם. 

 

עכשיו סבתא מיוארה שוב כאן, אחרי 25 שנים בהם הייתה עסוקה בהתמודדות עם סרטן השד וכריתה כפולה, בטיפול בסבא שלי שנפטר מדום לב, ובהוריה המבוגרים שאורם כבה לאט. לה עצמה אין ילדים משלה. המתיקות שלה, יחד עם הבדידות והמוות הפכו אותה לסוכרתית וחולנית,  אך רק לאחרונה היא הסכימה להזריק אינסולין ובכך עצרה את התפתחות המחלה והחיים חזרו לזרום בעורקיה ביתר שאת.

 

חצי יובל והנה אני עומדת להיות שותפה לרכישת דירה משלי. הלוואי שאתברך וארגיש בה בבית, אף יותר משהרגשתי בבית נעוריי. עוד אין משהו קונקרטי אבל רק החיפוש הוא כבר שמחה.

 

הפרחים שעל הגג עכשיו יפים עוד יותר מבשנה שעברה. הבוגנוויליה פורחת צפופה יותר, הגרניום זקוף, הסגול של הפטוניות עמוק יותר והפסיפלורה לובשת ירוק, אחרי שכל החורף עמדה עירומה. את כולם אני מקדישה לילדה קטנה, בת 10 ימים בסך הכל, שמאושפזת כעת בבית חולים דנה בבידוד. לילי אני מקווה שלא יכאבו לך הבדיקות, שתבריאי ותשובי הביתה במהרה. יש לכל הסובבים אותך מלאי עצום של אהבה לתת לך ובינתיים שולחים לך אותה מרחוק.

 

 

נכתב על ידי kuksta , 16/3/2013 15:25   בקטגוריות גזונטהייט, הבית, משפחה וחברים  
23 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ג'וליאנה ב-17/3/2013 16:43




הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , האופטימיים , עכברי עיר
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לkuksta אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על kuksta ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)