קשה לכתוב על אהבה מבלי לגלוש לדביקות, כמו שאי אפשר להימנע מהלחות בקיץ בתל אביב. החתונה של אהוביק ושלי הייתה גם כן בקיץ, בחום ובלחות. תמיד תהיתי מי הסדיסטים שמתעללים באנשים היקרים להם עם אירוע חוץ ביולי-אוגוסט? אז כנראה שזה אנחנו כי לא יכולנו כבר לחכות. להגנתנו ייאמר שהמיקום ליד הים היה רווי בבריזה, לפחות אחרי שהחופה נגמרה, עם שקיעת השמש. האופוריה נשאה אותנו כמה עשרות סנטימטרים מעל הקרקע עד למועד ירח הדבש, בו המשכנו לרחף.

אומרים שהשנה הראשונה היא שנה של מאבקי כוח, של תפיסת עמדות במערכת היחסים. אחרי שקשרנו את גורלנו בפני קהל קרוב, השינוי שאני הרגשתי היה שהתחייבנו להיות שם אחד בשביל השני. שינויים גרמו לנו גם לריב או להתווכח, לכעוס ולהשלים אבל עם הביטחון והיציבות שבהצהרה להיות יחד, בטוב, ברע ואפילו בסתם. לנו הייתה היסטוריה של 10 שנים, שבה נפרדנו וחזרנו, הכאבנו ותמכנו אחד בשני. אולי דווקא בגלל זה היה חשוב שנהיה עטופים במשפחה וחברים, בהבטחות שהקראנו אחד לשני.

מאז הספקנו לנסוע ולחזור מהוואי, ווגאס וניו יורק, לחגוג יום הולדת לאהוביק בצימר הכי שווה בצפון הכינרת, לשפץ ולשפר את הבית, לנסות למכור אותו, להתחרט, לבלות הרבה מהיום יחד בחדר העבודה המשותף שלנו, לצאת לשתות קפה באמצע הלילה, למצוא שקרם ברולה ופנקוטה הם שני קינוחים ששנינו אוהבים, לחיות את החיים הטובים, להיכנס לחובות, להסתפק במועט ובעיקר לחוות יחד הרבה שינויים שרק מחזקים אותנו ואת האהבה שלנו.

אני מרגישה בת מזל ומלאת אהבה. יש לי בעל וחבר לחיים שאהבתי אליו גדלה בטור אינסופי. זה מדהים לאהוב מישהו שמחזיר לך את אותה אהבה. בחסותנו שתי חיות מדהימות, נשמות של ואהבה, שחולקות איתנו טריטוריה. המשפחות שלנו מצויינות ותומכות. ההורים שלי מתים על אהוביק והמשפחה של אהוביק מקבלת אותי כאילו מאז ומתמיד הייתי אחת מהם. בעבודה אני עושה את מה שאני אוהבת, ישרא זה הבית שלי. החבר הטוב שלי חזר לאחרונה מ-5 שנים בחו"ל בימים אלו. שאר החברים שלי הם אנשים שהייתי רוצה להיות כמוהם, ויותר מזה איתם. המלחמה מאחורינו, תמיד אחרי מערכות יש פריחה כלכלית. והכי חשוב: אני עכשיו כוהנת כך שאפשר להתחיל עם הקטע הזה של לבנות את בית המקדש השלישי.

במקום לפחד שכתיבת הדברים תביא איתה נאחס, אני מוצאת את התשוקה לחלוק את האושר הזה עם העולם. שינויים יכולים להפחיד אבל יש לי את הפרטנר המושלם שיעבור אותם איתי, הלבבות שלנו קשורים בדוגמאת הקעקוע הראשון שלי.

ואי אפשר גם בלי תמונה, כאן אני מקריאה את התחייבותי לחיינו המשותפים, סמוקה מהתרגשות ומחום.

הבהרה חשובה: החתונה היא לא זו שעושה אותנו מאושרים, היא סמל לאהבה שהבשילה ונקטפה.