רציתי לכתוב קצת על האכילה והקיבה אבל לא כל כך הצלחתי להתרכז כי אני לא מפסיקה לזמזם את השיר שבכותרת. ואז מישהי כתבה איפשהו שהקליפ של השיר "סקינופובי". הלכתי לראות, ועכשיו אני גם לא יכולה להוציא אותו מהעין.
זה לא קרה לי מאז שא.ב. סוקרטס הרס לי את החיים עם הקליפ של SIA ומפה לשם נהיה לי כבר פוסט מוסיקלי.
ברדיו של האוטו היא נשמעה שחורה מלידה. בהאזנה בלתי מזויינת שמעתי כמה "בוטי, בוטי", שמקושרים עם האנטומיה של הבגאז', האהוב כל כך על ניקי מינאז'.
הבימאית של הקליפ (פאטימה רובינסון האפרו-אמריקאית) הצליחה לשחק עם הפער שמרגיש כל מי ששומע את השיר, ויצאה אמירה מעניינת ומשעשעת לגבי יחסי שחורים-לבנים, נשים-גברים, שמנות-רזות.
האווירה של הקליפ פסטלית, מין חלום פרברי אמריקאי של "עקרות בית נואשות" שבו הילדות טובות, ואהבה היא שאיפתן היחידה. בפרבר הכה האמריקאי הזה הכל בצבע מסטיק רך, מלא פרחים וכלים נאים. מוזר פתאום שברקע יש רקדניות שחורות, וגם הן לבושות כבובות בארבי או רקדן שמן כנער קולג'. הגיבורה בהירת עור אבל רגע, בעצם היא שייכת לציבור מדוכא אחר של נשים מעל מידה 2.
על פניו זה שיר "נערות גדולות אתן יפיפיות" קלאסי, ההופך את התפקידים ודוחף את הדוגמנית הרזה הצידה, ועושה את זה עם קאץ' פרייז מוצלח פלוס פלוס: "כל סמ"ר שלך סבבה, מלמטה עד למעלה". לקאץ' פרייז, אגב, יש קטע ריקוד משלו, עם פוטנציאל להפוך לתנועת גאנגאם סטייל חדשה (ראו הוזהרתם).
צלילי הבאס מרפררים ל ASS ואני גם חושבת ש TREBLE זה בעצם ציצי. אם ניקח את הביטוי השגור TITS & ASS או אפילו הקיצור T &A עם האווטפיטים הילדתיים בקליפ, נראה לי שיש פה התחכמות חמודה מהאומה שהפכה את ה FUCK ל FUDGE. אחר כך השיר מפיח תקווה באחוות הנשים עם "אמא אמרה לא לדאוג בענייני גזרה", שהוא סוג של חזיון תעתוע ביחסי אמא-ובת, ומתרסק ב"כי בנים אוהבים לתפוס משהו במיטה". כאילו הסיבה היחידה שלך לא להרעיב את עצמך זה כי בסתר גברים אוהבים שמנות. פחחחח
מה שאני הכי אוהבת בילדה בת ה-20, מייגן טריינור, זה לא זה שהיא רוכבת על העצמת נשית כדי לטשטש את הלסת המרובעת שלה, או את זה שהיא פקאצה אמריקאית טיפוסית. אני אוהבת לשמוע אותה בגלל את ה-S וה-T השורקות שלה. לא הקצב המגניב, הבאס המטריף או הקליפ המעיף - חוסר שלמות זה הדבר שהכי נחוץ לנו היום. מתולתלות ובעלות שיער קצר על שערי מגזינים? וולקאם!